ברמת הגולן חוששים מפתיחת החזית הסורית
בחרמון ירד השבוע השלג הראשון מוקדם מהצפוי, ובעוד אנשי האתר והעסקים באזור מתכוננים לעונת תיירות החורף, הם נתקלים במכשול מסוכן: זליגת אש משטח סוריה ליישובים בישראל. "היה לנו מזל רב שהפצמ"ר לא נפל על הראש של אף אחד", אומרים שם
אם זה סימן לבאות, הרי שייתכן שעונת הסקי תיפתח בקרוב, כשבמקביל המתיחות בגבול עם סוריה עולה מדרגה. פגזים כבר נחתו בשטח ישראל, והגזרה-שבה הטמפרטורות יורדות - מתחממת.
למעלה מעשר שנים השלג מגיע לאתר הסקי היחיד במדינה כבר בחודש ינואר או לכל המוקדם בסוף חודש דצמבר. בשעה שפצמ"ר סורי נוסף נפל אתמול בשטח ישראל, וצה"ל הגיב על כך בפעם השנייה בירי, הופתעו אנשי אתר החרמון מהשלג שהקדים לבוא.
"אנחנו מתחילים השבוע להיערך לעונת הסקי ולעשות את כל הטסטים הנדרשים לרכבלים ולכלים הכבדים", אמר השבוע שאול אוחנה, מנהל אתר החרמון.
"כשנסיים את התהליך, נגיש את הניירת ונתחיל מיד לגייס את כוח האדם הדרוש להפעלת האתר. אני לא חושש שההתחממות בגבול תשפיע עלינו בגלל המבנה הטופוגרפי של החרמון. עם זאת, אני כן חושש שזה יפגע בצימרים שבאלוני הבשן, בעין זיוון, באל-רום, בנווה אטי"ב וביתר יישובי צפון הרמה".
זה כמה חודשים תושבי רמת הגולן עדים לקרבות הקשים המתנהלים בין צבא אסד למורדים הסורים. לאט לאט התקרבה הלחימה שבתוך סוריה לאזור הגבול, וכעת היא מאיימת על שגרת החיים כאן, שנמשכת קרוב ל-40 שנה . באופן בלתי צפוי התפתחה כאן בחופשת הקיץ תיירות ייחודית למדינה שבה המציאות עולה על כל דמיון: הקרבות בין צבא אסד למורדים בסמוך לגבול משכו תיירים רבים, ו"תיירות המלחמה" הפכה אטרקטיבית.
הכפר ג'ובתא אל-חשב שבסוריה היה הראשון למשוך את תיירי מרכז הארץ אל מטעי התפוחים שכוחי האל של הכפר הדרוזי בוקעתא, המרוחקים כ-400 מטר מזירת הקרבות. "אנחנו נוכחים בשטח כדי למנוע מציבור המטיילים הסקרנים להגיע למקומות הרגישים האלה", הסביר אז סגן ניצב יוסי כתב, מפקד משטרת הגולן. "מטיילים רבים באים לראות ולשמוע את הפיצוצים. מדובר בדרך כלל ביהודים עירוניים".
עם זאת, עד מהרה הגיעה אש המלחמה בסוריה לשטח הריבוני של ישראל, בסמוך למוצבי צה"ל ברמת הגולן, כאשר פצמ"ר נחת לראשונה בשטח אזרחי, במטעים של קיבוץ אל-רום. אחריו הגיעו מטח פצמ"רים נוסף וירי מנשק קל.
בחמישי האחרון חלה הסלמה נוספת כשפצמ"ר נחת בין בתים בלב יישוב. למרבה המזל הרקטה לא התפוצצה, אבל הסבלנות של תושבי הגולן החלה להיסדק.
"זה היה ברור שכשיש בלגן מסביב, בסוף משהו נופל על הראש של מישהו", אומר אמיר דובדבני, תושב אלוני הבשן שמתגורר בסמוך למקום נפילת הפצמ"ר. "היה לנו מזל שהפצמ"ר לא נפל על הראש של אף אחד, אבל זה היה קרוב מתמיד".
"כל מי שנמצא פה צריך לעשות את התפקיד שלו ולדאוג שזה לא יקרה עוד פעם", הוסיפה חיה הדר, גם היא תושבת אלוני הבשן. גם אלי מלכה, ראש המועצה האזורית שעד אותו רגע לא הגיב באופן פומבי לזליגת האש, התייחס לראשונה לאירועים שמאיימים על השקט בתחומי המועצה.
"אני קורא לממשלה ולצה"ל לפעול להפסקה מוחלטת של הירי לעבר ישראל בדרכים של העברת מסר לסוריה, ובמידת הצורך בשיתוק מקורות הירי", אמר . "לא נסכים להסלמה הולכת וגוברת באזורנו". המועצה האזורית הוציאה הנחיה ליישובי צפון ומזרח הגולן לרענן את המקלטים ולבדוק את כשירותם.
