ושוב אתכם: כל ההפתעות שמחכות לכם בפסטיבל הזמר
פסטיבל הזמר והפזמון המיתולוגי חוזר ובגדול, והפעם לא מרוממה, אלא מקריית מוצקין. סיפור השיר שאביגדור קהלני כתב בזמן ששכב פצוע. סיפורו של עורך הדין שהחליט לשיר. סיפורו של החייל החרדי שכתב את השיר שאותו יבצע. וגם: קצת על אריק סיני, דנה ברגר, איה כורם ופליטי ריאליטי למיניהם
השבוע, כשנשלחתי להכין כתבה על חזרתו של פסטיבל הזמר והפזמון, הבוידם היה המקום הראשון שעליו חשבתי. קופסת התקליטים הייתה מאובקת להפליא, ולצד אלבום מופת של דיאנה רוס, שכב גם טראש מזוקק של להקת איזולרבנד. מצאתי שם אוסף בלתי נגמר של תקליטי יהורם גאון, תקליט של קדם אירוויזיון 1982 (איזולרבנד עם "מלודי", זכו שם במקום השלישי, שאלוהים ישמור).
הכי מדהים הוא שגם במרחק של 20 שנה, חיטוט התקליטים המוכר, כשאצבע רודפת אצבע, עדיין נמצא בסיסטם. אחרי שעברתי על מאות תקליטים, הגעתי למה שחיפשתי. פסטיבל הזמר של תשכ"ט. אבא שלי תמיד אמר שמכל הפסטיבלים זה היה הכי מוצלח. "אם 'פראג' של אריק איינשטיין הגיע שם למקום 6-7", הוא אמר, "תחשוב כמה הפסטיבל היה מוצלח". היה שם את "בלדה לחובש", שבכל פעם מחדש גורם לאמא שלי לבכות, את "על כפיו יביא" של רבקה זוהר, ושירים נוספים שהושרשו עמוק בתרבות הישראלית.
בשלב הזה הייתי מאוד רוצה לספר לכם איך ישבתי עם אבא בסלון, ואיך החזרנו עטרה ליושנה בשמיעת תקליט תוך בהייה משותפת בעצם כלשהו, אלא שלאחר הזעה בת שעה, הבנתי שהחיבורים של המרנץ מתחילת שנות ה-70, לא ממש מסתדרים עם מגבר שנות ה-2000 שברשותם. זה לרגע לא הוריד לי את התשוקה לזעקות ה"אחי אחי שלי" של יהורם גאון. התשוקה הזו באה על סיפוקה בהקשת המילה "בלדה" בגוגל, משם המשלים האוטומטי הפנה אותי לשיר ביוטיוב. פחות מעשר שניות ויהורם כבר סיפר לי על כך ש"הם התקדמו לאט. הכול היה רגוע. מנגד הנהר וגומא מרשרש...".
אם תרצו, פה טמון ההבדל בין הפסטיבל הזה ל"כוכב נולדים" למיניהם. הבדל בין עבודה קשה בדמות עלייה לבמה מצויד ביצירה מקורית, בשיר אמיתי שכתבת, שהלחנת ושאותו אתה מבצע - לבין לקחת את "עודני ילד" ולתת ביצוע שיעיף למרגול את הגרג'ומע. אין פה חלילה משהו נגד "כוכב נולד" ו-"דה וויס", אבל איך שלא מסתכלים על זה, האמת במוזיקה נמצאת בפסטיבלי הזמר. זו הסיבה שבערוץ הראשון החליטו לחדש את המסורת.
מחר (ה', 31.1), בהיכל התיאטרון בקריית מוצקין (וכמובן בשידור ישיר בערוץ 1 וברשת ג'), ייערך פסטיבל הזמר והפזמון המתחדש.
פסטיבל הזמר והפזמון היה במקור תחרות שירים ששודרה בקול ישראל בין השנים 1960 ו-1980, פרי רעיונו של איש קול ישראל, ישראל דליות. טדי קולק, ששימש בזמנו כיושב ראש מחלקת הטקסים של משרד ראש הממשלה, הוציא אותו לפועל, והפסטיבל שימש במרבית השנים כאירוע הנעילה של אירועי יום העצמאות. עם עלייתה לאוויר של הטלוויזיה הישראלית, בסוף שנות ה-60, שודר הפסטיבל גם בטלוויזיה ברייטינג אדיר. זו כנראה הייתה אחת הסיבות שבגללן יותר ויותר יוצרים, מהגדולים במוזיקה הישראלית, ביקשו להיכנס לתחרות.
