נכה הרה: בביטוח לאומי אמרו שהייתי צריכה לחשוב על זה קודם
חודש אחרי שאמיר ואורלי התחתנו, עברה אורלי אירוע מוחי שהותיר אותה נכה. כעת הם מצפים בהתרגשות רבה לילד. בשל הנכות, הם החליטו שאמיר ייקח את חופשת הלידה, אך לתדהמתם הביטוח הלאומי מסרב לכך. "נצא למלחמה", הם מכריזים. הביטוח הלאומי: הבעל אינו זכאי לחופשת לידה כי אשתו אינה עובדת ואינה זכאית לחופשת לידה. נבדוק את הטענה על התבטאות הפקיד
בני הזוג גולדשטיין הכינו את עצמם לקשיים שבדרך עם כל הכרוך בגידול ילד על ידי הורה נכה. לצורך כך אמיר כבר קיבל אישור ממקום עבודתו לחופשת לידה, אלא שהביטוח הלאומי התערב והבהיר שבמדינת ישראל לא כדאי להיות עם מגבלה. "אמיר ניסה לבדוק מה האפשרויות שלו לצאת לחופשת לידה", מספרת אורלי, "אולם התשובה שקיבלנו מהם היתה שהיינו צריכים לחשוב על זה לפני שנכנסנו להריון".
"התקשרתי כדי לשאול סופית, אם אני זכאי או לא זכאי לחופשת לידה", מבהיר אמיר. "אחרי שהפקידה השיבה לי שאני לא זכאי, עניתי לה שהם בעצם מענישים את האוכלוסייה הנכה. המשפט הבא שלה היה שזה אחד השיקולים שנכים צריכים לעשות אם להביא ילדים או לא".
זה בטח קשה לשמוע דבר כזה, כיצד הגבתם?
"שמרתי על איפוק, למרות שהיה לי קשה, אבל החלטתי שלא ארד לרמה הזאת. אני בטוח שאנשי הביטוח הלאומי ינסו להתנער מהתגובה שלה ויגידו שהיא נציגת שירות חיצונית, אבל אותי זה לא מעניין. מבחינתי זאת התשובה שקיבלתי מהביטוח הלאומי ומשם החלטתי לפנות לעורך דין".
אורלי: "זה די מצחיק כי הביטוח הלאומי זה הגוף שקבע לי מאה אחוז נכות. הם נותנים לי קצבה חודשית אבל עכשיו אמיר לא יכול לקבל חופשת הלידה? זה דבר שאני פשוט לא מצליחה להבין. זה לא מסתדר לי בראש מכיוון שמצד אחד מקום העבודה שלו אישר לו לצאת לחופשת לידה, אבל אחרי ההחלטה של הביטוח הלאומי, הוא אמור לעשות את זה עכשיו על חשבונו בלי זכאות לכלום. זה אומר שההכנסה החודשית שלנו נפגעת בצורה רצינית ומצד שני ההוצאות שלנו רק יגדלו".
מה באמת ההשלכות הפיננסיות של ההחלטה הזאת?
אמיר: "אורלי הוכרה על ידי הביטוח הלאומי במאה אחוז נכות, ומאה אחוז נכות משמעו אי כושר עבודה. הנכות היא לצמיתות ואת זה הביטוח הלאומי קבע. היא מקבלת קצבת נכות אבל רק חמישים אחוז החזר על שירותים מיוחדים שהיא צריכה, מה אומר שהרבה מאוד הוצאות נופלות עלינו, כלומר מדובר בנטל כלכלי נוסף. עכשיו, כשלמעשה אני צריך לקחת חופשה ללא תשלום מהעבודה, המשמעות היא שבחצי השנה הקרובה לא תכנס משכורת אחת לבית.
"צריך להבין, זה לא שאנחנו חיים חיי מותרות כמו מיליונרים, ההוצאות שלנו הן הוצאות בסיסיות של כל משק בית: משכנתא, חשבון חשמל ובמקרה של אורלי גם מכשור רפואי. אני לא נוהג במכונית חדשה ולא מטייל כל שנה בעולם. הכל על בסיס קיומי, בצניעות. בחיים לא ביקשתי כסף מאף אחד ולא פתחתי עמותות. אנחנו כמו כל זוג צעיר למעשה, רק שאורלי חיה על קצבה במקום משכורת ואני עובד. עכשיו אצטרך לוותר על המשכורת שלי כדי לגדל את ילד".
