ראשי » מקומי » השרון » חדרה/נתניה

נער ממש אוצר: מפעל התרומות של הנרי בייקר

מה שהחל כעוד סיפור על נער יהודי-אמריקאי שתורם את כספי הבר מצווה שלו לנערים בישראל, הפך למפעל תרומות שמגייס אלפי דולרים בשנה. הנרי בייקר בן ה-16 מקונטיקט הקים כמעט לבד מועדון עבור ילדי שכונת דורה. "אני גר באמריקה, אבל הלב שלי בנתניה", הוא אומר

כל ילד יהודי המתקרב לגיל מצוות חולם מה יעשה עם הכסף שיקבל באירוע המרגש בחייו. האחד מדמיין טיול לדיסנילנד, האחר חולם להיכנס לחנות מחשבים ולרכוש את הגאדג'ט הכי מתקדם.

להנרי בייקר, ילד טוב קונטיקט, לא היה ספק לאן ילכו 50 אלף הדולר שקיבל בבר מצווה שלו - מימון חגיגת בר מצווה של 12 ילדים יוצאי אתיופיה המתגוררים בשכונת רמת ידין (דורה) בנתניה.

עם הסכום הנכבד שקיבל ביום חגו הקים בייקר באקדמיית גריניץ' בברונסוויק בקונטיקט את קרן בלו-בלייזר (BBF)- ארגון המגייס כספים במטרה להרחיב את מגוון ההזדמנויות עבור ילדי שכונת דורה.

עד כה גייסו 22 חברי הארגון יותר מ-100 אלף דולר לטובת ילדי שכונת דורה. המטרה היא להכפיל את הסכום כדי לפתוח מועדון שבו יוכלו ילדי השכונה להכין שיעורי בית, לקבל תגבור במקצועות הליבה ולקבל ארוחה חמה.

"ברגע שפגשתי את הילדים של נתניה חשתי כלפיהם חיבור מיידי שאי אפשר להסביר", אומר בייקר בשיחה מביתו בקונטיקט. "אני גר באמריקה, אבל הלב שלי בנתניה עם הילדים הנפלאים האלה. אני מרגיש שהייתה לי זכות גדולה להכיר אותם וזכות גדולה עוד יותר שיכולתי לעזור".

הקשר של בייקר, כיום בן 16, עם נתניה החל בחודש מאי 2008. בזמן שהנער היהודי חיפש פרויקט בעל ערך מוסף, סיפרה לו ידידת המשפחה, ד"ר ברברה סמית, המסייעת לקהילה האתיופית בישראל על קשיי הקהילה.

בייקר ביקש לשמוע פרטים נוספים על הקהילה האתיופית בנתניה. באותו רגע החליטה סמית ליצור קשר עם הילדים באמצעות הסקייפ, ולתת לנער האמריקאי לשוחח עמם. אחרי שיחה שארכה כמעט שעה, גמלה בלבו של בייקר ההחלטה לסייע לילדים בכל צורכיהם. "לא ידעתי מה הם צריכים, אבל ידעתי שאם יש משהו שאוכל לעשות עבורם אעשה זאת מכל הלב", הוא אומר בהתלהבות.

האתגר הראשון של בייקר היה לסייע לנערים שהגיעו לגיל מצוות לחגוג את המאורע המרגש בחייהם. הוא ראה בכך הזדמנות לנתב את כספי הבר מצווה שלו למטרה נעלה. "הבנתי שניצבת לפניי הזדמנות לא רק לעשות מעשה טוב, אלא ממש להשפיע לטובה על חיי הילדים האלה. הבחירה הייתה קלה".

בקיץ 2008 נחתה משפחת בייקר

בישראל וערכה עבור הנרי והנערים חגיגת בר מצווה ייחודית. באירוע החגיגי פגשו בני משפחת בייקר את ראש עיריית נתניה, מרים פיירברג, שנתנה את חסותה לאירוע והודתה על היוזמה הברוכה.

