ראשי » מקומי » דרום » אשדוד ואשקלון

עיר ואם: אז איך מתאימים עיר לנשים?

מוניות לנשים בלבד, הגברת האבטחה ברכבת והשקעה של סכומי עתק בתשתיות - העולם כבר הבין את הצורך להתחשב בנשים בעת תכנון עיר. כינוס "עיר ידידותית לנשים" שמתקיים היום (ג') באשדוד, ינסה לענות על השאלה: מתי זה יהיה אצלנו?

בעידן שבו חלקים מהחברה בישראל דוחקים את הנשים אל מחוץ למרחב הציבורי, מצופפים אותן בירכתי האוטובוס, קוראים להן בשמות גנאי וכמעט מבצעים בהן לינץ', בולטת יוזמה חדשה שבאה לנסות לשים סוף למהלך.
 
היום (ג') מתקיים באשדוד הכינוס "עיר ידידותית לנשים", בהשראת מדיניות כלל-עולמית שמתבוננת בסביבה דרך ראייה מגדרית. "עיר ידידותית לנשים היא עיר שראשיה רואים את העולם גם דרך הצרכים של הנשים", מסבירה אתי אטיאס, יועצת ראש עיריית אשדוד לקידום מעמד האישה ומיוזמות הכינוס. "אני עוזרת לראש העירייה, ד"ר יחיאל לסרי, להסתכל בעיניים נשיות ולהשתמש בתקציב העירייה בהתאם".

260 יועצות לקידום מעמד האישה פועלות כיום על פי חוק ברשויות המקומיות, ואטיאס, בת ה-64, היא מהעשר שמועסקות במשרה מלאה. השאר עובדות כיועצות בתחום ללא תקצוב או תוספת לשכרן. "ראשי הערים באשדוד הבינו את הכוח הטמון בנשים. נשים מאושרות עושות עיר מאושרת. לכן הגדילו את התקציב שלי לחצי מיליון שקלים בשנה, וניתנה לי יד חופשית וגיבוי לפעול למען נשות העיר", היא אומרת.

אטיאס נסמכת על נתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, שלפיהם נשים הן רוב, ומהוות 51.3 אחוז מכלל אזרחי המדינה. "למרות זאת, נשים בישראל סובלות מהדרה בתחומי החיים השונים", היא מבהירה. "הן עניות יותר, משתכרות פחות וייצוגן בפוליטיקה, בכלכלה, בספורט ובאקדמיה קטן יותר. הן גם חשופות יותר להטרדות ולאלימות במרחב הציבורי".

עיריית אשדוד קידמה בשנים האחרונות פרויקטים לשילוב נשים בתחום התעסוקה, כגון פיקוח על זכויותיהן וסדנאות להוצאת נשים ממעגל האבטלה, לצד שיפור השירותים הציבוריים. גם בתחום הפוליטי נעשו מאמצים לשילוב מוגבר של נשים, וכיום מבין 27 חברי המועצה ישנן חמש נשים.
יו"ר השלטון המקומי, שלמה בוחבוט, צפוי להכריז בכינוס על אימוץ הרעיון של "עיר ידידותית לנשים" בקרב כלל הרשויות המקומיות, ולחתום על אמנה בנושא של מרכז דפנ"ה, מיסודה של התכנית ללימודי מגדר באוניברסיטת בר-אילן.

"הנטייה לראות את העולם מבעד למשקפיים ורודים החלה בשנות ה-70 של המאה הקודמת, עם התפתחות התנועה הפמיניסטית", מסבירה פרופ' ארזה צ'רצמן, דיקנית הפקולטה לארכיטקטורה ובינוי ערים בטכניון. "כבר אז התחילו להבין כי תכנון הערים פוגע באיכות החיים של נשים. גם מספרן ההולך וגדל של אדריכליות הביא לחיפוש אחר דרכים להתמודדות עם הבעיות.

"השאיפה היא לפתח עיר ידידותית לנשים שתעניק להן ביטחון אישי, מקומות עבודה, ותפתח תשתיות של תחבורה ציבורית בסביבת המגורים כדי להקל על אימהות עובדות". במשאל שערכה אתי אטיאס בקרב נשים התברר כי תחבורה ציבורית היא אחד המדדים החשובים עבורן בבחירת עיר המגורים. "בגלל

תכנון תחבורה ציבורית לקוי בערים רבות, משפחות נאלצות להחזיק שני רכבים. האחד לצורך הגעה של בן הזוג לעבודה והשני למשפחה", אומרת אטיאס.

"מחקרים הראו ששכונות שבהן תכנון התחבורה הציבורית היה נכון והגיע לפתחם של מוסדות חינוך, קופות חולים, מרכזי קניות ועוד היה אפשר לוותר על רכב שני למשפחה, ובכך להעלות את רמת החיים ולתרום לאיכות הסביבה".

פרופ' ארזה צ'רצמן טוענת מנגד כי מצבה של ישראל אינו גרוע כפי שנדמה. "אנחנו ממוקמים באמצע בהשוואה למדינות בעולם. בארצות הברית, בקנדה ובאוסטרליה קיימות שכונות שבהן יש רק בתי מגורים, וחל איסור לפתח בתחומן מעונות וגנים לילדים, מרפאות או מכולת".

פרופ' צ'רצמן, מה ייחשב תכנון ידידותי?
"הצורך להתחשב בנשים בתכנון עיר נובע מהעובדה שנשים חיות על פי קודים חברתיים ותרבותיים שונים מאלה של גברים, שלפיהם הן האחראיות על הטיפול בילדים. מכאן שרצוי ליצור סביבה המאפשרת עצמאות. בראשון לציון למשל נבנו בניינים עם מתחמים סגורים לילדים.

"סביבה בטוחה שמאפשרת לנשים ללכת ברגל או לרכוב על אופניים בשעות הערב ולא לחוש סכנה מחייבת בניית מדרכות רחבות ותכנון כבישים שבהם מהירות הנסיעה לא תעלה על 30 קמ"ש. נדרשת גם הצבת עמודי תאורה נמוכים שהאור שלהם נשפך על המדרכה, וניתן לזהות במרחק 15 מטר את האדם שבא ממול".

בואו להמשיך לדבר על זה ב-

נא להמתין לטעינת התגובות

מעדכן תגובות...