היידה ביבי: להלל, לקלס ולשבח את מנהיגנו הדגול
אולי באמת הגזמנו? אולי זה לא כל כך נורא שפקיד עשה טעות וביקש שדן כנר יספר לעם על גדולתו של המנהיג העצום, הרם, השקול והרחום?

והנה חידה: מה יהיה האירוע הבא שינחה דן כנר?
התשובה בסוף המאמר.
שלושה ימים אחרי הפיאסקו אני מנסה לחפש את המילים שאולי עוד לא נאמרו. אני לא בטוח שאמצא, מבטיח שאשתדל. אני מנסה לשמוע, ואפילו להקשיב, לקולות החדשים שעולים מאתמול על כך שקצת הגזמנו בתגובה לקובץ השטויות שדקלם דן כנר בעניין גדולתו, נשגבותו, יעילותו, הדרו, חכמתו, בינתו, כוחו, מותניו, עדיפותו, יכולתו וכמובן אלוהיותו של נתניהו. הכול נכון אגב. אין מילה אחת שאיננה נכונה (ונראה מי מוכן להצביע על תכונה אחת שקרית שלא שייכת לאדוננו מלכנו).
אז אולי באמת הגזמנו? אולי זה לא כל כך נורא שפקיד זוטר עשה טעות וביקש שדן כנר יספר לעם
הרי אנחנו יודעים עמוק בלב שאכן מדובר באישיות יוצאת דופן, רחומה אך החלטית, מהירת החלטה אך שקולה, יפה אך מכוערת. מה פתאום מכוערת? טעות שנפלה ואני כבר מוכן להוציא את עצמי להורג אלא אם אבינו יבקש אחרת. האם אני שומע בקשה למנוע את התאבדותי על כי טעיתי שלא על מנת לפגוע? כלום? מישהו בכל זאת רוצה לעצור את האבדון? טוב, ביי.
בסוף החלטתי להמשיך לחיות כי העניין הבא חשוב מדי. בטח גם אתם שמתם לב שהפכנו לשוביניסטים דוחים, בהמות אדם וקלגסים קלי יד שבמחי זקן ושטריימל דורכים על אישה רק כי היא אישה, מעיפים אותה לאחור רק כי היא אישה ואם אפשר, משפילים אותה בקצוות רק כי היא אישה.
מתי נהיינו חזירי אדם? ביום שבו הרשינו להדיר זמרות מהופעות בצבא או ביום שבו לא הסכמנו שנשים יספידו את יקיריהן בבית הקברות? אולי ביום שבו הסכמנו לצעוק על אישה ברבנות - מגורשת, מגורשת, מגורשת - או אולי דווקא ביום שבו התחתנו אתן ולא נתנו להן לפתוח את הפה מתחת לחופה? כי ככה ביקש הרב כמובן. אולי דווקא ביום שבו הסכמנו שנשותינו וילדותינו יידחפו לעזרת הנשים אי שם מאחורה?
אז די. אנחנו, כהרגלנו, לא נסתפק בלדבר, בלכתוב ובלגלגל עיניים, אלא נצא לשטח. בכל שבוע, ואשמח אם תצטרפו, נצא להחזיר נשים לשלטים, נעלה על אוטובוסים ונחזיר מלחמה למי שינסה להזיז אישה למקום פחות טוב ובעיקר נפסיק להגיש את הלחי השנייה. עשינו את זה פעם, זה לא ממש צלח. את כל הפרטים תוכלו למצוא בדף הפייסבוק שלי. חברים, חברות, מחזירים מלחמה כי הבא להשפילך, הקדם להעיפו מחיינו.
צר לי על חובותיו של האיש, זה תמיד עצוב לשמוע על מישהו שמסתבך כלכלית. אבל מוציא מהדעת שהאיש הזה ההין להרוויח כל כך הרבה, לקרוע אותנו על כל פיתה עם כרובית שמכר במזנון האליטיסטי המפונפן והעאלק גורמה שלו.
מוציא מהדעת שהמוני ספקים, אנשים קשי יום, שמכרו לו פעם עגבניות נשארו עם המכנסיים למטה כי הוא פשט את הרגל, המשיך לעשות מלא כסף והם נשארו עם הלשון בחוץ בחסות בית המשפט והחוק בכלל. אז עכשיו קרעו את המסכה והוא יתחיל להחזיר לפחות חלק ממה שהוא חייב, ואגב, מי הדביל שהאמין שכוכב טלוויזיה בערוץ 2, בעליהן של שלוש מסעדות מצליחות בתל אביב, מרוויח רק 6,000 שקל???
אולי גם את האיש הזה צריך לעצור ולברר מה שלומו. וכן, אין ספק שהטלוויזיה היא ראי העם. מרגול, אייל שני, ועם אלף אלפי הבדלות - טופז הם חלק מהזוהמה הכללית שפשתה בנו.
נו? אתה כבר מבין שנגמר? סוף משחק? פוס? הן אפשר, הן אפשר שאגו אחים כי נגמר? לא, אה? מדובר בדביל. אגב, זה נכון שאתה מוכר איזה אוטו במצב טוב יד שנייה מרופא עיניים בכיר?
איתן כבל, באופן ברור. אולי הוא לא יהיה יו"ר ההסתדרות (ואני מודה שאחרי שראיתי את התחקיר על עופר עיני בערוץ עשר, קצת חבל), אבל לאיש נכונה קריירה ענקית כסטנדאפיסט צמרת. הפרודיה שהביא על ביבי הייתה הטובה ביותר מכל מה שנכתב ונאמר עד כה. שיחקת אותה איתן, אתה יכול לחזור למילואים.
נכון לרגע זה לא נשרפה עוד שום משפחה מחנוכייה שנפלה באמצע הסלון. בואו ננסה להמשיך בקו הזה.
כלב: תגיד, סגרו לך כבר את הערוץ?
אני: עוד לא, למה?
כלב: כי אני מפחד שתהיה תקוע לי כל היום בבית, תזיין את השכל ותסתיר לי את הטלוויזיה.
אני: מה יש כבר לראות בטלוויזיה?
כלב: מה יש לראות? מה יש לראות? עכשיו, הרגע, אתה מסתיר לי את התחקיר החדש של רביב דרוקר
אני: על מה הפעם?
כלב: על הוופלות שהבן של ביבי קנה בהקפה במכולת.
אני: איך זה נגמר?
כלב: בסוף הוא אכל את הוופלות. זוז, אתה מסתיר לי את הפן של דן כנר.
חיזבאללה בצרות כספיות.
עדיין יש להם כנראה מספיק כסף למלחמת לבנון השלישית.
התשובה:
זאת לא השאלה. השאלה היא מתי יהיה המחזמר - דן כנר על הגג. או לא.
שבת שלום!
meroz.guy@gmail.com
