החוב של תושבי ב"ש לתאגיד המים: 100 מיליון שקלים
תאגיד המים העירוני בבאר שבע פתח במבצע אגרסיבי לגביית חובות מהתושבים הנאמדים בסכום של כ-100 מיליון שקלים. חשבת התאגיד: "יש תושבים שהתרגלו לא לשלם"
כיום תאגיד מי שבע מספק שירותים לתושבי באר שבע ולאופקים, שתי ערים המאופיינות בחתך סוציו אקונומי נמוך. מחירי המים הגבוהים וכן גובה הריבית שגובה התאגיד מהחייבים, נתונים זה זמן רב לביקורת ציבורית. משקי בית רבים בנגב נקלעו לקשיי פרנסה, מסיבות שונות. מים הם מצרך חיוני, אבל בדיוק כמו תרופות או מזון, הם הופכים למצרך יקר, זאת כאשר התאגיד יכול לנתק את המים או לעקל טובין בשל חוב.
"אנחנו רוצים שבעלי החוב ייכנסו למעגל המשלמים. לא ייתכן שיש אנשים שצורכים מים ולא משלמים עבורם. אלה דברים שאנחנו מחויבים לעשות על פי החוק. גם אם יש מקרים בהם אני רוצה לנהוג על פי מידת הרחמים, יש הוראות מאוד ברורות בחוק בעניין", אומרת ירדנה קלמנוביץ', חשבת התאגיד, שישבה לצדה של תמר גל, ראש מחלקת בקרת תהליכים.
בתאגיד נעשו לאחרונה פעולות רבות על מנת לייעל את העבודה במחלקות השונות ולטפל בתלונה המרכזית של הצרכנים: זמני ההמתנה הארוכים, לעיתים של שעות. למי שבע נוספה מחלקה של בקרת תהליכים, על מנת לאתר נקודות תורפה וחסמים בטיפול בלקוחות.
כיצד צברו תושבי באר שבע ואופקים חוב של מאה מיליוני שקלים? לדברי קלמנוביץ', יש צרכנים שהתרגלו לא לשלם: "הם לא משלמים, המים זורמים ללא בעיה והחוב תופח". בין הלקוחות החייבים סכומים גדולים, נמצא אולם אירועים גדול, אשר צבר חוב של חצי מיליון שקלים.
"לא מדובר בעסק הנתון לקשיים, אלא בעסק רווחי ומצליח, אשר לא עשה סדרי עדיפויות
פריסת התשלומים, אגב, נושאת עימה ריבית גבוהה, שמעוררת ביקורת רבה. לדברי קלמנוביץ', גובה הריבית קבועה בתקנות ואין אפשרות לשנותה, אבל במקרה הצורך, התאגיד מטפל בבעיה. אבל, על מנת שניתן יהיה לטפל, קודם כל החייב צריך להיכנס אל מעגל החייבים. יש מקרים שלא עודכנו מספר הנפשות בבית או שקיימת נזילה ואז התעריפים הם אחרים. במקרה של משפחות קשות יום, אנחנו יכולים לתת מענה, אם יש בידינו אישורים למצבם".
תאגיד המים העירוני, כך מצהירים העומדים בראשו, יעשה את כל המאמצים להגיע אל החייבים, על מנת לגבות את החובות. "בין היתר, נפרוש נקודות תשלום באוניברסיטה. 30 אחוזים מהבתים בבאר שבע, הינם בתים מושכרים לסטודנטים ויהיה להם נוח יותר להגיע לאוניברסיטה, מאשר לעיר העתיקה".
בתאגיד גם שוקלים להקים נקודות תשלום בשכונות בהן ריכוזי עולים חדשים וקשישים. "הכסף שגובה התאגיד, בסך הכל, הולך להשקעה בתשתיות מים וביוב", מסבירה קלמנוביץ'. בבאר שבע, במיוחד בשכונות הישנות, התשתיות רעועות ויש צורך להחליפן על מנת למנוע מפגעים סביבתיים.
ביקורת ששבה ועולה נגד התאגיד נוגעת לסוגיית התשלום בעבור צריכה משותפת, המגיע לעיתים לסכומים לא הגיוניים. החשבת קלמנוביץ': "במקרים פרטניים, אנחנו מבצעים בדיקה, באם לא קיימת נזילה סמויה. ככלל, האחריות מהמודד הראשי ועד המודדים בבתים היא באחריות הדיירים. אנחנו מדריכים את הדיירים כיצד לנהוג, אבל כמו שדייר לא מזעיק את חברת החשמל על מנת לטפל בנורה שרופה בחדר המדרגות, כך גם כשיש צנרת לקויה בבניין. האחריות, במקרה הזה, היא של הדיירים בלבד".
נא להמתין לטעינת התגובות
אקו"ם