דובי זכאי מזמין אתכם לתחנת ''ואדי צראר'' העתיקה
והפעם: תחנת רכבת ישנה ושלווה ששימשה את הטורקים ונכבשה על ידי הבריטים. אי אפשר להיכנס, אבל כיף להסתכל
תחנת "ואדי צראר" העתיקה צילום: דובי זכאי
תחנת תל שורק הוקמה ב-1915 במלחמת העולם הראשונה. מבנה אבן בן שתי קומות שנבנה עבור הטורקים על ידי מהנדסים צרפתים. התחנה נקראה "ואדי צראר" (שלוחה של נחל שורק). מבנה התחנה אחיד, מזכיר במראהו תחנות רכבת אחרות בארץ. המבנה מחולק לשניים, בחלק המערבי מרפסת גדולה לנוסעים, ומתחת אולם בית התחנה. החלק השני מוקדש למגוריו של מנהל התחנה. המבנה המרוחק יותר יועד לשירותים.
באותן השנים נעו הרכבות במסילות הארץ, מונעות בכוח הקיטור, ובדרכן היו זקוקות למקורות מים ועצים. את העצים היה הקטר מושך אחריו בקרון צמוד, אבל התחנות נקבעו על פי כמות המים שנדרשה לדוודים. לא רחוק מכאן, במעיינות של נחל שורק, נמצא מאגר מים שיכול היה לספק מים לקיטור ולכן התחנה נקבעה כאן.
הרכבת הייתה יוצאת מיפו, מאזור מנשיה, מטפסת באטיות גדולה דרך הרטוב, בית שמש, בר גיורא עד בואכה ירושלים. בשנת 1917 נכבש המקום על ידי הבריטים. אלה מיד הורידו את גג הרעפים הציורי שמתאים להרי האלפים ובמקומו יצקו גג של אבן. מספרים שהצבא הכובש השאיר אחריו שלל קרונות ואפילו שני תותחים שהיו שייכים פעם לטורקים.
שתי מסילות עברו כאן, אחת לנגב (שבוטלה בתקופת השלטון הבריטי) ואחת לירושלים. לצערנו, אי אפשר להיכנס למבנה, אך המראה שלו יפה גם מבחוץ. מבנה של אבן, ציון דרך לתחבורה בארץ ישראל.
איך מגיעים:
מצומת נחשון (כביש 44) פונים מזרחה לכביש 3. חולפים ברמזור של טל שחר על כביש 3 (עוד שלושה ק"מ). פונים שמאלה (דרומה), לכביש קטן שמוליך למגרש חניה גדול, מיד עוד פנייה שמאלה לכביש משובש (הגדר לצדכם, מימין). אחרי העיקול הגדול פנייה שמאלה לגשר מוזר מעל פסי הרכבת, מהגשר רואים את מבנה האבן, אחריו דרך כורכר נוחה עד התחנה הישנה (טיולים בעקבות ההיסטוריה, בתשלום, 054-4991800).
בסביבה 1: לפני שפונים לגשר, מעל הפסים, במעלה הכביש מימין, נבנה אובליסק מאבן. אנדרטת זיכרון לעובדי כפייה מצרים שהובאו לכאן לבנות את המסילה ומתו במגפה. שלט הזיכרון כתוב באנגלית, האובליסק מוקדש גם לחיילים הבריטים שנהרגו בהתקפה על תחנת הרכבת.
בסביבה 2: פריחה יפה, מסלולי טיול ומקום לפיקניק ביער חולדה.
נא להמתין לטעינת התגובות
אקו"ם