המערב הפרוע, הגרסה המדממת של ג'סר א-זרקא
יריות, רצח, הצתות, דקירות, איומים. ברוכים הבאים לג'סר א-זרקא, שם נורה לפני שבועיים מואזין הכפר, שהעז להעיד בבית משפט. התושבים מאיימים במרד אזרחים וטוענים שהמשטרה אינה עושה די. המשטרה: "יש לנו מעט כוח אדם, ובמקביל התושבים צריכים לבוא להעיד". וגם: הכותרות שיעשו את סופ"ש במקומוני זמן מעריב
>> בן 20 מג'סר מואשם ברצח אדם שניהל קשר עם אחותו
>> חשד לרצח בג'סר א-זרקא: בת 28 נחנקה על ידי אחיה
>> צעיר נרצח בכפר, כנראה על רקע המלחמה בשוק הסמים
האירוע האחרון נרשם בסוף השבוע לפני כשבועיים כאשר מואזין הכפר, ח'מיס נג'אר, נורה. במשטרה מודים כי מדובר בגל פשיעה חסר תקדים. "ארבעים אחוז מנפח הפשיעה בתחנה, גם בתחומים נוספים ולא רק בתחום הפשע, מגיעים מהכפר הזה", מצהיר סנ"צ שמעון בן שבו, מפקד תחנת זיכרון יעקב, האחראית גם על ג'סר א-זרקא.
רצח, ירי בין חמולות, דקירות, הצתת מכוניות, כל זה ועוד הפכו כמעט לעניין שבשגרה בכפר ג'סר א-זרקא. אלא שהתרחשות כמו זו שנרשמה בסוף השבוע לפני שבועיים, אף אחד לא צפה שתגיע, כשאחד מאנשי הדת הפך להיות מטרה חיה. בשעות המוקדמות של היום, יצא מואזין הכפר, ח'מיס נג'אר, מביתו אל המסגד הנמצא בלב הכפר, כאשר בדרך ארבו לו שני רעולי פנים וירו בו מטווח קצר. בידו של ח'מיס נמצא מקל, המעיד על פי הערכה כי הוא ניסה להגן על עצמו או להיאבק בתוקפיו בטרם התמוטט על הכביש במצב קשה.
זוהי איננה הפגיעה הראשונה במשפחת נג'אר. ביולי האחרון נורתה בראשה בתו בת ה-40 של נג'אר, אם לארבעה ילדים וגננת במקצועה, ונפצעה באורח אנוש. הירי קרה לאחר שבאותו יום התגלע סכסוך בחוף הים בין שני בחורים מהכפר, כשאחד מהם נורה ברגלו. מקורבו של הפצוע הגיע לבית משפחת היורה ושם התפתח ויכוח קולני בין אמו של היורה למקורב. תוך כדי הוויכוח שלף המקורב אקדח וירה בבתו של המואזין שנקלעה במקרה למקום.
היורה, עלי עמאש, נתפס ובפברואר האחרון החל להתנהל משפטו בבית המשפט המחוזי בחיפה. המואזין ח'מיס נג'אר, אביה של הגננת, הפך לעד מרכזי במשפט. העובדה הזאת וכן הסכסוך בין שתי המשפחות הביא לכך, לפי אנשים שונים בכפר, שנג'אר קיבל כל העת איומים על חייו ועל חיי משפחתו. האיומים הפכו למעשים לפני כשבועיים כאשר נג'אר נורה בעצמו וניצל בנס.
סמי עלי, יו"ר הוועד העממי בכפר, סיפר ל"זמן חדרה" על שקורה בג'סר א-זרקא בשנים האחרונות: "אני קורא לכל מה שקורה כאן בשנים האחרונות 'פגע ופשע'. בשנה האחרונה ישנה עלייה משמעותית במקרים החמורים והקשים. אנחנו רואים כאן הרבה אירועי דקירות, ירי, יש התחדשות של שריפת מכוניות - תופעה שנעלמה כבר למשך כמה שנים טובות ועכשיו זה שוב צץ". עלי לא הופתע מהעלייה בפשיעה החמורה בכפר. "ההיקף של האלימות והפשע שמקבל תאוצה עכשיו", הוא מסביר, "זה משהו שציפינו לו והזהרנו לגביו כל השנים הללו. המשטרה אומנם פעלה כאן בין השנים 2010 ל-2012 ובאמת הייתה גם מעט רגיעה, אבל עכשיו שוב הפשע משתולל".
