מגדלי זבל ליד הבית: כך הוזנחה שכונת קריית משה ברחובות
שכונת קריית משה ברחובות סובלת וזועקת לעזרה: בסמוך לגני ילדים, בתי ספר, מוסד שיקומי ואלפי תושבים פועל כבר כמה שנים אתר פסולת שהוקם ללא היתר. נו, איפה העירייה שצריך אותה?
אני נוסע במכונית על רחוב דרך הים לכיוון אזור התעשייה ברחובות. הגשם לא מפסיק לרדת והכבישים מלאים בבוץ. בכניסה לרחוב גלגל באזור התעשייה, שכבת הבוץ נהיית עבה יותר ויותר ומספר בעלי עסקים מציצים מבעד לדלת הכניסה כדי לראות מי המשוגע שהגיע לסוף העולם ביום סוער שכזה.
לקראת סוף הרחוב אני מבחין לימיני בגדר לבנה ארוכה התוחמת מגרש בגודל כמה דונמים. כבר מבחוץ היה ניתן להבחין כי בתוך האתר התרוממו להן סוללות עפר ענקיות בגובה של כמה בני אדם. אני נכנס פנימה ורואה כי הסוללות מכוסות כמעט לחלוטין בבלוקים בגדלים שונים, גדרות, מתכות ועטיפות של חומרי בניין שונים.
המשכתי לנסוע קצת קדימה וגיליתי בסמוך בית ספר וגם גני ילדים. עוד כברת דרך קלה, ושכונה שלמה נגלית לעיניי ממש במרחק עשרות מטרים בודדים מהאתר. גם סביבת גני הילדים ובית הספר הייתה מלוכלכת בפסולת מסוגים שונים, ונדמה היה לרגע כי הם ביקשו להידמות לאתר הפסולת הסמוך.
שאלתי מספר עוברים ושבים מהשכונה הסמוכה, שכונת קריית משה המונה כ-9,000 תושבים, רובם עולים חדשים, על אתר הפסולת. כמה מהתושבים עימם שוחחתי נראו אדישים למדי, ואמרו שהאתר קיים כבר הרבה זמן ואין מה לעשות בנדון. ואכן, העובדות מדברות בעד עצמן. לפי התוכנית החלה כאן, ייעודו של
"התחושה היא שקריית משה היא שכונה ללא עיר ואין לה שום גורם מוניציפאלי אחראי", מסביר מאיר יצחקי, חבר ועד השכונה. "לדעתי, העובדה שמדובר בשכונה חלשה יחסית שקלטה בשנים האחרונות עולים רבים שאינם מבינים היטב את המתרחש כאן, משחקת לטובת העירייה שפשוט מתעלמת מהם ועושה כרצונה. אבל אנחנו לא נשב בשקט. אם העירייה חושבת שהיא יכולה לעשות כרצונה בשכונה, היא טועה".
יצחקי ממשיך ומסביר בלהט כי לפני כשלושה שבועות העירייה התכוונה להקים קיוסק בתוך בית הספר "הדרים" בשכונה. "אנחנו מיד התנגדנו ופנינו מספר פעמים לעירייה בעניין ואף השבתנו את הלימודים כאקט מחאה. עקב השביתה בוטלה ההחלטה וזכינו סוף סוף להצלחה. אז כמו שהצלחנו עם הקיוסק, כך גם נעשה עם אתר הפסולת ונפעל לסגירתו".
"כל איש בר דעת מבין ששום שופט לא יאשר הפעלת אתר פסולת בלב אזור מגורים", טוען יוסף גלפשטיין, מנהל בית הספר "תלמוד תורה" הסמוך לאתר ומונה כ-180 ילדים.
"האתר ממוקם כמה עשרות מטרים מאזור מגורים, מבתי ספר ומגני ילדים. בבית הספר שאני מנהל ישנו ילד עם בעיות בדרכי הנשימה ואתר הפסולת מעלה אבק מהקרקע המזיק לבריאותו. זו סכנה חמורה לכל השוהים באזור".
