יום הולדת עצוב: רביע באדר לא חוגג עד שגלעד יחזור
תעתועי הגורל: רביע באדר, צעיר דרוזי מחורפיש, נולד באותו יום, באותה שנה ובאותו בית חולים שבו נולד גלעד שליט. "בכל פעם שאני שומע את השם גלעד שליט אני מסתכל על עצמי ומדמיין שאני הייתי יושב בעזה, וגלעד שליט היה חוגג את יום ההולדת", מספר באדר
גם בני משפחתו המסורים של רון ארד חלמו כך שנה אחרי שנה, כל כך הרבה שנות סבל עם הרבה תקוות שהסתיימו באכזבה וכאב אין-סופיים. ממשלת ישראל אז, כמו ממשלת ישראל היום, לא הייתה מוכנה לשלם מחיר כבד עבור לוחמים חיים בשבי. רון איננו, גלעד עדיין חי. עדיין.
רחוק מהאוהל של בני משפחת שליט, ליתר דיוק בתחנת הרדיו שבה אני משדר "רדיו ללא הפסקה", יש מנהג שבו אופה אחת העובדות, ליאת קול קנייבסקי, עוגה מפוארת בכל פעם שיש למי מהעובדים יום הולדת. מנהלת משאבי אנוש כרמי מארגנת את העובדים שמגיעים לחדר העבודה של בעל או בעלת השמחה בשירה וצהלה והוא או היא מכבים נר לקול תשואות הקהל.
ביום שני האחרון סירב חתן יום ההולדת לקחת חלק בשמחה. מדובר בטכנאי השידור רביע באדר, צעיר דרוזי מחורפיש שבצפון. בשנת 2006 היה רביע חייל סדיר. במהלך שירותו שמע על חטיפתו של גלעד שליט ממפקדיו, ובהמשך למד את הפרטים מהתקשורת. במהרה התברר לו שהוא והחטוף גלעד שליט נולדו באותו יום, באותה שנה, באותו בית חולים בנהריה.
מאז שהתבררו לו העובדות האלו, מתוך הזדהות עם החייל החטוף, החליט רביע באדר לא לחגוג את יום הולדתו עד שיוחזר החייל החטוף. "אני לא יכול לחגוג יום הולדת, לשמוח ולזלול עוגות ולשתות עם החבר'ה בפאב כשחייל שנולד באותו יום, באותה שנה, באותו בית חולים ושירת באותו צבא בזמן שאני שירתי (גדוד חרב) בגבול הצפוני והוא בדרומי, נמצא באיזה חור בלתי ידוע אי שם בעזה", אמר.
אז החבר'ה ברדיו טרפו את העוגה, ורביע המשיך לעבוד אתי בתכנית. באופן אירוני עלה לשידור באותו יום איזה זבל הזוי מהחולירות שאני צריך לסבול, והפליץ מפיו את אחת האמירות הנדושות של "ההזויים" על תמיכתם בטרור של שדרים ועיתונאים, ונקב בסדרת שמות. למרבה הפלא הוא גם הכניס את רביע באדר לרשימה בשל שמו, מה שהוציא ממני את שיא הרוע לגבי המאזין ולגבי הבית בו חונך.
אחרי התכנית אמר לי רביע: "הדבר הכי כואב לי זה שבכל פעם שאני שומע את השם גלעד שליט אני מסתכל על עצמי ומדמיין שאני הייתי יושב בעזה, וגלעד שליט היה חוגג את יום ההולדת באולפן בתור אחראי השידור בתכנית שלך". בחור רגיש, רביע באדר. לתשומת לבם של כל המניאקים ששומעים שם שמצטלצל להם ערבי והופכים אותו ישר לטרוריסט.
ביום ראשון תיכנס לתוקף ההתפטרות של הרופאים המתמחים שאינם מוכנים לקבל את ההסכם שחתם יו"ר הסתדרות הרופאים, ד"ר לאוניד אידלמן, עם האוצר. אם זה יקרה, זה יהיה יום שחור לרפואה הישראלית ובעיקר לחולים.
בסוף השבוע שעבר הזדמן לי לפגוש רופאה מתמחה צעירה ובן זוגה על הבר במועדון "פיקוק" ברחוב מרמורק סמוך לאוהלי המחאה. ישבתי שקוע במחשבות על המחאה ועתידה אחרי שכמה אנשים עצבנו אותי בשדרה. המתמחה ובן זוגה (מתוך שיחתם הבנתי שהוא עצמאי שמרוויח לא רע) ניהלו שיחה ערה על עתידם, האם להישאר בארץ או לרדת למדינה שבה יוכלו להינשא, להקים משפחה ולחיות בתנאים אנושיים שיאפשרו להם גם ליהנות מהחיים.