המציאות המשתנה ברמת הגולן מפרה בשבועות האחרונים גם את שלוותו של דויד יסעור, אמן פיסול בבזלת, שקשר את גורלו בגורל רמת הגולן באוקטובר 1973, כשהיה מפקד טנק צעיר ואיבד רבים מחבריו לנשק בחטיבה 188 של חיל השריון.
"הקשר לרמת הגולן ולאבני הבזלת הוא גם נפשי וגם אמנותי", הוא אומר. "השורשים שלי בפיסול בבזלת נעוצים במלחמת יום הכיפורים. לפני כמה שנים באתי לראש המועצה מלכה ואמרתי לו שאני רוצה לפסל בצומת ווסט. זהו הצומת שממנו התחלתי את דרכי במלחמת יום הכיפורים. זה חמש שנים אנחנו, פסלי הבזלת, עושים שם סימפוזיון פיסול. אני זוכר איך באותו יום באוקטובר 1973 כמעט כולם צמו באוהלים שלהם, כשבשעה שתיים חטפנו הפגזה קשה מאוד.
"חשבנו שזה הולך להיות עוד יום של קרב עם הסורים על רקע הסכסוך על המים, אבל אז ראינו במשקפות ענן שממנו יצאה כמות אדירה של טנקים ונגמ"שים. הפגזנו אותם, אבל אז צצו עוד ועוד כלי רכב מלחמתיים. הם חצו את הגבול, ומסביבנו התחילו לחוג מסוקים סוריים וכוחות קומנדו שכיתרו אותנו. במהלך שלושת הימים של קרבות הבלימה היו לא מעט מקרים שבהם הרגשתי שזה הסוף. הרבה מחבריי נהרגו שם, וגם אני חטפתי, אבל נשארתי שלם".
אף שבשנים האחרונות עבר יסעור להתגורר במרכז הארץ, הוא ממשיך לפקוד את הסטודיו שלו בקיבוץ עין זיוון שלוש פעמים בשבוע. זהו הקיבוץ הקרוב ביותר לגבול הסורי. "לפני שבועיים התחלתי לשמוע את התותחים הרועמים מהכפר ביר עג'ם הסמוך לתל חזקה, והרעש הנורא הזה החזיר אותי אחורה", הוא מתוודה. "אמנם אין שיירות והם הורגים שם אחד את השני, אבל זה מחזיר אותי למראות של אותם טורי צבא, לשיירות הכלים, לארטילריה, לחברים שלא נמצאים.
"באחורי הראש קיימת המחשבה שהשקט שאנחנו מכירים ישתנה. אם את הופכת סלע ברמת הגולן, תגלי בנוסף לנחלי המים היפים גם כל מיני נחלי דם שזורמים. הם יותר תת-קרקעיים, וזה הזיכרון מפעם. אני מכיר את השקט, את הפסטורליה ואת היופי של רמת הגולן, אבל גם יודע שקו הגבול הזה יכול להיות מאוד שברירי. הם טובחים גם באחים שלהם וגם באויבים שלהם, ואין שם הרבה סנטימנטים. זה לא כמו אצלנו. רק צריך שמישהו ייתן את ההוראה, והנחש התת-קרקעי הזה יתחיל לזחול לעברנו. אבל אני גם יודע שאם חס ושלום תפרוץ מלחמה, אנחנו לא נצא פראיירים".
השבוע שבר צה"ל לראשונה זה 39 שנה את מדיניות ההבלגה, ועם הפצמ"ר הראשון שנפל בסמוך למוצב צה"ל שבתל חזקה, השיב הצבא אש משטח ישראל אל עבר מקורות הירי הסוריים. אם התגובה הראשונה של צה"ל נועדה לשם הרתעה, ביום שני הירי כבר כוון אל תותחי הצבא הסורי ואף פגע בחיילי צבא אסד.
זה קרה ביום שבו אנשי אתר החרמון הופתעו מהשלג שהקדים השנה, וכמו אנשי אתר החרמון גם תיירני הגולן החלו להיערך לעונת תיירות חורף שגרתית, שבשונה מיתר המקומות בארץ מושכת אליה לא פחות מטיילים מאשר בעונת הקיץ.
"בסוף השבוע האחרון הכנו כבר את הקמינים, ניקינו את הארובות ואת המרזבים ושמנו שטיחים על הרצפה כדי שלאורחים לא יהיה קר בכפות הרגליים", סיפר אתמול שפי מור, מנהל תיירות מרום גולן במרומי הר בנטל, המרוחק כשני ק"מ מהגבול.
"בכל רמת הגולן יש למעלה ממיליון דונם, והפצמ"רים שנפלו עד עכשיו נחתו בקמ"ר אחד בלבד, כך שצריך להיכנס לפרופורציה. הר בנטל מפוצץ עכשיו במטיילים, ואין שום סיבה כרגע שזרם המבקרים ייפסק. המציאות בצד השני משתנה כל הזמן, ואנחנו נעשה הכל כדי שהמציאות הזאת לא תשפיע עלינו. ברמת האחריות שלנו, אם תהיה פה הידרדרות אמיתית, נתייחס לכך בהתאם".
בואו להמשיך לדבר על זה בפורום חיפה והקריות-
נא להמתין לטעינת התגובות
אקו"ם