הפרובוקציה הגדולה ביותר בפסטיבל הייתה בתחרות של 1970, כאשר הגששים שרו את "מים לדוד המלך", שכתב והלחין עקיבא נוף. הם לא סתם שרו את השיר עם מיקרופונים, הם הופיעו לבושים בחצאיות רומיות קצרצרות, והכוריאוגרפיה של הפזמון אילצה אותם להרים ידיים, דבר שחשף את תחתוניהם ושִלהב את כל הקהל בבנייני האומה. המנחה, יצחק שמעוני, עלה מיד לאחר השיר וצינן את ההתלהבות כשאמר: "אני מזכיר כי ההצבעה היא על השיר ולא על ההופעה".
אגב, התגלגל סיפור על כך שכשראש הממשלה דאז, גולדה מאיר, הייתה אמורה לחזות בהופעתם של הגשש, השלושה ביצעו את השיר ללא החצאיות, מאחר שהמארגנים היו סבורים שזה לא יהיה מכובד להופיע כך בפני ראש הממשלה. אלא שלאחר ההופעה בפני הקהל, הביעה גולדה את מורת רוחה ושאלה: "אבל למה לא הופעתם עם החצאיות בפניי?".
בין השירים הגדולים שהוצגו בפסטיבלים השונים לאורך השנים, בלטו במיוחד: "אהבתיה", "חייך וחיי" של בועז שרעבי, "פתאום קם אדם", "יעלה ויבוא" של גידי גוב, "הבלדה על ברוך ג'מילי" (כשברוך ג'מילי יושב בקהל), "נוח" של מתי כספי ושוקולד מנטה מסטיק, "הללויה" של הגבעטרון, "שיר של יום חולין" בביצועה של אילנית, "החגיגה נגמרת" של הכול עובר חביבי ו"ברית עולם" של מתי כספי.
ב-1978 הוחלט שהזוכה בפסטיבל ייצג את ישראל באירוויזיון. יזהר כהן ו"אבָּניבי" עשו את זה באותה שנה, ושנה לאחר מכן עשתה זאת להקת חלב ודבש עם "הללויה". ב-1980 נערך פסטיבל הזמר האחרון. במקום הראשון זכתה להקת האחים והאחיות עם "פזמון חוזר", ונשמעו שם גם "אתמול היית שונה" של שימי תבורי, "על אהבות שלנו" של עפרה חזה, "אני עושה לי מנגינות" של סקסטה, "זה לא זה" של נורית גלרון ו"בלילה" של יצחק קלפטר ויעל לוי, שסיים במקום האחרון. אגב, אריק סיני שר באותו פסטיבל את "כמו לפני שנים" - והוא גם ישתתף בפסטיבל המחודש שיתקיים ביום חמישי.
ב-33 השנים שעברו מאז אותו פסטיבל אחרון, נעשו כמה ניסיונות לחידוש המסורת, אך אלה לא צלחו. דווקא הפעם מאמינים המארגנים כי ניתן יהיה ליצור פה מסורת. לזוכה יוענק פרס מטעם מפעל הפיס לעידוד יצירה מקורית, בגובה של מאה אלף שקלים, והוא ייבחר באמצעות שקלול הצבעות הקהל (70 אחוזים) עם הצבעתה של ועדה מקצועית ומיוחדת. את המגיש המיתולוגי, יצחק שמעוני, יחליף אורי גוטליב.
יותר מ-800 שירים מקוריים נשלחו לתחרות מטעם יוצרים שונים, מהם בחרה ועדה מקצועית של רשות השידור 12 בלבד שיתמודדו בתחרות. קבלו היכרות קצרה עם היוצרים ועם השירים על פי סדר הופעתם בפסטיבל:
מילים: אביגדור קהלני
לחן: יועד פקטה ורון ויינרייך
ביצוע: רון ויינרייך ואורית קמרי
למרות שכל שיר בפסטיבל הנו עולם ומלואו, נראה שהשיר הזה, לפחות עבור מי שכתב אותו, הוא הרבה יותר מזה. השיר "אנא אלי ענני" הוא אמנם שיר תפילה, אבל במהותו הוא שיר גבורה. הכותב, אביגדור קהלני, גיבור ישראל, חבַר למבַצע רון ויינרייך, שנפצע במלחמת לבנון השנייה ומוכר לנו מ"כוכב נולד".
