ראשי » מקומי » דרום

תושבים בגבול עם מצרים: "מעולם לא הייתה פה דריכות כזו"

ההתרעות האחרונות של מערכת הביטחון בנוגע לחוליית מחבלים שעושה דרכה לפיגוע נוסף בישראל, הוציאו את הישובים לאורך הגבול עם מצרים משלוותם והכניסה חלק מהתושבים לבהלה. "מעולם לא הייתה כאן דריכות כזאת", הם מודים. "אנחנו עירניים, שמים עין. אם חוליה מסיני תחדור לכאן היום - אנחנו מוכנים לקראתה"

בימים אלה, על פי הערכות גורמי הביטחון בישראל,  מסתובבות במדבר סיני חוליות מחבלים שיצאו מרצועת עזה, תוגברו בדרך, ועתה הן נערכות לביצוע פיגועים במדינת ישראל, לאורך הגבול המצרי. כשבועיים אחרי הפיגוע בכביש לאילת, שזעזע את המערכת הביטחונית, איש אינו מוכן לחזור על התוצאה הנוראה הזו, ולכן ההתרעה הפעם פורסמה ולא נשמרה בסוד.

אלוף פיקוד הדרום, האלוף טל רוסו, סייר אתמול (ד') לאורך הגבול המצרי והתמקד בזירת הפיגוע. האלוף שיבח את התגובה המהירה של החיילים וציין כי יש היום מענה מבצעי רחב לכל תרחיש אפשרי לאורך הגבול המצרי.

האלוף ציין בשיחותיו עם המפקדים בשטח כי המטרה היא לתת תחושת ביטחון לאזרחים, וכי מתבצעות הערכות מצב כל הזמן, כאשר המסר המרכזי של האלוף הוא להחזיר בהקדם את השגרה לאורך הגבול המצרי.

אלא שהמרחק בין דיבורים על שגרה לבין המציאות, לא תמיד קרוב. בקדש ברנע, הישוב הגדול ביותר לאורך הגבול, חשים בדריכות כבר מרחוק, שכן כביש הכניסה ההיסטורי למושב נסגר לתנועת כלי רכב, והכניסה עברה לציר אחורי הממוקם בין החממות.

ביציאה מהמושב הייתה תמיד אפשרות לפנות לכביש הגבול לכרם שלום, אולם בעקבות ההתרעה הפך הכביש הזה לשטח צבאי סגור. סגירת הכניסה הראשית למושב כמו גם סגירת כביש 10 מהפניה של המושב לכיוון כרם שלום הופכת את האזור למעין אתר צבאי דרוך ומוכן להתמודד עם המחבלים, שלא ברור מתי ומהיכן יבחרו לתקוף לאורך הגבול הארוך. אם כך, אחד האיזורים הכי שלווים במדינה, שלא לומר משעממים, מוצא עצמו בשבועות האחרונים בחזית. ממש קו העימות.

ראש המועצה האזורית רמת נגב, שמוליק ריפמן, משוחח בכל יום עם התושבים המודאגים, ויש לו ביקורת לא קטנה על ההיערכות הביטחונית האחרונה: "גורמים בכירים בצה"ל שוחחו איתי וקיבלתי עדכון על המצב באזור שמפתחת ניצנה וצפונה, לאורך הגבול המצרי. יש לי הרגשה שגם במערכת הביטחון פועלים בהגזמה בגלל תוצאות הפיגוע בכביש לאילת. במערכת הביטחון החליטו לפרסם את דבר ההתרעה הנוכחית, מבלי שהעריכו את הנזקים מהפרסום הזה, כי זה יצר בהלה.

 
"בישובים שלנו מקפידים על שגרת חיים רגילה בעבודה ובלימודים. התחושה שלי היא, שככל שהזמן מתארך מאז פרסום ההתרעה, היכולת לשמור על כוננות גבוהה יכולה להיות בעייתית. צה"ל צריך לחסל את החוליה הזו בתוך סיני או על הגדר ולאפשר לנו שגרת חיים. אנו פותחים היום את שנת הלימודים כרגיל, והשינוי היחיד הוא שהילדים ייסעו לבתי הספר בצירים חלופיים, וזאת כדי למנוע פגיעה באוטובוסים של התלמידים. גני הילדים יפעלו כרגיל בתוך הישובים".

