הקרב על עיריית י-ם: "ברקת מתעסק בלדגמן ולהצטלם"
אחרי ארבע שנים וחצי בתור הטראבל מייקר של מועצת עיריית ירושלים, איש האופוזיציה מאיר תורג'מן מוכן לקרב על ראשות העירייה. את אלישע פלג ופפה אללו הוא מכנה צבועים, וניר ברקת מבחינתו הוא דוגמן, שבתקופת כהונתו העירייה מניחה שהתושב הוא רמאי. ראיון לוחמני
>>> תורג'מן שוקל להתמודד על ראשות העירייה
>>> בגובה העיניים עם מאיר תורג'מן
כשההצגה תסתיים יתחיל מופע חדש. בשבועות האחרונים תורג'מן מדבר על כוונתו לרוץ לראשות העירייה, אבל "לא בכל מצב", כפי שהוא שב ומבהיר. אם ירוץ מול ברקת מועמד חרדי - אריה דרעי או אורי לופוליאנסקי - תורג'מן יתמודד אך ורק בבחירות למועצה, בראשות רשימתו ירושלים תצליח, שאליה הוא רותם בחודשים האחרונים דמויות ירושלמיות שונות; אם אף אחד מהשניים האלה לא ירוץ, תורג'מן לא ישאיר את ברקת בגפו.
"לפי הסקרים שברקת ערך בשנה האחרונה, אם רק אני אתמודד מולו, צפויים לי סיכויי הצלחה גבוהים. אין לי טעם להתמודד אם ברקת אינו המועמד היחיד, אינני רוצה להתמודד רק בשביל להגיד שהתמודדתי. אני רוצה להתמודד עם סיכויים להצליח", אמר תורג'מן בריאיון ל"זמן ירושלים".
מבחינתו של תורג'מן, הקדנציה הנוכחית של ברקת הצטיינה בדיבורים, ולא יותר. "אני נמצא כאן ורואה כי העירייה מתנהלת באופן לא נכון. ברקת הכריז שיש נושאים שיטופלו על ידו, אך בפועל הוא לא טיפל באף אחד מהם.
לפני שנתיים הוא כינס מסיבת עיתונאים גדולה, שנכח בה גם יו"ר ארגון הקבלנים, והוצגה בה תכנית לדיור בר השגה, בדגש על האוכלוסייה הצעירה, ועל עצירת ההגירה השלילית. "מה קרה בתחום מאז? הדבר היחיד שהשתנה הוא שארגון הקבלנים יוצא כעת נגד העירייה. אנשים מבינים שאלה רק דיבורים, ולא מעשים. אם העירייה הייתה רוצה לקדם את הנושא באמת, עם קצת רצון טוב היא הייתה מצליחה".
כישלונה המרכזי של העירייה בקדנציה הנוכחית, לפי תורג'מן, הוא ההבטחה הכוזבת של ברקת להקל על הביורוקרטיה בעיר ולהקל על התושב בהתנהלותו מול העירייה. "ההפתעה הגדולה ביותר שלי הייתה מכמות הבקשות והפניות מצד הציבור", הוא אומר. "הכמות עלתה בהרבה על תקופתו של לופוליאנסקי. בקדנציה הנוכחית, לא רק שלא נעשו פעולות בעניין המענה לציבור, אלא שהמצב רק הולך ומחמיר. אנחנו מבריחים במו ידינו את הצעירים ואת בעלי העסקים מהעיר".
תורג'מן מביא בתור דוגמה את תל אביב, שבה, לדבריו, "כשתושב פותח עסק, בשנה הראשונה העסק הטרי ייהנה משקט מצד העירייה. היא נותנת לבעל העסק דף דרישות, ומבקשת ממנו לבצע אותן במהלך השנה. רק לאחר שנה, אם העסק לא מצליח לעמוד בדרישות - מה שקורה הרבה פעמים - אז הוא נכנס לביורוקרטיה המוסדית. זאת דוגמה מופתית לעידוד עסקים, ולצערי עיריית ירושלים לא אימצה אותו.