>> מהפציעה הקשה בלבנון ועד כוכב נולד: סיפורו של רון ויינרייך
"התפילה היא בעצם תפילה שלי", מספר קהלני, "אני נפצעתי בערב היום הראשון של מלחמת ששת הימים, אחרי יום לחימה קשה מאוד. הייתי הטנק הראשון שחצה את הגבול. הטנק הראשון נפגע, עליתי לשני, נפגע השני, עליתי לשלישי. כל הזמן הייתי בחוד של חטיבה 7. הייתי אז מ"פ צעיר. לקראת אל עריש, שזה ממש עמוק בשטח מצרים, נכנסנו למארב והטנק שלנו נפגע ועלה באש. שניים מאנשי הצוות שלי נשרפו למוות. אני, אחרי מאמצים קשים, הצלחתי לקפוץ מן הטנק וכיסיתי את גופי בחול, הגוף שלי היה 60 אחוז כוויות.
"לקח שבע שעות עד שפינו אותי לצומת רפיח. בזמן שאנחנו מחכים למסוק שיפנה אותי, שמו אותי בצד, בחושך, והשכיבו לידי חייל מצרי-סודני. הוא צעק, קילל את דיין ואת הישראלים. עכשיו שנינו שוכבים בצד, אף אחד לא רואה אותנו, ולי ברור שהוא הולך להרוג אותי. אני זוכר את עצמי מסתכל לשמיים ואומר: "אלוהים, אם אתה שם, תתפנה שלוש דקות ורק תדאג שאגיע לבית חולים. התפילה הזאת הפכה בעצם לשיר הזה שכתבתי".
רון ויינריך, שהציבור התוודע אליו כאחד המתחרים ב"כוכב נולד", היה בכוח השריון הראשון שנכנס ללבנון במלחמת לבנון השנייה. הוא נפצע כאשר גשר שתחתיו עבר הטנק שלו, באזור קוניטרה, התמוטט וריסק לו שתי חוליות בעמוד השדרה. בתור מפקד הטנק ראשו היה חשוף, ובעקבות כך כל האבנים והמתכת נפלו עליו ישירות. כתוצאה מהפגיעה, ויינריך נותר משותק מאזור החזה ומטה.
וינרייך, שיבצע את השיר כדואט יחד עם אורית קמרי, התוודע לשירו של קהלני כאשר קרא את ספרו, בחיפוש אחר שיר, ומיד ננעל על השיר הזה, כפי שהוא משחזר: "מצאתי טקסט מדהים ביופיו, מאוד אותנטי", מספר וינרייך, "שיר שאביגדור כתב כשהוא שכב פצוע וחיכה שמסוק יגיע לחלץ אותו משדה הקרב. זה משהו שמאוד דיבר אליי. דרך הטקסט שהוא כתב ממראות העיניים שלו, אני יכול לראות את אותן חוויות קשות בעיניים שלי, אלה מילים שכל אדם יכול להתחבר אליהן. אביגדור קהלני הוא גיבור ישראל, אתה שומע עליו סיפורים של מורשת קרב וכל מיני סיפורים, ופתאום אני מלחין לו שיר שהוא כתב".
מאז "כוכב נולד", ויינרייך הספיק ללמוד מִנהל עסקים, לפתוח חברת סטרטאפ, ובשטח המוזיקה הוא הקים את להקת SIREN, שמבצעת שירי רוק מקוריים באנגלית. "הופעתי המון בארצות הברית עם השירים האלה, המון הסברה לגיוס כספים לצה"ל. אני מטייל ועובד. המטרה שלי היא ליצור איזושהי ישות ישראלית בעולם שתעזור לנראות של ישראל במאבק ההסברתי. אין ספק שאלה נושאים שזקוקים לפוש מאוד גדול, ואני חושב שאני יכול לעזור איתו מאוד".
אתה מגיע לפסטיבל הזמר, איך זה פתאום לשיר בעברית?
