האם "התעוררות" תשרוד את הבחירות הבאות?
תנועת הצעירים הירושלמית "התעוררות", זו שלימדה את טרכטנברג מהו כושר השתכרות, חוגגת ארבע שנות פעילות. האם המחאה החברתית הצפויה בקיץ תועיל לה בבחירות המוניציפליות הקרובות?
◄בואו להיות חברים של "זמן מעריב" גם בפייסבוק
תחילתו של הסיפור הייתה לפני כארבע שנים, אז החליטה קבוצה של צעירים בעיר בשנות העשרים להקים תנועה חדשה – "התעוררות". המילה "צעירים" לא הייתה אז בדיוק האסוציאציה הראשונה שקופצת לראש כאשר חושבים על ירושלים, ובתנועה החליטו לנסות לשנות זאת, ולהציב את האינטרסים של צעירי העיר על סדר היום המוניציפלי.
מירב כהן, ממייסדי התנועה ונציגת הסיעה במועצת העירייה, מספרת כי הכניסה לפוליטיקה בתחילת הדרך לא היתה מובנה מאליה. "כל החברים שלנו עזבו את ירושלים, וזאת היתה בעיה חריפה מאוד. לא היה ברור איך לפתור את זה, אז אמרנו שצריך לבחור אם להיות תנועה חברתית שצועקת מבחוץ או לסדר את הדברים מבפנים. בסוף הוחלט להיכנס לזירה הפוליטית וזה גרם לעזיבה של הרבה אנשים. החלופה הפוליטית לא היתה כל כך פופולרית, אנשים לא רוצים להיות בזירה הזאת".
מכאן והלאה הדברים החלו לתפוס תאוצה. כחודש לפני הבחירות העירוניות החליטו בתנועה להתחבר לתנועת "ירושלמים" ולרוץ יחד בתנועה בשם "התעוררות-ירושלמים". בראש הסיעה עמדה רחל עזריה. עופר ברקוביץ', העומד בראש "התעוררות", קיבל את מושב מס' 2, וכהן את מס' 3. הסיעה זכתה לשני מנדטים, ובין כהן לברקוביץ' התקיימה רוטציה לפני כשנה. עם זאת, כידוע, כבר מתחילת הדרך הפסיקו שתי התנועות לפעול כסיעה אחת, ולאחרונה אף התפצלו באופן רשמי.
לצד עיקשות ודבקות במטרה, ניתן למנות עם המאפיינים המרכזיים של התנועה את היצירתיות בפעולות המחאה שלה. עוד בתחילת דרכם לקחו פעילי התנועה מזוודות ונכנסו למכוניות, כדי להפגין מחאה על נטישת הצעירים ולקרוא לתושבי העיר להצביע.
ספין נוסף היה ההתייצבות בלשכת התעסוקה כדי לחתום אבטלה במחאה על כך שלא משתלם לעבוד בישראל, ותליית דגלים שחורים על משרד מינהל מקרקעי ישראל ומשרד השיכון והבינוי במחאה על החלטת הממשלה להשמיט את סעיף מיצוי כושר השתכרות מתכנית מחיר למשתכן.
פעולות אלה אמנם יוצרות כותרות במהירות, אך לא בהכרח מביאות להישגים. עם זאת, בעניין מיצוי כושר השתכרות יכולה "התעוררות" לזקוף לזכותה את העובדה שהמושג שגור כיום בפיו של כל פעיל חברתי, ואף נכנס להמלצות טרכטנברג. "כשהתחלנו לדבר על זה לפני שלוש שנים, אף אחד לא ידע מה זה. אחרי המחאה בקיץ כולם צעקו את זה, ועכשיו גם לוקר (מנכ"ל משרד ראש הממשלה – מ"ה) הקים ועדה שעוסקת בנושא", אומרת כהן בגאווה.
לצד ההישג הזה, מציגה כהן פרויקטים נוספים של התנועה: "אני חושבת שיזכרו אותנו בעיקר בזכות מעשים הקשורים לצביון העיר - אם זז המלחמה על חניון קרתא, שהיינו שותפים מרכזיים בה, ואם זו הפעלת מפעל 'אינטל' בשבת", היא אומרת. כמו כן, היא מזכירה את הצלחת התנועה במהלך להטלת מסי ארנונה על בתים נטושים והכפלת המס על דירות רפאים, וכן את הגדלת תקציב הנוער.
