תל אביב, מאחורייך: פאב ראשון נפתח בגבעתיים
מי היה מאמין: פאב ראשון נפתח בגבעתיים. הבעלים: "פה לא ישתכרו וידפקו את הראש, גם כי הקהל שלנו כבר יותר מבוגר וגם כי אנחנו לא ניתן לזה לקרות"
מכיוון שבכל זאת מדובר בגבעתיים, לא הסתפקו היזמים בבר, אלכוהול ונשנושים וחלל הבר שברחוב כצנלסון משמש גם כספריית די-וי-די, לטובת אלה שמעדיפים את הבילויים שלהם בבית מול הטלוויזיה.
מאחורי המיזם החלוצי עומדים שלושה צעירים, להם ניסיון בחיי הלילה של תל אביב. יריב איינמר (36), תושב גבעתיים, שהיה מבעלי ה"בדה בינג" בבן יהודה בתל אביב; עומרי ברנדייס (30) מתל אביב, בעבר ברמן ב"יהושע בר" ובמקומות נוספים בתל אביב והיום קופירייטר וגרפיקאי; והדר מטוס (28), תל-אביבי כיום ובמקור מרמת הגולן, שהיה ברמן ב"קלרה" וב"מסה" וניהל את ה"מייט" בלינקולן.
ותיקי העיר אמנם זוכרים ניסיון קודם להפעיל בר בעיר הגבעות, אך זה לא האריך ימים והתושבים נותרו עם שלל בתי הקפה של העיר. הפעם, מקווים היזמים, הניסיון יצליח יותר. ההחלטה להפעיל במקום ספריית די-וי-די אינה מקרית: במקום פעלה ספריית הווידאו "וידאו פופ", שהייתה שייכת לאמו של איינמר. "העניין עם ספריית הדי-וי-די עובד לטובתנו", אומר איינמר.
"הרעיון נולד אחרי עוד יציאת אמצע שבוע כזו של שתיית כוס בירה בתל אביב. פתאום קלטתי שבגלל שאני שומר על החוק ולא שותה ונוהג אלא לוקח מונית לפאב בתל אביב וחזרה, כוס בירה אחת עולה לי איזה 200 ומשהו שקלים ואז הבנתי שיש צורך לפתוח פה מקום שכונתי לתושבי גבעתיים שרוצים להגיע בערב לשתות משהו וללכת הביתה בלי יותר מדי בלגאנים או קרחנות".
וכנראה שגם הלקוחות מרגישים כך. רן, מבלה בן 35, נשוי פלוס ילד, שהגיע לבר ביום ראשון השבוע, אומר: "היה חסר בעיר משהו כזה. אנחנו בני ה-30 ומשהו, שהגיעו מתל אביב בשביל להקים פה משפחה, חיפשנו מקום שבו אתה בא לשתות את הבירה שלך בפנאן אחרי העבודה ולפני שאתה מגיע הביתה. עד עכשיו היו פה רק בתי קפה ושם זה לא כיף לשבת לבד, פה אתה נכנס ויושב על הבר".
"אנשים חושבים שאם אתה בן 30 ומשהו אתה מת מבחינת בילויים אבל זה פשוט לא נכון", אומר ברנדייס. "אז לא, פה לא ישתכרו וידפקו את הראש, גם כי הקהל שלנו כבר יותר מבוגר וגם כי אנחנו לא ניתן לזה לקרות, אבל יש כאן מקום שבמהלך היום יודע לפנק בקפה ואוכל קל ובערב עיקר
כאמור, לשלושה ניסיון לא מבוטל בחיי הלילה של תל אביב והם מודים כי חיי הלילה בגבעתיים מתנהלים קצת אחרת. "בתל אביב כשאתה עובד בבר אתה עסוק כל הזמן בליחצן את המקום ובעוד דברים שמונעים ממך לעשות את מה שאנחנו עושים פה: להתעסק עם הלקוחות נטו", אומר מטוס.
הבדל נוסף ומשמעותי הוא בשעת הסגירה. בעוד שברים בעיר הגדולה פתוחים עד השעות הקטנות של הלילה, בשל חוקי העזר העירוניים נאלץ ה"בוגארט" על מבליו לסגור את שעריו בחצות בדיוק, רגע לפני שפקחי העירייה יגיעו. "כמו שבאנגליה מתמודדים עם שעות הסגירה גם אנחנו מתמודדים", אומר איינמר.
"לבר הזה יש שעת סגירה וזה בסדר כי אנחנו הולכים הביתה מוקדם יותר. מצד שני, אנחנו מאוד מקווים שיום אחד יהיה היתר לילה איכשהו וראש העיר יתיר לעסקים כמו שלנו למשוך עד אחת-שתיים בלילה. זה ממש חוסך לאנשים את היציאה מהעיר ומונע תאונות דרכים".
אתה מאמין שתצליחו לשרוד לאורך זמן?
"כן, ולא רק שנשרוד - אנחנו חולמים שעוד ברים ייפתחו בעיר. צריך להחיות את העיר הזו כי חוץ מברים ופאבים יש בה הכול".
בואו להמשיך לדבר על זה ב-
נא להמתין לטעינת התגובות
אקו"ם