אשדוד: עם גיבוי של הרב עובדיה, עמרם כנפו לא פוחד מכלום
עמרם כנפו, מ"מ ראש עיריית אשדוד לא טורח להגיב על הטענות הקשות שהועלו נגדו בתחקיר עובדה. גם אתם הייתם נוהגים כמוהו, אם הייתם מכהנים במועצה שבה תפקיד ממלא המקום מובטח לכם מראש. וגם: מה שלומו באמת של ראש עיריית יבנה, צבי גוב ארי?
עמרם כנפו צילום: זמן הדרום
לכאורה, אדם הנושא במשרה ציבורית רמת דרג, המקבל את משכורתו מהעירייה והמתעתד להעמיד עצמו לבחירה בעוד שנתיים, היה אמור להתנהג בהיסטריה, לאחר תחקיר "עובדה" שבו "כיכב".
אנשי ציבור אחרים היו מתייעצים עם עורכי דין, יוצאים למתקפת נגד בתקשורת המקומית ובעיקר מנמיכים פרופיל בכל הקשור לפעילות שבגינה הועלו נגדו החשדות. אבל כנפו נותן לכלבים לנבוח, וממשיך לעמוד בראש השיירה.
רק מספר חודשים עברו מאז חשפה תוכנית התחקירים "עובדה" חשדות כבדים להתנהלות לא תקינה בוועדת המשנה לתכנון ובנייה באשדוד, אותה ניהל כנפו. אי אפשר לשכוח, ובכל זאת תזכורת: בתוכנית דיברו קבלנים העובדים בעיר, שסיפרו כיצד נאלצו לכאורה לשחד את כנפו בתמורה לקידום הפרויקטים שלהם בוועדה.
כנפו, ששהה במהלך פרסום הכתבה בחופשה בחו"ל, לא הגיב לפניות הרבות בנושא מצד כלי התקשורת באשדוד. בני שער, שמלווה את כנפו במשך שנים רבות, עישן בשלווה את הסיגריה שלו בגרם המדרגות של הקומה החמישית בבניין העירייה והעביר תגובה לאקונית. שום לחץ, שום חשש. רק מסר פשוט על כך שכנפו אינו בארץ ומנוע מלהתייחס.
השבועות נקפו וכנפו שב ארצה. מי שציפה למסיבת עיתונאים התבדה במהירות. כנפו (שקיבל ומקבל גיבוי מוחלט מראש העירייה ד"ר יחיאל לסרי) חזר ללשכה והמשיך לנהל את הוועדה החשובה כאילו לא אירע דבר. על מנת להבין מהיכן מגיעה שלוות הנפש של כנפו ושל פמלייתו, אנו לא זקוקים ליותר מדי תחכום ויצירתיות: עלינו להרים את ראשנו ולהתבונן בתמונה הגדולה, של הרב עובדיה יוסף, שממוקמת בלשכתו של כנפו.
מנהיגה הרוחני של התנועה נותן רוח גבית עצומה לכל הרשימות של ש"ס ברחבי הארץ. אם אנשי הרשימה המקומית בליכוד או בעבודה אמורים לעשות עבודת שטח ולהביא עמם ערך מוסף, הרי שברשימות המוניציפאליות של ש"ס מספיקה תמונה של יו"ר הרשימה, המקבל את הצ'פחה המסורתית ממרן, על מנת לגרוף את קולותיהם של אלפי מצביעים. מלבד החרדים הספרדים, שבאופן טבעי מתייצבים כאיש אחד בקלפי ומשלשלים ש"ס, הרשימות המוניציפאליות של התנועה החרדית נהנות מתמיכה רחבה בקרב הקולות הצפים.
במהלך השנים נחשפתי ללא מעט מצביעים, המשוכנעים כי הצבעה לרשימתו של הרב עובדיה תכפר על חטאיהם ותוביל אותם לעתיד טוב יותר. כנפו הוא האיש החזק ברשימה באשדוד ללא כל קשר למיקומו בה. העובדה שעו"ד בני חדד היה זה שעמד בראש הרשימה בבחירות האחרונות לא הועילה לו לאחריהן, כאשר כנפו מונה לממלא מקום וקיבל סמכויות נרחבות. חדד ושני החברים הנותרים בסיעה, שמעון אטיאס והרב דוד טלקר, נותרו עם עשירית תאוותם בידם ו"זכו" להיכלל בקואליציה שבה ראש העירייה אינו מייחס להם חשיבות.
את הסוגיות סוגר לסרי מול כנפו, ולא טורח להתחשב בחוות דעתם של שלושת חבריו לסיעה. כאשר הודיעו השלושה כי אין בכוונתם לשמש כמריונטות של כנפו וכי הם שוקלים את יציאתם לאופוזיציה, דאג כנפו כי השר יעקב מרגי יגיע לאשדוד וירביץ תורה בחברים הסוררים, שאינם מקבלים את מרותו. גם כיום המצב בסיעת ש"ס רחוק מלהיות מזהיר, והנתק בין כנפו ובין חבריו נמשך, אך הוא לא נותן לעובדה הזו להלחיץ אותו או לשבש את שגרת עבודתו.
