ראשי » מקומי » מרכז » תל אביב-יפו

קול קורא לנדוד: גרות אצל זרים בתמורה לשמירה על בתיהם

שכר דירה? יקר מדי. אוהלים? ארעי מדי. נועה ברירו ותמר קפסוטו עזבו את הדירה השכורה ועברו לגור אצל אנשים זרים, בתמורה לשמירה על בתיהם

יוקר הדיור, ביטוי שהפך בחצי שנה האחרונה שחוק מרוב שימוש, גורם לאנשים לנקוט צעדים יצירתיים. יש כאלה שמקימים אוהל (ע"ע דפני ליף), ויש כאלה שמחליטות במקום לשכור דירה, לגור בבתים של אנשים זרים. נועה ברירו ותמר קפסוטו, מוזיקאיות בתחילות דרכן, החליטו לפני כחמישה חודשים שנמאס להן לשלם שכר דירה גבוה, שרק מאמיר, והחליטו על כיוון מקצועי חדש, בערך: שמירה על בתים.

"במשך שנה, כששכרתי דירה, הרגשתי חנוקה כי חצי מהמשכורת שלי הלכה לטובת העניין", אומרת קפסוטו (31), במקור מגבעתיים. "שאלתי את עצמי מה הולך לקרות בסוף הקיץ והבנתי שאני צריכה לצאת מהמעגל המטורף הזה".

השתיים עזבו את דירותיהן השכורות והיום הן מתגוררות בבתים שעליהם הן שומרות לתקופות זמן משתנות, כשבעלי הבתים אינם שוהים בהם. לעתים הן שומרות על הבתים יחדיו, ואם יש ביקוש לשירותיהם - הן מתגוררות בבתים נפרדים. בימים שבהם לא נמצאו בתים לשמור עליהם, הן ישנות בבתי הוריהם.

זה התחיל מבית בבית דגן, שבעליו חיפשו מישהו שישמור על החתול שלו תמורת מגורים. "משם הכול התחיל", אומרת ברירו (31), במקור מגבעת שמואל. "כמובן שלפני שעזבתי ניקיתי את הדירה, השארתי כסף לחשבונות השונים ומילאתי לו את המקרר. זו הייתה לא רק הכרת תודה, אלא גם רצון לתת לו הרגשה נעימה".

שירות השמירה על בתים אמנם פותר להן את בעיית שכר הדירה, אך להתפרנס עדיין צריך: ברירו מלמדת פיתוח קול, ואילו קפסוטו מתפרנסת כאמנית רחוב, אשר חורשת את הארץ בהופעות רחוב ובחודשים האחרונים הוציאה אלבום בכורה בשם "למה לא".

השתיים מספרות שרוב הלקוחות שלהן כיום הם מכרים או חברים של חברים. "זה מתקשר באופן הכי טהור לערבות הדדית", אומרת קפסוטו. "זה משמח בכל פעם שאנשים פותחים את לבם ועוזרים לנו. זה לא ברור מאליו שיסמכו על אדם זר".

איך מתרגלים למעבר דירה תמידי?
"זה לא קל, עד שאתה מתאקלם בדירה, בעל הבית כבר חוזר. מצד שני, כל מקום חדש הוא הרפתקה וחוויה בפני עצמה כי מגניב לגור בבית, ולו לזמן קצר, שבאופן רגיל לא היה לך כסף לשכור".

ברירו מספרת כי המגורים בבתים מתחלפים מביאים עמם חוויות שונות, לא תמיד נעימות: "הבית שעליו שמרתי בבית דגן נמצא ליד שדה. יום אחד הגיע נחש לבקר אותי ואת החתול שעליו שמרתי. החתול החל לשחק עם הנחש, שבעיקר היה מפוחד מכל הסיטואציה הזאת.

"כיוון שהתפקיד שלי היה לשמור ולהגן על החתול, ניסיתי להרחיק ממנו את הנחש, ובמקביל התקשרתי

לווטרינר וגם ללוכד נחשים. בסופו של דבר הצלחתי להבריח את הנחש בחזרה לשדה. לשלם 500 שקלים לבעל מקצוע היה פשוט יקר מדי".

ולמרות היתרונות שבסידור המגורים הזה, שתיהן מקוות שהוא לא יימשך לנצח. "אני תמיד יכולה לעבור בין עבודות זמניות כדי לסגור את החודש, אבל אי אפשר להמשיך ולחיות ככה", אומרת קפסוטו.

"רעיון הנוודות והחופש הבלתי מוגבל שנלווה אליו תמיד ריתק אותי. עם זאת, מטבע הדברים שתינו מקוות שהשלב שנצליח לשכור דירה בכוחות עצמנו יגיע מהר, ולא ניאלץ להמשיך בדרך האלטרנטיבית בה בחרנו".

בואו להמשיך לדבר על זה ב-

נא להמתין לטעינת התגובות

מעדכן תגובות...