"זה מדהים. יש לזה עוצמה אחרת מלשיר באנגלית, אני חייב לומר. למילים בעברית יש הרבה יותר כוח בעיניי, במיוחד עם טקסט כזה. מה שהכי כיף לי בפסטיבל הזה זה היצירה המקורית. מכירים אותי מ'כוכב נולד', שם מבצעים בעיקר קאברים, ולא מוזיקה מקורית. היום מי שלא עושה שירי חתונות ואין לו יחצן, הסיכוי שהוא יוכל להביא את המוזיקה המקורית שלו לרשות הרבים שואפת לאפס. הפסטיבל הזה מסמל בעיניי משהו מאוד יפה, כי הוא נטו מוזיקה מקורית. הוא נותן פלטפורמה מדהימה להזרקת תוכן חדש ואיכותי כי אף אחד פה לא מחפש רייטינג. האמנים יכולים פשוט ליצור ולא לפחד ולהביא את השירים שלהם".
קהלני מסכם ואומר: "רון ויותם עשו עבודה מדהימה, כששמעתי אותם שרים את השיר בפעם הראשונה, עמדו לי דמעות בעיניים. הצורה של הלחן ואיך שהם הביעו את זה ריגשו אותי מאוד. אני מאוד גאה שהשיר הגיע לפסטיבל הזמר והפזמון. חלק מהיופי של המדינה הזאת זה השירים שמנציחים אותה: 'הרעות' ו'הבלדה לחובש' שכתב דן אלמגור והלחין אפי נצר".
מילים ולחן: אבי וורצל
ביצוע: אריק סיני
כאמור, אריק סיני הוא היחיד שנטַל חלק בסיבוב הקודם של הפסטיבל ויופיע גם במחודש. "שרתי שם את 'כמו לפני שנים'", הוא נזכר, "הגעתי למקום לפני אחרון, ויצחק קלפטר הגיע אחרון. לפסטיבל הנוכחי הגעתי ממש בלי להתכוון. מוזיקאי בשם אלון אוחנה התקשר אליי ואמר לי שיש לו איזה שיר בשבילי. כשאומרים לי בוא לשמוע שיר, אני רץ.
"היה לי נחמד. הטקסט מדבר על אכזבה מהארץ, על הגעגוע למה שהיה פה פעם. זה דווקא עבד עליי. כשסיימנו הוא אמר לי שהוא רוצה לשלוח את זה לתחרות. אמרתי לו בסדר. עשינו סקיצה, נסעתי לתאילנד, ושם הודיעו לי שהשיר התקבל".
יש משהו שונה בלהשתתף בפסטיבל הזמר והפזמון?
"בטח. אני מאוד מקווה שהעם הזה יתעשת, ודווקא במקום כזה יעצור את הריאליטי כדי לשמוע דברים אחרים של יוצרים מקומיים ולא קאברים. יש לי הרגשה טובה. אני מבחינתי עושה את זה, כי אני חושב שכן צריך להיות פסטיבל כזה. אני לא צריך לזכות ולא צריך חשיפה. זה משהו שמאוד חסר, לי לפחות, משהו תמים שנוחת מתוך העולם הדיגיטלי והאינטרנטי.
"מעבר לזה, כזקן השבט אני מרגיש כמו אבא כלפי החבר'ה הצעירים. אני רוצה שזו תהיה תצוגה איכותית של שירים חדשים ומרגשים ולא תחרות של תלבושות ומי מאופר יותר יפה וכמה רקדנים עומדים מאחוריך".
מילים ולחן: נעמה כהן
ביצוע: נעמה כהן
עבור נעמה כהן, למקום שבו ייערך הפסטיבל יש משמעות מיוחדת. כהן, הזכורה לכולנו מהעונה התשיעית של "כוכב נולד", חייתה כל חייה בקרית מוצקין. "זו הרגשה מדהימה", היא אומרת בהתרגשות, "וזו זכות לייצג את המקום שממנו אני באה. הזדמנות אדירה לחזור הביתה ולבצע שיר שהוא גם יצירה שלי, שכתבתי והלחנתי".
כמי שזכתה להכרה שלה ב"כוכב נולד", אמורה כהן להיות כל מה שהפסטיבל הזה לא מייצג: תרבות של רייטינג, שואו מפוצץ, כשהשיר עצמו קצת מתגמד. אלא שכמו שיצחק שמעוני אמר במקרה ההוא של הגששים, ההצבעה היא על השיר ולא על ההופעה. היום, בכל עידן הריאליטי, האס-אם-אסים והקאברים, קצת שכחנו את המטרה שלשמה התכנסנו - השירים עצמם.