בירושלים, יומיים אחרי שתושב פותח עסק הוא כבר מועמד לדין ונחשב עבריין. הארנונה לבתי עסק בירושלים היא כפולה מזאת שבתל אביב, וגם על בעלי עסקים ותיקים העירייה מפעילה לחצים ודורשת מהם עוד תשלומים, כדי להגדיל את הכנסותיה. בשורה התחתונה, בקדנציה של ברקת יוצאים מנקודת מוצא שהתושב, האזרח הפשוט, הוא גנב ורמאי".
תורג'מן, מבחינתו, מייצג אנטיתזה מוחלטת לברקת. הוא מחזיק בקלף העממי, שמדבר עם ואל התושבים. "אין תושב בעיר שאין לו את המספר שלי", הוא בטוח. תורג'מן חש כי הוא נמצא בליבת כור ההיתוך הירושלמי, והוא רואה אותה גם בביתו שלו: בת אחת שלו חרדית, השנייה מצביעת מרצ, בן אחד הוא שף במסעדת היוקרה "1868" ובן הזקונים הוא בעל מעדנייה בשוק מחנה יהודה.
"השליחות שלי היא לעזור לתושבים", אומר תורג'מן. "להיות חבר מועצה זה קשה, אך כל יום אני חוזר הביתה בתחושת סיפוק עצומה לאחר שעזרתי למישהו, וכל זה בהתנדבות מלאה, חמישה ימים בשבוע. אני מדבר עם כולם בגובה העיניים ועוזר ומקשיב לכל בקשה או טענה. אם בא אליי תושב וטוען שהוא לא מסוגל לשלם את הארנונה, אף פעם לא אגיד לו, 'אתה פטור, אל תשלם', אלא אעזור לו לפרוס את החוב ולשלם אותו בתשלומים.
"בסך הכול זה דבר טוב לעירייה, כי אני גורם ליותר אנשים לשלם את חובותיהם", הוא בטוח, ומוסיף: "אני נתקל בהמון תלונות, החל מתלונות על הארנונה ועל המיסוי וכלה בעבירות בנייה במזרח העיר. השיטה שלי היא דרך ההידברות - אין הבדלה בעיניי בין התושבים, ואני קשוב לכל סקטור".
עם כל זאת מתברר כי יריבו המר של ברקת, שהסתכסך עמו עוד בימי הקדנציה הקודמת, כשברקת היה יו"ר הרשימה שלו, ופרש לרשימה עצמאית, מסוגל להסכים איתו לפחות בדבר אחד - שאלת ההתחרדות. "החרדים צריכים להישאר בשכונותיהם, והחילונים והדתיים בשכונותיהם", אומר תורג'מן, ולמעשה חוזר על המנטרה של ראש העירייה. "העירייה צריכה לעשות הכול כדי לא לאפשר התיישבות חרדית בשכונות החילוניות. הפוך לא יקרה. העירייה צריכה להבהיר בצורה ברורה שלא יקומו מוסדות חרדיים בשכונות חילוניות".
בזמן שאנחנו משוחחים, מתחולל מאבק ברמת שרת ובבקעה בדיוק בעניין הזה.
"אני יודע מה יקרה ברמת שרת. כרגע יקצו מוסד אחד לחרדים, אחר כך הם יטענו שמפריע להם שהכביש הסמוך פתוח בשבת, אחר כך הם ידרשו עוד מוסדות, וזה יהיה סחף שלא ניתן לעצור. הם צריכים לחיות בשכונותיהם לפי אורח החיים שלהם, ולא להפריע לשאר הציבור. כפי שנאמר, 'איש באמונתו יחיה'.
