איזה שכונה: מה הסיפור של שכונת קריית מאיר?
הרחובות אבן גבירול, צייטלין, דובנוב ומאנה בתל אביב הם בעצם שכונת קריית מאיר. עכשיו, לאחר שנים של הזנחה, מנסה העירייה לשקם אותה
כניסה למבנה בשכונת קריית מאיר צילום: אילן שחורי
שם השכונה שונה במהרה לאחר שימים אחדים לאחר תחילת האכלוס, בספטמבר 1936, נפטר ראש העירייה מאיר דיזנגוף. השכונה זכתה להיות הראשונה להנציח אותו ונקראה קריית מאיר.
הקמת השכונה הייתה יוזמתו של עסקן עירוני בשם שלום פחטר, שביקש לתת בעיר המתפתחת פתרון לבני המעמד הבינוני והגבוה, בתגובה להקמת שכונות בעיר לפועלים בשם "מעונות עובדים".
פחטר מימש את תכניתו ב-1933 על ידי רכישת שטחים מתושבי הכפר הערבי סומייל, מעיריית תל אביב ומהטמפלרים של שרונה. התכנית של יהודית סגל-שטוצלר, האדריכלית שנבחרה לתכנן את השכונה, הייתה פשוטה בתכלית: הקמת 13 בתים תלת-קומתיים בסגנון החדיש הבינלאומי. בכל בית 12 דירות. לבתי השכונה נבנו 26 כניסות זהות, שבילים הובילו מבית לבית, והמרכז, בשטח של כ-11 דונם , יועד לגינה ססגונית.
ההיענות ליוזמה הייתה עצומה, ובתוך מספר ימים לאחר הכרזתה נרשמו אליה למעלה מ-700 איש . כל אחד מ-12 הבתים נרשם בנפרד כקואופרטיב, וזכה לשם מיוחד כמו בית התומר, בית הגיא, בית בצר, בית מדות, בית השרון, בית עובד, בית גזית ובית רימון.
השכונה של חיים לסקוב ומינה צמח
בתצלומי אוויר מאמצע שנות ה-30 נראית השכונה כמבצר מבודד באמצע החולות, והיא הייתה מוקפת בשדות, ביצות, כרמים ופרדסים בגבול שבין תל אביב לכפר הערבי סומייל. אזורי המגורים העירוניים האחרים מרוחקים מהשכונה מאות מטרים ובתוככי האי האורבני המוזר הזה היה חבוי גן שלא נראה כמותו עד אז בתולדות ההתיישבות העירונית בארץ ישראל.
רבים מהאישים המרכזיים בחיים של תל אביב עברו בשכונה זו, נולדו או גרו בה, כמו שופט בית המשפט המחוזי
בתל אביב לשעבר מקס קנת, ראש העירייה לשעבר חיים לבנון, רב-אלוף חיים לסקוב, שר המשפטים לשעבר פרופ' דוד ליבאי, ד"ר מינה צמח ואחרים.
לאורך השנים נבלעה השכונה היפה במגדלים ובמבנים הרבים סביבה. גם שיטת הרישום של המגורים שונתה וכל בית הפך לעמותה. לאחר שנות הזנחה רבות מתחיל באחרונה הליך לשיקום השכונה, עצי הירק שבה והמבנים, כדי להחזירה לפינה הירוקה המיוחדת שהייתה לפני שנים ולשכונת עיר הגנים האמיתית שצמחה בתל אביב.
נא להמתין לטעינת התגובות
אקו"ם