ראשי » מקומי » שפלה » ראשון לציון

המהפך של משה צוקר: מהיי-טקיסט לנהג מונית

המונית של משה צוקר מראשון לציון מציעה לכם נהג שאוהב לדבר ואינטרנט במהירות 2.8 מגה. והוא בכלל איש הייטק בעברו, שמתפרנס ממכירת חלקי מטוסים לצבא ארה"ב

באחד מאחרי הצהריים האחרונים הזמנתי מונית, שלא כמנהגי, על מנת להגיע לאירוע בראשון לציון. לאחר ברכת שלום חטופה ומסירת היעד המבוקש לנהג, תכננתי להתמזג יפה בריפוד העור העוטף את המושב הנוח ולעטות הבעה מנומנמת על פני על מנת להימנע משיחת חולין המאפיינת נהגי מוניות. "את יודעת", פצח משה צוקר, הנהג, בשיח בניגוד לרצוני, "נכנסת למונית מיוחדת!".

"מונית הכסף?", השבתי ספק בזלזול ספק בתקווה קלושה, בעוד סימני שקלים חדשים מתחילים להתהוות באישוני עיני. "לא", צחקק צוקר לעברי, "יותר טוב מזה - מונית האינטרנט!".

זנחתי את מצב הצבירה הרפה אליו נערכתי מראש ועברתי להקשב. צוקר, נהג המונית החביב ביותר בו נתקלתי, עלה על רעיון פשוט אך גאוני – התקנת ראוטר סלולארי במונית המאפשר גלישה אלחוטית באינטרנט (wi-fi).

לדבריו, עד לאחרונה הייתה זו המונית האינטרנטית היחידה בארץ, אך מטבע הדברים חקיינים הגיעו בעקבותיו אם כי לא הצליחו להדירו מכס הכבוד שרכש כנהג המונית האינטרנטית המובילה בישראל, בזכות היותו איש שיחה מרתק ואוהב אדם ולצד מיתוג מוקפד.

מקור פרנסתו של צוקר, תושב ראשון לציון מזה 37 שנים, אינו מגיע מהמונה המתקתק: "באופן כללי אני מתעסק בחלקי אלקטרוניקה וחלקי מטוסים", מספר צוקר, "השכלתי בתחום המחשבים, הייתי טכנאי אלקטרוניקה ובשנת 2000 ניסיתי להיכנס לתחום ההייטק. התחברתי לחברת אורקיד שמתעסקת במודמים לתקשורת אינטרנט. לצערי נכנסתי לחברה בתקופה של גל פיטורין קשה בהייטק, והגל סחף גם אותי".

בעשור האחרון ידע עולם ההייטק תהפוכות רבות וצוקר, שרצה מקצוע יציב, החליט להוציא רישיון למונית: "לפני ארבע שנים קיבלתי מחברה ישראלית פרויקט בתחום הלוגיסטיקה והמחשוב, הקמנו מחסן למכירת ציוד מחשבים מיוחד – לא לאזרח הרגיל אלא בעיקר למטוסי קרב. לאחר שנה וחצי שוב יצאתי לחפש עבודה בשוק ולא מצאתי את דרכי".

אז כך איש מחשבים שמתעניין בהייטק הופך לנהג מונית?
"אני מאוד אוהב אנשים, יש לי חיבור טוב לבני אדם, השיחה תמיד קולחת. אני קשוב ומתעניין ונהיגה היא תרפיה עבורי, אז רישיון מונית דווקא נראה כמו פתרון אידיאלי לעיתות משבר".

◄ בואו להיות חברים של זמן ראשון גם בפייסבוק

צוקר הוא אדון לעצמו, מחליט מתי תתחיל ותסתיים המשמרת שלו אותה הוא מחלק בין תחנת השקם בתל אביב לבין נהיגה כנהג מונית עצמאי שאינו מקושר לתחנה. מקור פרנסתו העיקרי של צוקר מגיע מעבודתו מול הצבא האמריקאי וחברות אזרחיות בארצות הברית, בתחום חלקי האלקטרוניקה וחלקי מטוסים. "קנינו עודפים של הצבא בכל העולם ועודפי מפעלים",

הוא מספר, "ואני מוכר על פי דרישות".