טענות רבות של אנשי הכפר מופנות בעיקר כלפי משטרת זיכרון, אך גם אל השלטון המקומי. "מדובר כאן בקשר ישיר לעלייה בפשע", מסביר עלי. "בכפר יש בעיית צפיפות קשה מאוד. בכפר שלנו חיות 13,000 נפשות על שטח שיפוט של 15,000 דונם. מתוך השטח הזה יש שטחים של המנהל, כבישים, מבני ציבור, מה שמשאיר רק 7,000 דונם למבני מגורים. במבנה שנראה לנו כבית פרטי, מתגוררות יחדיו ארבע משפחות. דבר ידוע הוא שצפיפות מביאה להרבה מאוד בעיות חברתיות בין משפחות ושכנים".
עלי מספק עוד כמה סיבות לרמת הפשיעה המוגזמת בכפר: "מדובר באוכלוסייה ענייה מאוד, והעוני הזה מביא להרבה מאוד תסכול, מהתסכול מגיעים אלימות, אלכוהול, ונדליזם ולבסוף גם פשע".
עם כל הבעיות הדמוגרפיות והסוציו-אקונומיות, אנשי הכפר אצבע מאשימה בעיקר כלפי משטרת זיכרון יעקב שלטענתם מפקירה את הכפר ואת הטיפול בו.
אלא שמשטרת זיכרון יעקב דוחה את ההאשמות ומשרטטת תמונת מצב שונה: "בכפר הזה יש הרבה פעילות משטרתית, כולל הרבה מאוד פעילות יזומה. באופן טבעי זה לוקח מאתנו את מירב האנרגיות והמשאבים, אפשר לומר שיש השתדלות שכל יום יהיה שם כוח משטרתי, אבל השמיכה שלנו קצרה", מסביר מפקד תחנת זיכרון סנ"צ שמעון בן שבו. "אין לנו יכולות כאלה להציב שם תמיד כוח שיטור".
הירי במואזין העלה את הפחד בקרב תושבי הכפר, ונרשם גם כשיא מבחינת משטרת זיכרון. "מתחילת השנה היו לא מעט אירועים פליליים, כאשר תקרית הירי הייתה השיא", מאשר בן שבו. "האירוע נוצר על רקע סכסוך בין משפחות. זה לא המקרה הראשון, גם בעבר היו אירועים סביב אותה משפחה, ואנחנו נותנים את מלוא תשומת הלב המשטרתית גם בעניין החקירה. כתב האישום שהוגש משמש בעצם עילה להמשך הסכסוך בין המשפחות, ואנחנו עובדים על החזרת השקט".
"ח'מיס נורה בעצם בגלל שהעיד על שני פושעים שנכחו בתקרית הירי על הבת שלו. עכשיו, בגלל העדות שלו, המואזין הפך להיות הקורבן בעצמו", אומר עלי. עלי טוען עוד כי ח'מיס התריע כל העת על איומים שקיבל על חייו ועל חיי בני משפחתו, אולם המשטרה לא מצאה לנכון להציב שמירה עליו ועל ביתו: "היה עליהם איום כל הזמן. ניפצו להם חלונות בבית, זרקו להם אבנים לתוך הבית, קיללו אותם, חתכו להם את צמיגי המכוניות. הם דיווחו על זה גם למשטרה וגם לפרקליטות וביקשו הגנה, אבל דבר לא נעשה".
"בשביל לקדם חקירה אנחנו צריכים שיתוף פעולה מצד התושבים בג'סר, לא מספיקה לנו רק חקירה, אנחנו צריכים גם עדים", מסביר סנ"צ בן שבו. אך לנוכח בקשה זו טוען עלי כי "יש כאן סתירה פנימית בתוך המשטרה, מצד אחד הם רוצים את שיתוף הפעולה של האזרחים, אבל כשהם באים להעיד המשטרה לא מעניקה להם הגנה. אז ברור שאנשים קודם כל ישמרו על החיים שלהם ועל החיים של המשפחה שלהם".