עצם ההחלטה להביא ילד הייתה לא פשוטה לזוג הצעיר. כאמור, כחודש לאחר חתונתם עברה אורלי אירוע מוחי שהותיר אותה משותקת ביד אחת ועם שיתוק חלקי ברגל שמאל. כל חייהם השתנו בבת אחת. "הפכתי למשותקת ביד שמאל כשרגל שמאל משותקת חלקית, וכתוצאה מכך יש לי בעיות של שיווי משקל", היא מסבירה. "הייתי בשיקום שלושה חודשים בבית לוינשטיין, עברתי ניתוח בראש וצנתורים, ולמעשה עד היום אני בתכנית שיקומית. הייתי קלדנית בבית משפט, ולא יכולתי לחזור לעבודה כי אי אפשר להיות קלדנית עם יד אחת. מאז אני למעשה חיה על קצבת הנכות של הביטוח הלאומי".
מתי הגעתם להחלטה להביא ילד לעולם?
אמיר: "ההחלטה להביא ילדים לקחה לנו כמה שנים טובות, גם בגלל טיפול תרופתי שאורלי קיבלה אחרי האירוע המוחי שהיה עלול לפגוע בהתפתחות העובר וגם בגלל הקושי הנפשי שלה. לי לא הייתה בעיה כי מאוד רציתי ילדים, אבל כמובן שזאת החלטה משותפת על העיתוי שזה יקרה. ברגע שהחלטנו - יצאנו לדרך בלי יותר מדי מחשבות קדימה, על כל מיני מכשולים שיהיו בדרך.
"כל הנושא של חופשת הלידה לא הטריד אותי בכלל כי זה היה נראה לי מובן מאליו שאקבל חופשת לידה. ככל שחלף הזמן ועברנו את השלבים הראשונים וכל הבדיקות והמעקבים של הריון בסיכון גבוה וראינו שהכל בסדר, החלטתי להתחיל לבדוק את הנושא ונתקלתי בקירות הגדולים. השיחה עם הפקידה הייתה למעשה הקש ששבר את גב הגמל".
בשלב זה אורלי נשברת וממררת בבכי, בעיקר מכיוון שזו היתה אחת ההחלטות הקשות ביותר שקיבלה בחייה. "כרגע זה המצב הקיים והוא מאוד קשה מכיוון שאני לא יכולה לטפל בתינוק. אני אפילו לא יכולה להחזיק אותו. עשינו את כל הבדיקות והסקירות ולמזלי הכל תקין. אין פה שום משחק. איך שלא מסתכלים על זה, הסיטואציה הזאת שוברת אותך מכיוון שאולי רק בגיל שנתיים אוכל להחזיק את הילד. חשבנו וחיכינו לזה המון זמן מכיוון שקשה לי מאוד מבחינה נפשית ורגשית אבל זה היה ברור שמתישהו זה צריך לקרות. אנחנו רוצים להמשיך את הזוגיות ואת הנישואין שלנו למקום הטבעי של משפחה. ההיריון לא היה קל, אבל עברתי דברים יותר קשים.
"אני חושבת שבקטע של הלידה יש כאן ייאוש מאוד גדול כי זה לא שנולדתי עם נכות. הייתי בחורה נורמאלית עם שתי ידיים בריאות וראיתי את עצמי כמו כל אמא שמגדלת את הילד שלה. זה שובר, אבל אצטרך להתגבר על זה. יש לי שלושה אחיינים והם מבינים את המצב שלי, אבל רק כשהם התחילו לגדול. פתאום בגיל שלוש-ארבע הם החלו להבין למה אני לא עושה כל מיני דברים, לא רצה ולא יכולה לטפס. אני מקווה שבמקרה של הילד שלי זה יהיה אחרת. מה שעצוב פה הוא שבמקום להתרכז בבעיות האמיתיות של היריון וגידול ילדים, אני צריכה לצאת למלחמות".
יש לכם עזרה מסביב?
אורלי: "ההורים שלי, גיסתי וההורים של בעלי עוזרים וזה המון, אבל אמיר הוא העזרה העיקרית. כולם מאוד תומכים, ורוצים לראות אותנו הורים עם ילד כמו כל אמא ואבא רגילים אבל הם מבינים שהתהליך לא הולך להיות קל".
אתה חושב שבכלל תוכל להישאר בעבודה שלך בתום חופשת הלידה?
אמיר: "אני לא יודע אם זה יתאפשר מבחינת הטיפול בילד. ההורים שלי מטפלים בילד נכה ומונשם ולא יכולים לעמוד לרשותי מתי שאני רוצה. ההורים של אורלי לא נהיים צעירים מיום ליום וכרגע אין מישהו שנוכל להיעזר בו על בסיס יומי קבוע, רק בתשלום, ואז אנחנו חוזרים לאותה נקודה".
כשאמיר מדבר על ילד נכה ומונשם, הוא מתכוון לאחיו. "זאת לא הפעם הראשונה שאני נתקל בפנים המכוערות של המוסד הזה", אומר גולדשטיין. "גדלתי ליד הסיפור של אחי ואני יודע איך הם מתנהלים. יש לי אח בן 27 שמשותק מהיום שנולד. עד גיל 14 ביטוח לאומי לא האמין שהוא נכה וזימנו אותו לוועדות למרות שכבר היה מונשם, אז למה עוד אני יכול לצפות?
