ראשי » מקומי » מרכז » תל אביב-יפו

חנות התקליטים "קצת אחרת" נסגרת אחרי עשור

סופה של עוד חנות דיסקים בתל אביב: אחרי עשור של פעילות "קצת אחרת" ברחוב פינסקר, שמשכה חובבי מוזיקה מכל הארץ, סוגרת את שעריה

תשע שנים לאחר שנפתחה, נסגרת בימים אלה חנות המוזיקה "קצת אחרת" ברחוב פינסקר, שהפכה לתחנה קבועה ולבית עבור שוחרי המוזיקה והתקליטים בתל אביב. "התגובות על הודעת הסגירה נעות בין תדהמה וחוסר רצון להאמין לעצב ולפעמים ממש לאבל", מספר אורי בן שאול, מנהל החנות מאז היווסדה.

◄ בואו להיות חברים של "זמן מעריב" גם בפייסבוק

"מגיעות תגובות מכל כיוון, שממש ריגשו אותי, למשל טלפון קורע לב מילד בן 11 שכמעט בכה לי בטלפון ואפילו הציע לאסוף תרומות בשביל החנות. הגיעו גם מיילים אישיים וארוכים על איך החנות הזאת שינתה לאנשים את החיים, איך הם זוכרים אותה כתלמידי י'א, ואחר כך כחיילים בחופשות, ואחר כך כאזרחים ועוד פעם לאחר ששבו מהנדודים בעולם".

"קצת אחרת" נפתחה בדצמבר 2002 בסמטה ברחוב דיזנגוף 93 כחנות המתמחה במוזיקה קצת אחרת, כפי שמעיד שמה. חובבי רוק על סוגיו, פסיכדליה, בלוז, פולק ועוד, יכלו למצוא בה את מבוקשם: דיסקים, תקליטי ויניל וד י-וי-די מכל התקופות. למרות האינטרנט וסגירתן ההדרגתית של עוד ועוד חנויות דיסקים, הצליחה "קצת אחרת" לשרוד.

"המקום הישן של החנות היה מיוחד מאוד", אומר בן שאול. "הוא היה נחבא מהרחוב הסואן, כמעט בלתי נראה במונחים עסקיים. במשך כחמש שנים החנות משכה מקבץ יוצא דופן של אנשים מיוחדים. בחנות נשברו מחיצות

חברתיות והצטופפו בה תמהונים לצד רופאים בכירים, מוזיקאים, שדרני רדיו ושחקני תאטרון לצד עורכי דין, משוררים מתוסכלים ואנשי אקדמיה. נוצרו במקום הזה היכרויות ונולדו גם שיתופי פעולה מוזיקליים.

"הרבה מהמבקרים ניחנו בתשוקה משותפת למוזיקה שונה, כמו גם להיסטוריה שלה, לאגדות שסבבו סביב ההקלטות והאלבומים, בעיקר אלו של שנות ה-60 וה-70 והם יכלו לדבר עליה זה עם זה, להאזין לה ולקנות אותה תוך לגימת כוס קפה ושיחה עם 'משוגעים אחרים', שהבינו אותם וללבם יותר ממרבית האנשים שהמשיכו ללכת בחוץ".

אחרי כמה שנים החנות התרחבה ועברה לבית ברחוב פינסקר 41, בדיוק במקום בו שכנה חנות התקליטים "בית התקליט". החנות , שפעלה בשנים האחרונות מעל המרכז הלוגיסטי של חברת ההפצה "היי פידליטי", תסגור את שעריה מחר, ב-1 במאי, כשמחסני החברה יעברו למשכנם החדש בסמוך למחסני חברת "הליקון" בחולון.

הודעת הסגירה הגיעה לפני כשבועיים, אחרי שבעל החנות דוד (דדי) יצחייק, שהוא שותף בחברת ההפצה "היי פידליטי", הגיע למסקנה שהחנות לא תצליח להחזיק מעמד כלכלית באותו מקום. "אם בעתיד הקרוב (חצי שנה) יהיו הפתעות או שיימצא משקיע או מקום אחר - אני אשמח להיות הראשון שידווח לכם על כך... אך לעת עתה אלו הם פני הדברים", כתב בן שאול בעמוד הפייסבוק של החנות.

"בשבועיים האחרונים הגעתי לעבודה, ובכל בוקר שני חיכה לי מייל כזה מרגש ועצוב מאנשים מכל חלקי הארץ בטווח גילים מרשים, שחלקם היו מגיעים אולי שלוש פעמים בשנה, אבל מרגישים עכשיו שאין להם לאן ללכת", אומר בן שאול.

"אני מרגיש שהחנות הייתה סוג של נחמה מובטחת להרבה אספנים שלאו דווקא גרים בתל אביב. לקוחות מצפת, נהריה, טבריה, אשדוד, ירושלים, באר שבע וגם אילת היו מגיעים בקביעות. זהו קהל מדהים ומגוון ואנחנו היינו חלק מסבב חנויות התקליטים הקבוע של רבים וטובים".

בשנים האחרונות נסגרות עוד ועוד חנויות מוזיקה, גדולות כקטנות. מה אתה צופה לעתיד?
"אני עדיין מאמין שיש מקום דווקא לחנויות קטנות ולחנויות נישה. ברחבי העולם יש מגמה ברורה בשנים האחרונות: רשתות הענק מתמוטטות והסניפים העצומים נעלמים, ולעומת זאת ישנה פריחה של חנויות תקליטים קטנות שמחזיקות אמנם בעיקר וינילים, אבל גם קופסאות מיוחדות, הוצאות דיסקים מוגבלות וחברות שמתמחות בעולמות אזוטריים, כמו הדפסות פרטיות של אלבומים ישנים שאפילו בזמן אמת יצאו בסך הכול ב-100 עותקים.

"זה לא רק הצורך במשהו פיזי, מוצק, ארוז ומושקע, זה הרבה מעבר לזה - החדווה שבגילוי צלילים אחרים, מוזיקה שיכולה לרגש אותך אף שנגנזה ב-1968 מסיבה עלומה ואתה ממש חייב לחלוק את חדוות הגילוי עם אחרים".

בואו להמשיך לדבר על זה בפורום תל אביב-

נא להמתין לטעינת התגובות

מעדכן תגובות...