סרט בורקס: בדיחה ושמה מועצת עיריית אשדוד
המועצה הנוכחית באשדוד עדתית, ומריחה יותר כמו סרט בורקס מאשר כמו שנות האלפיים. מתוך 27 חברי מועצה, יש לנו שמונה יוצאי ברית המועצות, שבעה חרדים, וגם השאר מחולקים לפי סוגים, ודואגים בעיקר לאנשיהם
נניח שבבחירות האחרונות החלטתם לקיים את חובתכם הדמוקרטית ולגשת לקלפי. אין לכם היכרות עם אף אחד מהפוליטיקאים המקומיים, אתם לא מחוברים לאף עסקן, והשכנים שלכם, שמאוד מתוסכלים מכך שלא הצליחו להיכנס לעבודה בעירייה, איבדו מזמן עניין במתרחש.
אז הצבעתם לפי מצפון הלב שלכם ואפילו הספקתם לעשות סיבוב עם הילדים בקניון לפני שחזרתם הביתה, עייפים אך מרוצים. שנתיים חלפו להן. הבחירות כבר נשכחו מלב ואתם נמצאים בשגרת יומכם. נניח שביום בהיר, אתם זקוקים לפתור בעיה מסוימת מול העירייה: רישום של אחד מהילדים לגן, חיוב תשלומי ארנונה שקפץ לפתע או בקשה להרחבת המרפסת.
אתם יכולים לפנות, כמובן, דרך הצינורות המקובלים, אלא שאתם לא מעוניינים להתמודד עם הפרוצדורות המייגעות. ומלבד זאת, ניסיון העבר מלמד כי מילה טובה שמגיעה מבכיר יכולה לעזור מאוד. ראש העירייה, ד"ר יחיאל לסרי, עסוק מן הסתם, ופגישה איתו בנושאים שכאלו תעמיד גם אתכם וגם אותו במצב לא נעים.
כדאי, אם כן, לפנות לאחד מארבעת סגניו על מנת שיסייע בנושא. הסגן, ממש כמו סבא, נהנה מהחיים: הוא מרוויח פי ארבעה מהשכר הממוצע במשק, מחזיק בלשכה מפוארת, עוזר ומזכירה, והכי חשוב – יש לו לא מעט סמכויות, אך הוא אינו נושא באחריות.
בואו נקרא למשפחה, לצורך הסיפור, משפחת ישראלי. משפחת ישראלי היא לא חרדית, כך שהיא תתקשה לקבוע פגישה אצל עמרם כנפו ומרדכי ליברמן.
היא לא נמנית על עולי חבר העמים, כך שגם בוריס גיטרמן לא יפנה להם מקום בסדר היום הצפוף שלו. ומה לעשות – למשפחת ישראלי גם אין לה אף פעיל ליכוד בולט במשפחה, כך שאין מי שיזרוק מילה ללאון בנלולו.
אז מה עושים? צריך לעבור הלאה ולפנות לחברי המועצה "הפשוטים". אם משפחת ישראלי תחליט יום אחד לעבור על הרשימה ברצינות, היא תגלה נתון מדהים: בשנת 2011, המועצה באשדוד עדיין עדתית ומריחה הרבה יותר כמו סרט בורקס מאשר כמו שנות האלפיים.
בואו ננסה לפרק את המועצה לגורמים, למען משפחת ישראלי: מתוך 27 חברי מועצה, יש לנו שמונה חברי מועצה יוצאי ברית המועצות (חמישה של אשדוד ביתנו שניים של קהילת אשדוד ואחת של אשדוד בתנופה), הפועלים במרץ לטובת ציבור הבוחרים שלהם ומקדמים פרויקטים החשובים להם.
הם מפיצים פליירים ברוסית ומתעניינים בעיקר בתקשורת הרוסית. אם אתם לא דוברים את השפה, לא יהיה לכם קל לקבל מהם שירות. יש לנו גם שבעה חברי מועצה חרדים (ארבעה של ש"ס ושלושה של אגודת ישראל), שכמעט כל פעילותם מתמקדת בציבור בוחריהם.
גם להם יש כלי תקשורת מיוחדים משלהם בהם הם מקפידים להופיע חדשות לבקרים. כאן העדתיות מקבלת משנה תוקף: אם אתה חרדי ספרדי, עליך לעלות לקומה החמישית ואם אתה חרדי אשכנזי, אנא עצור בקומה הרביעית. אם אתה לא חרדי, המשך הלאה ברשימה.
כשלמעלה ממחצית החברים כבר מאחורינו, אנחנו מגיעים למשה בוטראשווילי שהוכתר בעבר כיקיר העדה הגיאורגית. אנחנו, בני משפחת ישראלי, לא נמנים על בני העדה, כך שמטבע הדברים נתקשה לקבוע איתו שיחה בארבע עיניים.
