נסיכות השלג: מי תהייה מלכת היופי הרוסייה ישראלית?
שש מתמודדות יעלו הערב (ד') לבמת היכל התרבות באשקלון, ויתמודדו על התואר: מלכת היופי הרוסייה-ישראלית. רגע לפני האירוע המיוחד, המועמדות מספרות על החיים בארץ ועונות על השאלה: מדוע גברים ישראלים כל כך אוהבים את יוצאות חבר העמים?

היום (ד') תתקיים התחרות הייחודית בהיכל התרבות באשקלון. שש מועמדות, כל אחת מייצגת חבל ארץ אחר מברית המועצות הגדולה לשעבר, יעלו על הבמה. הן יציגו את עצמן, את יופיין, את הכישרון שלהן ואת התרבות של המדינה מברית המועצות אותה כל אחת מהן מייצגת.
יוזמי התחרות הם בעצמם עולים מחבר העמים, המתגוררים ועובדים באשקלון: חבר המועצה אלכס סלטנוביץ', יו"ר הוועדה לעלייה וקליטה; טטיאנה קסנקובה, אמנית ובמאית מוערכת; ויוסף אלחזוב, מוזיקאי, מלחין ומורה לנגינה. השלושה יזמו את תחרות היופי במסגרת המשך אירועי 20 שנה לעלייה הרוסית הגדולה.
אז למה צריכים תחרות יופי המיועדת רק למגזר הרוסי? אלחזוב מסביר: "הרעיון הראשוני נולד מתוך רצון לשמר את המסורת השורשית של עולי ברית המועצות לשעבר, הכוללת 15 מדינות שונות. דווקא מתוך חיינו כאן בארץ, ושאיפתנו להיטמע בתרבות הישראלית, התחרות הזאת מגיעה.
"כיוון שעדיין חשוב לנו גם לשמור את הזהות של השורשים שלנו ושל משפחתנו. התחרות עוסקת לא רק ביופי, אלא גם בריקוד ובשירה. בכך הקהל ייחשף לא רק למראה החיצוני של המתמודדות, אלא גם לכישרון באומנות ותרבות".
כל מתחרה מייצגת את מדינת מוצאה ואת התרבות האופיינית למסורת במדינה זו. המתמודדות הינן בחורות יפות, בין הגילאים 18-30, בעלות כישרונות, שלמדו והשקיעו בחינוך תרבותי בתחומים מגוונים.
בתחרות הן יפגינו את כישוריהן בריקודים עממים, שירה, משחק ומודעות למסורת המקורית והשורשית שלהן. "לא פעם שמעתי הרהורים ובקשות להציג לכלל הציבור את הכישרונות של ילדי העלייה מברית המועצות לשעבר", אומר אלחזוב.
"הם בגרו במשך השנים בארץ, חלקם אף נולד בארץ, אך תמיד נשארו נאמנים לתרבות מוצאם. בכך הבנתי שאכן יש הצדקה ואתגר לנסות לארגן תחרות רב תחומית".
אלכס סלטנוביץ',
"בהמשך לאותם אירועים, חשבנו גם על קיום תחרות יופי, המלווה בכישרונות במה מסורתיים. פנינו למספר שגרירים שיכבדו אותנו בנוכחותם. את שש המתמודדות שהגיעו לשלב הגמר בחרו מומחים בתחום. אנו מצפים לערב מיוחד, מעניין ויוצא דופן. במקביל, אנו כבר חושבים להרחיב את התחרות לשנים הבאות, מאחר וההיענות הייתה מעל ומעבר למצופה".
ועכשיו אתם מוזמנים להכיר את המתמודדות מקרוב
קרן היא ילידת ישראל, שסיימה לפני כחודש וחצי את לימודיה התיכוניים בכיתה י"ב, בבית הספר מקיף עירוני ד' באשקלון. בימים אלה לומדת באינטנסיביות לקראת התחלת הלימודים האקדמיים שלה.