"זה מדהים שמחזירים את הפסטיבל הזה. זה נותן ליוצרים שבינינו את הדרך לבטא את עצמם. זה נורא קשה היום. חייו של המוזיקאי היום לא קלים. אני מרגישה שזו זכות ענקית להופיע על במה כמו פסטיבל הזמר, שבזכותה התגלו המון אמנים כמו יהודית רביץ ושלמה ארצי. הזכות היא בעיקר לבצע שירה מקומית ומשהו שלי".
על מה מדבר השיר שלך?
"השיר נולד מתוך זעקה פנימית. כל מי שחי בארץ הזאת, ובכלל, על הכדור הזה, יוכל למצוא את מה שהשיר הזה אומר. איזושהי כמיהה למשהו שנעלם מהעולם. הפשטות, היחסים האישיים, ההדדיות. הרי הכול נהיה נורא מסחרי ונורא דיגיטלי ונורא גדול ונורא פייסבוקי. הכול ענק, ובמקום הקטן אני מרגישה שאנחנו הולכים לאיבוד".
העובדה שזה "משחק בית" עבורך תעזור לך לזכות?
"אני מאוד מקווה שהקהל שלי מחיפה ומהקריות יהיה שם לטובתי, יבוא לקראתי ויצביע עבורי. המקום הראשון יכול להיות חלום, כיוון שהפרס יוכל מאוד לעזור לי לסיים את האלבום שאני עובדת עליו בימים אלה וגם להוציא אותו החוצה בצורה הכי טובה".
מילים ולחן: מיכל פאולינה
ביצוע: מיכל פאולינה
אף על פי שהיא עוסקת במוזיקה כבר שנים, סביר מאוד להניח שאתם לא מכירים את מיכל פאולינה. היא הקימה את מקהלת "גבעול", כתבה מוזיקה לתיאטרון, השתתפה במייצגי סאונד ועוד. ההופעה בפסטיבל הגיעה לפאולינה בעיצומן של הקלטות של חומר מקורי.
"הבשלתי ואני לקראת הוצאה של אלבום חדש", היא אומרת, "כולו מחומרים מקוריים שלי. בכלל כל התזמון הזה של הפסטיבל, בדיוק כשאני מוציאה אלבום. זה משמיים. השיר שנבחר היה אמור להיות אחד הסינגלים היותר מאוחרים שרציתי להוציא, אבל הוא ייצא כבר עכשיו".
מה זה עבורך להופיע בפסטיבל הזה?
"מרגש להיות חלק ממשהו שיש לו משמעות תרבותית וסנטימנטלית עבורי. זו ארץ ישראל הישנה והטובה. זה ערב שהיצירה נמצאת בו בקדמת הבמה ולא רק השואו. יש פה אמירה מאוד חזקה. אמנם נולדתי כשהפסטיבל הסתיים, אבל זה עבר בבית, בשידורים חוזרים, גדלתי על הרבה מהמוזיקה שהייתה בפסטיבלים של פעם. זה נמצא שם מאוד".
את חולמת על זכייה?
"מבחינתי, עצם זה שזמרת כמוני הולכת לתחרות כזאת הוא כבר סוג של ניצחון. סוג המוסיקה שאני מביאה הוא הפתעה גמורה. זה יהיה מאוד מאוד נחמד לזכות, אבל אני בהחלט אסתפק גם במקומות אחרים. את שלי עשיתי עם עצם זה שאני בתחרות. התקווה היא שאיכשהו יזכרו אותי וירצו לעקוב אחרי. אני רוצה להיכנס לתודעה הרחבה".
מילים ולחן: רפאל היצירה
ביצוע: רפאל היצירה
גם את רפאל היצירה אתם בוודאי לא מכירים. היצירה, בן 43, גדל בשכונת קריית אליעזר בחיפה, ועבורו הפסטיבל הזה הוא חזרה לילדות. "זו התרגשות גדולה", הוא אומר, "אני זוכר בילדותי את הפסטיבלים וההתרגשות מסביב, הסאונד הגדול, המנצח, כלי הנשיפה, הכינורות. כבר אין דברים כאלה היום. בפסטיבל הזה זה אמנם לא יהיה כמו שהיה אז, אבל גם יהיו כינורות ונגנים. לא בס, תופים, גיטרה וקלידים".
