ראשי » מקומי » השרון » חדרה/נתניה

סכנה בדרך לביה"ס: "זה נס שהילדים חוזרים הביתה בשלום"

כבר שנים שילדי בית הספר מוריה בשכונת נווה חיים בחדרה מסתכנים בבואם ובצאתם מהמקום. ועד ההורים מתלונן כי העירייה מתעלמת מהבעיה, ומתריע: "זה רק עניין של זמן עד שיקרה אסון". העירייה בתגובה: "אנחנו עומדים לרשות ועד ההורים לכל עזרה שתידרש"

בבית הספר "מוריה" בשכונת נווה חיים בחדרה, נתונים הילדים לסכנה ממשית יום יומית בכניסתם וביציאתם מבית הספר. הסיבה: הרחוב המוביל אל בית הספר הוא רחוב צר מאוד, חד סטרי ולא מתאים לעצירת מכוניות להורדה ואיסוף של הילדים. בנוסף לכך, במקום לא מתבצעת אכיפה. התוצאה: הבלגן חוגג. "זה עניין של זמן עד שיקרה אסון", טוענים ההורים המודאגים, אשר חוו על בשרם את הסכנות הטמונות באותו רחוב, כאשר לפני כחודש נפגע אחד ההורים מרכב שנסע לאחור.

כאשר הורה מביא את ילדיו בבוקר אל בית הספר, הוא רוצה להאמין כי מדובר במקום בטוח וכי לא נשקפת כל סכנה לחייו או לחיי ילדו. בבית הספר "מוריה" מסתבר כי הדבר לא כל כך פשוט, והגעתם ועזיבתם של הילדים מהמקום מסוכנת מאוד. הכניסה בית הספר נמצאת בסופו של רחוב עולי הגרדום – רחוב חד צדדי וצר מאוד. הורים שרוצים להביא את ילדיהם עד לפתח בית הספר, נכנסים לרחוב, עוצרים במקום מסוכן להורדת נוסעים ואת הדרך חזרה ליציאה מהרחוב נאלצים לעשות ברוורס.

מכיוון שהמדרכה צרה, חלק מן הילדים נאלצים ללכת על הכביש ונתונים לא אחת לסכנת פגיעה מהמכוניות במקום. הסכנה הופכת לגדולה יותר בשעות העומס הקריטיות של התחלת וסיום יום הלימודים. "הקטסטרופה הגדולה ביותר מתרחשת ביום שישי", מספרת סיגל ביטון, אחת האימהות הפעילות בנושא. "בכל יום כזה שהילדים חוזרים הביתה בריאים ושלמים, אני אומרת לעצמי שקרה נס".

"הבעיה היא שמהיום שבית הספר הזה הוקם, עדיין לא נמצא פתרון", מוסיף דורון שביט, יו"ר ועד ההורים. שביט מונה לתפקיד בתחילת השנה הנוכחית ומאז מנסה למצוא פיתרון למצב שמסכן מדי יום את ילדי בית הספר. שביט חדור מוטיבציה, בזה אין ספק, אך צריך לזכור שגם קודמיו בתפקיד ניסו למצוא פיתרונות לדבר, ללא הצלחה יתרה בנושא.

ברחוב עולי הגרדום קיימים גם דירות מגורים וגן ילדים פרטי מלבד בית הספר "מוריה", מה שמונע מהורי התלמידים לנסות ולבקש את סגירת הרחוב מפני כניסת מכוניות. בנוסף, רחוב בר אילן, הרחוב המוביל אל רחוב עולי הגרדום, מוסיף גם הוא לעומס התנועה ברחוב. "ישנו עומס תנועה תמידי בעקבות תכנון כביש דו סטרי, שהוא גם מאוד צר", מסביר שביט, "בעקבות כך נוצרים עומסים כבדים בכביש המוביל לבית הספר. מספיק שיש רכב אחד שחונה בצד הדרך או אוטובוס שמוריד או מעלה נוסעים, ונוצר לחץ תנועה גדול ברחוב של בית הספר".

