לאחר המינוי ליו"ר אס"א: ויקו חדד סוגר חשבון
בחירתו של ויקו חדד ליו"ר ארגון הספורט האקדמי (אס"א) של ישראל הפכה אותו לאחד האנשים המשפיעים ביותר על הספורט במדינה. בראיון מיוחד לזמן כל-בי הוא מספר על מסע החיזורים שהתנהל אחריו במהלך הקמפיין לבחירת יו"ר הוועד האולימפי ומבטיח לחזק את מעמדה הבינלאומי של באר שבע. ראיון בלי חשבון
לעזרת עורכי אתר ויקיפדיה שמתקשים לעמוד בקצב נספר כי חדד לא משמש רק כמנהל מחלקת הספורט של אוניברסיטת בן גוריון בנגב, לא רק מאמן במחלקת הנוער של הפועל באר שבע או חבר בגלריית המאמנים של נבחרת ישראל בכדורגל באולמות. מעתה אמרו: ויקו חדד, יושב ראש אס"א ישראל.
את מינויו לתפקיד ציין חדד בצניעות. בעודו מרביץ ציונות בשחקן נוער שתעה בדרכו, טרטר הטלפון במשרדו כשמצדו השני של הקו היה פליקס אמזלג, מנהיג הפלג המתון של פלוגת הסדרן באיצטדיון וסרמיל. הייתה זו שעת צהריים, והרעב החל לעשות בחדד שמות. רגע לפני שהבטן נדבקה לגב, הוחלט לסגור דיל בדגיה של ז'ווילי ואמזלג החל להשחיז את המזלג. "בא לך לכסח בורי?", התעניין אמזלג. "נלך על דג לוקוס", פסק ויקו מזליקו. גם במקרה שלו כשהדג פותח את הפה, הוא גומר על הצלחת.
בניגוד לדג שפותח את פיו ללא בעיה, את היו"ר הטרי של אס"א לקח לנו זמן לשכנע לפתוח פה ולשחרר קיטור. בשבוע שבו אלפים מתושבי בירת ההזדמנויות של ישראל הימרו על חייהם כדי להשיג טאבלט בעשרה שקלים, גרף חדד את כל הקופה כשהפך ללשון המאזניים בקמפיין לבחירת יושב ראש הוועד האולימפי בישראל. רבים וטובים שיחרו לפתחו, מתחננים שייתן את קולו למועמד שלהם לתפקיד הנחשק. כשיכתוב את ספר זיכרונותיו, סביר להניח שהקוראים יחושו מבוכה בשביל כמה פוליטיקאים בכירים ונושאי תפקידים ממלכתיים שחיממו את אוזנו בשיחות טלפון מטרידות.
התמונות בטלוויזיה שתיעדו את הסחר-מכר במתחם הוועד האולימפי בתל אביב חשפו את מסע החיזורים שהתנהל אחרי "ויקו-מחשבויקו". אבי לוזון, יו"ר ההתאחדות לכדורגל, זימן אותו לשיחה צפופה, וכעבור כמה רגעים קלטו אותו המצלמות מסתודד עם צביקה ורשביאק, הנשיא האולימפי הפורש, ומחלק טיפים ליגאל כרמי, מי שבסופו של יום ניצח בבחירות על חודו של קול, קולו של חדד. לפני שהוחלט לקיים בחירות חדשות ב-10 במארס, נדמה שמלך אס"א מרחיב את גבולותיו. מבול הטלפונים לא פסק לרגע. מתחנות הרדיו ביקשו להעלות אותו לשידור. עכברי מקלדת, כמונו, דחקו בו לומר את דברו, ובמקרה שלנו המאמצים נשאו פרי.
פירות עבודתו במסגרות השונות הבשילו, למרות הניסיונות לקעקע את הישגיו. בתקופה שבה הוא משמש כמנהל מחלקת הנוער של הפועל באר שבע, הוכשרו 16 שחקנים צעירים ועלו כיתה מהנוער לקבוצה הבוגרת. קבוצת הדגל של המחלקה, "השלושה" באר שבע, העפילה לליגה הבכירה והגיעה לפני שנה לגמר גביע המדינה לנוער על שם אבי רן ז"ל. גם קבוצת נערים א' רשמה זינוק בעלייה, לכיוון ליגת על חדשה, שתיפתח בעונה הבאה. "אני לא עוזב את מחלקת הנוער", הוא אמר בראשית הראיון. "מעולם לא אמרתי דבר כזה ומבחינתי אני ממשיך לעבוד כרגיל. כל עוד אלונה תרצה בי אשרת את המועדון".