בנוסף, שמונה ואף תשע שעות מיומו מבלה צוקר במונית, ועבורו זה באמת סוג של בילוי: "זה תחום שמתאים לי במיוחד. קודם כל אני איש של אנשים, אני אוהב להיפגש עם אנשים ולשוחח עם אנשים. הילדים שלי אומרים שאולי אני חופר קצת, אבל אין לי בעיה. זה מתאים לי. אני רואה בזה מילה חיובית".

איך עלה הרעיון לשלב אינטרנט אלחוטי במונית? הייתה דרישה מהנוסעים?
"לא, אף לקוח לא העלה את זה, לא חשבו בכלל על אופציה כזו. אבל יום אחד ראיתי כתבה בעיתון שיש כוונה להכניס אינטרנט לאוטובוסים. מאחר שאני איש מחשבים ותיק, אמרתי לעצמי – למה שלא אשקיע קצת ואהפוך גם את המונית שלי לנקודת גלישה חמה?

"אנשי עסקים רבים שמגיעים לארץ או כאלו שרכבם זמנית במוסך או מכל סיבה אחרת אין להם רכב כרגע, זקוקים לזמן הגלישה הזה והם אינם נוטים לנסוע באוטובוסים. אני יכול לתת להם את השירות הזה במונית".

מבחינת ההוצאה, מדובר באלף שקלים לרכישת הראוטר הסלולארי והתקנתו במונית בנוסף להוצאה חודשית קבועה של כמאה שקלים וסכום נוסף על פרסום השירות באינטרנט. "הראוטר הביתי הוא סלולרי, עובד על 12 וולט שזה בדיוק המתח גם במונית. בבית הוא היה ראוטר לעת מצור למקרה שהראוטר הרגיל ישבוק חיים, אז הכנסתי אותו למונית.

"הוא צריך אנטנה כדי לעבוד היטב והיא קיימת. איכות הגלישה טובה, מהירות של 2.8 מגה, גם אם יגלשו במונית שלושה או ארבעה אנשים במקביל. זו מהירות אידיאלית לצרכי עבודה מול מיילים ומול אתרים כגון הפייסבוק, אך לא לצורך הורדת קבצי מוסיקה או סרטים. ממילא אנשים לא יבזבזו את הזמן היקר שלהם במונית בשביל להוריד קבצים, הם צריכים את הזמן הזה בשביל לעבוד או להתעדכן במיילים אישיים".

יש לך הוצאות כספיות לא מבוטלות על הגימיק, אתה מתמחר את הנסיעות בהתאם?
"בכלל לא, הנסיעות מתומחרות על פי מונה רגיל או מחירון רגיל. אני לא עושה את זה בשביל הכסף, אלא בשביל הערך המוסף שהוא היכרות עם ארסנל רחב של אנשים ומתן שירות שהם לא יקבלו במקום אחר. היום יש לי ארבעה אנשי עסקים שבאים לארץ באופן תדיר מניו יורק אחת לחודש~חודשיים, ונוסעים רק איתי. פרט אליהם יש איש עסקים שמגיע מצרפת ומזמין אותי מראש".

איך הם מצאו אותך?
"במקרה, אנשי העסקים מניו יורק נכנסו אלי למונית ביפו באחד הימים, הם ראו את השלט על המונית שמפרסם שיש פה wi-fi, כמובן שהתחלתי לנהל איתם שיחה, הם נתפסו, ומאז אני מסיע אותם בארץ לכל עסקיהם. אני לא עובד לילות מתוך עיקרון, אבל בשבילם אני מגיע בכל שעה שהם מבקשים".

הוא נשוי, אב לשלושה (בני 34, 31, 22) וסבא טרי לנכדה בת עשרה חודשים. לדבריו, משפחתו קיבלה בהבנה את החלטתו לעלות על ההגה ולהתמודד עם כבישי ישראל הסואנים שעות רבות מידי יום: "הם הבינו שאבא צריך תוספת הכנסה מסוימת, כי ההכנסה מהעסקים שהוא עשה כל הזמן לא הספיקה וזה לא 'ירידה ברמה'. כל עבדוה מכבדת את עצמה. גם החברים שחלקם פנסיונרים וחלקם מהנדסי הייטק, וגם המשפחה שלי, מצאו עניין וגימיק בזה שאני נהג מונית".

