"הוא היה בסדר": במושב עוזה מבכים את נפילת קדאפי
"יוצאי לוב במושב עוזה מבכים את נפילת שלטונו של שליטנו הנערץ מועמר קדאפי", זה הכיתוב על השלט שהוצב בקריית גת. בעקבותיו, יצאנו למסע לעוזה, היישוב הכי טריפוליטאי בארץ, ושמענו שם תובנות מעניינות מהתושבים המקומיים בנוגע לרודן הלובי
הכיתוב בצד התמונה הודיע: "יוצאי לוב במושב עוזה מבכים את נפילת שלטונו של שליטנו הנערץ מועמר קדאפי". וכשרואים שלט תמיכה כזה, באיש ההזוי שטבח בעמו במשך חודשים עד אשר יצא מארמונו בשן ועין, אי אפשר להתעלם.
אז יצאנו לעוזה. מרחק של חמש דקות נסיעה מקריית גת, מושב שעל פי האגדה האורבנית מעולם לא נמכר בו בית: מי שהגיע להתיישב שם, נשאר במקום לנצח. עניין אותנו לדעת מה התושבים בעוזה חושבים על המהפכה בלוב. כבר כשהגענו, הבנו שקדאפי היה יכול להרגיש כאן בבית: הרוב המוחלט, אם לא כל התושבים, הינם יוצאי לוב. אנחנו מכנים אותם בישראל "טריפוליטאים".
מספיק רק להסתכל על שמות המשפחה שתלויים בכניסה לבתים: גואטה ומגידיש שולטים שם ללא עוררין. לא ספרנו, אבל בהערכה גסה – לפחות חצי מבני המושב הם בעלי אחד משני שמות המשפחה הנ"ל. מדי פעם יש גם משפחת בלולו, או משפחת עטיה – גם הם טריפוליטאים – אבל בכל כמה בתים אפשר למצוא פה גואטה ומגידיש.
המהומות שהחלו בלוב לפני כחצי שנה עוררו גם את המושב הקטן עוזה מהתרדמה התמידית שלו. כל בני המושב התחברו לטלוויזיות, לערוץ אל ג'זירה, לדיווחים באינטרנט, לאתרי החדשות בערבית, כדי לדעת מה קורה במולדת. האם השליט של לוב בארבעת העשורים האחרונים באמת הולך לאבד את כיסאו?
התשובה הסופית ניתנה בשבוע שעבר, והמילה האחרונה הייתה של המורדים. קדאפי עדיין לא נתפס, אבל בפרלמנטים המאולתרים של עוזה לא מפסיקים לדבר על הנפילה של המנהיג. יש כאלה שאכן כואבים את נפילתו של קדאפי, ועד היום מוכנים להישבע
אחד התושבים הראשונים שאנחנו נתקלים בהם הוא יוסי, שלא מעוניין לחשוף את שם משפחתו, למרות שלא צריך להיות בוחן כליות כדי לנחש מהו. "אמא שלו היא יהודייה, מה שאומר שלפי ההלכה, הוא גם יהודי", הוא קובע.
"הוא יהודי, אפילו אם הוא לא ממש חי כמו יהודי, או אפילו מודה בזה. ולמרות כל ההכחשות, יש לו קרובת משפחה בארץ. יש לו בת דודה רחוקה שגרה בנתניה. אז אולי הוא יכול לעשות לכאן עלייה פעם. כבר היו דברים יותר מוזרים בחיים מזה".
אנחנו ממשיכים במסע בעוזה ופוגשים את עמוס. הוא שמח לדבר על קדאפי ועל לוב. "נכון שקדאפי היה איש אכזר, אבל ליהודים הוא היה ממש בסדר גמור", מסביר עמוס את התחושות של יהדות לוב כלפי הרודן. "אתה יודע שהוא שמר על בתי הכנסת שנשארו בלוב, למרות שאין בלוב יהודים? בערך בשלב שהוא עלה לשלטון, היהודים כבר עזבו את לוב, ואם הוא היה רוצה, באמת שזה תוך יום כל בתי הכנסת היו נהרסים.
"אבל הוא בחר לשמור על בתי הכנסת האלו, וגם על ספרי התורה. אני יודע שיש שם גם אנשים שגרים ליד בתי הכנסת הנטושים, שדואגים שלא יפגעו בהם. אז כששומעים את הדברים האלה, ברור שיהיה מי שיחשוב שקדאפי הוא משלנו".
בתי הכנסת בלוב ממלאים את לבו של אליהו גואטה בגעגועים. עד היום הוא זוכר את בית הכנסת הספציפי בלוב, שבו הוא נהג להתפלל כילד. הוא חגג בר מצווה בלוב, ובגיל 13 עשה עלייה לארץ. הוא מספר שבכל פעם שיש לו מצב רוח רע, הוא נזכר באותו בית כנסת, והחיוך חוזר לפניו.