העובדה שהתמנית ליו"ר אס"א לא תקשה עליך לשרת את המועדון?
"ממש לא. בארבע השנים האחרונות שימשתי כסגן יו"ר אס"א וגזבר הארגון, תפקיד שדורש הרבה יותר מאמץ וזמן מתפקיד היו"ר, שהוא יותר ייצוגי ואמון על הקשרים הבינלאומיים".
לא תהיה "קצר בזמן"?
"להיפך, עכשיו יהיה לי הרבה יותר קל. לא אצטרך לנסוע לתל אביב בתדירות שבה עשיתי את זה בתקופה ששימשתי כסגן יושב הראש. פעם בחודש מתקיימת ישיבת הנהלה, וזהו. וחוץ מזה, ישיבת ההנהלה הקרובה של אס"א תהיה פה, במרכז הספורט של אוניברסיטת בן גוריון".
מארגון ספורט קומפקטי הפכתם לגוף שכמעט קבע את עתידו של הספורט האולימפי בישראל. אם לא די בכך, דאגתם לאינטרסים שלכם בסיוע מסמך דרישות שנוי במחלוקת, שיש כאלה שהדביקו לו כינויים לא ממש מחמיאים. הכצעקתה?
"כשהחל הקמפיין לבחירת יו"ר הוועד האולימפי, לא ידענו שיהיו שני מועמדים לתפקיד מטעם הפועל ומטעם מכבי. כולם חשבו שתהיה מועמדת אחת מוסכמת וכולם סימנו את יעל ארד כיושבת הראש הבאה של הוועד האולימפי. כשארד הודיעה שלא תוכל למלא את התפקיד, החל מחול שדים כדי לאתר מועמד מתאים לכל אחד מן המרכזים.
"שבועיים לפני הבחירות נכנסנו להילוך גבוה. היות ומינו אותי לנהל את המגעים מטעם אס"א, כדי להחליט מי מתאים יותר למשרת היו"ר. אני וחברי בוריס בייטמן, מנהל מרכז הספורט של הטכניון, ישבנו עם אנשי מכבי והם סיפרו לנו מה הם מתכוונים לעשות ואנחנו הצגנו את עמדתנו. עשינו הכל למען הספורט, בלי שום עניינים של טובות הנאה, יש שם אך ורק דברים מקצועיים. חוץ מזה, שאין הסכם, יש רק נייר הבנות, בדיוק כפי שראש הממשלה ביבי נתניהו וחבר הכנסת יאיר לפיד החליטו לשתף פעולה, גם אנחנו השגנו הבנות עם הנציג של מרכז מכבי. מי שיראה לי הסכם חתום יקבל מה שהוא רוצה".
אז למה הופנו אליך חצי ביקורת כה רבים?
"באו צדיקי הדור ממרכז הפועל, אלה שאף פעם לא עושים דילים, והחליטו לחשוף את המסמך בגלל שתמכנו במכבי. לא קיבלנו כלום בתמורה, בסך הכל בדקנו את העומק הרעיוני של מכבי והשווינו אותו לעומק של הפועל. כאשר הגענו למסקנה שכרמי הוא הכי טוב 'הלכנו' עליו. תגידו לי אתם, אם הייתי מצביע להפועל, הם גם היו חושפים את המסמך?!"
אולי אתה מושך אש בגלל יחסיך הקרובים עם אבי לוזון?
"בסדר, מה לעשות? ככה זה עובד. אבי אמר לי שהוא מצביע למכבי, שהוא חושב שכרמי מתאים יותר, ושאעשה רק מה שטוב לי ולאס"א ישראל".
עולם הספורט הבאר-שבעי יפיק תועלת מבחירתך ליושב ראש אס"א?
"אני משוכנע שכן".
