ראשי » מקומי » שפלה » חולון ובת-ים

חיים בצל הפחד: מה נעשה כשהטילים יגיעו לשפלה?

מבחינת תושבי השפלה, התמודדות יומיומית עם אזעקות ומטחי רקטות נראית רחוקה ומנותקת מהמציאות. מצד שני, גורמים צבאיים סבורים כי לא ירחק היום בו גם אנו ניכנס למעגל הרקטות המאיימות. מה יקרה אז לשגרת חיינו השלווה?

לפני כשבועיים אחרי שצה"ל חיסל פעילי טרור בעזה בתגובה לפיגוע הקשה בדרום, חודש ירי הרקטות לכיוון יישובי דרום הארץ. אם פעם היו אלה בעיקר תושבי שדרות ויישובי עוטף עזה שחוטפים, כעת ערים גדולות כמו אשדוד, באר שבע ואשקלון הן מטרה קבועה לרקטות מעזה.

הנה, בלילה שבין שלישי לרביעי שעבר חיסלה ישראל מחבל ברצועת עזה. שעה אחרי החיסול כתב מישהו בפורום הסקופים באתר "רוטר": "כבר חשבתי לשלוח את הילדים לבריכה מחר, באשקלון...".

מבחינת תושבי השפלה, החפים מדאגות כגון מיקומו המדויק של המרחב המוגן, התמודדות יומיומית עם אזעקות ומטחי רקטות נראית רחוקה ומנותקת מהמציאות. עם זאת, על פי גורמים צבאיים וביטחוניים, לא ירחק היום בו גם תושבי השפלה ייכנסו למעגל הרקטות המאיימות.

ואנחנו ניסינו לבחון מה יקרה לשגרת חיינו ביום שאחרי הרקטה הראשונה, אם וכאשר זו, חלילה, תיפול ברחובות, ראשון לציון, חולון או בת ים. "ההנחה בצה"ל שיש לפלסטינים את נשק יום הדין – נשק שובר שגרה", אומר אחיקם משה דוד, הכתב הצבאי של מעריב, "מדובר בכמה עשרות טילים שיכולים להגיע למרכז הארץ. זה לא בהיקף גדול כמו מאות הטילים שיש להם שמגיעים ליישובי עוטף עזה.

"בחצי השנה האחרונה מאז נפילת מובראק סביר להניח שנשק משמעותי יותר הגיע לרצועת עזה כי יש פחות שליטה מצרית. המשמעות של שימוש בנשק יום הדין היא לדעתי פתיחת מלחמה".

לטעמך ירחק היום בו זה יקרה?
"הרגיעה הנוכחית היא זמנית בהחלט, אין לי ספק שישתמשו בנשק הזה בהמשך. אם בספטמבר תיגרר ישראל להתקוממות נוספת שעלולה להתפתח ביהודה ושומרון וגם בעזה, אני בטוח שיפתחו בירי בנשק יום הדין".

ראש עיריית שדרות, דוד בוסקילה, מעיד כי עירו הסתגלה לאורח החיים בצל הרקטות: "העיר שלנו לצערי הרב למודת ההסלמה העמוקה ביותר באזור הדרום, כך שההסלמות האחרונות לא מורידות או מעלות את התחושות שלנו", הוא אומר.

איך השתנתה שגרת החיים של התושבים בשנים האחרונות?
"התושבים חווים את זה בצורה קשה מאוד, אבל בכל רע יש טוב. הם הפכו להיות מאורגנים ויעילים והתגובות מצידם מאוד אחראיות. שדרות עברה תהליך מיגון של מוסדות החינוך וזה תורם לתחושת הביטחון שלנו".

יושב ראש המועצה האזורית שער הנגב, אלון שוסטר, מציין כי נושא המיגון חוזר פעם אחר פעם בפניות הציבור אליו: "כשהיה צריך למגן את כל בתי הספר אז אחד התושבים עתר לבג"צ ואנחנו עכשיו ממגנים 13 בתי ספר באזור.

"כשהיה צריך למגן את בתי התושבים לקח לנו עוד שנה או שנתיים, ועוד עתירה לבג"צ. יש לנו בעיות שאנחנו מתמודדים איתן עכשיו כמו ליווי בהסעות ואלו

בעיות מינוריות שגם הן ייפתרו". בוסקילה ושוסטר מעידים, כי מתוקף תפקידם עליהם לשדר יציבות ורוגע על מנת לשמש דוגמא אישית לתושבים, ולא לעורר פאניקה.

