ראשי » מקומי » השרון » חדרה/נתניה

סוף סוף יהיה שקט: השכנים נפרדים מאצטדיון הקופסה

המסוק שנחת על הדשא, השמירות על דלת הכניסה בזמן משחק ועשרות החברים שגדשו את המרפסת. שלום יוליוס ושלמה אבוטובול, השכנים של אצטדיון הקופסה בנתניה, במונולוג פרידה

הערכה: האצטדיון החדש של נתניה יושק באוגוסט הקרוב

יש רגעים שלא שוכחים בחיים. עבור שלום יוליוס ושלמה אבוטובול, תושבי הקומות החמישית והשישית ברחוב זנגביל 41 א' בנתניה הצופה על אצטדיון הקופסה המיתולוגי, זכורים שניים כאלה.

"בשנות השמונים הייתה שריפה גדולה במלון פארק. צוותים גדולים של מכבי אש ומשטרה הגיעו לעיר במטרה להשתלט על האש. לא נשכח שבתוך כל הדרמה נחת מסוק על הדשא של המגרש. יצאו ממנו המון מאבטחים ולא אחר מאשר שמעון פרס. זה לא מחזה שכיח לראות דמות כל כך בכירה נוחתת לידך", כך משחזרים השבוע יוליוס (73) ואבוטבול (75) בצלילות מרשימה.

"כמובן שאי אפשר לשכוח את עונת 83/84. אמנם לא זכינו באליפות באותה שנה, אבל טריבונות העץ הרעועות במגרש רעדו אחרי שהכנסנו לבית"ר ירושלים ומכבי תל אביב שישיות. כל קבוצה שהייתה מגיעה לכאן הייתה חוטפת פיק ברכיים עוד בחדר ההלבשה. מכבי נתניה זכתה באמצעות המגרש הזה בהרתעה משמעותית. חבל שהדבר הזה הלך לאיבוד בשנים האחרונות".

יש הבדלים בין נתניה של אז להיום?
יוליוס: "אי אפשר להשוות. הכדורגל השתנה לחלוטין בעשורים האחרונים. אם בעבר השחקנים היו עובדים בבוקר ומגיעים אחר הצהריים לאימונים ובעיקר משחקים עבור הסמל והמועדון, הרי שהכסף הגדול שנכנס בתקופה האחרונה קצת שיבש להם את

חוט המחשבה. כל אחד דואג לתחת של עצמו וככה זה נראה".

אבוטובול: "כבר לא כיף לראות את מכבי נתניה. במקום לראות נערים נתנייתים מקומיים כמו בתקופה שלנו, מגיעים לכאן שחקנים אפריקאים סוג ב' שרק מורידים את הרמה".

יוליוס את אבוטובול הפכו לחברים לפני קצת יותר מארבעים שנה כאשר עברו להתגורר בבניין. "הבניין שלנו היה הראשון שאפשר לראות משחקים שלא מתוך המגרש", הם מספרים בצוותא. "פתאום כולם רצו להיות חברים שלנו. ידעו שאצלנו אפשר להתפלח ולראות את המשחק בחינם. בכל משחק בית המרפסת שלנו הייתה מתפוצצת מאנשים".

אהבתם את המצב הזה?
אבוטובול: "לא ממש שאלו אותנו. אנחנו מאוד אוהבים כדורגל ופשוט התרגלנו להמולה. כמו שנאמר, היינו חיים משבת לשבת. תגיד לי אתה, מה רע לשבת בשבת בצהריים, לתפוס קצת שמש, לפצח גרעינים ולראות כדורגל. החיים הטובים".

יוליוס: "זכינו בחוויית כדורגל מדהימה. לא כל אחד זוכה לראות מהמרפסת שלו בבית משחקים בליגת העל. אמנם כיום כמו שנתניה נראית זה לא כבוד גדול, אבל בכל זאת זכינו לייחודיות יוצאת דופן".

הבשורה על הריסת האצטדיון המיתולוגי תפסה את יוליוס ואבוטובול לפני מספר שנים מעט מבולבלים. "אין ספק שנתגעגע למגרש שהפך לבילוי המרכזי שלנו", אומר יוליוס. "כל השבוע היינו מחכים לצפייה במשחקי הקבוצה. הרי פעם לא היה כלום בעיר. בקושי בית קולנוע וים. הכול סבב סביב הכדורגל".

אבוטובול, לעומתו, שמח שזה נגמר. "הגיע הזמן שייתנו לנו קצת שקט", הוא אומר. "אנחנו כבר לא ילדים. תחשוב על כל שבת בצהריים שבמקום לנוח אנחנו צריכים לסבול את רעש האוהדים והזמבורות. היו שנים שזה הגיע למצב שאוהדים היו מנפצים את זכוכית דלת הכניסה לבניין על מנת להתפלח ולראות כדורגל כאן".

יוליוס: "זה הגיע למצב שהיינו עושים פטרולים ושמירות על הבית בזמן המשחקים. לא היה מקובל עלינו שאוהדים פרחחים יפגעו לנו בנכס. האמת שיש גם צד שלישי, אם באמת התוכניות ייצאו לפועל ובמקום המגרש ייבנו גורדי שחקים של 18 קומות כל אחד, אז עוד נתגעגע לרעש של הכדורגל".

ביום שבת כאמור ייצפו השניים, בפעם המי יודע כמה, בבחורים בצהוב-שחור רצים על הדשא בפעם האחרונה מול בני סכנין במחזור הנעילה של ליגת העל. "זאת תהיה סיומה של תקופה נפלאה, אבל הלו סוף, סוף נוכל לישון צהריים כמו בני אדם".

בואו להמשיך לדבר על זה בפורום רעננה-

נא להמתין לטעינת התגובות

מעדכן תגובות...