העיירה בוערת: כבר שכחנו משערוריית בית האבות השרוף
איום על פצצת אטום מאיראן? תקופה של הפגזות בדרום? תקיפות נגד יהודים בחו"ל? תושבי ישראל נחנקים קודם כל על ידי אויבים מבית
◄ בואו להיות חברים של "זמן מעריב" גם בפייסבוק

ביום ראשון בלילה, בעקבות השרפה שפרצה בבית האבות, שכבו מורדמים ומונשמים במצב המוגדר קשה במחלקות לטיפול נמרץ של בית החולים שיבא תל השומר והמרכז הרפואי איכילוב ארבעה קשישים מתוך 13 חסרי הישע ששהו במקום הנושא את השם המבטיח.
דיירים בבתי אבות סיעודיים נוהגים ללכת לישון מוקדם. רובם מקבלים כדורים לטיפול בבעיותיהם הרפואיות. אזרח שחלף באזור בית האבות הבחין בעשן היוצא מהחלונות בקומה השלישית והזעיק את מכבי האש, כשלמזלם של הקשישים, תחנת הכיבוי נמצאת במרחק כ-500 מטרים מבית האבות. הכבאים ואנשי מד"א שהגיעו למקום שמעו את זעקות הזקנים הלכודים באש ובעשן, והחלו במלאכת הפינוי תוך כדי סיכון חייהם. פרופ' פיני הלפרין, מנהל חדר המיון בבית החולים איכילוב, אמר לי שאם היו המחלצים מתעכבים בשתיים-שלוש דקות היה האירוע מסתיים בקטסטרופה. שניים מהקשישים שהובאו לאיכילוב היו על סף מוות, ובמחלקת טיפול נמרץ נשימתי, הסובלת ממחסור במיטות, נאלצו לפנות מטופלים כדי להציל את הקשישים שהגיעו.
אחד מהניצולים, י' בן ה-74, סיפר שהתעורר מהצעקות והרגיש עשן כבד בחדר. "התחלתי לצעוק: "אני פה, אני פה, הצילו. ראיתי את הגיהינום בעיניים. צעקתי לאח שנשאר לשמור עלינו אבל אף אחד לא ענה לי. אני קטוע רגליים, לא יכולתי לרדת מהמיטה. הכול כבר היה עשן ואי אפשר היה לנשום. פתאום הגיע מישהו, אני חושב שזה היה כבאי. הוא תלש לי את הקטטר ואת הדברים האחרים שהיו מחוברים לי. לא ראיתי אף אחד מהחברים שלי ופינו אותי לבית חולים".
למחלקת הכוויות של שיבא הגיעו בין השאר שני פצועים קשה. ד"ר חייט, ראש המחלקה, אמר לי ביום שני שהשניים במצב קשה. גם הוא, בזעם עצור, מדבר על האסון הכבד יותר שהיה יכול להתרחש אלמלא חולצו הקשישים זמן קצר יחסית לאחר פרוץ השרפה.
הברדק שהיה בבית האבות הקשה על עבודת המחלצים. לא נמצא מי שיאמר להם היכן נמצאים אנשים וכמה, ותיקיהם הרפואיים של הנפגעים לא נלקחו עמם בצורה מסודרת לבתי החולים. כך שלא ידעו המטפלים בבתי החולים מי הגיע אליהם, אי אפשר היה לאתר את קרוביהם, ורק לאחר שעות ארוכות, כשדבר השרפה פורסם באמצעי התקשורת, החלו להגיע קרובי משפחה לבתי החולים.
כמו בכל פעם שמתרחש אסון, גם כאן מבררים ביום שאחרי את הליקויים שהיו אמורים להיות מטופלים ביום שלפני.
עיריית בני ברק, משרד הבריאות, שירותי הכבאות, המשטרה - כולם מעורבים בסדרה של האשמות והפלת אחריות הדדית בכל הנוגע לאישורי התפעול, למצבת העובדים, לרישיונות של בית האבות, למצב התברואתי.
מתברר שמשרד הבריאות פנה כבר לפני שלושה חודשים לטפסר בכיר שמעון בן נר, מפקד איגוד ערים לכבאות בני ברק, כדי לברר אם בית האבות אכן עבר בדיקת כיבוי אש וקיבל אישור כנדרש. בן נר ביקש לראות את האישור שכביכול ניתן לבית האבות, התברר לו שהאישור מזויף, והוא הגיש תלונה במשטרה. בן נר אמר לתקשורת: "הבנתי שיש במקום דברים לא תקינים, והחלטנו לבדוק את המקום. ראינו שיש פה קטסטרופה, הוצאנו מכתב שיש לסגור את המקום באופן מידי. מדובר פה בחלום בלהות שהתגשם".
אורית מדוברות משטרת מחוז תל אביב עונה בתשובה לשאלתי מה עלה בגורל התלונה: "אנחנו פתחנו בחקירה בנושא הזיוף והעברנו את הממצאים לפרקליטות כדי שיגישו כתב אישום. הפרקליטות השיבה לנו את החומר להשלמת החקירה מלפני כשלושה חודשים. בימים הקרובים עמדנו להשיב את החומר המלא לפרקליטות".
סביר להניח שכשיגיע החומר לפרקליטות ייקח זמן עד שיוכן כתב אישום, וכשיוגש כתב אישום ייקח הרבה זמן עד שהמשפט יתנהל ובינתיים הבעלים של בית האבות ימשיכו להתנהל, להרוויח כסף וליהנות מהחיים. משרד הבריאות ימשיך לצעוק געוואלד, משרד האוצר ימשיך לקצץ בתקציבי הסיעוד, הפרקליטות תמשיך למזמז תיקים במשך חודשים ושנים, וכמו שקורה תמיד בארץ הקודש - האזרח הקטן, החלש, חסר הישע יחטוף את כל התחלואים על גבו השפוף.
תוך כדי
"אחים שרפה! שרפה! / עיירתנו בוערת כלה / בה רוחות שחורות יסערו, להבות חרבן יבערו / עקבותיה לא נשארו / היא עולה באש/ ואתם חובקים ידיים/ בלי הושטת עזרה/ בלי כבות את אש הלהב/ אש העיירה".
ישאלו הקוראים התמימים למה אני מכניס שיר הקשור לשואה לשרפה בבית אבות. התשובה פשוטה. ראש הממשלה בנימין נתניהו, שרים וחכ"כים אינם מפסיקים לאיים לאחרונה על אזרחי המדינה על מה שצפוי לנו אם לאיראנים תהיה פצצה גרעינית. בכל אירוע באו"ם, בוועידות בינלאומיות, באירועי שנור בקהילות היהודיות מזכירים לנו את השואה ומה יקרה אם לא נהיה חזקים, מצוידים בטילים גרעיניים ומשופעים במטוסי קרב משוכללים. כל החכמים האלו מרוב היסטריה על העלול להתרחש שוכחים מה קורה כאן אצלנו.
רשימת הדברים הנזקקים לטיפול דחוף כדי לשפר את איכות החיים של האזרחים בישראל היא ארוכה, אבל אחרי כל אירוע נורא יש כמה דקות של תשומת לב תקשורתית ולאחר מכן דממה עד האירוע המחריד הבא. נכון לכתיבת שורות אלה, ביום שלישי השבוע, נשכח הסיפור של בית האבות השרוף.
הלהיט היומי הוא הרצח האכזרי בצרפת, בעוד 48 שעות יתרחש האירוע הבא. מישהו זוכר מה היה כאן לפני חודש או חודשיים?
natanza@netvision.net.il