ראשי » מקומי » מרכז » תל אביב-יפו

הקוטג' מתייקר? גם בית העם ברוטשילד נסגר

אחרי שנה וחצי של פעילות, בית העם בשדרות רוטשילד בתל אביב, שהוקם בתקופת המחאה החברתית, ייסגר היום (א'). מנהל המקום ערן בריל: "כולנו עצובים אך גאים"

המחאה החברתית דעכה כבר מזמן, אבל רעיונות הצדק החברתי המשיכו להתפתח במקום שהפך למעוזם של הפעילים - בית העם בשדרות רוטשילד. בשנה וחצי האחרונות המשיכו אנשי המחאה, ולא רק הם, להתכנס שם גם כדי לקיים פעילויות חברתיות וקהילתיות וגם כדי להעלות דרכי פעולה כחלק מהמחאה. אבל היום (א'). באופן סמלי, המוסד נסגר בדיוק ביום שבו הקוטג' מתייקר, שמחירו הגבוה היה אחד הטריגרים המרכזיים לפרוץ המחאה החברתית.

"זה סיומה של תקופה", אומר מנהל המקום ערן בריל. "כולנו עצובים, אבל במקביל מאוד גאים. הצלחנו ליצור כאן פלטפורמה שמחברת אנשים באופן אמיתי וכן. הפלטפורמה הצליחה, גם אם באופן זמני בלבד, להעביר את האינטראקציה החברתית מהפייסבוק והאייפונים אל העולם האמיתי שבחוץ. זה היה שווה את הכול". רגע לפני הסגירה, התקיימה ביום חמישי מסיבת פרידה.

בית העם החל את פעילותו ב-4 בספטמבר 2011, חודשיים לאחר פרוץ המחאה החברתית. במסגרת המחאה בוצעו כל מיני פעילויות סקווטינג, כלומר פלישה לבניינים נטושים, ברחבי העיר. רובן ככולן הסתיימו בפינוי הפעילים. עד שהתגלה המבנה הנטוש בשדרות רוטשילד 69. פעילי המחאה גילו שבעליו הוא המסעדן ואיש העסקים מתי ברודו ("בראסרי", "קופי בר"), אשר הסכים לאפשר להם להשתמש במבנה באופן זמני, עד אשר יימצא לו שימוש אחר.

>> חסרי בית הקימו שוב אוהלים ברוטשילד
>> האהבות שהצמיחה המחאה החברתית

פעילי המחאה ניקו אותו, צבעו אותו מחדש והסירו את כל המפגעים הבטיחותיים שהיו בו. היום, כשהם נאלצים לפנות את המקום אחרי כל כך הרבה זמן, הם נזכרים כיצד קיבלו אותו לראשונה. "הבניין היה במצב לא שמיש לחלוטין", מספר בריל.

"לא היו כאן חשמל או מים. הכול היה מפוצץ בפסולת. התחלנו פה בעצם את הכול מאפס. בתוך ימים המקום הזה הפך לאימפריה ברמות יוצאות דופן. היה מדהים לראות מסות של אנשים שנרתמים למען מטרה אחת משותפת. לזה בדיוק התכוונו במושג צדק חברתי".


כעבור עשרה ימים של עבודות הכנה הכריזו פעילי המחאה על תחילת הפעילות בבית העם החדש. הרעיון היה לממש הלכה למעשה את עקרונות המחאה בשלל פעילויות. מאז לא היה שם רגע דל: בשנה וחצי האחרונות התקיימו במקום מאות אירועים - מפגשי פעילים וקבוצות, מסיבות, שידורי רדיו, תערוכות, הופעות, שיעורי יוגה ופילאטיס, תאטרון לשינוי חברתי, לימודי שפות לפליטים אפריקנים ובני מיעוטים, הרצאות, פאנלים, הקרנות סרטים, שוק אוכל ועוד.

כל הפעילויות התקיימו בחינם בהשראת המושג "צדק חברתי".

"החל מראשיתה, מקור הפעילות שלנו הוא במטרות אידאולוגיות", מסביר בריל. "השאיפה שלנו הייתה להביא לביטול המעמדות. ברגע שפעילות עולה סכום קטן - אפילו עשרה שקלים - יש כאלו שיוותרו עליה בגלל המצב הכלכלי. המסר שלנו הוא של שוויון בין כולם".