מעבר לכך, הורים שמורידים ומעלים את ילדיהם נכנסים לרחוב ללא התחשבות במצב ולא פעם עוברים על חוקי התנועה. "אנשים נוסעים ברחוב הזה בצורה מטורפת", ממשיך שביט. "עוברים את המהירויות של 60 ו-70 קמ"ש, ומסכנים את הילדים בדרכם מבית הספר. לצערנו אין שם מספיק פסי האטה שיגרמו להם להאט".

ועד ההורים, בשיתוף גורמים נוספים, ניסו להעלות את המודעות בקרב הורי התלמידים לסכנות ברחוב ואולי בדרך זו להפחית את הסכנה של פגיעה בילדיהם. "ביקשנו מההורים לא להיכנס לרחוב הזה מספר פעמים", מספר שביט. "אנחנו טוענים שאם לא תתאפשר כניסת מכוניות לרחוב הזה אז הילדים שהולכים ברגל לא יהיו נתונים לסכנה הגדולה הזו".  ההודעה נשלחה אל ההורים מספר פעמים במהלך השנה, אך עד כה דבר לא שונה.

ועד ההורים לא בחל בניסיונות נוספים להבטיח את ביטחון הילדים ומלבד הפניות אל העירייה, ערכו רשימה של תורנות הורים אשר יעמדו מדי בוקר ברחוב ויעזרו לילדים לרדת ממכוניות הוריהם ולהגיע בבטחה אל בית הספר. אך אליה וקוץ בה. לא פעם כאשר ההורים המתנדבים עמדו במקום וביקשו מן ההורים להימנע מכניסה עם מכוניתם לרחוב, הם ספגו בתגובה צעקות ולעיתים אף קללות על ביצוע תפקידם. בחודש שעבר ספג תומר, מתנדב בסיירת ההורים, פגיעה כתוצאה מרכב שנסע ברוורס עד ליציאה מן הרחוב.

"זו הייתה שעת בוקר עמוסה מאוד, והייתי עסוק בעזרה של הוצאת ילדים ממכוניות הוריהם", מגולל תומר את פרטי המקרה. "במעבר מרכב אחד לשני, הרגשתי לפתע מכה חזקה מאוד מאחורה". בעקבות המכה נזרק תומר לעבר מכונית אחרת שעמדה בכביש בכדי להוריד את ילדיה. "מעוצמת המכה הפנס פשוט נשבר", מעיד.

למרות שבאותם הרגעים הצליח לעמוד על רגליו ולכאורה נראה היה כי מצבו הרפואי בסדר, כעבור מספר שעות חש כאבים באזור הכתפיים והראש ונזקק לאשפוז בעת החולים. "במשך שבועיים לאחר התאונה נאלצתי לשכב בביתי, ועד היום אני עובר טיפולי פיזיותרפיה", הוא מספר.

הנהגת שפגעה בתומר לא ברחה מן המקום לדבריו, אך לא יצאה לבדוק מהו מצבו או השאירה את פרטיה המזהים. מאז תומר וחברו שהיה איתו בשעת התאונה מנסים לאתר את הנהגת הפוגעת, בין היתר גם על ידי פרסום שלטים בבית הספר וברחוב, אך מאותו היום נעלמו עקבותיה. "הנהגת הזו לא מגיעה לאזור בית הספר מאז, וגם הרכב שפגע בי כבר לא נראה מאז באזור", אומר בתסכול. 

בעקבות התאונה ויחס ההורים האחרים להורים המתנדבים, כיום יש פחות הורים שמוכנים לבוא להתנדב. "ההורים שהיו פעילים הורידו הילוך מאז התאונה", מודה שביט. "ניסינו לעשות משמרות זהב של הורים, אבל זה כמעט ובלתי אפשרי מכיוון שהורים עובדים ועסוקים", מוסיפה ביטון, שממונה על ארגון תורנות ההורים. בבקרים בהם אחד ההורים לא מגיע לתורנות, נעמדת ביטון בעצמה בכניסה לבית הספר ודואגת לשלום הילדים המגיעים ללימודים.