עם זאת, היא מדגישה כי יש פרויקטים נוספים בקנה, כמו שינוי חיובי הארנונה לטובת אנשים עובדים והגדלת מספר הפארקים לשחרור כלבים. לדברי כהן, הנושא המרכזי שיש לטפל בו, אף שהוא מצריך עבודה רבה, הוא עניין התעסוקה. "בהרבה מובנים תעסוקה הוא התחום שההתקדמות בו הכי מאכזבת, ואנחנו צריכים להשעין עליו את כובד משקלנו", היא קובעת.
"אין מספיק מקומות עבודה, והמספר לא גדל בשנים האחרונות בצורה מספקת. צריך להתמודד עם התחום הזה, כי הכלים שלנו מוגבלים מאוד. אנחנו לוחצים חזק על פונקציה בעירייה שתמשוך חברות ציבוריות ופרטיות. צריך להשיג תמריצים מהממשלה ומהעירייה, וזה עניין לא פשוט".
גם ברקוביץ' סבור שנושא התעסוקה הוא עניין מרכזי, ויש לתנועה עוד עבודה רבה בו. "נכנסנו לתחום התעסוקה חזק בעניינים כמו דרכים לשפר את הנוחות עבור המעסיקים הגדולים כדי למשוך אותם, או האופן להשיג תמריצים, אבל צריך להמשיך לפעול ולשפר את המערכות גם כשמדובר במעסיקים קטנים, כדי להשאיר צעירים בעיר ולסייע להם להתפתח", הוא מאבחן.
לדברי ברקוביץ', הייחודיות של התנועה טמונה בשילוב בין מגזרים שונים ובין קרבה לשטח, אך נקודת התורפה שלה היא מספר המנדטים הנמוך שהיא זוכה לו: "אני חושב שבמובנים מסוימים 'התעוררות' היא הכוח שהכי מייצג את התושבים, גם בהיבט של החיבור לשטח וגם בכך שאנחנו רגישים למסורת ולהוויה הירושלמית, ועם זאת חדשניים ופורצים מחסומים שמונעים מצעירים להישאר כאן. אני חושב שאנחנו עושים את זה, אבל כדי שנעשה את זה טוב יותר צריך לקבל עוד מנדטים, ואנחנו שואפים להעצים את הכוח שלנו בבחירות הקרובות", הוא חושף את השאיפות הפוליטיות של התנועה.
"אני חושב ש'התעוררות' נמצאת במרכז המפה הפוליטית, ויש בה הכול. היא יכולה להיות תנועה שמובילה את הקו החדשני והיצירתי בירושלים במקומות שברקת אולי לא מספיק מחובר אליהם. זה המקומות שהציבור רואה את 'התעוררות' כרלוונטית יותר. התכנית היא לעבוד קשה כדי לחבר אוכלוסיות שונות, ולהביא את התוצאות הכי טובות שאנחנו יכולים כדי להגדיל את הכוח שלנו", מסכם ברקוביץ'.
כהן מספרת כי בתנועה טרם דנים בפרטי ההתמודדות לבחירות שיתקיימו בעוד שנה וחצי, אך הם לא פוסלים ריצה משותפת עם תנועות אחרות. לדבריה, החיבור עם תנועת "ירושלמים" השיג את מטרתו העיקרית - כניסה למועצה.
"זו הייתה המטרה שלנו, מעולם לא ניסינו להיות גוף אחד", היא טוענת. "מטרת השותפות הייתה למזער את הסיכון שהקול החילוני ירד לטמיון, וזה הצליח. לא יכולנו להמשיך יחד כי התגלו מחלוקות מהותיות. אני חושבת שהעשייה הציבורית היא מבורכת, ויכול להיות שיהיו שיתופי פעולה".
בניגוד לדבריה של כהן, יש מי שרואה בפיצול מ"ירושלמים" טעות קריטית של התנועה. רבקה שרגא, בעלת משרד לייעוץ תקשורתי ויחסי ציבור וירושלמית מדורות, קובעת כי "ההקמה של 'התעוררות' היא אחד הדברים הכי טובים שקרו פה בשנים האחרונות, אבל מאז הבחירות התנועה עשתה טעויות".
לדבריה, הפיצול מתנועת "ירושלמים" לאחר הבחירות האחרונות פגע בכוחה של התנועה: "'ירושלמים' ו'התעוררות' רצו יחד כגוף אחד, ובזמנו הוא הצטייר כגוף רציני ובעל משמעות. אבל הפיצול שלהם, לדעתי, גרם לכך שהם הפסיקו להיות כוח אמיתי, ונותרו בשוליים של הכוח". שרגא מוסיפה כי "הפיצול מראה שמה ששיחק אצלם תפקיד גדול יותר מטובת העניין היו מלחמות ומשחקי אגו, אף שהבחירות הראו ששתי התנועות יחד מסוגלות לגרוף מנדטים ולהשפיע.