פרט ונמק.
"קודם כל בקשרים הבינלאומיים. בהשתתפותי באסיפות הבינלאומיות או באוניברסיאדות, זה ויקו מבאר שבע ואוניברסיטת בן גוריון בנגב, לא מוישה או גרשון מתל אביב. אפעל להביא לכאן אליפויות בינלאומית כמו אליפות שלשות והטבעות, ועוד לא דיברנו על אליפות העולם בהרמת משקולות לסטודנטים שקיימנו באילת".
מהו האני מאמין שלך?
"אס"א הוא ארגון ספורט מן הגדולים במדינה. פעילים בו עשרות אלפי סטודנטים שמשתתפים בפעילות תחרותית ועממית, תוך שימת דגש על ערכים של הגינות ותרבות ספורטיבית".
אנשים שנשארו מאחור מתקשים לפרגן לך. ספר להם איך טיפסת כל כך גבוה?
"התברגתי לתפקידים ארציים ובינלאומיים כי כל הזמן למדתי, יצאתי להשתלמויות ואימצתי את האמרה 'מכל מלמדיי השכלתי'. לא פחדתי להציג את הידע שצברתי ולשתף בו דורות של שחקנים ומאמנים. 12 שנה ניהלתי את קורסי המאמנים במכון ווינגייט, ובהמשך נעניתי לבקשת ההתאחדות ולקחתי עליי את אימון נבחרת הכדורגל באולמות של ישראל.
"התפקידים האלה חשובים, אבל בתפקידי כמנהל מחלקת הספורט של אוניברסיטת בן גוריון אני רואה מפעל חיים. זהו תפקיד חיי. אני 32 שנים איש האוניברסיטה, ובמשך הזמן הקפתי את עצמי במקצוענים מסוגם של מוריס ביטון, מנהל חדר הכושר המיתולוגי, ועוד רבים וטובים. מעבר לכך, דוד ברקת, סגן נשיאת האוניברסיטה והמנכ"ל, מעניק לי הרבה סיוע והשראה".
מי התקשר אליך כדי לברך אותך לרגל המינוי החדש?
"מי לא? חבר הכנסת אבישי ברוורמן היה מראשוני המברכים, ראשי מרכזי הספורט וגם החברים מהאוניברסיטה. נדב יעקובי מערוץ הספורט, החברים מהפועל באר שבע, אלונה ברקת, אסי רחמים וניסו אביטן".
אפרופו אלונה ואסי, מה קורה באמת בהפועל באר שבע?
"מתוקף תפקידי אני אחראי אך ורק על מחלקת הנוער. אין לי נגיעה למתרחש בקבוצה הבוגרת, מלבד פגישות מקצועיות שמתקיימות עם אלישע לוי לגבי מעבר שחקנים מהנוער לבוגרים".
יש הטוענים שהקבוצה מאבדת את זהותה המקומית. תשעה ואפילו עשרה שחקנים לא מקומיים משובצים בהרכב, נתון שמטריף את דעתם של הרבה אוהדים.
"בעידן המודרני כדורגל הוא עסק לכל דבר. יש מועדונים שמגדלים שחקנים צעירים כאסטרטגיה עסקית, כמו אייאקס אמסטרדם או סלטיק הסקוטית, וברגע שהם מגיעים לפרקם מוכרים אותם לכל המרבה במחיר. במועדוני פאר אחרים, דוגמת ברצלונה ומנצ'סטר יונייטד שהולכים על כל התארים, משקיעים הון תועפות באיתור כישרונות צעירים, ולא מזדרזים למכור אותם.
"אצלנו בישראל הנטייה היא להשביח שחקנים צעירים לטובת הקבוצה הבוגרת. במקומות כמו באר שבע וחיפה, שרחוקים ממרכז הארץ, עדיף למועדון שיהיו לו שלושה-ארבעה שחקני בית בהרכב, מה שיוזיל את העלויות ויהיה לקורת רוחם של האוהדים שמחפשים שחקני בית שיוכלו להזדהות איתם. אני מאמין שבתוך שנתיים גם אצלנו זה יקרה. לא מדובר פה בנגרות שמכניסים את העץ למכונה מצד אחד ומוציאים אותו מהצד השני, משויף ומעוצב כמו שאתה רוצה".
