החלום של הנער מלהבים: להיות אלוף עולם בהטסת מסוקים
איתן "תותי" גולדשטיין רק בן 13 וכבר נחשב לאחד ממטיסי (ומרסקי) המסוקים המובילים בארץ. משה, האב הגאה, מספר שהתחביב כבר עלה לו כמו דירה בבאר שבע. והילד? הוא רק רוצה להיות אלוף העולם
זהו כלי באורך של בערך מטר אחד. להביו מסתובבים במהירות של אלפי סיבובים לשנייה, בעל עוצמת מנוע של וספה, ובמחירו, כולל השלט, תוכלו לקנות מכונית במצב טוב בת ארבע שנים בערך.
ותותי, בן 13, מהיישוב להבים ליד באר שבע, זוכה המקום החמישי באליפות העולם האחרונה, הוא נציג עולמי של יצרנית המסוקים הטייוואנית GAUI, שבחרה בו לתפקיד בשל יכולת ההטסה הנדירה שלו. מהצד מתבוננים בטיסה האבא משה ומנהלו המקצועי גיא רוגלית ונותנים הערות. תותי שומע, או לא שומע, עומד באותה פוזה אדישה לכאורה וממשיך לטלטל את המסוק בשמים.
הוא נראה כמו עוד ילד בן 13 מהשכונה. אבל אתה לא יכול להיות עוד בן 13 מהשכונה כדי להגיע לאן שהגיע. בעזרת השלט הוא מחזיר עכשיו את המסוק במהירות מסחררת כלפי האדמה ובולם אותו שבריר שנייה לפני שהחפץ המעופף היקר להחריד הופך לאלף פיסות מתכת מפוזרות בכל השטח.
"תגיד", אני שואל אותו אחרי שהטיסה נגמרת בשלום, המסוק נוחת, ואבא משה לוקח אותו לבדיקת תחזוקה, "מה לא עובד אצלך לא נכון? מה אתה מתפרע ככה? למה לא רגוע? אתה לא מפחד לשבור את המסוק? " הוא מחייך במעט מבוכה. "אני מפחד, אבל אין כמו הקטע של הפחד. אני אוהב את זה. אני אוהב להיבהל, להרגיש את האדרנלין זורם בגוף".
אתה אוהב סכנה?
"מאוד".
ואם מישהו יכוון עליך באקדח זה כיף?
הוא שוב מחייך. יש משהו דולק בחיוך שלו, בעיניים שלו, שגורם לך לחבב אותו מיד. "את זה אני לא אוהב. תלוי במידת הלחץ כמובן. אבל אני אוהב לעשות תרגיל עם המסוק, לעשות טעות ולהיחלץ ממנה בשנייה האחרונה". נו , הוא אוהב את הסכנה. ילד מוזר.
יש סכנות שאתה מפנטז עליהן?
הוא צוחק. "למשל צניחה חופשית. כל כך הרבה דברים יכולים להסתבך שם, לא לפעול כהלכה. זה נראה לי נהדר. אני מת לעשות את זה. או למשל, אני מדמיין איך אני נמצא מול כלוב של חיה מסוכנת, והחיה משתחררת ומה קורה שם".
אתה רוצה להיות מול החיה באמת?
שוב צוחק. "לא באמת. זאת המחשבה. הכול במידה".
יש לי הצעה בשבילך: מטוס יוצא להפציץ באיראן, הסיכויים הם פיפטי-פיפטי שיפילו אותו בדרך. רוצה להיות הטייס? לוקח את הג'וב?
הוא חושב. "רק אם בדרך אני לא אצטרך לטוס ישר. רק אם אני אוכל לעשות לופים באוויר. לא להשתעמם".