איזה שירי פסטיבל השפיעו עליך?
"המון שירים נחקקו בי, אבל אני זוכר בגעגוע את 'פתאום נפל עליי האביב' של האחים והאחיות. בכלל, פעם אלה היו הרבה להקות ופחות זמרים בודדים. העוצמה הזו של להקה היא מדהימה".
פסטיבל זמר שכזה יכול להצליח בעידן החדש?
"אני מאוד מקווה שכן, כי הרבה אנשים אמרו לי: 'לך ל'כוכב נולד', או ל'דה וויס', אבל הפורמט הזה של רק מבצע לא כל כך מדבר אליי. כשבן אדם כותב שיר ומלחין אותו ומבצע אותו - זה משהו אחר. אין לי כלום נגד 'כוכב נולד' וכל תחרויות הריאליטי, פשוט לי קשה להתחבר לפורמטים האלה. זה אינסטנט, זה לא נראה לי אמיתי".
מילים ולחן: טמיר שטרית
ביצוע: טמיר שטרית ואנה אדלשטיין
עבור טמיר שטרית, המוזיקה היא אהבת החיים, אבל כרגע היא לא המקצוע שממנו הוא מתפרנס. בגיל 36, הוא הבעלים של משרד עורכי דין גדול בתל אביב, כשבמקביל הוא כותב מוזיקה מקורית. בעברו היה נגן מוזיקה קלאסית, טובה ובריטון, ובצבא היה חובש קרבי בעזה. בשנתיים האחרונות התחיל שטרית להקליט סינגלים.
"זה כבוד גדול עבורי להופיע במוסד הזה שנקרא פסטיבל הזמר והפזמון", הוא אומר, "המוסד ייצר נכסי צאן ברזל למוזיקה הישראלית. דווקא בגלל הפריחה של 'כוכב נולד' ו'דה וויס', שהדגש שם הוא על קאברים ועל הביצוע, באו והחזירו עטרה ליושנה על מנת לכבד את היצירה הישראלית. מחזירים בעצם את הכבוד לשירים המקוריים, לטקסט וללחן. גם אם לא נזכה במקום הראשון, עצם ההשתתפות פה מרגשת ומכבדת אותי מאוד".
מה היה לך עם סימון דה בובאר, שעליה כתבת את השיר?
"השיר נכתב בפקולטה למשפטים, באחד מהשיעורים שלמדנו על תיאוריות פמיניסטיות ועל היחס שלהן לעולם המשפט. קראנו באותו שיעור כתבים של סימון דה בובאר מתוך ספר שבוחן דיכוי של נשים לאורך השנים. כשקראתי את הטקסט שלה זה גירה אותי לבוא ולעשות איתה שיחה דמיונית, ומשם, באמצע השיעור, נכתב השיר".
מילים: חיים נחמן ביאליק
לחן: איה כורם
ביצוע: איה כורם
איה כורם היא היחידה שבחרה שיר שהמילים שלו נחשבות לקלאסיקה ונכתבו על ידי חיים נחמן ביאליק. סביב השתתפותה של כורם עמדה מחלוקת שהגיע לבית משפט באשר לזכויות היוצרים, בינה לבין חברת התקליטים שאותה עזבה, "עננה". מבלי להלאות אתכם בפרטים, נספר רק שבסיומו של דיון ארוך אישר השופט לכורם להופיע עם השיר בפסטיבל ולהעניק את זכויות היוצרים, כמו כל שאר השירים, ליוצרי הפסטיבל ולרשות השידור.
"פסטיבל הזמר אחראי לכמה מהשירים היותר יפים בזמר העברי. מבחינתי, זו הזדמנות פז לשיר שיר שלאו דווקא היה מתאים לצאת במתכונת הרגילה של סינגל לרדיו", אומרת כורם. "טקסט של המשורר הלאומי לאו דווקא יעורר התלהבות בישיבות פלייליסט. כעיקרון, אני לא מאמינה בתחרויות שירה ולא צופה נלהבת של כל ריאליטי המוזיקה לסוגיו, מהסיבה הפשוטה שלעניות דעתי אי אפשר לחלק ציונים לזמרים ולשירים. אבל כאן מדובר בפסטיבל של יצירה מקורית, שעוסק בשירים עצמם ופחות במבַצע.
