פתיחת

מפגש קצוות: תלמידות י"ב מראיינות עולות לכיתה א'

לקראת שנת הלימודים החדשה הפגשנו בין שתי קצוותיה של מערכת החינוך. בתפקיד המראיינות: הדר לוטן ועדי קרסין, תלמידות כיתה י"ב במגמת תקשורת במקיף ה' בראשון לציון. בתפקיד המרואיינות: אגם רוס וגאיה אופיר, תלמידות כיתה א' מחולון

טלי בנדו לאופר | 1/9/2011 10:19 הוסף תגובה הדפס כתבה כתוב לעורך שלח לחבר
מי מאיתנו לא זוכר את ההתרגשות לקראת העלייה לכיתה א': רכישת קלמר וכלי כתיבה, ספרים ומחברות, כמובן תיק גדול וצבעוני, החברים החדשים שעומדים להיכנס לחיינו ובכלל המעבר למסגרת קשוחה ובוגרת יותר בהשוואה לגן הילדים.
הדר לוטן , עדי קרסין, אגם רוס וגאיה אופיר
הדר לוטן , עדי קרסין, אגם רוס וגאיה אופיר צילום: טלי בנדו לאופר


השבוע, לקראת פתיחת שנת הלימודים, הפגשנו שתי תלמידות י"ב לשיחת תיאום ציפיות עם שתי תלמידות טריות שהחלו אתמול, יום חמישי, את לימודיהן בכיתה א'. שתי הבוגרות, על תקן המראיינות - הדר לוטן ועדי קרסין (17), לומדות במגמת תקשורת בבית הספר מקיף ה' בראשון לציון.

ממרום שנותיהן במערכת החינוך שמחו הבנות לחוות שוב את התרגשותן של האפרוחיות הקטנות, שהחלו בצעד קטן את מסען הלימודי הארוך. לוטן וקרסין הגיעו למשימה כשבאמתחתן 11 שנות לימוד, צה"ל כבר ממש מעבר לאופק.

על תקן המרואיינות אגם רוס בת השש, שהחלה ללמוד השבוע בבית הספר "שמיר" בחולון והגיעה מלווה באמה, אחותה הגדולה ותיק ענק ורוד; וגאיה אופיר, גם היא בת שש, שתלמד בבית הספר "תבור" בחולון.

המפגש בין הנערות הבוגרות לילדות הנרגשות נפתח כצפוי במבוכה, אך לוטן, המנוסה בחבורה – היא משמשת גם ככתבת צעירה ב"מעריב לנוער", פתחה את הדיון:

מה אתן יודעות על בית הספר?
גאיה: "אני אהיה שם בהמשך השבוע במפגש עם אמא שלי ואז אני אכיר אותו".

אגם: "הייתי שם אתמול ופגשתי את המורה שלי. ביקרתי בו פעם, זה בית ספר שקוף, יכולים לראות דרכו את החצר".

לוטן: איך המורה? נחמדה? מי יותר נחמדה - המורה או הגננת?
אגם: "למורה שלי קוראים מיכל והיא נראית לי נחמדה יותר, לא יודעת למה".

קרסין: אתן חושבות שתלכו לבקר בגן?
אגם: "לא, אולי רק את הגננת של הגן הראשון, בתת חובה. לא אהבתי את הגננת בגן חובה, היו כל הזמן מפגשים וזה משעמם".

גאיה: "אחים שלי יהיו בגן של סימה שם גם אני הייתי, ככה שאני אראה אותה, אבל הייתי מבקרת גם אם הם לא היו, כי אני מאוד אוהבת אותה".

עוד בטרם החלו לשקוד על לימודיהן, שתי הילדות תמימות דעים לגבי מקור ההנאה העיקרי בבית הספר – ההפסקה. כך לשאלתה של לוטן בנושא עונה גאיה: "ההפסקה תהיה הכי כייפית", ואגם מסכימה איתה: "אני הכי אהנה מההפסקה, החצר גדולה ונראית כייפית".

קרסין: מי ילווה אתכן ביום הראשון לכיתה א'?
אגם: "אני רוצה ללכת עם אמא".
גאיה: "אני רוצה ללכת עם אמא ואבא".

לוטן: ומה תלבשו?
אגם: "אני יכולה ללבוש כל דבר אבל חייבים חולצה לבנה".

