הדובר של מנחם בגין הפך למנהיג הימין בירושלים
חבר מועצת עיריית ירושלים אלישע פלג חוגג 60, מתוכם 37 בליכוד, צמוד לבגין, ריבלין, אולמרט ונתניהו. "יכולתי להיות שר בכיר בממשלה", הוא אומר, אבל שמח בחלקת אלוהים הקטנה שלו בכיכר ספרא. רק תנו לו קדנציה נוספת ואל תאכזבו אותו כמו ב-1998, כשהתמודד על ראשות העירייה
לפני 15 שנה הוא התמודד על ראשות העירייה, נחל כישלון חרוץ ונשבע לא לחזור לפוליטיקה. לפני חמש שנים הוא עזב את משרתו כיועץ המשפטי של עיריית באר שבע, רץ למועצה ונבחר כנציג היחיד של הליכוד בעיר.
"שליחות, מנהיגות ועשייה", כך מגדיר פלג את פעילותו בעירייה. בזמן שהחרדים מושכים לכיוון אחד והשמאל-מרכז הפלורליסטי מושך לכיוון אחר, נותרו פלג ושני חברי המועצה של ירושלים ביתנו נציגי הימין החילוני היחידים בכיכר ספרא.
לאורך הקדנציה התפתחה מערכת יחסים מוזרה בין פלג לראש העירייה ניר ברקת. מצד אחד, פלג שב ומצהיר על הכבוד שהוא רוחש לראש העירייה; מצד שני, להבדיל מרבים מחברי הקואליציה, הוא לא מהסס למתוח עליו ביקורת בנושאים שונים, בהם היחס של ברקת לחברי המועצה.
"מבחינתו של ראש העירייה, עדיף שלא היינו קיימים", הוא קובע. "זאת התחושה שהוא נותן. זה בא לידי ביטוי בכך שהוא ממדר את מחזיקי התיקים ומעלה בישיבות הנהלת העירייה נושאים שוליים, בזמן שאת המרכזיים אנחנו שומעים מהתקשורת. בעיניו אנחנו חותמת גומי ותו לא".
דווקא בתיקים שהוא מחזיק, תיק חירום וביטחון ותיק הספורט, פלג מתגאה בהישגים: "קידמתי מאוד את תחום הביטחון בעיר - הן מבחינת מניעת פיגועים, והן מבחינת כושר ההרתעה ונושא מצלמות האבטחה. אך גולת הכותרת של העשייה שלי היא מה שעשיתי בתחום הספורט. זה האגף הכי קשה בעירייה, נאבקתי בהמון ועדות ותקציבים".
"מעבר לכך", מתייחס פלג גם לפן המדיני בפעילותו, "כנציג הליכוד, אני מהווה את הסמן הימני בעירייה. הובלתי תנופת בנייה במזרח העיר, כי אני מאמין בזכותם של יהודים לבנות ולהתגורר בכל רחבי ירושלים. העברתי את שלב ב' של שכונת מעלה זיתים, נאבקתי למען העברת המכללות של צה"ל להר הצופים ועכשיו אני עוסק בקידום בניית שכונת קדמת ציון".
אתה חושב שתמיכה בבנייה היהודית במזרח העיר תשפר את מצבנו המדיני?
"כדי שיהיה שלום אני מוכן לשקול פינוי שטחים ביהודה ושומרון, בתנאי שגושי ההתיישבות לא יפונו. כיום לא נראה שיש עם מי לדבר, הגורמים השולטים ברשות הפלסטינית מושפעים מחמאס, והשלום לא נראה מעשי בזמן הקרוב. לדעתי הכרעה מדינית תבוא רק בעקבות הכרעה צבאית נוספת, שתהיה הכרעה כואבת מאוד לכל הצדדים. אבל נראה שהפלסטינים מבינים רק את שפת המלחמה".
במפה הפוליטית והמדינית פלג מדבר ליכוד, אך הבחירות האחרונות הוכיחו כי מה שהולך בכנסת נשאר בכנסת, ואילו הבחירות המוניציפליות מתנהלות לפי קריטריונים ואינטרסים אחרים. כך, למשל, בבחירות לכנסת קיבלה מפלגת הליכוד כמעט פי חמישה קולות מאשר מרצ, אך בכיכר ספרא מרצ גדולה פי שלושה מהליכוד.
יש מי שסבור שהליכוד בעיר חלש בגלל הפיצול הפנימי בסניף העירוני.
