מעצבים צעירים מציגים: כרזות שדופקות את הראש
אין חייל שלא מכיר מקרוב את טעמו הזול של יין הקידוש הצבאי. ביקשנו משבעה מעצבים צעירים ליצור כרזות בהשראת המשקה האלכוהולי המתוק, שזכה לתהילת עולם כ"יין פטישים"

שמרית בן דוד בת 28 מחיפה, היא סטודנטית לעיצוב גרפי ואמנות במכללת תילתן, מתמחה באיור ועיצוב פנים.
ניר מימון: "חשבתי על יין פטישים שאני אישית לא מכיר מהשירות הצבאי שלי, כי הוא כבר לא מוגש לחיילים, והחלטתי למצוא את הקשר בין יין הפטישים המזוהה עם השירות הצבאי לבין מוצר אלכוהולי אחר שמזוהה עם האזרחות.
"המיתוס מאחוריו הוא שאנשים שותים אותו בצבא כי הוא 'דופק את הראש', ומפה ההשראה שלי - התייחסתי אליו כאל תחליף לוודקה עבור חיילי הצבא. ובדומה לשתיית וודקה באזרחות, כך שתיית יין פטישים בצבא אולי עוד תהפוך אותך למסמר הערב".

ניר מימון בן 27 מתל אביב, הוא סטודנט שנה ב' לתקשורת חזותית במכללת מנשר
איליה יאסינוב ודבורית אדלר: "יין הפטישים שזור בחוויה הצבאית הישראלית וככזה הוא מהווה חלק מהאתוס הציוני. לכן, כשהחלטנו לעצב מודעה המהווה מעין מיתוג מחדש ל'יין פטישים', שמנו דגש על ערכים של גבריות, ישראליות, פנייה לקהל צעיר והפיכתו ליין נגיש - הדומה באופיו לבירה.
"כהשראה התבססנו על כרזות של האחים שמיר והקשרים חזותיים של חלוציות ומלאכת כפיים, כפי שמצטייר בזיכרון הקולקטיבי הישראלי. כמו כן, השפה הגרפית נובעת מתוך אלמנטים שניתן למצוא בתוויות של משקאות חריפים". קרדיט על הפונטים למעצב הפונטים עודד עזר.

איליה יאסינוב מבת ים ודבורית אדלר מרמת גן, בני 27, חברים טובים וסטודנטים שנה ד' לתקשורת חזותית בשנקר.
שני ברוסילובסקי : "יין הפטישים מבחינתי מחזיק באמירה לגבי החוויה הצבאית בפרט ובחברה הישראלית בכלל. התחלתי לחשוב באלו סיטואציות שותים אותו, מה האווירה, ונתקלתי באמביוולנטיות - מחד החיילים, שהם בסך הכל ילדים בני 18-19, שותים יין כדי לפרוק מתחים, לשכוח חלק מהקשיים שהם חווים ולצאת לערב אחד מאווירת הבסיס.
"לדעתי, זה מה שקורה בחברה הישראלית כל הזמן – אנו במדינת תל אביב מעדיפים לא לדעת מה מתרחש חצי שעה נסיעה מביתנו, ולהתרכז בשתייה ובילוי מתוך הנחה שהבעיות ייעלמו. וכמו תמיד, אחרי לילה של שכרות, אתה מתעורר בבוקר וצריך להתמודד עם אותם הדברים שניסית לשכוח וגם אנחנו, כחברה, נתעורר יום אחד ונבין שצריך להתמודד עם ההשלכות של המעשים שלנו. התייחסתי במיוחד לקשר בין יין לדם, שחוזר על עצמו בדתות וחברות שונות, ולמעשה הכרזה מורכבת משכבות של אירועים וזיכרונות צבאיים, צבועים באדום הסימבולי שגם מציין את צבעו של היין".

שני ברוסילובסקי בת 26 מתל אביב, סטודנטית שנה ד' לתקשורת חזותית במכון הטכנולוגי בחולון .
אריאל מלול: "בהתייחס ליין הפטישים, רציתי להתמקד בהשפעה של היין על התחושה הפיזית והנפשית, בסחרור הנעים שמרגישים לאחר שתיית היין, חום שמתפשט בגוף, המתבטא גם בצבעים, 'תפיסת ראש טוב', הנאה, ובאופן כללי באופן בו העולם נראה אחרי שאתה שותה – קצת יותק חם ומזמין.
"הכיתוב 'ושמחת בחגך' מתייחס לכך שבצבא יין הפטישים הוא האופציה היחידה להשתחרר טיפה, וכמובן לחיבור לבית ולחגים הקרובים, לקידוש של יום שישי, לארוחות משפחתיות ולקידוש בחגים".

אריאל מלול בת 23 מנתניה, סטודנטית שנה ד' לתקשורת חזותית בשנקר.
קרן פרונוב: "אני לא שותה אלכוהול ולא ממש יודעת מהו יין הפטישים, מה טעמו ומהי ההשפעה שלו. אבל אני מניחה שהוא דומה לכל יין אחר, רק בעל ערך נוסטלגי והקשר ישראלי וצבאי מובהק. הכרזה שלי מתייחסת לפרסומי המשקאות שנראו בשנות השלושים והארבעים, כשאת ההשראה קיבלתי ממודעת פרופגנדה שהוצגה לחיילים במלחמת העולם השנייה.
"ניסיתי לשוות לכרזה נופך יותר מודרני ועכשווי, וזה מתבטא במדי החייל, בדסקית ובפנים שלו, שהן מסותתות מאוד ומתבססות על פנים של דוגמנים שהתגייסו. עם זאת הפונטים, הגוונים והעיצוב מאוד מזכירים את הכרזות הישנות והמוכרות ממלחמת העולם השנייה".

קרן פרונוב בת 23 מראשון לציון (במקור מעפולה), סטודנטית שנה ב' לתקשורת חזותית במכללת מנשר.