לאחרונה פנה בעל הנכס אל מנהל בית העם בריל והודיע לו כי מצא שימוש לנכס ושלמעשה תמה דרכם של פעילי המחאה בבניין. "שילמתי מחיר אישי מאוד כבד עבור הבית הזה", מספר בריל. "השקעתי כאן המון. זה הגיע למצב שהעיפו אותי מהבית שלי ושלא היה לי אפילו כסף לאוכל. אפשר לומר שבמקום מסוים הקדשתי את החיים שלי למען החברה".

מה זאת אומרת?
"בתקופה שקדמה לבית העם עבדתי על מספר פרויקטים בתחום היזמות, שזכו לעניין בקרב משקיעים מחו"ל. עם פרוץ המחאה החברתית מצאתי את עצמי בצומת דרכים: הייתי צריך להחליט אם אני ממשיך לעשות לביתי או שאני יוצא מהקופסה הפרטית שלי למען הכלל. בסופו של דבר הלכתי על האופציה השנייה, למרות ההשלכות הלא פשוטות על חיי האישיים. במשך שנה וחצי לא קיבלתי משכורת, שרפתי את כל החסכונות שלי ונאלצתי לחיות מהיד לפה. היו גם ימים שלא היה לי איפה לישון וישנתי בבית העם. בעיקר זכורות לי לרעה המקלחות הקרות בחורף. אלה היו תקופות לא פשוטות, בלשון המעטה".

בריל ועשרות הפעילים שלקחו על עצמם תפקידים התנדבותיים בניהול השוטף של בית העם מצרים על אובדן הבית. עו"ד יפעת סולל, שהקדישה מזמנה לטובת יצירה וארגון של קואופרטיבים בתחומי הבריאות והרווחה, הקמת אגודת סטודנטים אלטרנטיבית ועוד פעילויות ברוח המחאה, מספרת: "המקום היווה מבחינתי בית אמיתי לפעילות הסברתית ורעיונית. לא יכולתי שלא להיסחף אחר הגל החברתי המדהים הזה".

פעילויות נוספות של הבית התמקדו באופן המשך ניהול המחאה החברתית, בין אם במפגשים שנועדו להחליט על אופי הפעילות ובין אם בהרצאות על נושאים כמו אי ציות אזרחי ופנייה למח"ש. "חשוב היה לנו לסייע לפעילים ולתושבים לדעת כיצד לנהל את המאבק גם מבחינה משפטית", מסביר עו"ד מרטין קייל, פעיל נוסף בבית.

"הבית הזה כל כך רבגוני ומרתק וזה גם סוד הקסם שלו. כל אחד נותן קצת ממה שהוא יכול. כך נוצרת התאגדות מדהימה כפי שקרה כאן. זוהי ההתגשמות החברתית האמיתית".

איך התחושה עם סגירת הבית?
"זה לא פשוט. אנחנו מסיימים תקופה מופלאה. עצוב שמקום שהפך לבית עבור כל הפעילים האקטיביסטים בעיר סוגר את שעריו, אבל אנחנו ממש לא מתכוונים לעצור כאן. בית העם לא מת, חס וחלילה, הוא רק נסגר במתכונת רוטשילד. זהו בסך הכול עוד שלב בדרך למקום קבוע שיוכל לאפשר התמודדות עם האווירה הכללית והפוליטית בצורה קהילתית".

"בית העם היה ויישאר מקום שמחבר בין אנשים", מסביר טיילור ויג'יי, שדרן רדיו, שהפעיל בבית העם תחנת רדיו אינטרנטית. "אני לא מכיר הרבה מקומות שמאפשרים ביטוי עצמי כל כך נרחב כמו כאן. זהו פסיפס אנושי אקטיבי שלא מתרחש כל יום. מחובתנו לדאוג שהוא ימשיך להתקיים עוד שנים ארוכות".

מה יהיה עם תחנת הרדיו?
"תחנת הרדיו היא אינטרנטית, ולכן היא תמשיך לפעול ממקומות זמניים אחרים בתל אביב. חוץ מזה, זו רק שאלה של זמן עד שנמצא מבנה קבע שאליו נעביר את הפעילות. ידענו מראש שאנחנו נמצאים ברוטשילד לתקופת זמן מוגבלת. אף אחד מאיתנו לא הגיע עם ציפיות שנשהה כאן לעד. צריך לקחת את הדברים בפרופורציות".

הפעילים פנו לאחרונה לעיריית תל אביב בבקשה לאתר להם מבנה חלופי לפעילותם, וכעת מתקיימים ניסיונות לאתר מבנה שיתאים לצורכיהם.

היכנסו לעמוד הפייסבוק החדש של מעריב בואו להמשיך לדבר על זה בפורום תל אביב-

נא להמתין לטעינת התגובות

מעדכן תגובות...