לוטן: האם תלמדו בכיתה עם חברים וחברות מהגן?
גאיה: "יהיו לי חברים מהגן. זה משמח אותי".
אגם: "יש לי חברים אפילו מהבניין שהולכים איתי לבית הספר".

גאיה ואגם מציצות כל הזמן בגאווה על התיק שישמש אותן בקרוב. "זה תיק מהעבודה של אבא שלי,

הוא עובד באגד", מספרת אגם. וגאיה מיד אחריה: "אני קיבלתי את התיק מהמשטרה שם אמא שלי עובדת. אני מאוד אוהבת ללכת איתה ולתייק, היא אומרת שאני טובה בתיוק. זה הרבה יותר כיף מהעבודה של אבא".

קרסין: ספרו לנו קצת על החופש האחרון שלכן בתור ילדות גן?
גאיה: "אני חזרתי אתמול מכרתים והייתי במצנח עם אבא שלי. זה היה מאוד כיף ובכלל לא מפחיד".
אגם: "אנחנו יצאנו הרבה מהבית לכל מיני מקומות".

בשלב הזה אסנת, אמה של אגם, מתערבת בשיחה ומונה אינספור מקומות בהם בילו בקיץ, שחלילה לא נחשוב שכל מעייניה של בתה הם מחשב וערוץ הילדים.

אגם: "היינו בלונה פארק, והיה מאוד כיף. גם יובל אחותי הגדולה באה איתי. עלינו על רכבת שדים".

קרסין: היא החזיקה לך את היד חזק שלא תפחדי?
אגם:  "לא, היא ישבה עם ילדים אחרים".
יובל מדגישה: "היא לא רצתה אותי!".

קרסין: מה הדבר שהכי קוסם לכן בבית הספר?
שתיהן בו זמנית: "לעשות שיעורים!".

לוטן: במה אתן חושבות שבית הספר יהיה שונה מהגן? מה תעשו בבית הספר?
אגם: "בצהרון שלי למדנו ברמה של כיתה ג', ככה אמרו לנו. אני כבר לא זוכרת בדיוק אלו נושאים, אבל למדנו כמו בבית ספר".

תלמידים בכיתה
תלמידים בכיתה צילום: אלי דסה

גאיה: "בבית ספר מקבלים שיעורים. בכלל, אני מאוד אוהבת ללמוד כל מיני נושאים, גם לקרוא וגם חשבון".
אגם: "גם אני אוהבת מאוד ללמוד, אבל אני מפחדת שאהיה תלמידה לא טובה".

לוטן: את מתכוונת להקשיב למורה? ולעשות שיעורים?
אגם: "כן. גם למדתי עם אמא בחופש חשבון וקריאה".

קרסין: אז אין לך ממה לחשוש. את תהיי בסדר גמור!
אגם פוזלת בביישנות לכפות רגליה, ומחשבות על העתיד ככל הנראה מתרוצצות במוחה.

לוטן: ומה לגבי מבחנים?
אגם: "אני אלמד עם חברה ועם יובל אחותי, היא תעזור לי". יובל מסתכלת עליה בפליאה. כנראה עדיין לא סיפרו לה...

גאיה: "אני אלמד לבד, אני אהיה בסדר".

לוטן: איזה סנדוויץ' תבקשו ליום הראשון של הלימודים?
גאיה: "אני אוהבת לאכול לחם עם גבינה לבנה".
אגם: "אני אבקש שאמא תכין לי פיתה עם גבינה לבנה וחביתה".

בשיחה עם הבנות הצעירות, לא יכולתי שלא להתערב ולבחון את הידע הכללי של ילד בן שש במדינתנו מרובת האירועים.

מה אתן יודעות על המצב של מדינת ישראל? דברים שאתן רואות דרך הטלוויזיה למשל.
גאיה: "אני ראיתי הפגנה לגבי גלעד שליט".

את יודעת מי זה?
גאיה: "זה חייל שנמצא אצל הערבים".

ומה את חושבת על זה?
גאיה: "שהוא צריך לחזור הביתה".

שתיכן גרות בחולון. מה חסר לדעתכן בחולון?
גאיה: "ידעתן שחולון היא העיר האמצעית? היא נמצאת באמצע של מדינת ישראל".
אגם: "חסרים הרבה הרבה דברים".

