ראשי » מקומי » השרון » רמת השרון/הרצליה

סערה ברמת השרון: למה צריך להשקיע עוד כסף בחברה הכלכלית?

החלטתו של איציק רוכברגר להרחיב את היקף ההשקעה בחברה הכלכלית עוררה תגובות נזעמות בישיבת המועצה. אפילו בקואליציה ביקרו את ראש העירייה. יונה ברגור: "אני חושש שמעבירים כסף לחברה הכלכלית כדי למנוע מהמועצה לפקח על פעולות העירייה"

ישיבות מועצה שבהן נוכח חבר אופוזיציה אחד בלבד לא אמורות לגרום בדרך כלל לסערות גדולות. אולם ברמת-השרון די באופוזיציונר אחד כדי לחולל מהומת אלוהים. הסערה התורנית באה בעקבות החלטת ראש העירייה, איציק רוכברגר, להגדיל את כמות ההשקעות בחברה הכלכלית.

ישיבת המועצה שנערכה בשבוע שעבר נפתחה בהצעה שהעלה רוכברגר לאשר השקעת בעלים בחברה הכלכלית בסך 4 מיליון שקל כדי לאפשר הקמת יציעים באצטדיון הכדורגל.

גזבר העירייה גיל גורדון הסביר כי מכיוון שהיציעים ניתנים לפירוק, החברה הכלכלית תוכל להשכיר אותם לאירועים שונים. בדרך זו אפשר יהיה להחזיר חלק מההשקעה וגם לקבל החזר מע"מ בסך 640 אלף שקל.

חבר האופוזיציה היחיד שנכח בישיבה אבי גרובר התעקש להקשות את החיים על ראש העירייה. "מדוע שהחברה הכלכלית תקבל את ההחזר ממע"מ. אני מציע שהעירייה תרכוש, והעירייה תקבל את ההחזר".

גורדון הסביר כי מכיוון שהעירייה מחזיקה ב-100 אחוז ממניות החברה הכלכלית ה"השקעה בחברה היא למעשה השקעה בעירייה". גרובר לא התרצה. "אתה מסביר לנו מה טוב לחברה הכלכלית. אני לא מייצג את החברה הכלכלית. אני מייצג את טובת הציבור. אני רוצה להבין מה טוב לעירייה".

לאחר שאושרה ברוב קולות ההצעה להעביר סכום של 4 מיליון שקל לטובת הקמת היציעים באצטדיון גרונדמן, שלף רוכברגר את השפן הגדול - הסכם מסגרת שבו תוכל החברה הכלכלית לנהל את השקעותיה בלי לקבל אישור מהמועצה על הוצאותיה השוטפות.

רוכברגר הסביר את המהלך בכך שהוא לא מרוצה מקצב הבנייה והפיתוח בעיר. "מחלקת ההנדסה עושה עבודה טובה, אבל זה לא מספיק מהיר ויעיל לטעמי. אני רוצה יותר בנייה, יותר פיתוח. מבחינתי, אין לי בעיה להעביר את מרבית העבודות של העירייה לידי החברה הכלכלית, אם זה יוכיח את עצמו".

גרובר הזדעק: "החברה הכלכלית היא זרוע ביצוע של העירייה שנסתרת מעין הציבור. הוא (רוכברגר) יכול לעשות שם מה שהוא רוצה, מעין מסלול עוקף מועצה. יש סיבה לכך שראש העירייה לא מסכים למנות חבר אופוזיציה לדירקטוריון החברה. זו לא סתם פגיעה משמעותית בבקרה. משהו לא כשר פה".

בנקודה הזאת הצטרפו למחאות

של גרובר גם חבר המועצה יונה ברגור. "יותר מדי כסף עובר לחברה הכלכלית ללא פיקוח ציבורי", הוא אמר. "אני חושש שזה נעשה כדי למנוע מחברי המועצה לפקח על פעולות העירייה".

חבר המועצה גיא קלנר רתח על האמירה הזאת. "מה שאתה מנסה לומר שאין לך אמון בחברה הכלכלית, זה קשקוש. אני הייתי מנכ"ל של חברה כלכלית, ואני אומר לכם שזאת השיטה הטובה והיעילה ביותר לנהל כספי ציבור".

רוכברגר לא התרגש מהתלהטות היצרים, ואמר לברגור: "תפקידך כחבר מועצה הוא לא לפקח על החברה הכלכלית באופן שוטף. בשביל זה יש ועדת ביקורת. בחברה הכלכלית יש דירקטורים מנוסים ואחראים ואתה צריך לסמוך על שיקול דעתם. אם זה לא נראה לך תצביע נגד".

ברגור הבין, כנראה, שכחבר קואליציה הוא טיפס על עץ גבוה מדי וחיפש סולם לרדת ממנו בדמות הגבלת ההסכם עם החברה הכלכלית לתקופה של שנה. ראש העירייה נענה לכך, וההסכם אושר.

החברה הכלכלית ברמת-השרון, שהוקמה לפני 12 שנים, עברה כמה גלגולים. תחילה היא הוקמה לצורך בניית מכון טיהור השפכים, אולם בעקבות החובות הרבים שצברה (15 מיליון שקלים, שאותם משלמת העירייה בתשלום דו-חודשי של חצי מיליון שקל עד שנת 2013) הוחלט להפסיק את פעילותה.

