מה בוער לילדות להיות "סקסיות"?
לא יכול להיות שילדה בת 15 תעשה סטריפ דאנס, וההורים שלה לא יידעו מזה. אנחנו דור של הורים "קולים". כשהילד צועק שאנחנו "חופרים", אנחנו לוקחים צעד אחורה. ואחר כך אנחנו מוצאים את הילדה רוקדת על עמוד
>>> טרנד חדש: סדנת ריקוד על מוט לבנות 15
כבר הרבה שנים אומרים ש"גיל ההתבגרות יורד". הילדות התקצרה. אין באמת ילדות. כולם רצים קדימה. בגיל עשר הילדים שלנו הם כבר "נוער". אני רואה את הבנות בדרך לבית ספר, לחטיבה ולתיכון. מאופרות, מפונפנות, בסקיני ונעלי סירה. עוצרות בקפה השכונתי וקונות "קפה לדרך". לפעמים מושכות סיגריה. מה בוער להן, לעזאזל, לילדות האלה, לשים את החוטיני והמיני ולהיות "סקסיות", נשיות. למה הן לא רואות כמה הן מחמיצות, למה הן לא לוקחות את הזמן?
אין לי ילדה בת 15, יש לי ילדה בת שלוש וחצי. זה לא מנחם אותי. אני רק מדמיינת מה הייתי מרגישה אם הייתי מגלה שהילדה שלי, במקום להיות במסיבת פיג'מות או בחוג בלט, עושה סדנה של סטריפ דאנס. פחד? דאגה? בושה? זעזוע? בעיקר חוסר אונים. וייאוש. איך אני יכולה להסביר לה שהיא רצה מהר מדי, מוקדם מדי, רחוק מדי.
אני דואגת, לא מפני שהיא בביגוד מינימלי. אני דואגת מפני שבגיל 15 היא אפילו לא מבינה את המשמעות. אז נכון. לא מדובר בכל הילדות. יש עדיין צופים ויש תנועות נוער. יש ילדות שהולכות בג'ינס ונעלי התעמלות, ומשחקות עם החברות שלהן במשחקי קופסה. אותי מטרידות אלה שהולכות לסדנה של ריקוד על עמוד וחושבות שזה בסדר.
לא יכול להיות שילדה בת 15 תרקוד על עמוד ותעשה סטריפ דאנס, וההורים שלה לא יידעו מזה. אין דבר כזה. מישהו הרי צריך לממן את זה. לילדה בת 15 אין כסף משלה. אנחנו דור של הורים "קולים". כשהילד צועק עלינו שאנחנו "חופרים" לו, אנחנו מיד לוקחים צעד אחורה. אנחנו מאשימים את האינטרנט והטלוויזיה. אחר כך אנחנו מוצאים את הילדה רוקדת על עמוד.
הילדות האלה ישקיעו אחר כך כל כך הרבה אנרגיה כדי להראות יותר צעירות. בניתוחים, באיפור, בדיאטה. כמה עצוב שהן תמיד יהיו בגיל הלא נכון, בזמן הלא נכון. צעירות מדי או מבוגרות מדי. מישהו צריך להגיד להן שזה הזמן הכי טוב שלהן. עכשיו. עצרו את העולם. הן בנות 15 בסך הכל. תנו להן לרדת.