דגלי תמיכה בגלעד שליט מחוץ לקריה
דגלי תמיכה בגלעד שליט מחוץ לקריה צילום: יהונתן שאול

כמו מה?
אגם: "יש בקושי בתים, הכל ריק. יש לנו מול הבית מלא חולות ואין שם בתים וחבל, כי אנשים יכולים לגור שם".

אסנת האם מסבירה כי הם גרים בשכונת "פנחס אלון" (ח~300), וכי מביתם ניתן לראות את חולות ראשון לציון, הריקים מכל מבנה, דבר הטורד את מנוחתה של אגם, שמדגישה: "גם חסרות גינות לשחק בהן".

לוטן מספרת לבנות על מגמת התקשורת בה היא לומדת, ואף מוסיפה כי כשתהיה גדולה היא תרצה להיות עיתונאית.
גאיה: "אני רוצה להיות שוטרת כמו אמא שלי".
אגם: "הכי טוב להיות שוטר, שלא יעשו לנו דוחות".

דבר נוסף שלוטן מספרת לבנות הוא השירות הצבאי, וכי בתום שנת הלימודים הנוכחית הן יתגייסו לצה"ל. "אולי לא יגייסו בנות עד שהן יגיעו לגיל 18", אומרת אסנת בתקווה. "אני בטוח אתגייס", אומרת גאיה בחיוך, "אני רוצה להיות בצבא, עם מדים".

גאיה מספרת כי היא עתידה ללמוד עם עוד כארבעים ילדים בכיתה. "גם אם אני ארגיש לא טוב או ארצה מאוד את אמא שלי אני לא אבכה, אני כבר לא ילדה גדולה", מציינת אגם, וגאיה מסכימה: "גם אני לא אבכה בכלל".

קרסין: לבית הספר צריך להגיע בזמן, אתן חושבות שתצליחו בכך?
גאיה: "אני קצת יודעת לקרוא שעון. נראה לי שאצליח לקום בזמן".

אגם: "אני חושבת שכן, כי בית הספר מאוד קרוב, יש דרך ממש קצרה עד אליו".

אגם, מה משמעות שם בית הספר שלך?
"קוראים לו 'יצחק שמיר' והוא היה ראש ממשלה במדינת ישראל".

יפה מאוד. מה אפשר לאחל לכן לשנה החדשה?
אגם וגאיה: "שנצליח בהכל ובעיקר שנצליח בשיעורים בבית ובכיתה!".

לומדים תקשורת

בשנים האחרונות חל גידול במספר מגמות התקשורת בבתי הספר באזורנו. לפחות 14 בתי הספר מלמדים תקשורת ובהם מקיף ה' בראשון לציון, "דה שליט" ברחובות, "קוגל" בחולון ו"חשמונאים" בבת ים.

הדר לוטן ועדי קרסין, המראיינות שלנו, הן כאמור תלמידות י"ב במגמת תקשורת במקיף ה' בראשון לציון. תלמידי המגמה במקיף ה' מתמחים בהפקות בווידיאו ובהפקות עיתונים ושידורי רדיו (בית הספר מפעיל תחנת רדיו). התלמידים משתתפים בסיורים לימודיים רבים, ובוגרי המגמה נבחנים בבחינות בגרות בתקשורת בהיקף של עשר יחידות לימוד.

לוטן וקרסין מספרות: "אצלנו בשכבה ישנן שתי כיתות של המגמה. בכיתה י' יש בחירה בין מסלולים: רדיו, וידאו ועיתונות. אנחנו בחרנו בעיתונות. במסגרת המסלול למדנו להתכונן לראיון, להכין תחקיר, שאלות, ועוד. גם ביקרנו במקומות כמו מוזיאון תל אביב במחלקת צילום עיתונות".

במסגרת לימודיהם פוגשים התלמידים הצעירים אנשי תקשורת מובילים כמו אברי גלעד, גיא מרוז ואורלי וילנאי פדרבוש. "השנה נעבור קורס צילום", מוסיפה לוטן ומספרת כי צפו במספר לא מבוטל של סרטים דוקומנטריים עליהם אחר כך התקיים דיון בכיתה.

כל המבזקים של nrgמעריב לסלולרי שלך

תגובות

טוען תגובות... נא להמתין לטעינת התגובות
מעדכן תגובות...

פורומים

כותרות קודמות
כותרות נוספות
;
תפוז אנשים
vGemiusId=>/local/shfela/ -->