ועד ההורים, שראה שהשיטה של סיירת הורים לא עובדת, ניסה דרך אחרת וחשב לתומו כי אם ילדים יעמדו במקום במסגרת תוכנית "משמרות הזהב", אז עשויה להיות לכך התייחסות משמעותית ומכבדת יותר מצד ההורים האחרים הנוהגים ברחוב. "רצינו להפעיל משמרות זהב של ילדים", מספר שביט, אך לאחר בירור מול הגורם המטפל בעירייה התברר לו כי הדבר לא מתאפשר. "אמרו לי שאנחנו לא עונים לקריטריונים, וכדי שתוכנית כזו תוכל לצאת לפעול יש צורך לעשות שינויים בצומת, כמו העתקת מעבר החצייה למקום תקני". למרות פניות חוזרות ונשנות לעירייה, השינויים טרם יצאו לפועל.

למרות זאת, הורי ילדי בית הספר לא מוותרים, וממשיכים להדגיש כי התרחשות תאונה במקום זה רק עניין של זמן. "כמעט בכל יום אני רואה מקרים של כמעט תאונה", אומר תומר בלב כבד. "לא מזמן ראיתי ילד שחצה את הכביש בדרך למכונית של אביו מבלי להסתכל , וכמעט נדרס ממכונית אחרת שנסעה ברחוב במהירות גדולה. למזלו זה נגמר ב'כמעט', אבל אי אפשר לסמוך על מזל כל הזמן".

בניסיונותיהם למצוא פיתרון, ולאחר שהעירייה לא נתנה מענה לכך, פנו ההורים הפעילים אל עמותת "אור ירוק" - עמותה שמטרתה להגביר את המודעות לסכנות בכבישים ולחנך לנהיגה נכונה. העמותה מצידה חילקה להורים פליירים שמפרטים את הסכנות ברחוב ומדי פעם נשלח מתנדב מטעמה לסייע בליווי הילדים מן המכוניות אל בית הספר. בנוסף לכך בקרוב מתוכננת הרצאה שתכנס את הורי התלמידים ותסביר על הדרך הנכונה לנהוג במקרה זה.

עם כל זאת, להורים יש כבר פיתרון מוכן והם רק מחכים שבעיריית חדרה יקשיבו להם. "הפיתרון הטוב ביותר לבעיה זו הוא העתקת כניסת בית הספר לצידו האחורי מרחוב עליית הנוער, ליד הכניסה לבית החולים 'הלל יפה'", טוען שביט, שבאותה נשימה מסביר כי הדבר כרגע אינו אפשרי ללא נכונות של הגורמים האחראיים על הנושא.

"לכביש הזה אין עדיין אישורים מכיוון שלא ניתן לבצע בו חפירות בגלל שעובר שם צינור גז", מסביר שביט. למרות זאת, הכניסה האחורית של בית הספר משמשת כיום את הילדים שמגיעים בהסעות אל בית הספר. "למען האמת, דרך הגישה שם מסוכנת כרגע כי אין שם מדרכה, מעבר חציה או כיכר. למרות זאת אני מוריד את הילדה שלי שם מכיוון שכמה שהכניסה האחורית מסוכנת, לדעתי היא הרבה יותר בטוחה מהכניסה הראשית של בית הספר".

את הפניות בעניין הכניסה לבית הספר העבירו ההורים אל האחראי מטעם העירייה על תפעול בתי הספר בעיר, כולל נושא הבטיחות. "האחראי מודע לבעיה, ובאמת מנסה למצוא פתרונות", מודה שביט שמוסיף, "לעיתים הוא בעצמו מגיע להתנדב בבקרים עם הילדים, אבל נראה לי שפשוט אין לו את הכלים מטעם העירייה לסייע לנו באמת". "חשוב לומר שהאחראי היה כאן כמה פעמים, ובאמת ניסינו למצוא פתרונות יחד", מוסיפה ביטון, "אבל בשביל להזיז דברים צריך את התמיכה של העירייה".