השיחה הייתה קצת קולנית ולכן שמעתי כל פרט ממנה. הרופאה אמרה שאם לא ייענו הדרישות של המתמחים היא תממש את ההתפטרות,
היא ענתה לו בכעס ש"גם אם שנינו נצליח, אי אפשר לבנות כאן עתיד ולהקים משפחה". היה ניכר על שניהם שהם מאוד אוהבים. לא הייתי מעלה את עניין השיחה הזו, שבה הייתי די מציצן, אלמלא הקטע שבו החלו להתווכח אם להזמין עוד שני דרינקים לפני שיחזרו לאוהל.
"אתה דפוק בראש", כעסה הרופאה. "שני דרינקים עם טיפ זה ארבע שעות עבודה שלי". הזמנתי להם שני דרינקים וביקשתי מהרופאה שתבטיח לי שאם אני נופל לה בידיים בבית חולים היא נותנת לי את הטיפול הטוב ביותר. הרופאה צחקה צחוק גדול: "אין סיכוי שתגיע אליי, אני רופאת ילדים".
בחודש מאי פנה יואב חפר, מנכ"ל הספרייה המרכזית לעיוורים, כבדי ראייה ומוגבלים, למשרד החינוך וביקש שינחו את הוצאות הספרים של ספרי הלימוד להעביר לספרייה את הספרים שאושרו לקראת שנת הלימודים הבאה כדי שיוכלו להפוך אותם לספרים בכתב ברייל בטרם תיפתח השנה. בהמשך לפנייתו קיבל חפר מכתב, מסוג המכתבים הלא מחייבים: "פנייתך התקבלה והועברה לטיפול, בלה בלה בלה".
הזמן חלף, הספרים לא הגיעו ושנת הלימודים בפתח. לפני שבוע, כחודשיים אחרי פנייתו, שוב הודיעו לחפר ממשרד החינוך ש"פנייתו הועברה הלאה". חפר זועם: שנת הלימודים נפתחת ולעשרות תלמידים עיוורים, כבדי ראייה ובעלי מוגבלויות אחרות לא יהיו ספרי לימוד המתאימים לצורכיהם המיוחדים. אם הם היו שייכים למגזר של אלי ישי הבעיה הייתה נפתרת תוך חצי שעה.
בזמן האחרון אני נתון למתקפת פקסים שנראה לי שיש יד מכוונת מאחוריה. מתקפת הפקסים מכוונת נגד המחאה וראשיה, חלק מהטקסטים בלתי ניתנים לפרסום בשל הבוטות והגסות שבהם, עיקר תכנם הופך את אנשי המחאה בהכללה גורפת ל"הומואים ולסביות, נרקומנים, חשישניקים שכל היום מגלגלים צינגלעך ומעשנים, אלכוהוליסטים שמה שיש להם בראש זה ערק וודקה רד בול, ילדי שמנת מסריחים שמחפשים לעשות פוזה שופוני כאילוווו הם מהפכנים עם חולצות של צ'ה גווארה, משתמטים מצה"ל, חברים של שונאי ישראל שזורקים אבנים ופוצעים את חיילי צה"ל בבילעין, שונאי חרדים ומתנחלים, חד-הוריות שרמוטות שחסכו כסף על קונדום" - והרשימה היא ארוכה כאורך שדרות רוטשילד. גם מתקפת הכתבים עם הכיפות הסרוגות המזוהים עם נתניהו לא נפסקת לרגע, ובין השורות ניתן להבין אצלם שכל המחאה היא לא חברתית אלא אנטי-ביבית.
ימשיכו המשמיצים להשמיץ - דבר אחד ברור: הממשלה מפחדת, הטייקונים מפחדים, בעלי החברות שמשווקות את מצרכי היסוד מפחדים, והתוצאות כבר נראות בשטח - המחירים יורדים.
תזכורת לקוראים - חברי הכנסת של מדינת ישראל נמצאים באמצע חופשה בת שלושה חודשים, אליה יצאו אחרי שכמעט לא הספיקו לעבוד בבית המחוקקים כי הם היו בחופשה בת חודש וחצי בתחילת השנה. אירועי המחאה? האירועים הביטחוניים בדרום? שביתת הרופאים? ההכרזה על מדינה פלסטינית? כל זה לא מזיז להם. החופשה נמשכת. מי שלא מקנא שיקום.
zehavi@maariv.co.il
נא להמתין לטעינת התגובות
אקו"ם