ערב בלוד: ילדים רעבים, נערים עם נשק ורחובות ריקים
בלוד לא חיכו לדוח החריף שכתב מבקר המדינה כדי לדעת כמה עגום מצבה של העיר, שהתושבים בה כבר מזמן איבדו אמון: "היום בכל מקום יש גנבים וירי. העיר הפכה למעוז של סמים ויריות, אנשים פה נעשו רעים". והחשש הגדול של כולם הוא מהרגע שמישהו יפתח בירי
>>> דוח המבקר: לוד - ניהול כושל והיעדר אכיפה
רחבת העירייה, הסמוכה לכיכר השוטר, הייתה גם היא ריקה. בשעה שש בערב היה בניין העירייה חשוך. אין יוצא ואין בא. בגל הרציחות הגדול בשנת 2010 נרצח ברחבה הזו תושב לוד. הירי בוצע מטווח קצר, בשעת ערב מוקדמת. מאז גל מעשי הרצח בשנת 2010 יש לעיר הזו חוקים חדשים - "הוראות בטיחות לתושב". הן אמנם לא כתובות בשום מסמך רשמי, אבל כל תושב בעיר יכול לדקלם אותן: "המצב כאן לא טוב. מסוכן. איך שיורד החושך אנשים מעדיפים להיות בבית. עדיף שהילדים ישחקו בתוך הבית, או בחצר הקרובה", אמר עמרם אל חן (57). "פעם הייתה כאן תחושת ביטחון. היום בכל מקום יש גנבים וירי. העיר הפכה למעוז של סמים ויריות. אנשים נעשו פה רעים. כולם מפחדים בערב".
דוח מבקר המדינה שהוגש אתמול מעיד על המחדל המתמשך בלוד, על ההבטחות שמעולם לא מומשו, על הפוליטיקאים שהגיעו לסיבוב הבטחות ונעלמו. כמעט 160 עמודים הוקדשו לבעיות השונות בעיר. "זה שנים סובלת לוד מניהול כושל, מהיעדר אכיפה, משיעורי פשיעה גדולים ומתחרות עם יישובים אטרקטיביים יותר שהוקמו סביב לה", נכתב בדוח. "המדינה השקיעה בלוד משאבים עצומים בתחום החומרי ובתחום כוח האדם. הבדיקה המקיפה שעשה משרד מבקר המדינה בהתאם לבקשת הכנסת, מלמדת שאף שהמדינה השקיעה רבות בניסיונות לשיקומה של לוד, טרם ניכר שיפור משמעותי במצב העיר ובאיכות חיי תושביה".
בדוח מגלה המבקר כי פרויקטים של המשרד לביטחון פנים, ובכלל זה "עיר ללא אלימות", השיטור הקהילתי והשיטור העירוני, לא הצליחו להביא את התוצאה המבוקשת. המבקר אף מותח ביקורת על דרך תפקוד המשטרה בלוד:
המבקר מציין כי בשנים 2010-2009 צומצמו אירועי הסחר בסמים ואירועי השימוש בנשק אולם ב-2010 גדלו בצורה ניכרת אירועי הרצח בעיר. מארבעה מקרי רצח ב-2009 לתשעה מקרים ב-2010. עוד מגלה הדוח, כי אף שהממשלה אישרה בשנת 2002 הגדלת כוח אדם בתחנת משטרת לוד בצורה ניכרת, חלק מהתקנים לא אוישו על ידי המשטרה. כמו כן המבקר מציין כי 70 אחוז ממקרי הרצח בעיר לא פוענחו.
בחזרה ללוד. בכיכר השוטר פנינו ימינה לכיוון המרכז המסחרי, לב לבה של העיר שאמור היה להיות שוקק חיים. הרחוב חשוך. חלונות הראווה של מרבית החנויות מוגפים ורק חנות אחת או שתיים נותרו פתוחות. בקצה הרחוב עסקה חבורת מהמרים בעוד משחק של קלפים. איש לא מפריע להם במשחק.
משם המשכנו אל השוק. מאות קילוגרמים של פירות וירקות רקובים נותרו על רחבת החניון של השוק.
"כל הבלגן בעיר הזאת הוא בגלל מדיניות של המשטרה והממשלה", אמר פאדי עיסא, אחד הירקנים. הוא בן 35. אביו וסבו נולדו בלוד, וכך גם הוא. "השוטרים עושים פה הכי הרבה בלגן", הוא אומר. "הם מנסים ליצור 'אקשן'. אבל איך זה שבאמצע העיר לוד יש את המפקדה של משמר הגבול? אני לא מבין, מג"ב צריך להיות פה? פה זה הגבול?". בזמן שהוא מדבר כמה ילדים מסתובבים בין ערמות האשפה ומלקטים שאריות.
פאדי לא מסכים עם הטענה כי העיר מועדת לפורענות יותר מכל עיר אחרת. "בנתניה המצב הרבה יותר גרוע מבחינת הביטחון", הוא אומר. "שם כל יום יש רצח. השאלה שלי היא מאיפה מגיע כל הנשק לעיר. מי מספק אותו? איך יכול להיות שלילדים יהיה נשק ושנערים יוכלו להשתמש ברובים ובאקדחים?".
סעיד לאוול, בעל מסגרייה, הגיע עם שני ילדיו הקטנים לערוך קניות בשוק. הוא בוחר את החצילים, מתעניין בעגבניות. "הגעתי לפני 12 שנה לעיר הזאת. הגעתי מבאר שבע. בהתחלה חשבנו שיהיה טוב, אבל שום דבר לא השתנה. את הכביש הראשי משפצים כבר שלוש שנים. החשש הגדול של כולם זה מהרגע שמישהו יפתח בירי, שיתפוס אותך חשוף".
בכיכר השוטר נשמעת עוד סירנה. ניידת משטרה נכנסת אל הצומת עם אורות כחולים מהבהבים, אחריה נוסעת ניידת של השיטור המשולב, גם היא עם אורות כחולים מהבהבים. הם בדרך לטפל בעוד אירוע פלילי. מעט עוברי האורח לא מתרגשים מהנסיעה המבצעית של הניידות. בלוד, זה נראה כעוד אירוע שגרתי.
נא להמתין לטעינת התגובות
אקו"ם