קרן רוקדת מגיל צעיר בלהקות ריקוד שונות. היא הסולנית של להקת הריקוד "אלברוס", המתמחה במחול המסורתי הקווקזי. הוריה הגיעו מהקווקז, ולכן במופע היא תייצג את העלייה של היהודים ההרריים (קווקזים).
לדבריה, יש הרבה דעות קדומות על העדה שלה, וחשוב לה תמיד להראות שזה לא תמיד נכון. "אומרים עלינו כל מיני דברים", היא מתלוננת, "אבל זה לא ממש נכון. אני אומרת שהקווקזים הם אנשים עם כבוד, אבל לא תמיד כבוד זו מילה גסה. אצלנו בעדה מכבדים נשים בצורה מאוד יפה. זו גם עדה מאוד מגובשת, ואני חושבת שזו הסיבה שאנחנו מצליחים לשמור על התרבות שלנו".
את יותר קווקזית או יותר ישראלית?
"אני מנסה לשלב בתוכי גם את העניין של להיות קווקזית, וגם את העניין שאני בעצם ישראלית. זה בא לידי ביטוי בתחומים כמו אוכל או מוזיקה".
בן הזוג הפוטנציאלי חייב להיות קווקזי?
"ממש לא. העיקר שיהיה בחור טוב. העדה פחות חשובה".
דיאנה נולדה באוזבקיסטן ועלתה לישראל יחד עם משפחתה בגיל שלוש. כיום היא לומדת בבית הספר מקיף עירוני ד'. כמו שאר המתמודדות, גם דיאנה תדבר על המדינה בתחרות ממנה היא באה.

"יש הרבה הבדלים בין אוזבקיסטן לבין ישראל", היא אומרת, "כי זה אופי אחר לגמרי של תרבויות. אני מתכוונת לדבר בתחרות על כל הדברים היפים שיש באוזבקיסטן. למדינה הזאת יש תרבות מאוד מפוארת, וגם הרבה נופים יפים".
כאן, בישראל, דיאנה היא מתעמלת אמנותית. היא משתתפת בתחרויות בחו"ל, בהן היא מייצגת את המדינה. בנוסף, היא חברה בלהקת המחול "כוכב המזרח", המתמחה בריקודי פולקלור אוזבקיים, כשאחד החלומות שלה היא לפתוח בעוד כמה שנים סטודיו למחול משל עצמה.
בימי הקיץ החמים, אם היא לא רוקדת ולא מתעמלת, סביר להניח שתמצאו אותה בחוף הים יחד עם החברות. העדות הכי טובה לכך היא צבע העור השזוף שלה, שבדרך כלל אינו מאפיין את יוצאות חבר העמים. אגב, עם הדעה שבחורות יוצאות חבר העמים הן תמיד הכי יפות, היא לא ממש מסכימה.
"אי אפשר להגיד שזה תמיד נכון", היא אומרת, "אבל אין ספק שזה נכון שיש הרבה נשים יפות שבאו משם".
טטיאנה נולדה במולדובה ועלתה לישראל בשנת 2000. היא בוגרת תואר ראשון בכלכלה וניהול, אותו היא הוציאה במכללה האקדמית אשקלון. היא מתעתדת להתחיל את לימודי התואר השני באוניברסיטת בר אילן, כשהיא מתלבטת בין מנהל עסקים לבין תעודת הוראה.

טטיאנה אומרת כי יש הרבה מה לספר על המדינה ממנה היא באה. "קודם כל, צריך לדעת שמולדובה היא מדינה מאוד קטנה", היא אומרת. "זאת מדינה שהיא רק קצת יותר גדולה מישראל.
"יש הרבה דברים שאנשים לא יודעים עליה, לדוגמה שזו מדינה בצורה של אשכול ענבים, ושעושים בה יין ממש ממש טוב. היין משם איכותי ביותר, לא פחות טוב מזה שעושים במדינות אחרות. גם מזג האוויר שם שונה. פה תמיד חם, ושם חורף זה חורף. ככה שיש לי הרבה על מה לדבר בתחרות".
טטיאנה נהנית מאוד משירה ומוזיקה ומנגנת באופן מקצועי על פסנתר. היא בחורה עליזה ואופטימית בחיים, ואוהבת לבלות את שעות הפנאי עם חבריה. היא חולמת על משפחה גדולה ומאושרת. בינתיים, עד שתגיע המשפחה הגדולה, היא אמא לילדה בת 11 בשם נטליה, שמצליחה מאוד בתחום ההתעמלות האמנותית.
בנוסף, הבת גם מחזיקה בתואר אלופת ישראל בריקודים סלוניים לילדים. ומה ההעדפה שלה לגבי בן זוג – צבר, או שרק יליד רוסיה בא בחשבון? "מבחינתי, אני מחפשת שיהיה בנאדם טוב", היא אומרת. "מעבר לזה, זה לא משנה. אני בכלל לא בקטע של עדה. לא חובה שיהיה רוסי".
יאנה נולדה באוקראינה ועלתה לישראל לפני כשש שנים. היא בוגרת בית הספר התיכוני "הנרי רונסון" באשקלון, וכיום היא חיילת בפיקוד העורף, המשרתת בתפקיד מדריכת אוכלוסייה.

