קרב חייו: חבר המועצה שניצח את הסרטן
אמיר כוכבי (33), חבר מועצת הוד השרון, ניצח בקרב הגדול של חייו נגד מחלת הסרטן. עכשיו הוא תוקף חזיתית את בכירי העירייה ומחמם את המנועים לקראת הקרב הבא
במשך חודשים תיאר ברגישות, בפתיחות ובהומור עצמי את הדרך הלא קלה שעבר באמצעות בלוג שפתח: "זבובונים באישונים" וכך סיפק למשפחתו, לחבריו וגם לבוחריו, הצצה על החיים לצד המחלה וגם על היום שאחרי. בראיון איתו מוכיח כוכבי שכמו עם הסרטן, גם בחיים, הוא לא מתכוון להסתפק בפחות מניצחון.
לפני ארבע שנים החליט כוכבי שלשבת על הגדר ולקטר זו לא אופציה והפתיע את עסקני העיר ומנהיגי החמולות הוותיקים כשנכנס למועצה עם מנדט, נטול הבטחות לקבלנים מצד אחד ומלא אמביציה לפקח על התנהלות תקינה של קברניטי העיר מצד שני.
מי שעקב אחרי ישיבות המועצה גילה שכל פעם שכוכבי מדבר חברי הקואליציה נכנסים לכוננות ספיגה. לפעמים זה מצליח להם, לפעמים היועץ המשפטי מתגייס לעשות סדר ופעם אחת כוכבי, אפילו הוצא החוצה בכוח לאחר שראש העירייה, חי אדיב, סירב לאפשר לו לצלם את הישיבה (בעקבות כך, כיום כל הישיבות מצולמות ומתועדות על פי חוק). אבל כל זה כאמור נכנס לפרופורציות ברגע שהתגלתה בגופו המחלה.
איך גילית?
" כאב לי. מאוד. וכשהבנתי שאני לא ישן בגלל הכאבים הלכתי לרופא. הוא לא הרגיש כלום בבדיקה, אבל התעקשתי על אולטראסאונד. למחרת כאב לי פחות וכבר חשבתי לא ללכת כי תמיד יש דברים יותר חשובים, אבל הלכתי בכל זאת. משם התחילה רכבת הרים".
את רגע קבלת תוצאות הבדיקה מגדיר כוכבי כ"קריאת השכמה מטלטלת". אחרי שבישר את החדשות המפחידות לזוגתו דאז ואשתו היום - מיטל ("אמרתי לה שמעכשיו בדיחות סרטן יהיו פחות מצחיקות") ולמשפחה, אושפז ונותח במהירות. "הייתי אמור לטוס לארה"ב יומיים לאחר מכן במסגרת משלחת של מנהיגים צעירים, אבל הרופאים הבהירו לי שאני לא טס לשום מקום".
הניתוח היה רק הספתח לתקופה מורכבת ומתישה. "חזרתי לעבודה בכנסת ולתפקוד מלא במועצה בלי להגיד לאף אחד מה היה ולמה. כשחזרו תוצאות הניתוח הרופא אמר שמדובר בגוש סרטני וצריך להחליט: האם לעשות טיפול מנע או לקוות שאני בצד הטוב של הסטטיסטיקה ולעשות רק מעקבים.
בחרתי במעקבים אבל אחרי חודש וקצת חזרו הכאבים. "היה לי מזל פעמיים", כוכבי אומר ולא בציניות, "הסרטן הזה לא ממש אמור לכאוב ועצם העובדה שידעתי לשייך את הכאב הקלה על איתורו. בפעם השניה כבר לא אפשרו לי להחליט ורשמו אותי לטיפול כימותראפי אגרסיבי ומתיש".
החיים עוצרים?
"יש את האופציה הזאת ויש אפשרות להמשיך עם שגרה חדשה. לי הייתה דוגמה מהבית. בשנה שקדמה לסרטן אצלי, חלו גם סבא שלי וגם אבא שלי, כל אחד בסוג אחר. היה לי ברור שאם הם יכולים להמשיך את החיים, גם אני יכול. כששאלו אותי אם זה לא מוזר שככה בתוך שנה שלושתינו חלינו הייתי עונה שזאת לא המחלה הראשונה שעברה בירושה ביננו. קדמה לה קצונה בשריון".
כוכבי כאמור התאמץ לשמור על שגרה נורמאלית למרות הטיפולים הקשים שעבר ופרט למספר ישיבות בודדות שנאלץ להחמיץ, הקפיד להשתתף, לנהל את פניות הציבור ואף לסייע לציפי לבני בפריימריז שלה בעיר (הוד השרון הייתה אחת הקלפיות הבודדות בהן נצחה ת.ק).