יש לך דוגמאות לפגיעה בתושבים בשל האווירה שנוצרה עקב פרסום ההתרעה?
"חברת החשמל הייתה צריכה להגיע היום לבאר מילכה, והחברה החליטה על דעת עצמה שלא צריכים לשלוח במצב הזה עובדים לכאן. הדבר הזה חמור, והוא חלק מהבהלה המוגזמת שנובעת מההתרעה".

מחברת החשמל נמסר בתגובה כי לחברה לא הגיעה פניה או תלונה על תקלה כלשהי במערכת החשמל בבאר מילכה, וכי אין כל הנחיה או הוראה לצוותי חברת החשמל לא לצאת לשטח לביצוע עבודות או פעולות. בחברת החשמל הדגישו כי "צוותי החברה פועלים לתיקון תקלות גם במהלך מלחמות ואירועים בטחוניים".

איציק לוי, בן 42, נשוי ואב לשלושה, הוא מנהל פרויקטים בתנועת "אור" וחקלאי המגדל רימונים אורגניים בסמוך לגבול. את המתיחות השוררת באזור בשבועות האחרונים הוא חש היטב:

"בעקבות ההתרעות לא מרשים לנו לנסוע על כביש מספר 10, אבל לחלקה שלי אני מצליח להגיע. יש הרבה תנועה של כוחות צה"ל בגזרה. אנו מנסים להמשיך את החיים כרגיל, נערכים לפתיחת שנת הלימודים, אבל צירי תנועה הסמוכים לגדר נסגרו, וקיבלנו הוראה להגביר עירנות. אני ארבע שנים בבאר מילכה, אבל התרעות כאלה עוד לא היו לנו. יש תדריכים ברמת כיתות הכוננות וצוות חרום מיידי, ויש מסרונים לעדכון".

לפני ארבע שנים החל לוי לגדל רימונים אורגניים. בשבוע הבא יחל הקטיף לייצוא לשוק האירופי. בבאר מילכה מגדלים גם עגבניות, זיתים וגפנים. "החיים ממשיכים בשגרה, אבל כולנו מרגישים שמשהו קורה בשטח", מודה לוי.

"עד היום זה היה ברמה של ידיעות

בצוות כוננות, אבל הילדים שואלים שאלות בנושא ההתרעות על פיגוע צפוי לאורך הגבול המצרי. יש לנו תחושה של ביטחון, אולם משהו קורה באוויר. אני מסייע למשפחה המקימה חממה לגידול עגבניות 200 מטרים מהגדר, ואנחנו עובדים בלי בהלה. אנו סומכים על צה"ל".

צורית חפר מבאר מילכה, עובדת המועצה האזורית "רמת נגב", מוסיפה : "בעקבות ההתרעה התחלתי לנעול את הבית בלילות, מה שלא עשיתי לפני כן. יש עירנות, אבל משתדלים לא להיות דרמטיים, כי אנחנו מורגלים בחיים ליד הגבול. אשמח לדעת שהכל בסדר ושאפשר להוריד הילוך ולישון בשקט. עד היום עבדנו ליד הגבול ונופפנו לשלום לחיילים המצרים, והם נופפו בחזרה.

"פתאום אנו כבר לא נוסעים על ציר הגבול. אנו לא היסטריים, אולם הבוקר הגיע לכאן ג'יפ צבאי עם חיילים. איננו רגילים להיות בסצינה של חרדה ביטחונית. אני מקווה שהסיפור יסתיים בקרוב, שזה לא ישפיע על היומיום".

הישוב הציורי עזוז ממוקם לא הרחק מהגבול המצרי, ממזרח לכפר הנוער ניצנה. 16 משפחות בלבד מתגוררות במקום, ובתוך הישוב מעולם לא נראו חיילים ופעילות. מאז שנשמעה השבוע ההתרעה על חוליית המחבלים מסיני, מוקף היישוב בחיילים השומרים יום ולילה ודרוכים להזנקה בכל שנייה ביממה.