קהילת מטיסי המסוקים והטיסנים בארץ מונה כאלף איש, נער וילד, מגיל חמש ועד בכלל. מוסכם עליהם בדרך כלל שהמכנה המשותף לכולם הוא שהם די משוגעים. מכורים. כמו כל בעל תחביב אחר - רוכב אופניים, משיט קיאק, צונח, דואה, סנפלינג, שמקלינג - מדובר באנשים עם בעיה.
הם קמים בבוקר והולכים לראות שהמסוק לא נפל מהארון. הם מדברים חמש פעמים ביום עם חבריהם לצוות ההטסה. הם הוזים בהקיץ על תרגילים חדשים שיבצעו בסוף השבוע הקרוב, ובעיקר הם שורפים כסף. בלי שליטה. בלי הגבלה. כמו מכור שיש לו משיכת ברזל לסם, הם קונים עוד שמיצ'יק לא נחוץ להליקופטר, עוד להבים, עוד חופה, עוד אלקטרוניקה, עוד הליקופטר.
האישה משתגעת מעצבים. ההוצאה החודשית מטפסת לאלפי שקלים. הם קונים בכסף מזומן כדי שהאישה לא תבחין בחיובי כרטיס האשראי. אבל כסף יש בכמות מוגבלת. אז לא קונים ספה
זו נקודה חשובה שראוי לזכור. מסוק הוא עסק מסובך וקשה להטסה, ארוך ללימוד. ויקר. ואז הם רצים לחנות לקנות חלקי חילוף. ושוב זורם כסף מהכיס. ושוב האישה משתגעת מעצבים. ולא קונים ספה חדשה לסלון. ועל נסיעה לחו"ל אין טעם לדבר.
משה גולדשטיין, אבא של תותי, אומר: "אל תכתוב כמה הוצאתי על תותי כדי שאשתי לא תדע, אבל בוא נגיד שיכולתי כבר לקנות עוד בית בבאר שבע. בכלל לא תכננתי לעשות ממנו אלוף. אני מטיס כבר הרבה שנים, והכנסתי אותו לתחביב בגיל שבע כדי שנהיה חברים. לא תפסתי בעצמי עד כמה הוא מוכשר, עד שחבר אמר לי'בוא'נה, הילד שלך גאון'. ואז התחלתי לכוון אותו יותר".
לפני שלוש שנים, כשתותי היה בן עשר, וכבר היה ברור שמדובר בתופעה, הצטרף אליהם המנהל המקצועי גיא רוגלית. גיא, איש היי-טק במקצועו, הביא את יכולתו הניהולית ואת הידע כיצד לנווט בין חברות בחו"ל. תותי התקבל אז לתחרות השנתית שמקיימת פדרציית הספורט האווירי העולמית (fai), שנקראת ,3D MASTERS ומשתתפים בה מיטב המטיסים מכל העולם.
התחרות נערכה בספרד. תותי השתתף ברמה המשנית וסיים במקום השמיני. שנה אחר כך, בהולנד, הוא כבר היה ברמה הבכירה וסיים בה במקום ה-22. "זאת הייתה תחרות המסטרס הראשונה שלי", הוא מספר. "הייתי בלחץ עצום. הגעתי לשם, ראיתי מי המתחרים, מיטב המטיסים בעולם, ראיתי את הקהל הגדול מסביב, התיישבתי על הרצפה מרוב מתח ולא הייתי מסוגל לזוז".
זאת הייתה השנה שיצרנים עולמיים החלו לגלות עניין במטיס הישראלי הצעיר. הם החלו לממן אותו באופן חלקי. בעיקר נוצר שיתוף פעולה עם חברת OUTRAGE האמריקאית, שהחלה להזרים לתותי מסוקים חדשים מתוצרתה וגיבתה אותו בתחזוקה שוטפת. ואז הגיעה שנת 2011.
ההודעות על התחרות שמתקבלות חמישה חודשים לפני כן הגיעו עם בשורה לא טובה: תותי לא התקבל. "חשבתי שכל העולם מתמוטט", הוא מספר. "חודשים אני מתאמן, חולם על התרגילים שאני אעשה שם ואז ההודעה הזאת מגיעה".