עבור גואטה, הנפילה של קדאפי היא משמחת, כיוון שבכך הוא רואה פתח, אולי, לביקור במולדת. "אני מאוד רוצה לראות את לוב, והייתי עושה הרבה כדי שאוכל באמת לבקר שם", הוא אומר. "אני מקווה שעכשיו, כשאין יותר את קדאפי, נוכל לטייל שם ולראות את כל מה שהשארנו מאחור. אני לא יודע איך יורכב השלטון החדש, אבל אני מקווה שהוא יאפשר לנו לבוא לבקר במדינה ולראות אותה".
גואטה הוא בין הבודדים בעוזה ששמחים לאידו של קדאפי. "אני לא חושב שהוא טוב לנו בכלל", הוא מסביר. "הוא עשה למדינת ישראל את המוות, אז אני ממש לא בעדו. אני מכיר את הטריפוליאים טוב מאוד, ואני אומר לך שהם עוד יתפסו אותו. הוא יכול לברוח דרך כל מיני מנהרות, אבל שום דבר לא יעזור לו. טריפוליטאים זה טריפולאים. הם ימצאו אותו ויהרגו אותו".
אבל גם אלה שתומכים בקדאפי וגם הבודדים שמתנגדים לו מודיעים לנו באופן חד משמעי: לא הם אלה שפרסמו את שלט התמיכה בקדאפי. הם מציעים לנו להסתובב בכל רחבי המושב ולבדוק האם תלוי פוסטר של קדאפי על אחד הבתים. אבל גם הם שמעו על שלט התמיכה, מטעם "תושבי עוזה", שנתלה בקריית גת. למעשה, השלט הזה הפך לשיחת היום בעוזה.
התושבים מסבירים שאלה "המרוקאים של קריית גת" שתלו את השלט, במטרה לצחוק על החבר'ה מעוזה. אנחנו נוסעים לקריית גת, כדי לברר את העניין, ומגיעים למכולת של בני חסון. בחזית שלה תלוי שלט התמיכה. חסון מודה כי הוא העומד מאחורי השלט, ולא תושבי עוזה.
"תשמע, עשיתי את זה כקוריוז", אומר המוכר. "חשבתי שאנשים שם ייקחו את זה בצחוק. האמת היא שהרוב באמת לקחו את זה ככה. ביום הראשון אחרי ששמתי את השלט, עבר כאן בנאדם אחד ששאל אותי איך אני שם שלט של בנאדם כמו קדאפי על החנות. אבל חוץ ממנו – כלום. אנשים באו לחנות כדי להצטלם עם השלט הזה. נראה לי יותר מאלף איש כבר הצטלמו ליד השלט שלו. כולם נעצרים ומסתכלים על זה. אי אפשר לעבור ליד זה ולא להגיב".
אתה באמת תומך בו?
"כן. אני מאוד אהבתי את הצבעוניות של קדאפי. הוא היה אחד השליטים הכי מצחיקים שהיו כאן מאז ומעולם. אני אהבתי לראות אותו מגיע לאו"ם, או נפגש עם כל מיני שליטים. זה היה תמיד מעניין. הוא היה איש שאומר את כל מה שהוא חושב בפרצוף.
"תוסיף לזה את הבגדים המיוחדים האלה שלו, את העובדה שהוא גם באוהל, את שומרות הראש שלו. אני עד היום זוכר את הקטעים שאלי יצפאן היה תופס עליו. ואיך אפשר שלא לתפוס על קדאפי צחוקים? הוא היה פשוט מצחיק. כל דבר שהוא עשה, הוא עשה בגדול".
ומה עם הדברים הפחות מצחיקים שהוא עשה, כמו, לדוגמה, לטבוח באזרחים תמימים?
"הוא היה בסדר גמור איתנו, היהודים. תאמין לי, ישראל צריכה לתת לו פה מקלט מדיני. למרות כל מה שאמרו עליו, הוא היה אחד השליטים היחידים מכל העולם הערבי שנתן ליהודים לעלות לישראל, גם אחרי מלחמת ששת הימים.
"אחרי אותה מלחמה כולם סגרו את השערים. אפילו למיליון יהודים מרוסיה לא נתנו להם לבוא לארץ. אבל את קדאפי זה לא עניין והוא נתן ליהודים לעלות. לא הייתי רוצה לראות אותו בכנסת, אבל כן הייתי נותן לו לבוא לכאן, לברוח מכל העם שרודף אחריו עכשיו, ופשוט לחיות".
נא להמתין לטעינת התגובות
אקו"ם