מה, זאת אהבה? חילופי זוגות אאוט, פוליאמוריה אין

סטרייט עם שלוש נשים, לסבית עם שתי חברות וגיי שיוצא עם גבר ולמחרת עם אישה. הקהילה הפוליאמורית, שחבריה מקיימים מערכות יחסים רומנטיות עם כמה פרטנרים, צוברת תאוצה בתל אביב

ליאן ליהי אורן | 15/1/2012 16:02 הוסף תגובה הדפס כתבה כתוב לעורך שלח לחבר
בתחילת החודש מיליוני אנשים בעולם המערבי נישקו את אהוב לבם כשהספירה לאחור הסתיימה וניתן האות לכניסת שנה חדשה. יוסף מקיטון, לעומת זאת, היה צריך לבחור את מי מבני הזוג שלו ינשק כשהשעון יורה חצות. "יש לי חמישה בני זוג, ובהם נשים וגברים", מספר מקיטון (38), מתכנת מחשבים במקצועו ותושב באר שבע. "יש לי רגשות לכולם וכולם גם יודעים זה על זה".

השיחה עם מקיטון מעט מבלבלת כיוון שהוא לא מגדיר את עצמו כגבר או כאישה, ונוהג לדבר על עצמו בלשון נקבה וזכר גם יחד. ציפורניו מרוחות בלק, על שפתיו ליפסטיק והוא נוהג ללבוש פריטי לבוש נשיים. עם זאת, הוא מציין: "כשנולדתי, הרופאים אמרו לאמא שלי שנולד לה בן זכר".

תפיסת העולם של מקיטון מתיישבת עם אורח החיים הפוליאמורי שלו. המונח "פוליאמוריה" (המורכב מהמילה היוונית "פולי", הרבה, ומהמילה הלטינית "אמור", אהבה) מתייחס למערכת יחסים רומנטית בין יותר משני אנשים. אין זו "מערכת יחסים פתוחה" או זוגיות שמתקיימים בה חילופי זוגות כיוון שהיא לא מבוססת על יחסי מין בלבד, אלא מעורבים בה רגשות לכל אחד מבני הזוג; והיא נבדלת מפוליגמיה משום שאין בה תלות במספר או במין השותפים, והיא אינה בהכרח כרוכה בנישואים.

"אחד היתרונות בפוליאמוריה הוא שבני הזוג שלי הם לא אקסקלוסיביים. אז גם אם אנחנו נפרדים הם לא הופכים לאקסים במובן הקלאסי, וזה מעולה. אין את כל מה שמסביב לפרידה הוליוודית דביקה", מסביר מקיטון.
צילום אילוסטרציה: שאטרסטוק
יש ערמה של חבר'ה על החבר'ה צילום אילוסטרציה: שאטרסטוק
אוהבת אותך. וגם אותך

אפשר למצוא ניצנים של מערכת יחסים "דמויית פוליאמוריה" כבר בשנות ה-20 של המאה הקודמת אצל הסופרת הפמיניסטית סימון דה בובואר, שניהלה מערכת יחסים עם הפילוסוף הצרפתי, ז'אן פול סארטר. הקשר של השניים לא היה מחייב, הם מעולם לא נישאו, ניהלו מערכות יחסים עם בני זוג אחרים, ולמרות זאת נשארו בזוגיות אינטנסיבית עד מותו של סארטר. לאחר מותה של דה בובואר היא אף נקברה לצדו.

היום ניתן למצוא מספר קהילות

פוליאמוריות, בעיקר באירופה ובארצות הברית. בעשור האחרון הלך והעמיק המחקר בנושא, אם כי אין עדיין מספרים ונתונים מדויקים. פרופ' הדר אבירם מבית הספר למשפטים באוניברסיטת קליפורניה חקרה את קהילת הפוליאמורים בקליפורניה, ובכתבה של דורון חלוץ ב"הארץ" מלפני כמה חודשים הסבירה כי "היציאה מהארון" אינה פשוטה לפוליאמורים כיוון שהמודלים הלא מונוגמיים שהציבור נחשף אליהם הם לרוב מודלים של ניצול וכוח (עיינו ערך גואל רצון).

"חשוב 'לצאת מהארון' בהקשר הזה", אמרה אבירם, "כי הצגת מודלים מוצלחים של פוליאמוריה תספק אישוש לכך שאפשר לחיות אחרת. זה לא רק קומונת אמנים ביער, אלא פשוט שני בעלים ואישה".