בנוסף, היא רוקדת שנים רבות בסטודיו למחול "יוקרה". במסגרת הריקוד היא יצאה יחד עם הלהקה של הסטודיו לתחרויות בארץ ובחו"ל, כשהתחרות האחרונה הייתה בחודש אפריל השנה, באילת.
התחביבים של יאנה הם שירה, ציור וצילום. בתחרות היא תדבר, כמובן, על מולדתה אוקראינה. "הכנתי מצגת על אוקראינה", היא מספרת על ההכנות שלה לתחרות.
"זו ארץ מאוד יפה עם המון מקומות יפים, ואני הולכת להראות את זה במצגת. שלא כמו ישראל, באוקראינה יש המון יערות יפים וירוקים. גם יש שם חופים על הים השחור, שהוא מאוד שונה מהים התיכון שלנו".
היא אומרת שהיא לא יודעת למה הישראלים כל כך אוהבים את הרוסיות. "יש לי הרבה ידידים ישראלים, ואני מאוד אוהבת את כל העדות", היא אומרת, "אבל כשזה מגיע לקטע של לצאת עם מישהו לקשר רומנטי, אז שום דבר לא בא בחשבון: אני אצא רק עם גבר ממוצא רוסי".
אולגה נולדה בסיביר, רוסיה, ועלתה לישראל לפני כ-16 שנים, בשנת 1995. היא מספרת שבילדות שלה סבלה מחורפים קשים מאוד – מינוס 40 מעלות. היא ממש לא מתגעגעת למזג האוויר הזה, ומעדיפה בהרבה את החום הישראלי. בעבר היא התגוררה באשדוד, אך בעקבות נישואיה, היא מתגוררת כיום בראשון לציון.

אולגה הינה כוריאוגרפית מקצועית. אחרי הצבא יצרה קבוצה מחול משלה, "המסתורין", והפכה גם למארגנת הפקות. בנוסף, היא אוהבת לאסוף בובות מכל העולם, לנסוע לטייל ,סרטים טובים ומשחקים אינטלקטואלים.
מבחינתה, כולם יודעים הרבה פרטים על אמא-רוסיה, כך שלא צריך להרחיב יותר מדי במילים. היא כמובן תספר על הנופים, על הגודל העצום שיש למדינה, וכן גם התרבות המפוארת שלה. "אני הולכת לרקוד כל מיני ריקודי עם רוסיים", היא מגלה. "כולם פה בארץ מכירים את ה'קקלין קמיה', אבל אני ארקוד עוד דברים".
היא מספרת כי חשוב לה לשמור על התרבות הרוסית. "הבת שלי, בת השלוש וחצי, יודעת רוסית וגם הולכת לגן רוסי. זו תרבות יפה, וחשוב לי שגם היא תדע אותה".
כששואלים אותה מה סוד המשיכה של הרוסיות בעיניהם של הגברים הישראליים, היא אומרת שהכל עניין של לגלות את החדש: "כולם רוצים את מה ששונה מהם, ובגלל זה הישראלים אוהבים את הרוסיות".
ענת נולדה בישראל, להורים שעלו מברית המועצות (האם מרוסיה, האבא מאוקראינה). היא תלמידה בבית הספר "שקמה" שבקיבוץ יד מרדכי. ענת מייצגת את ישראל, ולדבריה, יש הרבה דברים טובים להגיד על המדינה שכולם אוהבים לבקר אותה.

"אני הולכת לדבר על כמה שטוב פה בארץ", היא אומרת. "זה קצת שונה ממה שהרבה ישראלים אוהבים לעשות – לקטר על המדינה. אבל באמת שיש לנו מדינה יפה. אני אדבר על האוכל הטוב, על הים, על השמש שיש פה. לא חסר דברים טובים בישראל".
ענת עוסקת רבות בתחומי המוזיקה. שנים רבות היא השתתפה בתיאטרון "כינור דוד", המתמחה בשירה ישראלית. בנוסף, היא לומדת לנגן בכינור בקונסרבטוריון שבעיר. כחלק מאותו עיסוק, מתכוונת ענת לשיר בתחרות שיר מקורי על החלק החיובי שבחיים בישראל.
מלבד הראש המוזיקלי, ענת גם אוהבת לטייל ומאוד אכפתית לגבי נושאים הקשורים באיכות הסביבה וזכויות בעלי החיים. היא גם עוסקת באופן קבוע בשחייה.
למרות כל שלל העיסוקים האלה, היא טוענת בתוקף כי היא מוצאת את הזמן גם לחיי חברה. ומה לדעתה סוד הקסם של הרוסיות? פשוט מאוד: "ישראלים אוהבים את הרוסיות כי יש הרבה נשים יפות בעדה".