תסמונת הש.ג.: לא רק השחקנים אשמים בפרשת נערות הליווי

פרשת הנבחרת ונערות הליווי היא סיפור של צביעות ענקית. השחקנים אכן היו ראויים לגנאי, אבל לא בגלל המפגש הלילי. פרק נוסף בסדרת הכתבות על שערוריות המין הגדולות בישראל של רשת "זמן מעריב"

דורון ברוש  | 14/4/2012 9:25 הוסף תגובה הדפס כתבה כתוב לעורך שלח לחבר
על העובדות אין מחלוקת: פרשת נערות הליווי, שהייתה חשיפה של "מעריב", התרחשה בנובמבר 1999, אז התמודדה נבחרת ישראל מול דנמרק במוקדמות אליפות אירופה, וחטפה ממנה 5:0 משפיל באצטדיון רמת גן.

◄ בואו להיות חברים של "זמן מעריב" גם בפייסבוק

כמה ימים מאוחר יותר חשפו הכתב יונתן הללי והעורך אביב הברון כי ערב המשחק בילו כמה מהשחקנים בבית המלון שבו התכנסו לקראת המשחק עם נערות ליווי.

הפרשה עוררה סערה ציבורית עצומה. אחר כך התברר עוד שבעבר היו אירועים דומים, שכללו גם הימורים, ובעקבות זאת ניסחה ההתאחדות קוד אתי - תקנון להתנהגות הולמת.

צילום: נאור רהב
פרשת נערות הליווי צילום: נאור רהב

עד כאן העובדות. אלא שפרשת נערות הליווי הייתה גם סיפור של צביעות ענקית שלא סופר דיו. העולם כולו עמד בתור באותם ימים לגנות את השחקנים: אנשי ציבור, עיתונאים, חברי כנסת וכמובן אנשי ההתאחדות לכדורגל צעדו בסך מול מצלמות ומיקרופונים להביע זעזוע ולתבוע ראשים.

השחקנים אכן היו ראויים לגנאי, אך לא בשל המפגש עם נערת ליווי - זה לא פיכסה ולא פויה אם שני הצדדים בוגרים והמעשה

לא נעשה בכפייה. מותר גם להעריך שחיפוש שטחי בציציותיהם של המזועזעים היה מגלה שלא אחד מהם טעם בזמן כזה או אחר מחמודותיה של נערת ליווי.

מעשה השחקנים היה ראוי לגנאי בשל הישראליות החפיפניקית המכוערת שלו: מדינה שלמה כוססת ציפורניים לקראת משחק חשוב, מכנסים אתכם במלון כדי שתנוחו, תשמרו על ריכוז ואתם עושים שכונה עד השעות הקטנות - על כך מגיע גינוי חריף וגם ענישה.

ארוחות חינם בכל העולם

בין המזועזעים עד עמקי נשמתם - והצרחות טיפסו לדציבל של "אחים, העיירה בוערת" - ומי שעשה קילומטרז' של צדקנות על העסק היה יו"ר ההתאחדות דאז גברי לוי. ההתאחדות לכדורגל, למי שאינו מעורה, מוליכה את הכדורגל הישראלי כבר שנים רבות אל התהום, אבל לבעלי התפקידים בה היא ג'ובים, חיים מתוקים וזכויות יתר.

גברי לוי
גברי לוי עדי אבישי

חבריה נודדים בין ארוחות חינם בארץ בכנסים חסרי תועלת ומתיירים בעולם מקונגרס מיותר על כדורגל נערות בניו זילנד אל קונגרס מיותר על רוחב סיד קו ה-16 באיי סיישל. על בכירי ההתאחדות נאמר המשפט שכאשר הם בנמל התעופה כבר אינם זוכרים אם באו לארץ או נוסעים ממנה.

באחד המשחקים מאותה תקופה תפסה מצלמת עיתונאי בתמונה אופיינית את גברי לוי, סיגר שמן בידו, ורגליו מונחות על שולחן בלובי מלון. הוא נראה מפוטם, מרוצה, ומדוע שלא יהיה. שבוע קודם המריא לפינת חן אחרת בעולם, ובשבוע הבא יניח את רגליו על שולחן בלובי מלון מפואר בגן עדן נוסף שתספק לו הפלנטה.

הצביעות לא תעבור יותר

אין פרשה מכוערת יותר בכדורגל הישראלי - גם לא פרשת נערות הליווי - מהיו"רים לדורותיהם הרובצים טבולים בנהנתנות במלונות סביב כדור הארץ. יש קו ישר שנמתח בין הצרחות הגסות של היו"ר דהיום אבי לוזון ביציע, לנערות הליווי שהזמינו השחקנים. ניוון הוא ניוון הוא ניוון.

אין אצטדיון שאבי לוזון מגיע אליו בימים האלה בלי שאלפים ישירו בגנותו או יטיחו בו קללות. התיעוב כלפיו הוא תולדת הנהנתנות, והעם הזועם ששתק לגברי לוי תובע עתה צדק חברתי.

ישראל חוטפת חמישייה מדנמרק. השחקנים חגגו לפני המשחק


העם של 2012 חכם מזה של 1999: אז הש.ג. - השחקנים - שילם את המחיר, היום מוטב לאבי לוזון לשבת באופן אישי כל הלילה במסדרון המלון ולוודא שאין נערת ליווי המנסה להתגנב לחדרי השחקנים.

מי שחי את הדולצ'ה ויטה לא יוכל לטחון במוח על קוד אתי. אלפים אורבים היום לאבי לוזון. הצביעות הישנה, החמימה, המגוננת, של פעם לא תעבור יותר.

כל המבזקים של nrgמעריב לסלולרי שלך

תגובות

טוען תגובות... נא להמתין לטעינת התגובות
מעדכן תגובות...

איזה מין סקנדל

צילום:  איור: דפנה ברפמן

שערוריות המין שהסעירו את המדינה. פרויקט מיוחד של מקומוני "זמן מעריב"

לכל הכתבות של איזה מין סקנדל

פורומים

כותרות קודמות
כותרות נוספות
;
תפוז אנשים