ספר על חוויה מעניינת.
"היו שני פרופסורים שנסעו איתי לאוניברסיטה העברית בירושלים וניהלו במהלך הנסיעה דיון שהתגלה, כאווילי במיוחד. כשאספתי אותם, הם שמחו לגלות שהם יכולים לגלוש באינטרנט, ואני שמחתי שיש לי אנשי שיחה משכילים. ציפיתי לנסיעה מרתקת, אבל כל הנסיעה הייתי צריך לשמוע ויכוח משונה שהם ניהלו על השאלה האם סרטים משפיעים על האדם.

"נאלמתי דום, ואני לא רגיל לשתוק. הם התווכחו כמו שני ילדים קטנים, ובשלב מסוים התערבתי בשיחה וממש ביקשתי שנעבור נושא, כי אני מרגיש תמיד צורך להיות חלק מהשיח, אני מתעניין באנשים. ניהלנו שיחה על בני אדם בכללי, זה היה נחמד".

מה קורה אם נוסע לא מעוניין לשוחח אלא רק להשתמש בשירות האינטרנט? אתה מאפשר לו?
"ודאי, הייתה לי נוסעת קבועה במשך חצי שנה, אישה שעובדת מאוד קשה והיה לה פרויקט בפתח תקווה. היא עלתה למונית במקרה, ראתה שיש לי אינטרנט והזמינה אותי לחצי שנה מראש, שלוש פעמים בשבוע.

"הייתי מתייצב אצלה בבוקר ביפו והיא בירכה לשלום, שאלה מה שלומי והייתה שקועה באינטרנט. כיבדתי את זה. זה היה הזמן שלה להתעדכן במיילים, ובדיוק בשביל אנשים כמוה יצרתי את מונית האינטרנט".

לא תפנה לכל אחד בהכרזה על שירות האינטרנט שהמונית מציעה, אני מניחה.
"לא, אני פונה כמובן לאותם אנשים שאני רואה בהם פוטנציאל. דוגמא הכי פשוטה, נכנס זוג צעיר לאוטו וביקש לנסוע לתחנה המרכזית בתל אביב. הם היו דוברי אנגלית. פיתחתי איתם שיחה, שאלתי אותם מאיפה הם הגיעו לארץ, האם הם מטיילים או הגיעו לעסקים, וגיליתי שהם זוג שהגיע מניו יורק לטייל, לן עד עכשיו במלונות זולים בהם אין גלישה חופשית באינטרנט, והם לא בדקו מיילים כמה ימים. מיד סיפרתי להם שהם מוזמנים לגלוש חופשי בזמן הנסיעה.

"הצעתי להם שאסיע אותם לירושלים במקום שיעלו על אוטובוס, עשיתי להם מחיר טוב, הם נהנו מזמן הגלישה והתעדכנו במיילים שלהם, וכשחזרו לביתם סיפרו לחברים, שעתידים להגיע לישראל לביקור. זה מבחינתי המיתוג האידיאלי".

לא מרגיז אותך להיות כל כך הרבה שעות על הכביש?
"אני לא נרגן, מטבעי אני אדם רגוע והכביש לא מפריע לי. גם נהיגה של אחרים לא מטרידה אותי – אם מישהו רוצה לצפצף לי, כשאני יודע שאני נוהג כחוק, שיצפצף עד מחר. זה עובר מעליי".

לא היית רוצה להיות מורה לנהיגה? אנחנו צריכים מורים שלווים כמוך.
"לא, כי זה להילחם בכביש. אני טוב במתודיקה של הדרכה ולימוד, אבל אני מעדיף את האינטראקציה עם הנוסעים שלי. אני יוצא לעבודה בכיף".

איזה עוד תחביב יש לך?
"אני טועם יין ואוהב לארגן טיולים לחברים שלי ליקבים שונים. בדיוק בסוף השבוע האחרון היינו בגליל, שיפה ופורח עכשיו, ביקרנו ביקבים ומלאנו פינו יין. אבל הנהיגה והשיחה עם אנשים תמיד הייתה ותהיה התרפיה שלי. זה הזמן שלי לנפש".

נא להמתין לטעינת התגובות

מעדכן תגובות...