"ההסבר של הפיצול פשוט מאוד: לקראת הבחירות האחרונות סיכם הליכוד הארצי עם ברקת שהם ייוצגו במקומות השני והרביעי ברשימתו, ללא ידיעת הסניף המקומי. הפעילים בסניף כעסו מאוד, התקשרו אליי לבאר שבע, שם גרתי באותה תקופה, אמרו לי לבוא מהר לירושלים וביקשו ממני לעמוד בראש סיעת מח"ל.
"הסכמתי, אף שנשבעתי לא להיכנס שנית לפוליטיקה. בשנת 1998 נכוויתי קשות לאחר שהתמודדתי מול אהוד אולמרט בבחירות לראשות העירייה. הפסדתי רכוש ונגרם לי נזק כלכלי רב. גם כעסתי על הבוחרים, כי לפני הבחירות הרגשתי שהם תומכים בי וברגע האמת אפילו לא נכנסתי למועצה.
"אך למרות כל זאת הסכמתי לפניות הסניף, כי לא יכולתי לעמוד בפיתוי של עשייה למען ירושלים, יש לי תחושות של שליחות וייעוד. עזבתי את באר שבע ועבודה שהשתכרתי ממנה 40 אלף שקל בחודש".
כחלק מהפיצול בסניף, יש לך גם מתנגדים ומבקרים בו.
"אני לא חושב שאני פוליטיקאי, אני הזרוע הביצועית של הליכוד. אני לא הולך למפגשים פוליטיים ולא מתחכך בשרים, ולכן לעתים קשה לתפוס מרחוק את העשייה שלי. יש מיעוט בסניף שתומך במאיר תורג'מן. נפגשתי עם המיעוט הזה וקראתי לאיחוד, כי ידעתי שפיצול ופילוג לא יובילו את הסיעה למקום טוב.
"היו דברים שגרמו לפילוג שלא היו בשליטתי: אנשי הליכוד קובי כחלון ורמי לוי רצו להתמודד עם ברקת; ויעל ענתבי הלכה לייצג את פסגת זאב והניפה את דגל התחבורה, דבר שפגע בליכוד, כי פסגת זאב ידועה כשכונה שתומכת בנו".
בסופו של דבר, איש הליכוד מזה 37 שנה חזר למועצה, ומאז הכול מסתכם מבחינתו בעשייה. "מעשיי יקדמוני ומעשיי ירחיקוני. ברקת אמר לא אחת שהליכוד חרגה מכל פרופורציה בפעילותה, במובן שהיא פעילה מעבר לנדרש".
כאמור, חלק מהפעילות של פלג היא להוות אופוזיציה פנימית לברקת, בין השאר בנוגע ל"מהפכת התרבות" שהוא מחולל במרכז העיר. הדוגמה שלו הם אירועי התרבות בשוק מחנה יהודה.
"'באלבאסטה' היה בזבוז תקציבי עצום. בחודש אוגוסט בלבד התקיימו עוד שני אירועי תרבות ענקיים, שביחד עלו לעירייה שלושה מיליון שקלים. האירוע גם ככה היה מיועד רק לתיירי תל אביב, ותושבי ירושלים סבלו מכך. במקום להשקיע באירוע כזה, צריך להשקיע בתשתיות בשוק - תיקון גגות, ניקיון, שיפוץ והקמת שירותים. חייבים להבין שאירועים הם השקעה לטווח קצר, אחרי שלושה אירועים הכסף מתאדה.
"אירועי תרבות הם דבר יפה וחשוב, אך צריך לעשות זאת במידתיות. כל המסיבות והקרנבלים למיניהם לא משאירים אף תושב חוץ בעיר; הם באים לכאן, ואחרי האירוע הולכים הביתה. תרבות וספורט הם נושאים חשובים שראש העירייה מקדם, אך בשאר הנושאים החשובים הוא לא משקיע - בחינוך, בדיור, בתעסוקה, בתחבורה, בניקיון ובאיכות הסביבה".
למרות הביקורת על אירועי התרבות, פלג מציין: "אנחנו בעד ירושלים פלורליסטית ורוצים להגן על הציבור החילוני. בהקשר זה אני רוצה להפריך אגדה מסוימת: אני כועס על חבר המועצה לשעבר עופר ברקוביץ', שמשלה את הציבור ומטעה אותו כאילו הוא היה היחיד במועצה שפעל כדי שסינמה סיטי יהיה פתוח בשבת.