"האירוע המרגש ביותר התרחש כשביקרנו בבסיס צבאי בדרום", נזכר בייקר. "אחד הילדים, שנולד ללא זרועות, פרץ בדמעות ויצא מהכיתה. שאלתי אותו מדוע הוא בוכה והוא אמר שהוא מבין כי בגלל נכותו לא יוכל להתגייס לצה"ל. כשראיתי כמה משמעותית עבורו התרומה למדינה, הבנתי כמה חשוב לחזק אותו".

בימים אלה מפעילה משפחת בייקר את השפעתה כדי שהנער הנכה יגויס לצבא או לפחות שיוכל להתנדב לשירות לאומי. מאז חגיגות בר המצווה בקיץ 2008, בייקר שומר על קשר רציף עם הנערים. הוא סייע להם ברכישת ציוד לבית ספר, בתוכניות קיץ ובחונכות לימודית. כמו כן, הוא דאג להם, בסיוע קרן נתניה, לקייטנת קיץ של שבוע שבה נהנו הנערים מארוחות, טיולים והפעלות מגוונות בחינם.

בייקר, כאמור, נמצא בקשר רציף עם ילדי שכונת דורה בנתניה. לפני כחודש הגיע לארץ יחד עם שני מורים פרטיים מקונטיקט שהעניקו לילדים תגבור במתמטיקה. בייקר אף לקח את ילדי הפרויקט בנתניה לטיול ברחבי הארץ.

"נסענו להכיר את יופייה של הארץ", מספר הנער הפילנתרופ. "היינו בים המלח, בצפת, וכמובן שלא ויתרנו על ביקור מרגש בכותל. זה היה מבחינתי השיא של הטיול".

הפרויקט הבא של קרן בלו-בלייזר, שבייקר, כאמור, עומד בראשה, הוא הקמת מרכז לימוד בשכונת דורה. על פי התוכנית, המרכז ישמש את בני הנוער בנתניה אחרי שעות הלימודים ובו יזכו בארוחות חמות ובסיוע בלימודים.

"התוכנית נולדה בעקבות שיחות שקיימנו עם חברי הקבוצה על שגרת היומיום שלהם", מספר בייקר. "הבנו שהם זקוקים למרכז לימודי. הנערים יגיעו מדי יום ויקבלו ידע וכלים שחסרים להם".

בתוך כך החל הגיוס למימון הפרויקט. "הנרי מתכנן להפוך את המרכז למקום נעים ומזמין עבור התלמידים", אומר מנכ"ל קרן נתניה, שלומי ורונר.

"הסיפור של הנרי נדיר בכל קנה מידה. הרבה ילדים יהודים, בעיקר כאלה שחגגו בר מצווה, שולחים צ'ק לילדים בישראל, אבל לראות נער יהודי באמריקה שמקדיש את חייו לטובת הנושא ומצליח לגייס סכומים כאלה לטובת ישראל - זה לא משהו שרואים בכל יום".

למרות גילו הצעיר, בייקר אינו חושש מגודל המעמסה. "המטרה שלנו היא לשפר באמצעות תגבור בלימודים את הרמה האקדמית של חברי הקבוצה", הוא אומר. "מהלך זה יעזור להם להגיע ליחידה טובה יותר בצבא ויביא לעתיד טוב יותר מבחינתם לאחר השירות הצבאי. אני מרגיש שעד היום הגשמתי חלום לקבוצה קטנה, אבל אני מתכוון להגשים עוד חלומות גדולים".

איך משפחתך מתייחסת לתרומות הנדיבות שלך למדינת ישראל?
"המשפחה שלי תומכת בפעולות שלי ושל חבריי. הם מבינים את חשיבות הפרויקט, והם שמחים לגלות שהוא מתפתח בצורה חיובית".

מתי תעשה עלייה?
"הייתי רוצה מאוד לעלות לארץ, אבל למען האמת אני מתקשה להאמין שזה אפשרי בזמן הקרוב. החיים שלי כאן, המשפחה והחברים כאן, אבל כמו שאומרים never say never".

נא להמתין לטעינת התגובות

מעדכן תגובות...