מדובר באחד הפוליטיקאים המנוסים בעיר. הוא יודע שמתכון טוב של נקמה תמיד מוגש קר. התשובה שלו אמורה להגיע בקיץ 2013, כאשר אם תוכניותיו יתממשו, שלושת החברים יהפכו לחברים לשעבר ולא ייכללו ברשימה, או לכל הפחות יידחקו למקומות לא ריאליים בה. ואם זה המצב, וכנפו יודע שסיעת ש"ס באשדוד תקבל גם בבחירות הבאות בין שלושה לארבעה
מנדטים כמעט בכל תרחיש אפשרי, מדוע שיילחץ? גם אתם הייתם נוהגים כמוהו אם הייתם מכהנים במועצה שבה תפקיד ממלא המקום כבר מובטח לכם עוד לפני שנקבע מי יעמוד בראש העירייה. נאמניו של כנפו מדברים על כך שהמנדטים שלה זוכה הרשימה מגיעים בין היתר בזכות פעילותו הענפה לטובת כל המגזרים – חרדים וחילונים כאחד.
ייתכן והדבר נכון וכי כל מעבירי הביקורת חוטאים לאמת ומקטרגים על אדם שעושה ימים כלילות לטובת הציבור האשדודי, אך מדובר בחידת ביצה ותרנגולת קלאסית, שלעולם לא נדע את פשרה: הרי על מנת שהציבור יוכל להוכיח את נאמנותו לכנפו, עליו לעזוב את הקן החמים והמפתה של סיעת ש"ס ולהציב את עצמו בראש רשימה עצמאית. ואם תשאלו אותו, הוא בטח יענה לכם בעוקצנות טיפוסית ויאמר שבימים שבהם הכלכלה רועדת עדיף להיות שכיר מאשר להפוך לעצמאי.
גוב ארי מסתכל קדימה
מעולם לא עסקה המערכת הפוליטית ביבנה במצב בריאותו של ראש עירייה כפי שהיא עוסקת בחודשים האחרונים בבריאותו של צבי גוב ארי. האיש (בן 75 כבר) מנהל את יבנה זו הקדנציה השלישית ברציפות, ומי שמכיר אותו היטב יודע כי הוא לא מתכנן כעת את מסע הבחירות של 2013. הוא מתכנן את הבחירות של 2018. במהלך הקדנציה השנייה, בה היה גוב ארי בשיא כוחו, הוא הכריז קבל עם ועדה כי לא יתמודד בבחירות של 2008.
צבי גוב ארי צילום: זמן הדרום
הוא נימק את החלטתו בכך שראש רשות אמור לכהן עד עשר שנים ולהעביר את שרביט העשייה לאחרים. אלא שחצי שנה לפני הבחירות הוא העלה סעיף מסקרן של הודעה אישית לישיבת המועצה והודיע כי שינה את דעתו: הוא לא יכול "להפקיר" את עתידה של העיר בידיים לא מנוסות בשעה שהיא צועדת אל עבר התפתחות משמעותית.
הציבור העביר לגוב ארי מסר חד ושלח אותו לסיבוב שני, בו ניצח את מאיר בן הרוש. גם הניצחון הזה לא היה חד משמעי (60 אחוז מול 40) וגרר ספקולציות על כך שהתוצאות היו שונות לו רונית ארנפרוינד כהן הייתה ניצבת מולו. אך גוב ארי אסף את השברים, ועם שלושת המנדטים שלו (משה חזות ושחר סימנה), הרכיב קואליציה יציבה.
נכון להיום, לא מעט מהלכים פוליטיים בעיר נמצאים במצב המתנה. מועמדים פוטנציאלים לראשות העיר עוקבים בעניין אחר גוב ארי ובעיקר אחר מצב בריאותו. השכונה הירוקה תאוכלס במהלך השנה הבאה ותביא עמה עוד אלפי מצביעים. בעיר מורגשת תנופת פיתוח, וגם מתנגדיו הגדולים ביותר של ראש העירייה יודעים שאם הוא מגיע לבחירות, ישנו סיכוי טוב יותר שהוא ישחזר את הישג התמיכה המרשים של 2003 (87 אחוז) מאשר את זה של 2008 (34 אחוז).
לפני כשבוע שוחרר גוב ארי מאשפוז בבית החולים קפלן. הוא קיבל לא מעט זרים ואיחולי החלמה מעובדי עירייה ומגורמים פוליטיים, עובדה שיצרה מצב אבסורדי: ממרום גילו וניסיונו גוב ארי יודע שבפוליטיקה, כמו בפוליטיקה, אתה יכול לקבל ברכת החלמה ואיחולים לבביים ממי שמאחל לך מצב שונה בתכלית. תסמכו על מי שהבטיח להגיע ללוויות של כל אלו שהספידו אותו, שמדובר באיחולים הדדיים.
נא להמתין לטעינת התגובות
אקו"ם