איזה שיתוף פעולה המשטרה דורשת מכם?
"הכוונה היא שאם אזרח רואה איזה שהוא חשוד או עד שהיה למקרה של פשע, הוא צריך לבוא בפומבי למשטרה ולומר: 'ראיתי אותו'. כמו שעשה המואזין שהלך להעיד ותראי מה קרה לו".
עלי משווה בין נתניה לג'סר א-זרקא: "אני רוצה לשאול את המשטרה שאלה אחת פשוטה, האם בנתניה, כשהשתולל שם הפשע בין משפחות העבריינים, האם גם אז המשטרה פנתה אל האזרחים וביקשה מהם שיתוף פעולה שיבואו ויעידו על עבריינים? האם זה באמת קרה?"
בעניין ההגנה על המואזין, במשטרת זיכרון טוענים כי לא הגיעו תלונות מצד ח'מיס נג'אר או ממשפחתו על איומים על חייהם. "ידענו כל הזמן שיש סכסוך בין המשפחות", אומר בן שבו. "אך אני אישית לא מכיר תלונה שלו על איומים שהגיעה אל התחנה".
תושבי הכפר מבקשים בעיקר הרתעה משטרתית בתוך ג'סר, בדמות יותר כוח משטרתי ויותר חקירות מודיעין שיסייעו בכליאת הפושעים. "המשטרה מכירה פה את משפחות הפשע, אך חוץ מזה שהפושעים מגיעים לפעמים אל בתי המשפט ומשתחררים, הם לא באמת מטפלים בהם, צריך להוציא אותם מן הכפר באיזושהי דרך", אמר גורם בכיר בכפר ל"זמן חדרה".
"חסר לנו בכפר אלמנט של הרתעה, למעשה אין לנו בכלל הרתעה כאן, וזו עבודה שרק המשטרה יכולה לעשות", אומר עלי בכעס. "מספיק שהפושעים ידעו שיש כאן פעילות משטרתית והמצב עשוי להירגע. אבל אני חושב שהמשטרה לא עושה כלום כי היא מפחדת, ולכן הרבה מן האחריות נזרקת על תושבים מפוחדים שלא משתפים פעולה".
התקיימו לא מעט מגעים בין ראשי הכפר למשטרה, אילו תשובות קיבלתם מהמשטרה?
"התשובות תמיד נעות סביב היכולות המוגבלות שלהם. ישנה טענה שחסרות ראיות, לכן גם כשפושע כבר מגיע לבית המשפט אין להם את כל הראיות המספיקות בכדי להכניס אותו לכלא ואז הוא משתחרר. אבל יש גם את ההגבלה הטכנית, של חוסר בכוח אדם ובניידות. במסגרת היקף השטח שנמצא תחת אחריותם הם לא יכולים לספק יותר ממה שהם נותנים כעת. הרבה פעמים אמרו לנו 'תלכו למשרד לביטחון פנים'".
עלי מספר על אחת השיחות שלו עם אחד מן השוטרים בתחנה: "שוטר אחד נתן לי דוגמא, שיש להם קריאה לפריצה בבית בקיסריה ומן הצד השני קריאה לקטטה בג'סר, והם צריכים להחליט לאן הולכים. אז אם יש להם החלטות כאלה וחסר להם כוח אדם, שלא יבואו בטענה אל התושבים".
במשטרה מודעים למצב הקשה. בן שבו מסביר: "השמיכה שלנו קצרה מדי, ולפעמים אנחנו באמת צריכים לקבל החלטות קשות, איפה אנחנו נותנים את עצמו פחות ואיפה יותר".
עלי, לאן זה הולך לדעתך?
"אני לא שולל מרד של אזרחים בעתיד הקרוב, מדובר באוכלוסייה במצב סוציו-אקונומי נמוך מאוד, במשפחות עניות ובהעדר של שירותים של הרשויות המקומיות, עכשיו גם הפשע מתגבר וזה עלול להיות הקש שישבור את גב הגמל".
הכתבה המלאה תפורסם בסוף השבוע ב"זמן חדרה".
נא להמתין לטעינת התגובות
אקו"ם