"כשאתה מציב את האגו שלך לפני טובת העניין שאתה פועל בשמו, זו תחילתה של מפולת. אני חושבת שהם היו הבטחה גדולה מאוד, אבל לעומת גודל ההבטחה מימוש הציפיות מועט יחסית. יש פער גדול בין התקווה ש'התעוררות' הצליחו לעורר ובין המידה שהם מורגשים בשטח כיום. אחת ההבטחות הגדולות שלהם, למשל, הייתה להחזיר ירושלמים הביתה. למיטב ידיעתי היא לא מומשה".
האם איחוד מחודש עם תנועת "ירושלמים" עשוי להועיל ל"התעוררות" בבחירות העתידיות ולהעלות את סיכוייהם להיבחר שוב? שרגא אינה מאמינה שזה הפתרון, ומסבירה כי "להתאחד שוב רק כדי לקבל קולות ואז להתפרק אחרי הבחירות, זה כבר לא אמין. אי אפשר להתחבר ולהתפרק שוב ושוב כשמתאים לך".
באשר לבחירות הבאות, שרגא נותנת לתנועה עצות מניסיונה בתחום התקשורת והתדמית: "עד הבחירות, אני ממליצה ל'התעוררות' שיתעוררו. קודם כול חייבים להרגיש אותם יותר, לשמוע ולראות אותם בכל תחומי העשייה שהם מוצאים לנכון לפעול בהם. מעבר לזה, הדבר המרכזי שהם צריכים להתעורר בו הוא העשייה עם הצעירים".
שרגא מציינת כי מאז נבחרה התנועה למועצת העירייה, נוצר הרושם שאין לה אסטרטגיה ארוכת טווח ברורה, ולדבריה הדבר יהיה עבורה מכשול בדרך להצלחה בסבב בחירות נוסף. " אין ספק שבשביל להיבחר שוב הם צריכים מערכת יחסי ציבור טובה ומשומנת, ונראה שהיום אנשי 'התעוררות' לא עוסקים בזה מספיק", היא מצביעה על בעיותיה של התנועה הצעירה לדעתה.
"התחושה היא שבכל הזדמנות שהתנועה רוצה להעביר מסר, מישהו רץ לאיזה עיתונאי ומתראיין, אבל אין איזושהי אסטרטגיה. התנועה לא הצליחה ליצור תחושה שהם יוצאים מנקודה מסוימת, ויש להם מטרות ברורות שהם רוצים להגיע אליהן, ונראה שהפעילות היא אוסף של דברים אקראיים. אני לא הצלחתי לרדת לסוף דעתם בנוגע ליעדים שהם הציבו לעצמם, וזו בעיה ראשונה. שנית, לא ברור מה הם עושים כדי להשיג אותם. הם חייבים להבהיר מהן המטרות שלהם, מה הם רוצים מאיתנו התושבים ומה הם רוצים מעצמם. הם יצרו פה מומנטום יפה, ונורא חבל שזה המצב היום", היא קובעת בעצב.
עם זאת, נראה כי שרגא אופטימיות באשר לסיכוייה העתידיים של התנועה להצליח בזירה הפוליטית המקומית – בתנאי שיתקנו את הטעויות שנעשו עד היום לדעתה: "אני חושבת שכש'התעוררות' קמו, הם שיקפו צורך משמעותי. התקבצה פה חבורה של חבר'ה צעירים ואנרגטיים מאוד, והצורך בזה עדיין קיים. אנחנו צריכים אנשים כאלה שייקחו אחריות, והאתגר שלהם הוא לשים דגש על הנראוּת, ולהגיע למצב שהם יכולים להסביר לציבור שלהם לשם מה הם פועלים", היא מסכמת, ומוסיפה כי "בשורה התחתונה, 'התעוררות' חייבים להבהיר מה המטרות שלהם, ומה מתוכן הם הצליחו להשיג. הם נמצאים עכשיו פחות או יותר באמצע הקדנציה, ואם הם לא יידעו לעשות את הדברים האלה עכשיו, אני מאמינה שיהיה להם קשה לזכות במנדטים בבחירות הבאות".
נא להמתין לטעינת התגובות
אקו"ם