מדוע שחקני נוער כה מעטים עלו כיתה ותקעו יתד בקבוצה הבוגרת?
"בארבע השנים שאני משמש כמנהל מקצועי העליתי לבוגרים 16 שחקני נוער, ורובם המכריע חתם על חוזים ארוכי טווח במועדון".
לאן הם נעלמו?
"ברגע שאותם שחקנים קיבלו חוזה בבוגרים, הם כבר לא תחת פיקודי ואחריותי. הם תחת אחריות הקבוצה הבוגרת. ככה זה עובד בכל העולם, וגם בבאר שבע. לצערי, השחקנים שבהם מדובר לא קיבלו מספיק צ'אנסים. חלקם נשארו מאחור בגלל שלא ידעו להביא את העוצמות שלהם לידי ביטוי, חלקם היו פצועים, אחרים לא יכלו לעמוד במעמסה המנטאלית ולא אכחיש שנעשו גם טעויות".
החלוץ יוני אוזן שיחק שתיים וחצי דקות בשני משחקים בליגת העל וכבש שני שערי ליגה; ירדן אבוחצירה בקושי קיבל דקות משחק והושאל ליבנה.
"כל שחקן מטבעו רוצה לשחק, ואני לא רואה פסול בעונת התאווררות בליגה נמוכה יותר, בתנאי שבסיומה הוא חוזר הביתה בשל ומחושל יותר. יש עשרות מקרים שהמודל הזה הצליח. קחו למשל את גדי חזות וניסו אביטן, שהלכו למכבי באר שבע ולמכבי יבנה וחזרו אלינו הרבה יותר חדים ומשופשפים. קבוצת כדורגל זה מכלול של גורמים, ובמקרה שלנו זה לא רק ירדן ויוני. לעומתם, יש שחקנים שכן התאקלמו, כמו אופיר דוידזאדה, יוסף אבו לבן ולוטם זינו".
אתה מציג תמונה אוטופית, ובשטח האוהדים ממורמרים ומעצבים שלטי מחאה.
"יש לנו אוהדים נפלאים שרק לפני שבוע גייסו מעל מיליון שקלים להצלתו של הילד דבוש. אין עוד אוהדים כאלה בארץ".
איך הרגשת כשראית את השלט "אלונה בישלה דייסה. נתנה לויקו נתנה לאסי נתנה לדיא ולאופיר לא נשאר"?
"מאוד כאב לי כשראיתי את השלט הזה, וגם כשהניפו לנגד עיניי שלט אחר שנכתב עליו 'ויקו לך הביתה'. לצערי השתרשה בקרב אנשים מסוימים הדעה שאני היועץ האישי של אלונה, שאני הבאתי את השחקנים ואת המאמנים, ושאני מקבל סכומי עתק. אלה דברים הזויים ומופרכים מיסודם".
כמי שנחשב לאחד מאנשי סודה של אלונה במועדון, יצא לך להיחשף לתחושותיה בעקבות גילויי המחאה האחרונים?
"ביקורות הן לגיטימיות, בתנאי שהן בגבולות הסביר. אפשר לבקר, מותר להעיר, אבל אסור לגלוש לעלבונות ולהכפשות. הגיעו דברים לידי כך שהסיתו נגד אחד העובדים, וכאשר ילדיו הגיעו לבית הספר הם קראו על הלוח 'הכסף הולך אליכם במקום לאופיר דוידזאדה'.
"מתפרסמים טוקבקים מרושעים שפוגעים באלונה ובכולנו ברמה האישית והדברים האלה חייבים להיפסק. קומץ קטן של אנשים, שבעיניי הם לא אוהדים, אחראים להטחת הרפש. הם מזדהים בשמות בדויים ומסתתרים מאחורי דגלי מועדונים שונים. כשאימנתי בליגת העל אמרתי לאוהדים להגיד לי בפנים מה הם חושבים, לא לקלל מאחורי הגב. אותו דבר הם עושים לאלונה ולפעמים גם לאלישע".
אלונה שוקלת את המשך דרכה במועדון?