במקביל עשה מאמצים להשלים את הלימודים לתואר השני במנהל ציבורי ושלטון מקומי. על השאלה האם חברי המועצה ידעו לשים בצד את האינטריגות ולתמוך בו ברגעים המורכבים, כוכבי מהסס אם לענות ולבסוף אומר: "האופי של חברי המועצה כפי שבא לידי ביטוי סביב שולחן המועצה בשנים האחרונות, בא לידי ביטוי גם בתקופה ההיא".
מאחורי האמירה הזאת מסתתרות עובדות לא מחמיאות בלשון המעטה, על אופיים של חברי מועצת העיר. גורמים במועצה מעידים כי אחרי שנאלץ להיעדר מישיבה שלישית בשל מצבו הבריאותי, היה מי שבדק אם ניתן יהיה להדיח אותו מהמועצה. הניסיון הזה יחד עם השתלחויות חברי מועצה מרשימתו של חי אדיב שכללו אמירות בנוסח: "חבל שחזרת" "היה שקט פה בלעדיך" "שלושה חודשים היה לנו שקט" וכדומה, הבהירו יותר מכל הצבעה על תקציב, מי הם חבריו לעשייה העירונית.
"חי היה הראשון בעירייה שעדכנתי במצב החדש שלי. היה לי חשוב שישמע ממני ולא משמועות. הרגשתי שיכולתי לסמוך עליו בעניין האישי הזה. הופתעתי לגלות כמה מהר הבשורה דילגה במסדרונות העירייה ובצורה מסולפת. בכל פעם שהגיעו ריקושטים של רכילות ורוע, נזכרתי בפעם האחרונה ששתיתי קפה עם אורית שלוש - פרידמן ז"ל (מי שהייתה חברת מועצה בסיעתו של אדיב ונחשבת בעיני רבים לכח המניע בשנותיו באופוזיציה ובבחירתו לרשות העיר ת.ק).
"אורית האמינה שיש קשר ישיר בין מצבה הבריאותי לעיסוק הזה שיכול להיות כפוי טובה ורעיל. לקחתי ממנה את האמונה שאם המחלה הזאת היא תולדה של סביבה, של מצב רוח ושל קארמה, הרי שאפשר להילחם בה באותם כלים ממש".
לאורית זה לא הספיק.
"נכון, אבל אני זוכר את העוצמה שלה ואת החיוך הגדול שלה כשהיא אמרה על הרופאים שקצבו את זמנה שהיא נהנית להתעורר כל בוקר ולהוכיח להם שהם טעו".
ובכל זאת, חברים לשולחן, לא מאכזב?
"לשמחתי, אלה שידעתי שיש בינינו קשר אחר, אנושי, ידעו לקיים אותו גם בתקופה הזאת. היו גם כאלה שדאגו ושמרו על קשר גם אם מרחוק. לגבי היתר, אני לא יודע לחיות את העולם שלהם. לאנשים שבאים מאמונה ומרצון לעשות טוב,התפקיד הזה הוא לא רק התנדבות, הוא גם עולה כסף ובריאות. בפגישות, בטלפונים, בנסיעות, בלחץ ובשעות העבודה".
חזרת למועצה מהר.
"יש נושאים על סדר היום שהם קריטיים להתנהלות העיר. הכתבנו לקואליציה את צילום ישיבות המועצה ושידורן. אני יודע שיש סיכוי שאנשים שצופים בשידורים אומרים 'זה מגעיל אותי' אבל אני מאמין שבן אדם שראה פעם אחת מי ואיך מנהלים לו את העיר ואיך קובעים את סדר היום העירוני ואת עתיד הילדים שלו, לא ינוח עד שהוא ישנה את זה. אני חושב שכחברה, אנחנו צריכים לשאוף לערב יותר אנשים בניהול סדר היום שלנו. זאת דעה מנוגדת לאלה שרוצים לשמור את העוגה קרוב, בחושך אצלם ואצל מקורביהם".
אחד המאבקים שנדמו תחילה הכי סיזיפיים אך הניבו לכוכבי ניצחון מתוק נוסף, היה המאבק על הקצאת הקרקע לקהילת יונתן, הקהילה הרפורמית בעיר. "התחיל תהליך שבסופו נראה צדק. אני לא נגד חרדים או מסורתיים. אני נגד צרות עין ורוע.