"אני נאבקתי על כך פעמיים באגף תכנון ובנייה. ברקוביץ' אוהב להתאים את העובדות לצרכיו ולשכתב את ההיסטוריה בהתאם. בעוד שבשיחות אישיות הוא מודה שאני התחלתי את המהלך והובלתי אותו, כלפי חוץ הוא לוקח לעצמו בלבד את הקרדיט".
בישיבת המועצה לפני שבועיים התנגד פלג לרעיון להנציח את פרופ' ישעיהו ליבוביץ' ולקרוא רחוב בעיר על שמו. כשאני מזכירה לו את הדיון הסוער שהתחולל במועצה ואת הורדת הסעיף מסדר היום בגלל הפרובוקציה הקטנה שלו, הוא מחייך.
"לא הפלתי את ההחלטה, רק אמרתי מה שאני חושב. עוד בשנת 1991 מחיתי נגד ההחלטה לתת לו את תואר יקיר ירושלים", אומר פלג, שהקריא במועצה התבטאויות של ליבוביץ' נגד הרב עובדיה יוסף והרב שך, דבר שחימם את חברי המועצה החרדים וגרם לראש העירייה ניר ברקת להסיר את הסעיף מסדר היום מחשש שלא יהיה לו רוב. "ליבוביץ' היה פילוסוף מדהים וגאון", ממשיך פלג, "הוא היה איש אשכולות חכם, והיה לו מפעל חיים - האנציקלופדיה העברית. הוא גם לחם במלחמת השחרור.
"בנסיבות רגילות היה מקום להנציח אותו, אך אמירותיו הבוטות, המעליבות, האנטי-ציוניות והאנטי-יהודיות גורמות לכל אדם שפוי להגיע למסקנה שהוא אינו ראוי להנצחה בירושלים".
פלג מזכיר כי "ליבוביץ' קרא למרד נגד שירות בשטחים, הוא היה נגד הכיבוש ונגד ירושלים המאוחדת. הוא קרא לאבני הכותל 'אבנים מחורבנות' וכינה את פעולת התפילה בכותל 'עבודת אלילים'. הכי חרה לי כשהוא אמר שהיטלר היה מוסרי בתורת הגזע שלו.
"אמירותיו גרמו לפילוג בעם, והוא צריך לשלם את המחיר על האמירות שלו. בישיבת המועצה ברקת נבהל מהדיון בנושא והוריד אותו מסדר היום. לפני הדיון הוא עוד ניסה לשכנע אותי שלא לעורר סערה; הוא עשה זאת כי מרצ דרשו את זה ממנו".
לפלג חשוב להדגיש שהוא מייצג את הציבור הפלורליסטי. "הצבעתי בעד מתן הנחה בארנונה ל'בית הפתוח', כי לדעתי בתור עמותה הם זכאים לתמיכה כמו כל עמותה אחרת. משנתי בעניין היא שכל אחד יחיה איך שהוא רואה את חייו. אף שאני בליכוד, אני ליברלי מאוד ובעל דעות פתוחות. למשל, יש לי יחסים טובים מאוד עם פפה אללו ועם מאיר מרגלית ממרצ. אפילו שאינני מסכים איתם כמעט על שום דבר, אני יודע לכבד אותם".
אללו הודיע לאחרונה כי הוא מתכוון להתמודד על ראשות העירייה. יש לך טיפים בשבילו מניסיונך האישי?
"זכותו של כל מי שרוצה להתמודד לעשות זאת, ועצם ההתמודדות הוא דבר חיובי, אך אני לא חושב שהוא יהיה ראש עירייה. עם זאת, לעתים טוב להתמודד מתוך אמונה בצדקת הדרך. זה מזכיר לי את עצמי, כשהתמודדתי מול אולמרט ב-1998.
"זה היה חסר סיכוי, אך הייתי חייב את זה לעיר. ב-1993 הסתכסכתי עם רובי ריבלין כי תמכתי באולמרט ולא בו, חשבתי שאולמרט יהיה טוב לירושלים, אך טעיתי, ולכן ב-1998 החלטתי להתמודד מולו. כאמור, שילמתי מחיר יקר - הן מבחינה כלכלית, הן מבחינה חברתית והן מבחינה מקצועית. לכן עזבתי למשרה בבאר שבע, כדי להבטיח את החזר החובות לבנקים".