לאחר התאונה שאירעה לאחרונה, הודיעו ההורים כי הם לא מוכנים לשתוק עוד. אמנם שנים רבות כבר עברו והבעיה טרם נפתרה אך המחשבה כי המכונית הייתה מסוגלת לפגוע בילד קטן שהיה הולך במקום, מזעזעת אותם. כעת הם פונים לעירייה ביתר תקיפות, בבקשה להסדרת התנועה ברחוב עולי הגרדום המוביל לבית הספר. "אני מבין שהעתקת הכניסת בית הספר למקום אחר כרוכה בהוצאות גדולות עבור העירייה, אבל ניתן לעשות דברים אחרים בעלות נמוכה ברחוב עצמו בשביל לעזור לנו בבעיה", אומר שביט.

"יש כמה פעולות שאנו מבקשים מן העירייה לבצע והראשונה היא העברה של מעבר החצייה למקום תקני וכך יוכלו לקיים פעילות של משמרות הזהב לפי חוקי התנועה. דבר נוסף שחשוב לעשות הוא להקצות מקום מסומן להורדת ילדים שיהיה מקום מיועד עבור עצירת הרכב של ההורים להורדת ילדיהם בבטחה". מעבר לכך מבקש שביט בשם ההורים הוספה של פסי האטה ברחוב ושילוט מתאים לשטח של הורדת ילדים. בקשתם המינימלית של ההורים כרוכה בעליות לא גבוהות כלל לטענתם, "וכעת אנו מצפים מן העירייה להפסיק להתעלם - ולענות לבקשתנו".

מהמטה העירוני לבטיחות בדרכים נמסר בתגובה: "מדובר בבית ספר ותיק, בשכונה ותיקה הגובלת בצידה הצפוני עם קו צינור הנפט, אשר מגביל את העירייה בביצוע תשתיות תחבורה. בנוסף, רחוב עולי הגרדום הינו רחוב ללא מוצא, ובו בתי מגורים וכן גן ילדים פרטי. כל אלה מכבידים על העומס, ובד בבד מונעים חסימה של הרחוב אפילו לזמן מוגבל.

"עיריית חדרה, אגף החינוך, המטה לבטיחות בדרכים בשיתוף עם המחלקה לפיתוח תשתיות ואחזקת הכבישים באגף ההנדסה, עשתה רבות לשיפור המענה הבטיחותי לתלמידים, ובכלל זה ביצעה תחנה מוסדרת להסעות על ציר דרך השלום כולל כביש שירות, הציבה מסלעות אשר מפרידות בין חניית בית החולים 'הלל יפה' לבין כניסת הולכי הרגל לבית הספר, וכן הפחתה משמעותית בעומסי התנועה ופיזור נפחי התנועה.

"ברחוב בר-אילן בוצעו כל הסדרי התנועה (כולל אלה שמר שביט ציין בפנייתו), ביניהם מקום מוסדר להורדת תלמידים, ביטול תחנת אוטובוס, איסורי עצירה היכן שנדרש ושדרוג מעברי החצייה. כמו כן פועל המטה לבטיחות בדרכים יחד עם משרד החינוך, אגף זה"ב והנהלת בית הספר, להטמעת תוכניות בטיחות וזהירות בדרכים, ויש לציין כי התלמידים מכירים היטב את הסכנות שבדרך.

"צריך להבין כי המטה לבטיחות בדרכים, בבואו לנתח את הבעיה, אוסף את מכלול הנתונים אל מול מגוון הפיתרונות. את בית הספר לא ניתן להזיז, גם לא את הרחובות. מה שנותר זה העלאת המודעות בשיתוף פעולה עם ההורים. המטה לבטיחות בדרכים כינס את ועד ההורים, ואף זכה לשיתוף פעולה בנושא תוכנית 'נשק וסע'. ביצענו פעילות משותפת, אשר זכתה לשבחים מצד כל הגורמים, ויצרה בטיחות רבה. ביצענו במקום גם אכיפה על ידי משטרת התנועה, והורים רבים לאחר שנקנסו - יישרו קו עם חוקי התנועה. יש להמשיך את הפרויקט, ואף להרחיבו. עיריית חדרה עומדת לרשות בית הספר וועד ההורים, לכל עזרה שתידרש".

היכנסו לעמוד הפייסבוק החדש של מעריב בואו להמשיך לדבר על זה בפורום רעננה-

נא להמתין לטעינת התגובות

מעדכן תגובות...