בני וקנין, ראש עיריית אשקלון, מצטרף לדברים: "אני כל הזמן דאגתי שנשדר ביטחון וחוסן ונקפיד על הוראות פיקוד העורף. פאניקה ואי שקט רק מרעים את המצב ולא תורמים מאומה".

למרות שלדברי וקנין למעלה משישים אחוז מאשקלון, עירו, אינה ממוגנת, מנסים תושביה, בדומה לתושבי יתר יישובי הדרום, לנהל אורח חיים נורמטיבי, בין אם מדובר בהגעה לעבודה או לבתי הספר והגנים, במידה שמוסדות החינוך ממוגנים.

סיגל חיימוב, מנהלת הקו הפתוח של עמותת נט"ל - נפגעי טראומה על רקע לאומי, תמיכה וסיוע נפשי, מעידה על פניות רבות מצד תושבי הדרום בכל פעם שהמצב הביטחוני מתדרדר.

"כבר כמה שנים יש אלינו פניות רבות משדרות. הפניות מאשקלון, אשדוד ובאר שבע החלו מאז מבצע 'עופרת יצוקה', שכלל נפילות משמעויות.

"במצבי נפילות אנחנו רואים למשך שבוע עלייה מאוד גדולה בפניות מהאזור בו נפלו הטילים". לדבריה, הפונים הם הורים מודאגים בקשר לילדיהם, קרובי משפחה של קשישים עריריים וגם אנשים המתקשרים עבור עצמם.

מהם הסימפטומים הנפוצים של נפגעי חרדה?
"אצל ילדים אנחנו רואים התנהגות רגרסיבית – חזרה להרטבה, היצמדות להורים, חוסר רצון לצאת מהממ"ד, סגירת כל התריסים והחלונות בבית מפחד שהטיל יפגע בהם. בימים האחרונים מאוד בולט שילדים מתקשים ללכת לשירותים או למקלחת מפחד שייפול טיל כשהם שם.

"אצל מבוגרים ראינו הפרעות בשינה, תגובות גופניות של רעידות, שלשולים והקאות, אובדן תיאבון. אצל חלק מהאנשים נוצרות תנודות בלחץ הדם, סוכרת. חלק מהמבוגרים חוששים לצאת מהבית".

לדברי רותי וגנר, העובדת הסוציאלית הראשית של מחוז הדרום ב"מכבי שירותי בריאות", המצב הביטחוני מראה את אותותיו בעיקר על ילדים וקשישים, בדרגות חומרה מאוד גבוהות. ההתאוששות המלאה מסימפטומי החרדה מגיעה, לדברי וגנר, רק לאחר שלושה חודשים מתום האירוע. אצל תושבי שדרות, למשל, הסובלים מהפוגות קצרות בין אזעקה אחת לרעותה, נראתה ריאקטיבציה – החרפה של סימפטומי החרדה הנשנים באופן תדיר.

"נוצרה אצלם פגיעה לטווח ארוך. אנו רואים עלייה מאוד גדולה של בעיות קשב וריכוז, תינוקות שלמדו מהוריהם להגיב בפאניקה אפילו לרעשים טבעיים.

לעומת זאת, אנשים שעברו אירוע וקיבלו עזרה נפשית בעקבותיו, מגיבים באופן טבעי בחרדה מסוימת לאירוע חוזר אבל ההתארגנות שלהם חזרה לשגרה יותר מהירה", אומרת וגנר. סימפטומים נסתרים נוספים מהם סובלים חלק מתושבי הדרום הם דיכאון, עלייה בלחץ הדם ועצבנות.

מחקר אחרון של עמותת נט"ל מעלה כי באזורים כמו שדרות, למודת ההתקפות, מספר הביקורים אצל רופא המשפחה גבוה משמעותית לעומת ערי המרכז.

המצב הביטחוני הרעוע נושא בחובו פגיעה מסוימת באירועי תרבות וחינוך, מאחר שעל פי הוראות פיקוד העורף אין לקיים התכנסויות של 500 אנשים ומעלה. כך בוטלו באשקלון הצגות התיאטרון העירוני, יומו הראשון של פסטיבל "בריזה" המסורתי בעיר, משחקי הכדורגל בדרום, ואף סמסטר הקיץ באוניברסיטת באר שבע נדחה.

אחיקם משה דוד מדגיש כי גם זו סוג של שגרה: "כעקרון יש שגרה, אבל ברגע שמתחיל אירוע טרור, כמו שהיה  ליד אילת, מיד כל האזור נכנס לכוננות שגרה. זה אומר להימצא ליד מרחבים מוגנים, וכל תושב ביישובי הדרום צריך לדעת איפה המרחב המוגן שלו. זה מה שתרגלנו בתרגיל 'נקודת מפנה 5', ויישובי הדרום מתרגלים את זה על אמת כל הזמן".