כדאי לעצור לרגע ולהבין את הדברים: 60 אחוז מחברי המועצה באשדוד נבחרו על בסיס עדתי ופועלים לאחר הבחירות בעיקר למענו. שני חברי הליכוד הם אמנם לא עדתיים, אך פועלים עבור אנשיהם ועבור הפעילים שצעדו
בסופו של דבר, אנחנו חוזרים לרשימתו של לסרי, ומגיעים ליהודה פרנקל. האיש מלא רצון טוב, אך רחוק מאוד מדמות הפוליטיקאי הקלאסי. בתוך תוכו הוא נשאר עובד עירייה, וככזה יפנה אתכם להתמודדות עם נבכי הבירוקרטיה של הגורמים המקצועיים בעירייה.
נהיה מאוחר ומר ישראלי מתכוון לחזור לביתו. רגע לפני שהוא נכנס לרכב, מאוכזב, הוא נתקל בשומר של בניין העירייה ושופך בפניו את מר לבו. "מה הבעיה?" קורא אחריו השומר המתחשב "תרים טלפון לגבי כנפו הוא יכול לפתור לך כל בעיה, בתנאי שאתה לא רוצה להיות ראש העירייה". זיק של תקווה נדלק בעיניו של התושב האבוד, והוא מסתובב במהירות: "יש לך את המספר שלו? אני רוצה לקבוע אתו פגישה השבוע".
"תשמע", אומר לו בן שיחו בחיוך מופתע. "אין לי את המספר ואני לא יכול להבטיח לך שזה יהיה השבוע. אל תשכח שאני בסך הכל שומר, אבל תגיע לפה מחר בבוקר, תדבר עם אחד העובדים בעירייה. אני חושב שהם יוכלו לעזור לך, לא?".
2. אם אתם רוצים לעצבן את ראש מועצת גן יבנה, אהרון דרור, תגידו לידו את המשפט "לא לעולם חוסן". את המשפט השמיעו באוזניי פעמים רבות שני עובדי המועצה, משה מזרחי ואלון מצרי, כאשר החליטו להעיד כנגד אהרון בפרשת העלמת העיתונים.
את הפרשה חשפתי ביוני 2004 כאשר התברר כי ראש המועצה הורה לעובדים להעלים גיליונות של מקומון שפרסם כתבה לא מחמיאה על אשתו. מזרחי ומצרי החליטו לפוצץ את הסיפור וסיפרו לחוקרי המשטרה על חלקם בפרשה. באותם ימים, שבהם חשו רדופים וחששו כי יפוטרו מהמועצה, נהגו השניים לציין שוב ושוב את המשפט כמנטרה חוזרת למצבו של אהרון, וגם למצבם.
טחנות הצדק טוחנות לאט, אך הן טוחנות לאט עוד יותר כאשר מדובר בראשי רשויות. רק במהלך שנת 2008 הודיעה הפרקליטות כי תגיש נגד אהרון כתב אישום. בפועל הוא הוגש רק במרץ 2009. בתווך ניצח דרור את הבחירות והוא מנהל כרגע את המועצה עם קואליציה מאוד מכובדת של עשרה חברים. באופוזיציה נותרה לבדה שוש לאופר, שידעה ימים לוחמניים יותר. כשמסתכלים ימינה ושמאלה, נראה כי אין לראש המועצה יותר מדי סיבות לחשוש.
אלא שבפוליטיקה אין דברים פשוטים ומובנים מאליהם: הקואליציה אמנם רחבה, אך מסתתרות בתוכה אופוזיציות קטנות המחכות לרגע האמת ומשננות מדי יום את המשפט השנוא על דרור. כמה מחברי הקואליציה מקווים בכל מאודם שבית המשפט יטיל על ראש המועצה קלון ויאלץ אותו לסיים את תפקידו מוקדם מהמתוכנן. הם משתפים פעולה עם אהרון, מגיעים לישיבות מועצה ומצביעים כמו ילדים טובים, אך מתחת לפני השטח, בוחשים בקלחת ומתחילים לתכנן את היום שאחרי.
הם נשארים בקואליציה מטעמי נוחות בלבד, ולאחר שיצאו מנקודת הנחה שהאופוזיציה תמנע מהם לחלוטין את המגע עם התושבים. נכון להיום נמצא המשפט בשלב ההוכחות. בקצב שבו עובדת המערכת המשפטית לא מן הנמנע שדרור ינצח עוד מערכת בחירות ובדיוק כפי שקרה לראש עיריית רחובות לשעבר, שוקי פורר, יישלח לעשות לביתו מיד לאחריהן. אם אכן זה מה שיקרה, הוא לפחות יוכל להתנחם בפרס: "ראש הרשות שהודח מתפקידו בשל הסיבה המטופשת ביותר".
נא להמתין לטעינת התגובות
אקו"ם