מעיון בדוח שהוציאה בחודש ספטמבר אשתקד עמותת "אדם טבע ודין", עולה כי אתר הפסולת ממוקם סמוך למגוון שימושים רגישים ובהם בתי מגורים, שני גני ילדים, בית ספר ומוסדות תעסוקה שיקומית המאכלסים אוכלוסיות בעלות נכויות שונות. בנוסף נכתב בדוח כי הייעוד הסטטוטורי החל על השטח המדובר הינו לתעשייה, מלאכה, אחסנה, תיקונים ושירותים עירוניים. היות והשימוש באתר אינו עונה על תנאים אלה, אין מקום לשימוש במגרש כתחנת מעבר ומיון לפסולת בניין.
כבר בשנת 2008 החלו להתקבל ב"מוקד הירוק" - מוקד פניות הציבור של עמותת אדם טבע ודין, תלונות על הכוונה להקים מגרסת פסולת בניין, וזאת במרחק של פחות מ~150 מטרים מאזורי מגורים ובניגוד להוראות התוכנית הנוגעות למרחק המינימאלי הנדרש ממגורים. כמו כן התקבלו דיווחים על כך שבמקום נערמת פסולת אשר בחלקה עשויה להיות מסוכנת לסביבה.
כך למשל, במכתב שנשלח מטעם אדם טבע ודין בדצמבר 2009 לגורמים בעיריית רחובות, פורטו דיווחי התושבים לפיהם החלה להיערם פסולת במקום כבר משנת 2004, כאשר לאורך השנים הובאה פסולת בניין לסירוגין אל השטח, עד שנערמה לכדי ערימת פסולת בגובה עשרה מטרים.
גם העירייה, יש לציין, נמצאת לצדם של התושבים, אם כי בשלב זה יותר במילים ופחות במעשים. ממכתבו של מנכ"ל עיריית רחובות, דורון מילברג, מפברואר 2011, עולה כי פעילות הגריסה וצבירת פסולת הבניין בשטח נעשתה ללא רישיון עסק, וכי עיריית רחובות הוציאה צו הפסקה מנהלי לפי חוק רישוי העסקים כנגד מפעילי התחנה.
סמוך למועד הגשת הבקשה לשימוש חורג בשטח, המשיכו להתקבל תלונות במוקד פניות הציבור של אדם טבע ודין על פעילות הנעשית ללא היתר בשטח, כאשר בחודש יוני 2011 החליטה הוועדה המקומית לדחות את הבקשה לשימוש חורג.
לדברי עורכת הדין שלי לב מעמותת אדם טבע ודין, המסייעת לתושבי האזור במאבק, האתר שימש בעבר כמגרסה לפסולת בניין. "לפני כחמש שנים הגיש המפעיל בקשה לשימוש באתר כתחנת מעבר בדרך לאתרי ההטמנה, יחד עם היותו מגרסה. הבקשה נדחתה תחילה על ידי העירייה ואחר כך הוגש ערר לוועדה המחוזית, שהחלטתה טרם התקבלה ועתידה לקבוע את ייעודו של האתר.
"חששנו העיקרי הוא שבינתיים הוועדה המחוזית מתמהמהת עם ההחלטה והמפעיל ממשיך לעשות שימוש באתר כתחנת מעבר", אומרת עורכת הדין לב. לטענתה, לאחר שנדחה המפעיל על ידי העירייה, הוא מנסה להיכנס "בדלת האחורית" על ידי שימוש חורג. "הקבלן עושה דין לעצמו ומפעיל את האתר לכאורה ללא היתר. אישור הבקשה ישדר מסר לקוי ויפגע באמונו של הציבור, שייווכח שדווקא האנשים אשר עושים דין לעצמם, זוכים לגיבוי מצד הרשויות".