"לגבי בחירת השיר הזה: אני התאהבתי בשיר, ובחרתי להלחין את המונולוג התמים הזה של נערה ששולחת ציפור זהב לתור אחרי בחיר ליבה ולהביא לה אותו".
מילים: ליקי גולדברג אגינסקי
לחן: שמוליק נויפלד
ביצוע: מרים טוקאן
בוגרת נוספת של "כוכב נולד", שרובכם בוודאי זוכרים, היא מרים טוקאן, המתמודדת שהפליאה בקולה. טוקאן, מהכפר אעבלין שבצפון, מרגישה שהמעבר מהריאליטי לפסטיבל הגיוני מאוד. "המעבר מ'כוכב נולד' בכלל לא מוזר לי", היא מבהירה, "מאוד רציתי להשתתף בפסטיבל הזה כי אני מאוד אוהבת את היצירה המקורית, ואם יש פסטיבל כזה שעוסק ביצירה של אמנים, אני רוצה להיות שם.
"אני באה ומביאה שיר שלי ולא קאברים לכל מיני אמנים. בכלל, ההשתתפות בפסטיבל היא מרגשת וכייפית. אני מאוד אוהבת את הדברים של פעם. זה בעצם פסטיבל שהפסיק כשנולדתי ועכשיו הוא חוזר, אז אני ממש שמחה לקחת בו חלק".
על מה מדבר השיר שלך, "תהילה"?
"קודם כל, אני חושבת שאם לא היה לי את השיר תהילה, לא הייתי ניגשת בינתיים. זה שיר שהוא איתי כבר שלוש שנים ועוד לא הוצאתי אותו ולא מצאתי את הזמן הנכון. זה מרגיש לי שזה המקום הכי נכון לבצע שיר כזה, שמדבר בעצם על זה שאין תהילה דרך המלחמה ודרך הכוונת. על העתיד המעורפל שהילדים רואים מול עיניהם ושכל הדורות לא ידעו רגע של שקט. מתחננת לחמלה ולהתחלה חדשה. בדרך כלל אני לא אוהבת לשיר במישרין על דברים כאלה, אבל הטקסט כל כך חזק שהפעם בא לי".
מילים ולחן: ישי ריבו
ביצוע: ישי ריבו
הסיפור של ישי ריבו מירושלים הוא סיפור מקסים. בחור בן 24, חרדי, שהמוזיקה היא הדבר החשוב לו ביותר. ריבו נשוי ואב לילד ובימים אלה הוא משרת בצה"ל. הוא למד רוב חייו בישיבה ובשנים האחרונות החל במקביל גם להופיע. בשנה שעברה זכה בפרס אקו"ם לעידוד היצירה והחל לעבוד על אלבום ועל כתיבת חומרים.
"זו הרגשה מדהימה לקחת חלק בפסטיבל הזה", אומר ריבו בהתרגשות, "בעצם העובדה שהתקבלתי עם שיר שלי, מבחינתי זכיתי. זה כיף וכבוד גדול לבצע את השיר שלך, מהמקום ממנו הוא נכתב להפקה בסדר גודל כזה. לבצע שיר שלא יצא אף פעם לעולם - והוא יוצא בפורום הזה ובפלטפורמה הזאת, זה פשוט חלום".
מילים ולחן: מרב סימן-טוב
ביצוע: קרן אור
את קרן אור אתם מכירים כנראה מהעונה הראשונה של "דה וויס". שני הוריה חירשים והיא הצליחה לרגש אותם ואת כל צופי התכנית עם הקול העמוק שלה. "היא זמרת גוספל מדהימה", מעידה מרב סימן טוב, הכותבת והמלחינה של השיר. סימן טוב כותבת להרבה אמנים. היא כתבה שלושה שירים לאלבום האחרון של מירי מסיקה ("מלך", "יריות באוויר" ו"אני לא שם").
"אני מאוד גאה. אני רואה בפסטיבל הזה במה ששמה במרכז את היצירה, את מה שיש לאנשים לומר. זו הסיבה שאני נמצאת בפלטפורמה הזאת, כי הבמה פה ניתנת ל'מה אומרים' ולאו דווקא ל'מי אומר'. בעולם שלנו זה דבר מאוד חשוב", אומרת אור.
יש מקום לבמה שכזו, במה שלא בהכרח פונה ל-40 אחוז של "כוכב" ו"דה וויס"?