על קשייו של הפוליאמור אמרה אבירם: "אפשר לחיות אחרת, אבל זה לא פשוט. זמן, קשב ואנרגיה הם משאבים סופיים, וזמן שאנחנו מקדישים לבן אדם א' הוא לא הזמן שאנחנו מקדישים לבן אדם ב'. נדרשים מאמץ, כישורים לוגיסטיים ותקשורת טובה להבטיח שכולם יהיו מרוצים".

השימוש במונח "יציאה מהארון" בהקשר של מערכת יחסים פוליאמורית אינו מקרי. אפשר למשל למצוא מערכת יחסים פוליאמורית סטרייטית, שבה גבר לא נשוי מקיים מספר קשרי אהבה גלויים, אבל מרבית הפוליאמורים משתייכים לקהילת הלהט"ב.

צילום: עצמי
יוסף מקיטון. חמישה בני זוג, נשים וגברים צילום: עצמי
זו דרך חיים

בשנים האחרונות הלכה והתגבשה קהילה פוליאמורית גם בישראל, בעיקר בתל אביב ובמרכז, אך מתברר שיש גם חברים המתגוררים בבאר שבע, בירושלים ובחיפה. "אין ממש קהילה פוליאמורית בישראל, אנחנו שומעים אחד על השני מפה לאוזן. אני מכיר בסביבות 20 אנשים שמגדירים את עצמם פוליאמוריים", אומר מקיטון.

לפי מקיטון, אין מקומות מוגדרים או ברים שבהם אפשר לפגוש את חברי הקהילה. "אני פוגש אותם בהפגנות של השמאל הרדיקלי ובמועדון 'הרוגטקה' בתל אביב", הוא אומר.

ליהי רוטשילד (27), סטודנטית למגדר מתל אביב, נחשבת אחת מחלוצות הפוליאמוריה בארץ הקודש. היא ייסדה את פורום הפוליאמוריה הישראלי ופתחה קבוצה בפייסבוק שמטרתה לאחד את מי שמאמין במערכות יחסים אלטרנטיביות, הנקראת Different or Open Relationships. הקבוצה פעילה למדי, ולעתים מתפרסמים בה מפגשים עבור כל מי שמגדיר את עצמו כמקיים זוגיות "אחרת". בקבוצת הפייסבוק יש 200 חברים, ורוטשילד מעריכה כי בארץ יש כמה מאות פוליאמוריים.

"אחד הדברים היפים בעיניי בפוליאמוריה הוא שאין דרך אחת להיות פוליאמורי", היא אומרת. "יש מי שמנהלים מספר מערכות יחסים זוגיות שכל אחת עומדת בפני עצמה, יש המנהלים מערכת יחסים מרובת משתתפים, אחרים מנהלים סוגים רבים ושונים של מערכות יחסים, ויש מי שמנהלים קשרים שאינם נופלים בטווח ההגדרות המצומצם של קשרים רומנטיים בין בני אדם. אני מנסה להתאים את מערכות היחסים שלי לצרכים שלי ושל האנשים שאתם יש לי קשר".

גאייה שטיינברג (21) מגדירה את עצמה כפוליאמורית למרות היותה א-מינית. היא חיה עם בת זוג ובמקביל יש לה חבר. "פוליאמוריה אינה רק פרקטיקה, אלא דרך חיים. העיקרון הוא לא רק מה שקורה בפועל, זה עצם הפתיחות והרעיון", היא אומרת.

שטיינברג מתגוררת בתל אביב ועובדת בתור מנהלת לוגיסטיקה בעמותת "אתגרים". את התואר הראשון שלה במגדר היא תתחיל בשנה האקדמית הבאה, וניכר כי מדובר באישה אינטליגנטית וחוקרת. "התוודעתי לפוליאמוריה באינטרנט בערך בגיל 15 כשהתחלתי לחקור את המיניות שלי, אבל רק בסביבות גיל 20 התחברתי לזה והצלחתי להבין איך זה יכול להשתלב בחיים שלי לאור העובדה שאני א-מינית. משהו בזה דיבר אליי", היא אומרת.

מקיטון, מאידך, גילה שהוא פוליאמורי במהלך מערכת יחסים מונוגמית בת 13 שנים עם בן זוג, שהתחילה כשהיה בן 20. "במהלך השנים הללו פיתחנו מערכת יחסים פתוחה, המאפשרת יחסי מין עם אנשים אחרים, אבל ללא רגשות", הוא מספר. "לאורך זמן התחלנו לפתח רגשות לאחרים, למרות שרצינו להישאר ביחד. תוך כדי מערכת היחסים אתו הבנתי שאני רוצה להיות פוליאמורי, ומונוגמיה פחות מדברת אליי".