איך תגובת הביטוח הלאומי גרמה לכם להרגיש?
אורלי: "זה ממש כמו סטירה בפרצוף, כאילו מאשימים אותי שאני נכה. אומרים לי 'את נכה, אז יש לך בעיה'. לפי התשובה של הפקידה אני אמורה להיות נכה, לסתום את הפה ולא לבקש שום דבר. בתור בן אדם את לא אמורה להגיד דבר כזה, עזבי בתור עובדת ציבור. זה לא אנושי להגיד דבר כזה, אבל היא אמרה וזה כנראה מה שביטוח לאומי חושב כי היא מייצגת אותו".
אמיר: "יש כאן בעיה של חוק דבילי ומפלה שאין דרך לעקוף אותו. החוק אומר שגבר זכאי לקחת חופשת לידה מחמת נכותה של אשתו ומוסיפים שזה בתנאי שהאישה עומדת בתנאי הזכאות לחופשת לידה, כלומר שהופרש עבורה ביטוח לאומי בחצי השנה שקדמה ללידה. מה שהם אומרים בעצם זה שלגבר מגיעה חופשת לידה בתנאי שלאשתו מגיע, זה פשוט אבסורד. אני מתבייש להיות היום תושב המדינה, חד וחלק.
"במקום מסוים זה מזכיר לי משטרים מאוד אפלים שעשו סלקציות בין אנשים. אתה מסוגל לעבוד? אז אתה שווה לנו כי אתה כוח עבודה. לא מסוגל לעבוד? אנחנו נמצא בכל דרך אפשרית איך להוריד אותך מעלינו. הצעד הבא שלי יהיה ללכת עם טלאי צהוב שכתוב עליו נכה".
פניתם לעורך דין, מה הוא אומר בנושא?
אורלי: "הוא אמר שיבדוק את זה לעומק ודבר ראשון יכתוב מכתב לביטוח הלאומי, אבל אם נצטרך אז נצא למלחמה. ויתרתי על המון דברים אבל על זה אני לא יכולה להרשות לעצמי לוותר. אם המחיר הוא לצאת למלחמה, אז זה מה שנעשה. אמיר בכל מקרה ייצא לחופשת לידה, אין ברירה אחרת, רק שכרגע למעשה זאת חופשה ללא תשלום".
אמיר: "בית המשפט לא יכול לשנות את החוק. אבל יש מקום לפתחים אחרים אולי בדרך של אבטחת הכנסה או דמי אבטלה. אבסורד נוסף בכל הסיפור הזה הוא שבתקופה הזו של החופשה ללא תשלום, אצטרך להמשיך לשלם ביטוח לאומי. אני אלך עם זה עד הסוף. קודם כל בשבילנו ואחר כך גם כדי ליצור תקדים עבור אחרים. אני לא היחיד שנתקל בתגובות הללו מהפקידים ובמחסומים של חוקים בלתי אפשריים. צריך לעשות בדק בית במוסד הזה, לראות מי עונה שם לטלפונים ואיך. זו מלחמה שאולי תעלה לי בבריאות, אבל מישהו צריך לעשות עם זה משהו".
אורלי: "אני מקווה שנצליח ושהמקרה שלי יהווה תקדים לכולם, מכיוון שאני לא הנכה הראשונה שנכנסת להריון שרוצה חופשת לידה ומענק לידה. אם אני אצליח אז זה יהיה לכולם. הם כנראה מפחדים מזה, אבל מישהו צריך לקום נגדם פעם אחת ולתמיד".
מהמוסד לביטוח לאומי נמסר בתגובה: "על פי חוק הביטוח הלאומי זכאית לחופשת לידה ולדמי לידה יולדת שעבדה בסמוך לפני הלידה. דמי הלידה ניתנים ליולדת כתחליף לשכרה בזמן שהיא בחופשת הלידה.
"במקרה הזה, האישה היא נכה המקבלת קצבת נכות, והיא אינה עובדת, ולכן אינה זכאית לחופשת לידה על פי החוק. לגבי בן הזוג – בתנאים מסוימים הוא יהיה זכאי לחופשת לידה חלקית, אולם רק בתנאי שבת זוגו זכאית לחופשה, והוא מחליף אותה. אין הדבר כך במקרה זה.
"לגבי הטענה על ההתבטאות של הפקיד שמסר מידע - נראה לנו לא סביר שמשפט כזה נאמר על ידי אחד מעובדינו. אנו כמובן נבדוק את הדברים לעומק עם הפקיד ששוחח עם בן הזוג".
נא להמתין לטעינת התגובות
אקו"ם