"אני יליד שכונת בקעה, והיא קרובה מאוד ללבי", מתייחס תורג'מן לניצני המאבק בשכונה. "זאת שכונה שיש בה גם חילונים וגם דתיים. אין שם חרדים, ואסור שיהיו. בזמנו אמרתי לברכה אדלשטיין, יו"ר המינהל הקהילתי בשכונה, שייזהרו מעמותת 'חלב הארץ', אשר עושה פעולות בעלות אופי חרדי. לא משנה באיזו עמותה מדובר, דברים צריכים לעבור דרך המינהל הקהילתי בלבד, ולא לעקוף אותו.
"ידעתי מה יקרה אם המינהל הקהילתי יירדם בשמירה. אני מאשים את המינהל שלא גילה ערנות לכך שיש בתוכו כוחות שפועלים למען 'חלב הארץ'. הייתי יו"ר מינהל קהילתי גילה במשך 13 שנה, והיה ברור לי שאין גוף בשכונה שהוא מעל המינהל הקהילתי".
בעירייה אתה מוכר כמי שלא תמיד שם מחסום לפיו, בישיבות המועצה ובכלל.
"אני כאן כדי להביע את דעותיי באופן פתוח וחופשי. יכול להיות שהן אינן נוחות ונאמרות בצורה לא נחמדה, אך זה האופי שלי, לטוב ולרע. זה נשמע מגוחך, אך האופי הזה פותח לי הרבה דלתות. אני לא מוליך שולל ולא משחק משחקים. כתושב שפונה אליי בבקשה שאינני יכול למלא אז אני מסרב, ופה נגמר הסיפור".
להבדיל מחברי מועצה אחרים?
"בצורה מסוימת כן. אני שונא צביעות. לפני חודשיים העליתי בישיבת המועצה את נושא האלימות בבתי הספר, אך חברי המועצה הורידו את הנושא מסדר היום. השבוע קיבלתי מסגן ראש העירייה פפה אללו מכתב בדיוק בנושא הזה. מדוע בישיבת המועצה הוא הצביע להוריד את זה מסדר היום?", תוהה תורג'מן, וגם משיב: "זאת צביעות.
"גם כשחבר המועצה אלישע פלג בא אליי כשבידיו תלונות ומביא לי חומר נגד העירייה כדי שאתכתש איתה, ואז בישיבות המועצה הוא מרים את היד לפי גחמותיו של ברקת - זאת צביעות. יש להם קואליציה מקיר לקיר, אבל הם רק מקטרים על הנעשה בתוכה. רובם פונים אליי לגבי נושאים שהם רוצים שאתקוף בישיבת המועצה. מדוע הם לא עושים זאת בעצמם? זה התפקיד של הסיעות ושל הקואליציה?".
"כשאבחר לראשות העירייה, אנשים לא יפחדו לדבר. אנחנו אנשי ציבור", הוא שוטח את כוונותיו, אף שהוא עוד לא בטוח שיתמודד. "הנושאים החברתיים בוערים בעצמותיי, ואפעל בעניינם. הקואליציה הנוכחית מעבירה החלטות אנטי-חברתיות כגון הפסקת הסבסוד לקייטנות.
"יש רשימה של משפחות שמחכות למצרכים לחג הפסח, וזה מביש - לולא העמותות, הן לא היו מקבלות את מה שמגיע להן". ואצל תורג'מן, האשם תמיד הוא ברקת. "ראש עירייה בעיניי הוא אחד שאמור לדאוג לחינוך, לניקיון ולתשתיות ופתור את בעיית הפקקים, ולא להתעסק בלהיות דוגמן ובלהצטלם", הוא מסכם.
מעיריית ירושלים נמסר בתגובה: "טענותיו של חבר המועצה אינן נכונות ואינן מבוססות. העירייה רואה בארגון הקבלנים שותף אסטרטגי לפיתוח העיר, והיא פועלת בשיתוף הארגון לייעול הליכי הוצאת היתר בנייה, קידום תמ"א 38, פרויקטי פינוי-בינוי ופרויקטים רבים נוספים. עיריית ירושלים היא החלוצה בארץ ביצירת מודלים לדיור בר השגה, וכבר לפני כשלוש שנים הקים ראש העירייה צוות ייעודי לנושא.
