פעיל בקהילה הדארפורית בתל אביב שב לדרום סודן ונהרג
אדם עבדאללה, אחד ממייסדי עמותת "בני דארפור" ופעיל ותיק בקהילה הדארפורית בדרום תל אביב, נהרג בתאונה ימים בודדים לאחר ששב לדרום סודן
אדם עבדאללה צילום: עמותת ''בני דארפור''
רבים מבני הקהילה חשבו בהתחלה שעבדאללה נרצח בשל פעילותו הפוליטית או בשל השהייה בישראל, אך הרוחות נרגעו מעט לאחר שביום שישי, במהלך טקס קהילתי שנערך לזכרו, התברר שמדובר בתאונת דרכים. עם זאת, יש בקהילה מי שעדיין טוענים שנסיבות התאונה חשודות.
"אדם מאוד רצה לנסוע לדרום סודאן ותכנן להקים חברה לייצור מזון עם אחיו ולהתחתן", מספר חברו אסמעיל אחמד, מהפעילים הוותיקים בקהילה בארץ ובעליו של מרכז ללימוד ותיקון מחשבים ברחוב נווה שאנן.
"הוא תכנן להגיע לבירת דרום סודאן ג'ובה, ולא לחזור לדארפור כי שם עדיין מסוכן. הוא התנגד כשהתברר לו שיצטרך לעבור דרך העיר וואו מסיבות בירוקרטיות, אבל נסע בכל זאת. בדרך מוואו לג'ובה הוא נסע במכונית עם שישה אנשים שלא הכיר, ובתאונה היה היחיד שנהרג, האחרים לא נפצעו קשה במיוחד. הוא נקבר במהירות, בלי שחיכו לבדיקות או לקרובי משפחה.
"לא ברור אם ידעו שהיה בישראל או על העבר שלו בתנועות מחתרת דארפוריות. כיום, עם האינטרנט, כל אחד יכול לדעת במה אתה מעורב, וייתכן שהשלטונות שם מפחדים מאנשים עם ניסיון בהתארגנות פוליטית".
"הוא רק דיבר על הבית שלו"
סיפור חייו של עבדאללה אופייני לרבים מבני הקהילה בארץ. הוא נולד ב-1975 בכפר קיטורי שבחבל דארפור. ב-2004, לאחר שסיים את הכשרתו כעורך דין ועם התגברות היקף רצח העם בחבל, ברח מסודאן למצרים, שם פעל בניסיון לאחד בין גולי המחתרות הסודאניות.
הלחץ על הפליטים הסודאנים במצרים הביא אותו לברוח לישראל ב-2007. בתחילה החליף כמה עבודות עד שהצליח לגייס את הכסף לפתיחת המסעדה ביונה הנביא, שהייתה בין היתר דרכו להציג לציבור בישראל את התרבות והאוכל הסודאניים. במקביל פעל להקמת עמותת "בני דארפור", והשקיע מאמצים בניסיונות לאחד את בני השבטים השונים מדארפור, שבשנים הראשונות בארץ התקשו לשתף פעולה.
"כל הזמן הזה הוא רק דיבר על הבית שלו, על הרצון לחזור", מספרת מאלכ מוצלח, תושבת לוד ומלצרית ב"חומוס גן עדן", שעם השנים התיידדה עם הבוס שלה. "ביום שהקימו את דרום
סודאן ארגנתי לו ולשותף שלו מסיבת הפתעה עם פרחים ועוגה, והייתה כאן חגיגה גדולה. לפני שבועיים הוא אמר לי שהוא נוסע והופתעתי שזה קורה כל כך מהר. כמה ימים אחרי זה השותף שלו סיפר לי שהוא נהרג בתאונה. הייתי בהלם".
"רק מעטים ידעו על הכוונה שלו לחזור הביתה, ולכן רבים הופתעו לשמוע על מותו", אומר אחמד. "קצת לפני שהוא נסע הוא ניסה לשכנע אותי לבוא אתו והבטיח שיחפש לי שם עבודה כמורה. היינו שכנים וישבנו ודיברנו עד אחת וחצי בלילה לפני הטיסה. אמרתי לו שהגיוני שהוא יחזור, מפני שהוא רווק, אבל לי יש פה ילדים, וזה מוקדם מדי לחזור הביתה במצב הנוכחי.
"בכל מקרה תמכתי בו, ולא האמנתי שיקרה לו שום דבר כי הוא אדם שידע להסתדר והיה מתיידד עם אנשים בקלות. צריך להשלים עם הדרך שבה החיים יכולים להסתיים במכה, אבל אני חושש שתמיד נשאר עם החשד שחיפשו אותו".
נא להמתין לטעינת התגובות
אקו"ם