"אני נגד אפליה והדרה של קהילות שלמות. 'דרך ארץ קדמה לתורה' אבל בשנים של סחבת, של תחמנות, של הפרת הבטחות בחירות, של זלזול של הקואליציה בעבודת הצוות המקצועי של העירייה, שהונע על ידי פחדנות פוליטית וחוסר חזון עירוני של המושלים בכיפה, בכל זה לא הייתה דרך ארץ. כל זה נגמר ועכשיו, כדי לעצור את התהליך, העירייה תצטרך לנקוט בצעדים פליליים".
אתה מדבר לא פעם על "הפקרת דור העתיד", למה התכוונת?
"זה מתחיל בגנים העמוסים ובכיתות הצפופות ונטולות התקנים, דרך בתי ספר בהם האלימות גואה והפיקוח חסר, ממשיך בתיכונים שנהיו פס ייצור לזכאות לבגרות כשהמטרה מקדשת את האמצעים ומיטב ילדינו נבעטים החוצה כדי למצוא לעצמם מסלול אחר, כזה שיגביל אותם כנראה בעתיד.
"זה קשור לזה שאין תרבות פנאי לנוער. זה נוגע גם בכך שאין מלגות לסטודנטים. העירייה הזאת העדיפה לממן במאות אלפי שקלים לשנה תלמידי 'כולל' מבני ברק עד ששיניתי את הקריטריונים להקצאות כדי למנוע את זה".
אבל יש מלגות, לא?
"אין מלגות. יש הלוואות שהם קוראים להן מלגות וגם אותן הם לקחו 'מחוסר היענות'. אין שום מחשבה לייצר פרויקט חברתי למשל דמוי פר"ח. הכל בססמאות. עכשיו 'בונים לסטודנטים', מקדמים 'דיור לצעירים' לאיזה סטודנטים? לאיזה צעירים? יושבת שם חבורה שבמקרה הטוב מתכננת מהיום למחר ובמקרה הרע עושה בציבורי כבפרטי. נוגסת, לוקחת, מזיזה.
"מי זוכר שבתחילת הקדנציה הזאת הקואליציה אישרה בקול תרועה רמה בניית היכל הוקי קרח? מי זוכר שראש העירייה חנך כבר חמש תוכניות שונות לדיור לצעירים? מי זוכר את היכל התרבות שהם הציגו שוב ושוב? הכל מצג שווא".
אתה כועס
"ברגע שהחלטתי לשרת את הציבור ויתרתי על הפריווילגיה הזאת. אני מאוכזב מחוסר המעוף והחזון של השותפים ומנסה לתקן נזקים. התושבים צריכים לכעוס ויכולים לתעל זאת לעשיית שינוי.
"אני עד כמו כולם ואף יותר לאלימות הקשה שנובעת משעמום וחוסר השקעה בגילאים צעירים במערכת החינוך. אין סיבה שילד יהיה בעיני העירייה שלו אחוז בזכאות עתידית לבגרות, אין סיבה שלא יזכה לשעות נוספות כשהוא צריך אותן ולא רק לפני בגרות. אין סיבה שבמקום הנ"ל, מאות אלפי שקלים יזרקו על ארועים חד פעמיים לקראת בחירות או סתם על תכנון לקוי.
ומה אתה עושה כשאתה לא נלחם עבור התושבים?
"ביום-יום אני משמש כיועץ מדיה ואסטרטגיה לראשי רשויות, למועמדים ולגופים ציבוריים. משתמש בניסיון שנצבר כדי לקדם שקיפות ציבורית ומנהל תקין. אני עובד עם אנשים שאני מאמין בהם, למען מטרות שאני מאמין בהן. מצחיק אותי שיש מקומות שמשלמים לי על העצות והרעיונות שכאן אני שמח לחלק בחינם".
מה יהיה?
"קצ"ב כאן כדי להישאר. אנחנו מדברים על חשיבה אחרת, ביקורתית אך פתוחה ושקופה. במשך ארבע שנים נאבקתי על מנהל תקין, חינוך ופלורליזם עירוני. אני מתכוון להמשיך באותן עוצמות ואף יותר".
מעיריית הוד השרון נמסר בתגובה: "אין לנו אלא להצטער על דבריו של מר כוכבי אולם יש להבדיל בין ביקורת לגיטימית של נבחר ציבור בתקופת בחירות לבין האמת העובדתית. הוד השרון הפכה בשנים האחרונות להיות בין הערים המבוקשות בישראל, תוכניות הבינוי והפיתוח של העירייה זוכות לשבחים במוסדות התכנון ומערכת החינוך משיגה אחוזי זכאות לבגרות מהגבוהים בישראל, תוך שמירה על שיעור הנשירה הנמוך ביותר, שעומד על אחוז אחד בלבד".
נא להמתין לטעינת התגובות
אקו"ם