"שיר טוב זה שיר שמצליח לגעת במישהו. אם יש הרבה 'מישהו' זה טוב. אם יש מעט 'מישהו' זה גם טוב. מבחינתי, אם שיר הגיע ללב של אדם אחד בקהל זה עשה את העבודה. לא מעניין אותי האס-אם-אסים, לא מעניין אותי הניצחון. מעניין אותי הדיוק הרגשי. אם נסתכל על ההיסטוריה של פסטיבלי הזמר, איזה שיר הגיע לאיזה מקום זו לא השאלה, תראה איזה שירים נשארו אתנו, שלא הגיעו למקום ראשון".
מילים ולחן: פאר טסי ודודו מתנה
ביצוע: פאר טסי
את הצד הים תיכוני יביא לפסטיבל פאר טסי, בחור בן 28, שהופיע במשך כמה שנים כזמר הבית של רשת מלונות פתאל. "אני לא קורא לזה מזרחי", הוא מדגיש, "זה שאני שר בח' וע' זה כי גדלתי ככה, אני תימני שלם. אם אביב גפן היה שר את השירים שלי בסגנון שלו, אני לא מאמין שהיו מרימים גבה".
אתה רואה בפסטיבל הזה הזדמנות?
"ברור לי שיש בפסטיבל הזה איזושהי קפיצת מדרגה. אני מתחיל לקבל הכרה ארצית וזה כיף לי. יש לי קהל שהולך אחריי הרבה זמן ועדיין לא קיבלתי את הפיק הזה. אני מרגיש שזו אבן דרך בקריירה שלי".
על מה מדבר השיר שלך?
"לפני כמה שנים קיבלתי פנייה בפייסבוק ממישהי שקרתה לה טרגדיה במשפחה, הבת שלהם נפטרה. כתבתי שיר יחד עם דודו מתנה. 'תחזרי', זה נכתב מהמקום של האבא שקורא לילדה שלו".
מילים: איתי פרל
לחן: דנה ברגר
ביצוע: דנה ברגר
בשנת 2004 היה ניסיון ליצור פסטיבל שהוא מעין החייאה מחודשת לפסטיבל הזמר והפזמון. הוא נקרא "פסטיבל השירים של ישראל". זה לא בדיוק הלך והפורמט גם לא היה בדיוק אותו פורמט, אבל מי שהשתתפה באותו פסטיבל הייתה דנה ברגר, שתסגור ביום חמישי את רשימת המבצעים. "הכול התגלגל באופן די מפתיע", מספרת ברגר, "קיבלתי מייל מאקו"ם, שהציעו לשלוח שיר ולנסות להתקבל לתחרות השירים. בדרך כלל אני לא שולחת. הפעם, בלי שום סיבה הגיונית, אמרתי שאני שולחת, ואז קיבלתי מייל שהשיר התקבל".
אולי במקרה גם תזכי במקום הראשון.
"כמובן שאני אשמח לקחת את המקום הראשון, אבל אני בנאדם שנהנה מהדרך ולא רק מהמטרה, אני באה בשביל הכיף. באה בעיקר כדי להציג את השיר הזה. אני מאמינה מאוד בשיר ומאמינה שהוא יקבל את המקום שלו גם בלי לזכות".
כמי שעשתה חתיכת דרך כדי להגיע לתודעה, איך את רואה את ההצלחה המטאורית של משתתפי הריאליטי?
"אני חושבת שגם אחרי שאביב גפן או שלומי שבת הסתובבו אליך ב'דה וויס', עדיין חובת ההוכחה וההצלחה היא עליך. האשליה הזאת שנוצרת ברגע שתוכנית ריאליטי קיבלה אותך וחייכה אליך, היא אשליה מאוד גדולה שהמחיר שלה מאוד כבד. יוצאי תוכניות ריאליטי יודעים טוב מאוד למה אני מתכוונת כי הם צריכים להתחיל את הקריירה שלהם מאפס ולפעמים ממינוס.
"אחרי שאתה חושב שאתה מפורסם וילדים מזהים אותך בקניון, מכאן ועד לבוא לזאפה ושיהיה לך מה לשיר - לוקח עשר שנים. זה שמישהו הסתובב אליך והצלחת בתוכנית ריאליטי זה לא אומר כלום, אתה עדיין צריך לעבוד מאוד קשה, עדיין צריך לבנות לך רפרטואר".
נא להמתין לטעינת התגובות
אקו"ם