"כמו זכייה בלוטו": להגיע לדה ווייס במקרה באמצע החיים
אסף גד חנון, שמככב בעונה השנייה של "דה ווייס", מדבר על אמו החולה בסרטן, המנטורים של משינה והחלום הגדול: להיות כוכב יו טיוב. "בסך הכל עברתי אודישן, אבל אני מרגיש כמו אדם שזכה בפרס הגדול בלוטו"
מצבה הרפואי של האם, המתגוררת ברעננה, במגמת שיפור, לא מעט בזכות הנחת שמביא הבן שהתברג לנבחרת בעונה השנייה של - "דה ווייס".
"מרגע שעברתי את האודישן ועד עכשיו היא לא מפסיקה לחייך", אומר חנון בגאווה. "היא מתנדבת במרכז לקשיש ברעננה ומספרת שבעבודה לא הפסיקו לחבק ולנשק אותה. אפילו כמה קשישים הכינו לה עוגה כדי לחגוג את ההצלחה שלי".
חנון הצליח לרגש לא רק את הסובבים אותו אלא גם את עצמו, כפי שהוא מעיד על האודישן שעבר בו הבין רק בשלב מאוחר יחסית כי העפיל לשלב הבא. "זה לא עבר לי בראש יותר מדי", משחזר חנון השבוע עבור את שניות הסיום של האודישן מול חמישיית השופטים שבסיומה נבחר על ידי חברי להקת משינה, יובל בנאי ושלומי ברכה.
"האמת היא שלא הבנתי בכלל שהסתובבו אליי, רק אחרי שהשיר הסתיים והגיטרה הייתה כבר על התו של האקורד האחרון, הסתובב הכיסא. הייתי בטוח שזה היה כי השיר הסתיים, אבל רק אחרי שהמנטורים התחילו לדבר אחד עם השני נפל לי האסימון".
מה הרגשת באותו רגע?
"וואו. זאת הייתה צמרמורת מטורפת בכל הגוף שלא הצלחתי להשתלט עליה. מי שצפה בפרק בטח ראה אותי קופץ ומשתולל. זה היה הרגע הכי מאושר בחיי. מבחינתי זה כמו זכייה בלוטו. אמנם לא לקחתי את כל הקופה עדיין, אבל זו בערך ההרגשה. משהו שאי אפשר לתאר במילים".
חנון מתגורר בחמש השנים האחרונות בהוד השרון, שם הוא מנהל אתר באינטרנט לקנייה חברתית ומוצרי בריאות, אבל החלום הגדול הוא להתפרנס ממוזיקה.
מתי ידעת שאתה רוצה להיות זמר?
"בגיל 14. הייתי תלמיד תיכון אוסטרובסקי ברעננה. בדיוק התחלתי ללמוד לנגן בגיטרה וכך גם החברים הקרובים שלי. לאט, לאט התחלתי למצוא את עצמי כותב ומנגן במשך שעות ארוכות. בהתחלה הייתי כותב למגירה, אבל בהמשך אזרתי אומץ להתפתח לקהל אמיתי".
איך המשפחה הגיבה?
"מצוין. קיבלתי פידבקים מצוינים מהמשפחה והחברים וזה נתן לי הרבה ביטחון. מאז הקמתי שלוש להקות רוק (ניקוטין, ג'ינקס וסנדי) שלא שרדו לאורך זמן, אבל השפיעו משמעותית על הקריירה המוזיקלית שלי. שרנו שירים באנגלית ועבדנו עם חומרים מקוריים שלנו. האווירה הייתה פשוט מדהימה".
את בניית הקריירה המוזיקלית שלו זוקף חנון לעיר רעננה, בה גדל.
"רעננה היא לא תל אביב, מבחינת השקעה במוזיקאים צעירים, קונסרבטוריונים ומרכזי תרבות, אבל היא מקום טוב לכבות את המנועים ולהתרכז בעשיית מוזיקה טובה", אומר חנון.
איך הגעת לתוכנית?
"קיבלתי פנייה בפייסבוק מבחורה ששמעה עליי וביקשה שאלווה אותה בגיטרה במהלך האודישן. משם הכול התגלגל. הגענו באותו יום לאולפנים ומכל האווירה החלטתי ללכת על זה ולהירשם בעצמי. בסוף היא נשרה ואני התקדמתי. קצת לא נעים, אבל גם לא נורא כל כך".
אתה בן 34. גיל מתקדם עבור משתתף בתוכנית חיפוש כישרונות.
"באופי שלי אני לא אחד שאכפת לו בן כמה בנאדם, מאיפה הוא מגיע או מהו צבע העור שלו. אני אסף בזכות מי שאני. מוזיקה היא בכלל תחום חסר גיל. כמו שילדים בני 16 יכולים להתקבל לתוכנית, כך גם בני חמישים פלוס. הגיל כאן הוא ממש שולי, לא צריך להתעסק בו יותר מדי".
תלך עד הסוף העונה?
"אני רואה את עצמי ממשיך לעשות את מה שעשיתי עד היום. כמובן שהקלישאה הרגילה של לתת את המקסימום תקפה לגביי, אבל אני מאוד אופטימי. הגעתי לשלב בחיים שבו אני בשל מבחינה מוזיקלית ונפשית. אני מביא את החומרים שהתגבשו אצלי במשך כל השנים הללו. מבחינתי, אם הקהל יתחבר אליי ולמוזיקה שלי אני בהחלט יכול לעשות את זה".
איפה נראה אותך בעוד 10 שנים?
"החלום הגדול הוא לעלות ליוטיוב שיר שיקבל מיליוני צפיות מכל העולם. אני רק בתחילת הדרך אבל אני מרגיש שהשמיים הם הגבול".
נא להמתין לטעינת התגובות
אקו"ם