"בעשור האחרון החל מהלך של מיגון גני הילדים ובתי הספר", אומרת דוברת המועצה האזורית שער הנגב מיכל שבן קוצר. "המדינה הוכרחה לעשות זאת על ידי בג"צ. מי שבמרחק של עד ארבעה וחצי ק"מ מהגבול מקבל את המיגון. יש לנו בית ספר יסודי חדש ממוגן ירי ותיכון שבנייתו מסתיימת בחודשים אלו".

מה השתנה במערכת החינוך מאז הורע המצב הביטחוני?
"כל חלק בחיים שלנו נלקח בשיקול המצב הביטחוני. כל פעילת תרבותית שרוצים לקחת אליה את הילדים, למשל בריכת שחייה, צריך לבדוק האם יש איזור מיגון בטוח".

מה קורה היכן שלא ממוגן?
"קיבוץ רוחמה ודורות אינם ממוגנים, לדוגמה. שם התקבלה הנחיה לסגור את הגנים והקייטנות".
גם באשקלון קיימת בעיה זהה.

"דרשנו פעם אחר פעם מהממשלה שתמגן את מוסדות החינוך בעיר, מדובר בנושא קריטי", אומר ראש מינהל החינוך בעיריית אשקלון משה ינאי, "חוץ מתרומות שראש העירייה הצליח להשיג, שאינן רבות ובעזרתן הצלחנו למגן, לא קיבלנו דבר. במקביל אנו מעודדים את השגרה במערכת החינוך ובעיר בכלל".

כיצד נערכתם לשנת הלימודים הקרבה?
"העברנו לילדי הגן את תוכנית 'חוסן', שבשונה משנים קודמות הועברה לילדי בתי הספר היסודיים בלבד. המדובר בתוכנית בא מקבלים כלים להתמודדות עם חרדה ולחץ בצל המצב הביטחוני הרעוע, בזמן אזעקות, בזמן הריצה למרחב המוגן. אבל מה שקורה הוא שחוסר המיגון בהחלט תורם לחרדה של כולנו".

מה תגיד לאמא החוששת לשלוח את ילדיה לגן או לבית ספר שאינם ממוגנים?
"אני לא יכול להגיד לאף אחד מה לעשות. אני לא יכול להסתכל לה בעיניים ולהכריח אותה לשלוח אותם למבנה לא ממוגן. כל שאומר הוא שבית הספר פתוח וכל אחד שיפעל על פי שיקול דעתו".

"לצערנו, אשדוד עברה כבר תקופת מלחמה (עופרת יצוקה) בהם נורו לא מעט טילים על העיר, ובסך הכל ידעה העיר להתמודד עם המצב בצורה הטובה והראויה שזכתה לכל שבח", אומר דובר עיריית אשדוד אדי בן חמו, "למזלנו הטוב, מערכת החינוך מצויה כעת בחופשת הקיץ, כך שלא נדרשנו הפעם להחליט האם לקיים או לא לקיים לימודים, למעט קייטנות ומסגרות מצומצמות שבוטלו.

"דבר אחד יובהר באופן חד משמעי: ראש העירייה קבע מדיניות עקרונית לפיה לא יתקיימו לימודים בשום מוסד חינוכי שאין בו מיגון לילדים. בנושא זה לא יהיו פשרות ולא יילקח שום סיכון, אפילו לא הקל ביותר".

מה מצב המיגון בעיר?
"אשדוד, בהיותה עיר חדשה יחסית, כאשר עיקר תנופת הבנייה והפיתוח נעשו בשנות השמונים, מצטיינת בכך שבשבעים אחוז מהמבנים בעיר יש מיגון. מתוך מאות מוסדות חינוך הפועלים בעיר, רק בשלושה מוסדות אין מיגון תקני וכמה גני ילדים שלא עומדים בתקן המיגון. על פי המדיניות העירונית, במצב של ירי טילים לא יתקיימו בהם לימודים".

מה תעשו במצב של ירי ממושך?
"מינהל החינוך ערוך למספר פתרונות אפשריים אשר יאפשר קיום לימודים גם בתנאי ירי, כגון: לימוד במשמרות, לימוד מרחוק בעזרת האינטרנט, חוברות עבודה ולימוד במוסדות חלופיים שיש בהם מיגון".

נא להמתין לטעינת התגובות

מעדכן תגובות...