"הוועדה המקומית פעלה לפי מדיניות זו - דיור בר השגה לצעירים, אך היא נדחתה בוועדה המחוזית לפי הוראת המשנה ליועץ המשפטי לממשלה. נוסף לכך, העירייה יוזמת הקמת כמה פרויקטים של מגורי סטודנטים במרכז העיר, בהם פרויקט ברחוב אגרון אשר יביאו לתוספת של מאות מיטות עבור הסטודנטים בעיר.
"מאז הקמתו על ידי ראש העירייה, הביא האגף לקידום עסקים לקיצור משך הזמן להוצאת רישיון עסק, ובשנת 2012 ירד משמעותית משך הזמן הנדרש להוצאת רישיון עסק בעיר. באשר לטענות שמועלות בכתבה, האגף לקידום עסקים פועל בהתאם לחוק רישוי עסקים, שהוא חוק ארצי. במסגרת זאת ניתנת לעסק החדש תקופת היערכות להגיש בקשה לרישיון עסק.
"כל עוד יש התקדמות בתהליך הרישוי, לא ננקטים אמצעי אכיפה ולבעלי העסק או ליזמים ניתן להתקדם בתהליך הרישוי. אם בעל העסק אינו מבצע את הנדרש ממנו, מתקיים הליך שימוע בשיתוף בעל העסק, שבו נבנה מתווה מוסכם עם לו"ז קצר לביצוע תיקון הליקויים הקיימים".
אלישע פלג מסר בתגובה: "שקלתי להבליג ולא להתייחס לדבריו של תורג'מן, אך הבלגה מתפרשת כחולשה, ואינני רוצה שזה יתפרש כך. אינני מדבר עם האיש הזה, ואני לא מתייחס אליו כבר כמה חודשים. מעולם לא שיתפתי איתו פעולה, חוץ מלסייע לו כשכולם התרחקו ממנו כמו ממצורע. הוא כפוי טובה ולא ראוי להתייחסות. שימשיך לנסות לפגוע בשמי הטוב, בעשייה הברוכה שלי ובמסירות שלי לתושבי העיר. ההתבטאויות שלו מעידות על מצבו הציבורי הנואש והמתוסכל".
פפה אללו מסר בתגובה: "העלאת הצעה לסדר בישיבת המועצה היא דבר שנעשה רק לצורכי תקשורת, ואין בה כל תועלת. אני שואל את מאיר תורג'מן: איזו הצעה לסדר נידונה ברצינות בישיבת המועצה במשך ארבע השנים האחרונות? אני בהחלט בעד דיון בנושא האלימות בעיר, ופניתי בעצמי כמה פעמים לראש העירייה בבקשה שיעסוק בנושא בוועדת החינוך.
"נוסף לכך, ביקשתי שהוועדה למיגור אלימות תחזור להתכנס באופן פעיל ותדון באירועי האלימות האחרונים בעיר, דבר שלא נעשה עד עכשיו. אנחנו חייבים להילחם באלימות בכל כוחנו. ירושלים הפכה להיות עיר אלימה בכל המובנים, ואנחנו צריכים לעסוק בנושא ברצינות. אני אמשיך ללחוץ על ראש העירייה ועל הגורמים העירוניים הרלוונטיים לטפל בנושא".
ממינהל קהילתי בקעה נמסר כי "המינהל הקהילתי, בתמיכת תושבי השכונה, מתנגד נחרצות להקצאת קרקע לבנייה לעמותת 'חלב הארץ'. השטחים הבודדים המוגדרים כשטחים למבני ציבור חייבים להיות מוקדשים לטובת תושבי השכונה, ולא לטובת ארגונים ועמותות שבינן ובין השכונה אין כל קשר".
היכנסו לעמוד הפייסבוק החדש של מעריב בואו להמשיך לדבר על זה בפורום ירושלים-
נא להמתין לטעינת התגובות
אקו"ם