דורון עקיבא, ממייסדי עזוז, מגדל זיתים לייצור שמן אורגני לייצוא ולשוק המקומי. על המציאות של הימים האחרונים הוא מספר: "אנחנו יודעים על ההתרעות ורואים את התגבור של צה"ל לאורך הגבול ומסביבנו. אני ממשיך לרדת לשטח ולטפל בזיתים שלי, אבל בעקבות ההתרעה אני לוקח נשק. כולנו נעשינו עירניים יותר, אבל צריך לזכור שבאזור המרכז היו יותר התרעות מאשר כאן".

עקיבא מספר באכזבה על העיתוי הלא נוח של ההתרעה הזו: "בימים אלה יש כאן מזג אוויר מעולה, ומטיילים רבים היו צריכים להציף אותנו, אולם בגלל המתיחות הביטחונית אזרחים ממרכז הארץ פוחדים לבוא לכאן.

"זה לא מוצדק, כי בתל אביב יש יותר התרעות ומחסומים מאשר ביישוב השקט שלנו. בשנים האחרונות אירעו שינויים בתוך סיני, ולצערי אף אחד לא היה ער להתגברות הגורמים האיסלמיים הקיצוניים בסיני. כבר לפני שלוש שנים צריך היה לסיים את הקמת הגדר לאורך הגבול המצרי, אבל אצלנו יש בעיה של סדרי עדיפויות. רק אחרי פיגוע כולם מתעוררים, ובעצם שכחו במדינה את הגבול המצרי ובעיות כמו המים והחשמל".

דרור פרידה, בן 54, נשוי לסיליה ואב לשלושה, מתפרנס מגידול עזים לייצור גבינות וכבשים לבשר. אנו מטיילים בשבילי הישוב עזוז, ודרור מספר: "מבחינת חיי היומיום העדר שלי יוצא למרעה מוקדם בבוקר. באחרונה אני לא יכול לשלוח מתנדבים למרעה עם העדר, ובגלל המצב הביטחוני אני חייב לצאת עם העדר בעצמי כשאני חמוש.


"אני מקפיד להיות באזורים שבהם אני מרגיש בטוח במרעה. אנחנו נזהרים, פוקחים עין, אבל יודעים שהצבא יגיע במהירות לכל אירוע. אני פה כבר שלושים שנה והכל פה היה שקט, מעולם לא הייתה דריכות שכזו. אני מקווה שהחיים יחזרו למסלולם".

עופר הרטוב, בן 50, נשוי פלוס שניים, הבעלים של אתר התיירות "חאן בארותיים", מציע טיולי גמלים ואירוח מדברי בבקתות בנויות מבוץ. "ההתרעה לקראת הפיגוע באילת הסתיימה לא טוב", הוא אומר. "הלקחים נלמדו, והצבא נערך כאן בהיקפים שלא הכרנו. הגבול המצרי סגור הרמטית בזכות הכוחות הגדולים, ואם פעם עברו פה 400 סודנים בחודש, היום איש אינו מצליח לעבור, כי מי שיתקרב לגדר או יחצה אותה יקפצו עליו כוחות צה"ל הרבים שבשטח.

"אנשים נבהלו מירי הרקטות על הדרום והחלו לחשוש מלבקר ולהתארח אצלנו, וזה גורם לביטולים רבים באתר שלי. הצבא עושה את שלו ונותן לנו לחיות, אבל הפרסום הפומבי על ההתרעה גרם לביטולים גורפים. אם יש חוליה בסיני שתחדור היום - אנחנו מוכנים לקראתה. כל הטיולים בוטלו אצלי והצלחתי רק לקיים טיול אחד באישור הצבא עבור מדריכים וחניכים בניצנה. אני מקווה שהמתיחות הזאת תסתיים ונחזור במהירות לשגרת הפרנסה שלנו כאן".

נא להמתין לטעינת התגובות

מעדכן תגובות...