עיר ואם: מילי אספרנסה-אלון, מיוזמות צעדת העגלות באריאל
"החלטתי שאני לא שותקת עוד, את קולי ישמעו. אני לא עוד כבשה המובלת לשחיטה, אני אמא, שעובדת קשה ורוצה לגדל את ילדיה בכבוד". למילי אספרנסה-אלון, מיוזמות צעדת העגלות באריאל, נמאס לראות איך "מעמד הבניים צריך לספוג הכל ולשתוק"
בצעדות השונות השתתפו קרוב ל-50 אלף אמהות, אבות, ילדים סבים וסבתות. מאחורי כל צעדת עגלות בכל עיר עומדת אמא או קבוצת אמהות שיזמו, הפיקו, הפיצו ויצרו מחאה חברתית בבית.
בפרויקט מיוחד נתמקד בכמה מהאימהות, בניסיון להבין מי הן ומה גורם להן לצאת באמצע חודש אוגוסט המהביל להפגנה, במקביל לעבודה ולילדים שמבלים את החופש הגדול בבית.
שם: מילי אספרנסה-אלון
מקום מגורים: אריאל
גיל: כמעט 27
מצב משפחתי: נשואה + 2: בן שנתיים וחצי ובת חצי שנה
עיסוק: רכזת בוגרים ב"מרכז האוניברסיטאי
1. מתי נתקלת לראשונה במחאת העגלות?
לפני חודש צפיתי בכתבה ששודרה בערוץ 2, בה הופיעו חמש הקודקודיות שלנו - ענת רוזיליו, ליאת ורד-בר, יעל ברדה, נגה קלינגר ושלי דביר. בכתבה הן סיפרו על כמה הן מתקשות לגדל ילדים ועל כמה עולה להן פעוטון בחודש. באותו רגע, הצטמררתי. פתאום התחוור לי שלא רק אני בקלחת הזו, אלא יש עוד כמוני! מרגע סיום שידור הכתבה, הגעתי להחלטה עם עצמי שאיני שותקת עוד, את קולי ישמעו! אני לא עוד כבשה המובלת לשחיטה, אני אמא, העובדת קשה ורוצה לגדל את ילדיה בכבוד!
2. מה גרם לך לארגן צעדת עגלות בבית?
מרגע שהחלטתי שאני חלק מהמאבק הארצי, ניסיתי בכל דרך להשתתף בצעדה בתל אביב, אך זו הייתה אופרציה מסובכת מידי בשבילי, ההתניידות עם הילדים, הנסיעה מאריאל, החניה בתל אביב, העגלות של שני הילדים, החום הכבד... וכשהקשיים הביסו אותי, החלטתי שאשאר באריאל ואנסה להפיק מכך את המירב.
3. אפרופו בית, יש לך בית משלך?
יש לי בית עם משכנתא של 4,000 שקלים. העצוב בסיפור הוא, שאנחנו לא יכולים להרשות לעצמנו לגור בדירה שקנינו, לכן נשכיר אותה במשך כמה שנים. כן כן, כל זה על מנת לקנות דירה באריאל, כי מה לעשות, למרות מה שאנשים חושבים, אף אחד לא נותן כאן דירה בחינם.
4. מה הכי מתסכל אותך במצב הנוכחי?
מתסכל אותי שאנו לא מפונקים כמו שנוטים לצייר אותנו. אני ובעלי גלעד אקדמאיים, למדנו כי חשבנו שזה 'יסדר' לנו חיים קלים יותר, קלים מאלו שלא לומדים; גלעד למד הנדסת בניין במשך 5 שנים ורכש מקצוע, הוא עובד המון שעות וכמעט שאנו לא רואים אותו בבית, חוזר כשהילדים כבר ישנים.
גם אני עובדת, ויחד אנו משתכרים לא רע ועל אף כל זה, לא מצליחים לגמור את החודש. מתסכל אותי שגן פרטי עולה לי 2,000 שקלים בחודש, כפול שני ילדים זה שווה 4,000 שקלים. ואין נחמה גם לאחר גיל 3, כי גם אז גן יעלה לי 1,700 שקלים. מתסכל אותי שכל המחייה מתייקרת ורק המשכורות נשארות בעינן. מהמשוואה הפשוטה הזו ניתן להסיק שאנו כל חודש צוברים גרעון. גרעון ענק. עצוב מאד.
5. אם היית יכולה לבחור צעד אחד שיינקט לטובת האמהות - מה הוא יהיה?
חוק חינוך חינם החל מגיל 3 חודשים, או הכרה במס על הוצאות טיפול בילדים.
6. איך הגיבו בן הזוג והילדים למעורבות שלך?
לבן הזוג אין זמן להשתתף איתי במחאות, בגלל השעות המטורפות שהוא עובד, אך הוא תומך ומקווה שבאמת יהיה שינוי בתפיסה הכללית של השלטון - שמעמד הבניים צריך לספוג הכל ולשתוק. לא עוד.
לגבי הילדים, אני 'גוררת' אותם איתי לכל מחאה ולא משנה עד איזו שעה היא. הבן שלי אפילו צועק מידי פעם (גם כשזה מחוץ לקונטקסט) "העם דורש צוות הפרי" (בתרגום קל: העם דורש צדק חברתי).
7. הפגנת פעם בעבר?
מעולם לא.
8. איפה תהיי בעוד 10 שנים?
מקווה שבעוד 10 שנים אהיה עדיין אזרחית מדינת ישראל, כי אם להיות כנה, מנקרת בנו המחשבה להגר למדינה שלא טורפת את יושביה.
9. מסר לאומה:
יש לי חדשות לתושבי מדינת תל אביב - באריאל לא חיים בחינם על חשבונו של אף אחד! משום מה, אנשים נוטים להסיק כי באריאל או בהתנחלות אחרת, אנו חיים בחינם, אך זה לא כך. אנו משלמים יותר מכולם! למה? כי לנו אין חלופות. באריאל, יש סופר אחד, אין פארם למינהו, אין גן נעמ"ת, אין אופציות. כדי לשלם פחות, אצטרך לנסוע לעיר במרחק של 40 ק"מ ותעשו לבד חישוב כמה עולה ליטר דלק.
היום (ג', 30.8) בשעה 17:30 תתקיים במסגרת מחאת ההורים הפגנת ענק ברחבת מוזיאון תל אביב לאמנות, רחוב שאול המלך 27. ההפגנה תהיה בסימן ה"כבש ה-16" בהשתתפות יהונתן גפן, אביב גפן והסטנד-אפיסט רשף לוי. הסעות ייצאו מכל הארץ.
נא להמתין לטעינת התגובות
אקו"ם