ביוני, חודש אחד בלבד לפני התחרות, הגיעה הודעה: תותי בכל זאת בפנים. עכשיו התחיל מרוץ משוגע נגד הזמן. היה צריך לדחוס חמישה חודשי אימונים לתוך חודש אחד. בכירי המטיסים בארץ התגייסו למאמץ להכין את תותי. הוא עצמו ויתר על סוף שנת הלימודים, עזב את הבית בלהבים ולמשך חודש ההכנות עבר להתגורר בביתו של המנהל גיא. שגרת האימונים הייתה רצחנית: קמים השכם בבוקר, יוצאים לשטח ההטסה, מבצעים 12 טיסות אימון.
חוזרים בצהריים למנוחה קצרה, מנתחים את אימון הבוקר, מבצעים תחזוקה למסוקים, ושוב יוצאים ל-12 טיסות אימון. גם מזג האוויר לא סייע. החום היה כבד, לפעמים הגיע ל-40 מעלות . בתום החודש הרצחני המריא תותי עם משלחת של 20 ישראלים נלהבים לתחרות בהולנד. שם חיכה להם מזג אוויר קפוא. גשם ורוחות חזקות, אבל תותי עשה את זה. הוא היה למטיס הצעיר ביותר שאי פעם הגיע למקצה הגמר, וסיים את התחרות במקום החמישי.
עכשיו כבר היצרניות גילו עניין רב. חברת GAUI הטיוואנית גייסה את תותי כנציגה המוביל וסיפקה לו מימון מלא: מסוקים חדשים, תחזוקה, טיסות ומלונות ברחבי העולם לתצוגות לתותי ולאבא משה.
לתותי, תלמיד כיתה ח' בבית ספר אשל הנשיא, זאת חוויה: אחת לחודש או חודשיים חוטפים אותו לשבוע מבית הספר לסיבוב של שבוע בחו"ל לעשות את מה שהוא הכי אוהב - להטיס מסוק. "כל הזמן אני חושב על זה", הוא אומר, "נזכר איך היה בתחרות, מתכנן תרגילים חדשים, זה תמיד ברקע. אני רואה סרטוני הטסה ביוטיוב. מתאמן כל יום על הסימולטור במחשב".
ספורט אתה אוהב?
"לא. זה משעמם אותי. אין בזה שום אתגר, שום דבר שמלחיץ אותי".
בכיתה מתעניינים?
"קצת שואלים. אבל לא מבינים למה אני מתעניין בזה כל כך".
אחרי שלקח את המקום החמישי בתחרות, המחנכת הציעה לו להרצות בפני הכיתה על התחביב. הוא סירב. למה?
"כי אני לא רוצה להכריח אף אחד לשמוע. מי שרוצה יבוא לשאול אותי בצד". הוא סירב גם להטיס בפני הכיתה. "לא רוצה להטריח. מי שרוצה מוזמן תמיד לבוא לשטח ההטסה שלנו".
אתה חולם להיות טייס?
"כן. בטח. אבל חושב שהמגבלות שלי לא יאפשרו לי. טייס צריך לשבת וללמוד הרבה ולי אין סבלנות. אני צריך כל הזמן את המתח, את האתגר".
בשנים הקרובות מצפה לתותי אתגר נאה ומיוחד. קצב טיסותיו ברחבי העולם להדגמות יגדל, והוא יצולם לסרטונים רבים. בסצנת השלט הרחוק העולמית תותי הולך להיות סלב. למה הוא שואף? "להיות אלוף עולם. מספר אחת", הוא אומר. זה חשוב לו יותר מלהיות טייס בצבא למשל. כי טיסה לאיראן לוקחת הרבה שעות. "נכון", הוא אומר, "ומשעמם להיות סגור במטוס כל כך הרבה זמן".
נא להמתין לטעינת התגובות
אקו"ם