"אני לא רואה בלהפיל את ראש העירייה המכהן מטרה חשובה", אומר פלג. "העשייה שלו ברוכה אך מוגבלת, מפני שמדובר בקדנציה הראשונה שלו, וצריך לתת לו להמשיך.
"הישגים בירושלים נמדדים בטווח הארוך, בייחוד לאחר שהעיר סבלה מחוסר עשייה בקדנציות הקודמות. אם לא יהיה מועמד ראוי מול ברקת, אין סיבה שהוא לא ימשיך לכהן. אני מקווה שבקדנציה השנייה תהיה לו היכולת לעשות מהפכה בירושלים".
עכשיו אתה משחק לידיים של אלה שכינו אותך "מלחך פנכתו של ברקת".
"יש הבדל גדול בין חנופה, שאותה אף אחד לא יכול לשייך אליי, ובין הכבוד שאני רוכש לראש העירייה. ראש העירייה הוא סמל שלטוני, אי אפשר לכנות אותו בשמות ולבזות אותו. אפשר לחלוק על דעתו, אך עם זאת חובה לכבד אותו. זה אדם שנבחר לתפקיד והוא הפנים של ירושלים, לטוב ולרע.
"אני מכבד אותו, בניגוד לסיעת מרצ, שביזתה והשפילה אותו בכל הזדמנות. אפשר להיות באופוזיציה ועדיין לתת כבוד. רחל עזריה, למשל, נותנת לברקת את הכבוד הראוי, ובמקביל עומדת על דעתה. אומרים שאני חנפן? שהציבור ישפוט. אני סבור שאני לא נמנה עם המתחנפים. ברקוביץ', למשל, היה שפוט של ברקת בתקופתו כחבר מועצה. אם נושא הסינמה סיטי היה חשוב לו כל כך, מדוע הוא לא נלחם עליו?".
בבחירות 1977 היה פלג דוברו של מנחם בגין. עם רובי ריבלין הוא עבד בסניף הליכוד בשנות השמונים, ב-1996 היה יועץ בכיר לשר הבינוי והשיכון דאז בנימין נתניהו, ועם אולמרט עבד בקדנציה הראשונה שלו, עד שנת 1998, אז החליט להתמודד מולו. כל הפוליטיקאים התקדמו, אבל פלג הלך, חזר ונשאר חבר מועצה יחיד.
"אני רואה את עצמי כמי ששכב על הגדר ואפשר לאחרים לשעוט קדימה ולהתקדם", הוא מסכם. "המטרה הייתה חשובה לי יותר מאשר ההיבט האישי שלי. יכולתי להיות היום בקלות שר בממשלת ישראל. האם תוגמלתי בעבודתי מבחינת מעמד? התשובה היא לא.
"האם הייתי יכול להגיע רחוק יותר? כן. יש אנשים שממנפים את כישוריהם הפוליטיים, ויש כאלה שעוסקים בעשייה בשטח. אני בשטח, ואני שלם עם דרכי הפוליטית".
עופר ברקוביץ' מסר כי "אני לא עסוק בענייני קרדיטים. כל מי שבעד פתיחת ה'סינמה סיטי' בשבת רצוי ומוזמן להצטרף למאבק".
מהעירייה נמסר בתגובה כי "הנושא לא הורד מסדר היום. ראש העירייה דחה את ההצבעה על שמות הרחובות והמונצחים בהם כדי לקיים דיון בנושא בישיבת ההנהלה, והוא יועלה להצבעה במועצת העיר שתתקיים בסוף החודש".
מסיעת מרצ נמסר כי "סיעת מרצ לא מבזה ולא משפילה את ראש העירייה בשום צורה. יש לנו חילוקי דעות איתו על נושאים מסוימים, ולא הסתרנו זאת. אפילו בהסכם הקואליציוני שלנו איתו הבהרנו את אי-ההסכמות.
"אנחנו עובדים עמו בשיתוף פעולה בנושאים רבים, אך עם זאת, כסיעה הדוגלת בחשיבות הדמוקרטיה וחופש הביטוי, אנו מביעים את דעתנו בכל עניין ועניין ונמשיך לעשות זאת. אנחנו, להבדיל מסיעות אחרות, גאים בכך שאנו פועלים ומתבטאים בצורה עצמאית מבלי לעבור על החוק".
נא להמתין לטעינת התגובות
אקו"ם