לדעתה של עורכת הדין לב מצטרף גם חבר המועצה יניב מרקוביץ', שכבר הבטיח לבדוק בקפידה את הנושא. "אני מביע את התנגדותי הנחרצת להפעלת אתר המעבר, בעיקר לאור העובדה שהוא סמוך לאזור מגורים. בישוב נען הסמוך לרחובות הקימו את אחד מאתרי הפסולת הגדולים שעומד בכל התקנים ואני לא רואה שום סיבה למה אנחנו לא יכולים לפנות גם את הפסולת שלנו לשם".
מרקוביץ' ממשיך ומסביר כי האתר הוא נזק סביבתי מדרגה ראשונה, ועובדה שגם הערים נס ציונה וראשון לציון ששוכנות בסמוך לרחובות, לא הקימו אתרים כאלה בשטחן: "אם המקום באמת מנוגד לחוק, יש לפעול במלוא הכוח כנגד הפעלתו".
מסתבר כי זו לא הפעם הראשונה שעולה דרישה לסגור אתר להטמנת פסולת בעקבות המלצה של ארגונים סביבתיים. ביולי 2003 נסגר אתר להטמנת אשפה "חרובית" השוכן באזור בית שמש על פי צו בית משפט לאחר שמפעילי האתר לא פעלו כנדרש למניעת מפגעים.
זאת לפי דוח הלשכה המשפטית שפורסם באותו חודש. נגד מפעילי האתר הוגש כתב אישום בגין גרימת מפגעים סביבתיים וביניהם: אי מניעת זיהום אוויר וריח בלתי סבירים, ניהול עסק ללא רישיון ולכלוך רשות הרבים. סגירת האתר אילצה את הרשויות לפנות את הפסולת לאתרים אחרים עד לתיקון המפגעים הקיימים.
"זה פשוט מגוחך", טוען דקל וקנין, תושב שכונת רחובות ההולנדית ופעיל במאבק לסגירת האתר. "מהאתר נודף ריח רע המורגש גם ממרחק של מאות מטרים, וזה מבלי לדבר על המפגע האסתטי שקיים במקום ועל החומרים המסוכנים שמוטמנים בו".
מנגד, חבר מועצת העירייה גיורא בין ארי טוען שלא היו דברים מעולם, ושהאתר איננו פעיל כבר זמן רב. כשנשאל לגבי התמונות שצילמנו השבוע והמראות משאית בתוך כותלי האתר, הוא השיב: "אסע לאתר לבדוק את העניין, ואם יתברר שהוא עדיין פעיל, משליכי הפסולת יתנו על כך את הדין. אני מצטרף לדעתו של ראש העירייה שמתנגד להפעלת האתר בסמוך לשכונת מגורים".
בן ארי טוען עוד כי ייתכן שהמשאית שנתפסה בעדשת המצלמה עשתה זאת באופן חד פעמי בצורה בלתי חוקית, כי נתקעה ללא מקום ראוי להטמין את הפסולת. "אני נפגש השבוע עם ראש העירייה ואעלה שוב את הנושא כדי לחסלו אחת ולתמיד. העירייה לא תיתן ידה לפורעי חוק המפעילים את המתקן ללא היתר מוסדר".
גם לדברי עו"ד רמי בן דרור, שייצג את היזם במוסדות התכנון בוועדה המקומית ובוועדה המחוזית, האתר לא אמור להיות פעיל. "אנחנו בהליכים של הוצאת אישור לשימוש חורג באתר כתחנת מעבר לפסולת בדרכה להטמנה, וזאת משום שאין אתר מעבר אחר באזור". בן דרור טוען עוד כי קשה לדעת האם הוועדה תאשר את הבקשה לשימוש חורג או לא, אך הוא מוסיף כי אם היא תאושר, היא תעשה טוב לכולם, לדבריו.
בשבועות הקרובים צפויה להתקבל החלטת ועדת התכנון המחוזית אשר תקבע את עתידו של האתר, ואולי לראשונה מזה שנים תושבי האזור יוכלו לנשום לרווחה.
נא להמתין לטעינת התגובות
אקו"ם