"אלונה היא הנס הכי גדול שקרה לבאר שבע מאז שאברהם אבינו השתקע בה והנכס המשמעותי ביותר של המועדון. מדי שנה היא מזרימה מיליוני שקלים כדי שהמועדון יהיה בצמרת ויתנהל על פי אמות מידה מקצועניות, וכך הוא מתנהל. הבעיה היא שבספורט לא הכל הולך לפי התוכניות, ובשנים האחרונות הקבוצה הבוגרת לא הצליחה להגיע לרמות הגבוהות ביותר, כפי שאלונה קיוותה. אני רוצה להאמין שבתוך תוכה היא לא תישבר ותישאר כאן לעוד הרבה שנים".
ואם היא תישבר?
"אפשר יהיה לסגור את העסק, ואני אוכל להישאר בשבתות בבית, ליהנות מהנכדים ולקבל פינוק מהאישה".
עד אז עליך לענוד סרט אדום סביב היד נגד עין הרע. אנשים עדיין מקנאים בך?
"אין לי מושג אבל אין לי במה להתבייש במה שעשיתי. העובדות מדברות בעד עצמן: אני מאמן לאומי בכדורגל אולמות מטעם ההתאחדות, אני יו"ר אס"א ישראל, ניהלתי את הקורסים במכון ווינגייט, ועד היום אני מעביר השתלמויות למאמנים ברמות הגבוהות ביותר. עדיף להתעלם מדברי הבל ורעות רוח. חשוב שאנשים יידעו את האמת".
אתה מרגיש שמתעלמים מההישגים שלך?
"יש עובדות רשומות. כל אחד יכול להיכנס לאתר של ההתאחדות לכדורגל ולהתרשם מהישגי הקבוצות שלנו במחלקה הצעירה. צמצמנו פערים מהתל-אביביות ואנחנו בין ארבע המועדונים הכי טובים בארץ בגילאי נוער".
טובים ביחס למי? מדוע אין כאן אקדמיה כמו באשדוד?
"היינו קרובים לפתיחת אקדמיה. ליאור שלגי, אסי רחמים ואני הגענו להבנות עם בית הספר 'אשל הנשיא' בנוגע לפתיחת אקדמיה, כשהרעיון הכללי היה שהאכסניה תהיה שם והאימונים ייערכו כאן. לצערנו, זה לא יצא לפועל. בהמשך היינו על סף חתימה עם תיכון מקיף א', והילדים אפילו נרשמו שם ללימודים, אבל הנושא טורפד. הרעיון עדיין על הפרק, עובדים על זה כל הזמן".
אייל ברקוביץ' מקפיד לבקר אותך באופן קבוע. לטענתו, מעט מדי שחקני בית צעירים התקדמו.
"נוצרה תודעה אצל אנשי התקשורת מסוימים שמי שצועק יותר הוא החזק. מזמינים אותך לראיון והמראיינים מדברים כל הזמן ותוקפים אותך. הם משתוללים ומשתלחים, ובסוף אתה מרגיש שעבדו עליך. בסיטואציה הנוכחית אני מעדיף שלא להתראיין בתוכניות מסוימות. לא מתאים לי שישיגו רייטינג על הגב שלי. לגבי אייל, הוא יודע את האמת. בסוף העונה שעברה נפגשנו והוא פרגן לי על הנעשה במחלקת הנוער".
שכחת ש"השלושה" נתונה בסכנת ירידה?
"אין לי ספק שלא נרד. יש לנו שחקנים מוכשרים מאוד. בשנה הבאה נראה אותם בצמרת ליגת העל. ארבעה שחקנים שלנו משחקים בנבחרות, לאחר שנים ארוכות של בצורת. רז רחמים, בנו של אסי המנכ"ל, הוא שוער ראשון בנבחרת נערים א' של אלון חזן; מתן דהדי, נועם גמון ורותם בודה משחקים בנבחרת נערים ב' תחת הדרכתו של עופר פביאן. יש במי להתגאות".
היכנסו לעמוד הפייסבוק החדש של מעריב בואו להמשיך לדבר על זה בפורום אשדוד-
נא להמתין לטעינת התגובות
אקו"ם