באפריל 2010 החליטה מועצת העירייה להשיב לחיים את החברה הכלכלית במטרה לקדם פרויקטים רבים בעיר. מדובר למשל בבניית 2,900 יחידות דיור ברצועת הנופש ובפיתוח של שני אזורי מסחר ותעסוקה: פיתוח אזור התעשייה בשכונת מורשה והקמת אזור התעסוקה המיועד לקום באזור סינמה סיטי.

הגזבר גיל גורדון, שהציג את התוכנית להפעלת החברה הכלכלית, ציין כי לאחר בדיקה שערך עם רואה חשבון בעל ניסיון הוא הגיע למסקנה שהפעלת החברה היא צעד נכון.

''במרבית הערים הגדולות והבינוניות קיימות חברות כלכליות. עירייה כמו שלנו זקוקה לגוף ביצועי שיחל בפרויקטים גדולים שהעירייה לא יכולה לבצע לבד'', אמר גורדון ושכנע את רוב חברי המועצה להרים את ידם בעד הקמת החברה.

שלושה חודשים מאז הוקמה החברה החלו הגלגלים לחרוק. מנכ"ל החברה, דני חן, התפטר ובמקומו מונה יובל צלנר, ששימש בעבר כעוזר לשר הפנים חיים רמון ומנכ"ל בחברה לפיתוח גבעתיים. לצד צלנר, ששכרו מגיע ל-80 אחוז משכרו של מנכ"ל עירייה, מועסקים בחברה הכלכלית גם מהנדס ומזכירה.

גורמים במועצת העירייה הביעו חשש כי ההשקעה בחברה הכלכלית לא תניב את הפירות המיוחלים וכי הוצאותיה הנאמדים ב-1.5 מיליוני שקלים לשנה רק ילכו ויתפחו. "הגזבר אומר בגלוי כי על פי התחזיות החברה צפויה להגיע לאיזון תקציבי תוך 4 שנים, ואני לא רואה בינתיים שהחברה מצדיקה את קיומה", אומר אחד מחברי הקואליציה שביקש להישאר בעילום שם.

"עיקר החשש שלי הוא לא מכך שמסיטים כספים למקום שבו העין הציבורית לא מגיעה אליהם, אלא מכך שהחברה מבצעת עבודות שעובדי העירייה, בעיקר אגף ההנדסה, אמורים לבצע. בדרך הזאת אנחנו מייצרים אבטלה סמויה ומשלמים כפול על אותה עבודה. אם ראש העירייה חושב שיש עובדים מיותרים בעירייה - אז שיפטר אותם. שלא ימצא דרכים להוציא עוד כספים כדי להעביר את המסר שלו".

האופוזיציונר אבי גרובר אמר לאחר הישיבה כי מה שקרה בחברה הכלכלית הוא סימפטום להתנהלות החובבנית של ראש העירייה. "אין שם תכנון, אין בקרה. הכול מתנהל בשליפות ונגוע בשיקולים זרים ואגו. כשאיציק מעביר את העבודה של מחלקת ההנדסה לחברה הכלכלית הוא לא סתם פוגע בעובדים, הוא מייצר בכוונה בלגן במחלקה הזאת, כי כשיש בלגן קשה יותר לפקח. עצוב לי על העובדים המוכשרים של העירייה שלא יכולים לעבוד כי לא נותנים להם כלים".

חבר הקואליציה אורי לוין, שהצביע נגד הקמת החברה הכלכלית, אומר כי תחושותיו לא היו נוחות מלכתחילה. "הקימו חברה בלי פרויקטים מוגדרים ובלי לקבוע אסטרטגיה ויעדים. זה נשמע כמו סידור עבודה, ולא כמו מיזם כלכלי יעיל".

לוין מבקש להבהיר כי אין לו טענות כלפי הרכב החברה הכלכלית, ומהרגע שקמה הוא מעניק לה ימי חסד. "יש לסיעה שלי נציג בדירקטוריון ואני מכיר חלק מהאנשים שם. אין לי טענה כלפיהם, יש לי טענה כלפי השיטה".

כדי למנוע מצב של חוסר שקיפות ביקש לוין בישיבת המועצה כי הפרוטוקולים של דירקטוריון החברה יועברו באופן שוטף לעיונם של חברי המועצה. רוכברגר סירב לבקשה. "אם אתה רוצה לראות מה נעשה שם תלך ותבקש את הפרוטוקול בעצמך. אני לא מתכוון לשלוח את זה באופן אוטומטי".

לאחר הישיבה הגיש לוין בקשה רשמית לקבל את הנתונים, אולם עד מועד סגירת הגיליון טרם קיבל את הנתונים שביקש. "אני רוצה להאמין שכל מה שנעשה בחברה הכלכלית תקין, אבל אני רוצה לראות את זה בעיניים שלי. אם לא - אני מבטיח לך שאעשה בלגן".

נא להמתין לטעינת התגובות

מעדכן תגובות...