צילום: ראובן קסטרו
ליהי רוטשילד. מהחלוצות בתל אביב צילום: ראובן קסטרו
למי יש כוח

כאמור, הפוליאמוריה חותרת תחת מודל הזוגיות הנורמטיבי. "הסטנדרט החברתי בעייתי מבחינתי כי הוא מייצג מערכת חברתית שלמה שבנויה על זוגיות פטריארכלית ומונוגמית, לאהוב בן זוג אחד, מגדר אחד", מסבירה שירי אייזנר (29), שחיה בתל אביב עם בת זוגה בת ה-21, לילך, ונמצאת כרגע בין סיום לימודי התואר הראשון ותחילת לימודי תואר שני.

אייזנר היא ביסקסואלית. בגיל 20 היא התוודעה באמצעות האינטרנט לאידאולוגיה שמאחורי המילה פוליאמוריה אשר גרמה לה לשאול את עצמה שאלות, ולבסוף להגדיר את עצמה ככזו. "אין מודעות לפוליאמוריה בארץ", מסבירה אייזנר, "אני חושבת שיש פה פוטנציאל לקריאת תיגר על הסדר החברתי".

בקהילה הפוליאמורית נוטים לחלק את מערכות היחסים לראשוניות ולשניוניות. מערכת יחסים ראשונית תופסת מקום גבוה יותר בסדר העדיפויות. רוב המשאבים, כמו זמן, הולכים למערכת היחסים הזו. כך לדוגמה מגדירות אייזנר ולילך, המתגוררות יחד, את מערכת היחסים ביניהן. לשתיהן יש בני זוג נוספים, אולם לארוחות יום שישי עם ההורים, אייזנר לוקחת רק את לילך, הנחשבת בת זוגה הראשונית. "מערכת היחסים שלי עם לילך נתפסת כיחידה הבסיסית שממנה אנחנו יכולות לקיים עוד מערכות", מציינת אייזנר.

מערכת היחסים הראשונית באה לידי ביטוי גם ביחסי מין לא מוגנים. "יש לי רק בן זוג אחד שאתו אני מקיים יחסי מין לא מוגנים", מסביר מקיטון. "זה מישהו שהלכתי אתו לעשות בדיקה ושנינו יודעים שאנחנו היחידים שמקיימים יחסי מין אחד עם השני בלי אמצעי מניעה. עם השאר אני נזהר, כי כמובן אין מונוגמיה".

ומה בנוגע למשפחה, ילדים? מקיטון ושטיינברג ציינו כי כרגע הם לא רואים ילדים בעתיד שלהם, ומשפחה נורמטיבית כנראה לא תהיה הבחירה שלהם בחיים.

אייזנר, עם זאת, שומרת לעצמה האופציה - לגדל ילדים בהורות משותפת, לא עם בן זוג או בת זוג אחד, אלא עם עוד אנשים. "אני באה ממשפחה מזרחית שבה הסבתא, האמא וכל הדודות גידלו יחד את הילד", היא אומרת. "זה מודל שאני מגיעה ממנו. זה אפשרי ונעשה, אבל אנשים לא מדברים על זה כיחידה אלטרנטיבית. המבנה המשפחתי כבר השתנה הרבה פעמים במהלך ההיסטוריה, ובתרבויות שונות יש אופציות שונות למשפחה".

כמו בכל מערכת יחסים זוגית, גם במערכות יחסים של פוליאמורים עולה הנושא הבלתי נמנע - הקנאה. "יש הבדל בין בגידה לבין מערכת יחסים שהיא לא שלי ושל לילך", מסבירה אייזנר. "ההבדל הוא הסכמה. יש קנאה, אבל כל עוד אנחנו מדברות על הרגשות וקובעות חוקים, היא לא תפרק את מערכת היחסים. ננסה להבין ביחד ממה נובעת הקנאה ואת זה ננסה לפתור את זה. פשוט, לא?"

כל המבזקים של nrgמעריב לסלולרי שלך

תגובות

טוען תגובות... נא להמתין לטעינת התגובות
מעדכן תגובות...

מדורים

  

פורומים

כותרות קודמות
כותרות נוספות
;
תפוז אנשים