אב טוען: "בני החייל היה בסכנת חיים, מפקדיו התעלמו"
בסופ"ש בזמן מעריב: שבוע שלם שכב חייל בן 18 בבית החולים, נע בין חיים למוות, לאחר שחלה בדלקת קשה במעטפת הלב. כמה ימים קודם לכן, כשהתלונן בפני מפקדיו כי לא מרגיש טוב, הוא זכה ליחס מזלזל. אביו: "הם לא נתנו לו אפילו אקמול". צה"ל: "החייל טופל בהתאם לפקודות". וגם: כל הכותרות שיעשו את סופ"ש במקומוני מעריב
החייל בבית החולים. "יכולנו לאבד אותו" צילום: באדיבות המשפחה
במשך למעלה משבוע נע החייל בין חיים למוות, עד אשר הצליחו הרופאים לייצב את מצבו. בתחילה אושפז ביחידה לטיפול נמרץ לב, משם הועבר ליחידה לטיפול נמרץ נשימתי ומשם עבר ביום שני השבוע, למחלקה הפנימית בבית החולים בני ציון. לאביו של החייל טענות קשות נגד מפקדיו בצבא והרופאים ביחידתו.
"כבר ביום הראשון, כשעבר ליחידה החדשה", סיפר אביו של החייל, "ציין בני באוזני מפקדיו, כי הוא אינו מרגיש טוב. למרות שהיו לו ימי מנוחה שקיבל מהרופא – התעקשו המפקדים שייצא לשטח עם החיילים, בטענה שלא יפסיד חומר לימודי. רק כאשר החל לרעוד מקור, והחיילים כיסו אותו בשלושה שקי שינה, שלא הועילו - הוחלט להחזירו לבסיס".
"הצבא שלנו מזלזל בחיילים"
למרות שמצבו הלך והידרדר, וכך גם התלונות על כאבים וחולשה הלכו והתעצמו, ולמרות שקיבל ימי מנוחה - נדרש החייל לקיים שמירות בלילה ובמשך היום. "ואם לא די בכך, אז גם נתנו לו ולעוד חייל שקיבל ימי מנוחה, לקפל ציוד".
החייל, שבתחילה סברו מפקדיו כי הוא סובל משפעת רגילה, נשלח לביתו - לנסיעה של שבע שעות מדרום הארץ לחיפה. המפקדים לא היו מודעים לכך, שהחייל אותו הם משחררים מפתח דלקת ריאות קשה, שהסתבכה לדלקת סביב מעטפת הלב, והיוותה סכנה ממשית לחייו.
הרופא הצבאי שהיה אמור לבדוק אותו, במסגרת מסדר
חולים אליו נשלח, לא עשה כן. הוא צייד אותו במרשם לאנטיביוטיקה, אותה נדרש לקבל בבית חולים כשיגיע לחיפה. "לא נתנו לו אפילו אקמול לדרך", ממשיך האב. "כל הזמן דיברנו בטלפון, והוא אמר לי 'אבא אני לא יכול, אני מרגיש ממש רע'.
"מזל שיש לנו קרובים בבאר שבע, אשר המתינו לו כשהגיע לעיר, וציידו אותו באקמול ושתייה חמה. אני עדיין לא מבין איך שלחו אותו לבד במצב כזה לדרך, בלי שום כדור, ועוד אחר כך להגיע לבית חולים 10 בדרך הביתה, כדי לקבל את האנטיביוטיקה", שואל האב, "יכולנו לאבד את הילד".
"לרכבים מתייחסים יותר בכבוד מאשר לחיילים"
"הצבא שלנו מזלזל בחיילים", ממשיך האב. "אין רחמים כלפי החיילים האלה שנשלחים על ידי ההורים, שעוטפים אותם כל החיים בצמר גפן בחום ואהבה, שמשקיעים בהם את הנשמה.
"לא נתנו לו לראות רופא כמה ימים" צילום ארכיון: נאור רהב
על מי אתה בעצם כועס?
"אני יותר כואב מכועס. בעיקר על הרופא שלא בדק אותו, ויותר מזה על המפקדים שלא נתנו לו לראות רופא כמה ימים. הוא לא היה צריך להגיע למצב הזה. לא ברור למה עוד חייבו אותו לצאת לשטח, כשכבר היה ברור שהוא חולה. גם אדם שיש לו שפעת רגילה, אינו מסוגל לתפקד. קל וחומר מי שמצוי בדלקת ריאות קשה, עם סיבוך שכבר הגיע למעטפת הלב. עוד לפני שהגיע לקורס הוא התלונן ביחידה הקודמת שאינו מרגיש טוב, גם שם זלזלו בתלונות שלו".
מדובר צהל נמסר: "החייל נדבק וטופל בהתאם לתלונותיו על ידי מפקדיו ועל גורמי רפואה צבאיים, בהתאם לפקודות הצבא. משחלה החמרה במצבו הרפואי בעת שהותו בחופשת מחלה, פנה למיון ואושפז להמשך טיפול. הגורמים המקצועיים והמפקדים בצה"ל עוקבים כל העת אחר מצבו".
"על מנת לקבל מענה רפואי הולם הופנה החייל לבית החולים הצבאי הקרוב לביתו, מאחר והתגלה שם מחסור בתרופה הנדרשת, היה החייל זכאי לקבלה בכל בית מרקחת".
הסיפור המלא בסופ"ש ב"זמן חיפה"
שער זמן חיפה
עוד סיפורים שיעשו את סופ"ש במקומוני מעריב
שער זמן ירושלים
שער זמן תל אביב
שער זמן השרון מערב
שער זמן השרון מזרח
שער זמן נתניה
שער זמן חדרה
שער זמן כלבי
נא להמתין לטעינת התגובות
אקו"ם