ראשי » מקומי » מרכז » תל אביב-יפו

זיכרונות אהבה מתל אביב: הסלבס נזכרים באהבה הראשונה

הנשיקה העסיסית של דנה ברגר ליד הטלפון הציבורי, הדייט הראשון של עידו מוסרי והפיקניק הרומנטי של גיא לובלצ'יק. זיכרונות אהבה מתל אביב

האהבה הפיוטית של דנה ברגר

נשיקה ראשונה הייתה בירושלים, כי אני ירושלמית במקור, אבל בהחלט זכורה לי סצנת אהבה פיוטית ומרגשת בבלפור פינת מלצ'ט על המדרכה, לפני 15 שנה. זה היה בדרך חזרה מה"מדבר", אחד הברים המיתולוגיים הנחשבים בתל אביב באותה תקופה.

אני זוכרת שבמלחמת המפרץ היינו עומדים בתור לטלפון ציבורי שהיה מחוץ לבר בשביל להרגיע את אימא אחרי האזעקה.

בפינה הזו הייתה נשיקה מאוד עסיסית ומלאת אהבה, ומי שאני מדברת עליו יודע. זה גם המשיך, זה לא היה חד פעמי. בכלל, כשאני מסתובבת בעיר אני הרבה פעמים מרגישה שחתיכות מהלב שלי פזורות בכל מיני פינות רחוב.

תל אביב הייתה בשבילי הזירה של כל חוויות הנעורים כמו נשיקה על הלחי והתוודויות על אהבות ראשונות. למדתי בבית ספר גבריאלי, והבית הראשון של אימא שלי היה בשדרות בן ציון, כך שכל אזור האהבהבים הראשון היה במלבן הזה שמתחיל בעירייה ומגיע עד רוטשילד פינת שינקין.

הנשיקה הראשונה שלי על הלחי הייתה בכיתה ד' עם יוסי

צוקרמן כשהלכנו לראות את "צלילי המוזיקה" בקולנוע "תל אביב".

הנשיקה "האמיתית" הראשונה הייתה כשהייתי בכיתה ו' בגן יעקב מאחורי היכל התרבות, למעלה, ליד העץ. היינו חבורה ונהגנו לשחק שם משחקים כמו "אמת או חובה". בהמשך , אחרי הפעולות בצופים, היינו הולכים לקינג ג'ורג' ולשוק בצלאל. שם כבר הכול קרה.

העיר הזו היא בשבילי בעיקר הספסלים של גן מאיר. אני נמצאת שם המון ויש לי כל מיני סיפורים על הספסלים שם. מקום שבו נפרדתי, רבתי, חזרתי.

כשאני חושבת על זה, גם עם מיקי (לאון) בשבתות הראשונות היו לי שם כמה סיבובים על כמה ספסלים. להתוודע, לדבר ולחוות דברים ראשונים חמודים. 

כשהייתי בכיתה ח' הלכתי עם נערה שהייתי מאוהב בה (נועה קנולר) לדייט ראשון. הלכנו לקולנוע אסתר, שהיה בכיכר דיזנגוף, לסרט "האדסון הוק" עם ברוס ויליס. אחרי שיצאנו מהסרט הלכנו ברגל על דיזנגוף לכיוון תאטרון הקאמרי, כששכן עוד בפרישמן.

ליוויתי אותה לתחנת האוטובוס שלה ואז התנשקנו - זו הייתה הנשיקה הראשונה שלי בחיים, למרות שאמרתי לאנשים שכבר התנשקתי. אחרי שהיא הלכה נשארתי בתחנת האוטובוס והפה שלי היה כל כך מיובש מהתרגשות שהתכוונתי לחצות את הכביש בשביל לקנות דיאט קולה.

מהבלבול הסתכלתי רק ימינה, עשיתי צעד לכיוון הכביש ואז פגע בי אוטובוס שבא מהצד השני. הוא בלם אבל פגע בי, הבהילו אותי לבית חולים ומתברר שיצאתי בנס. כשחזרתי לבית הספר סיפרתי לכל הכיתה שאחרי הדייט פגע בי אוטובוס, והיום זה פשוט זיכרון נורא מצחיק.

עבור מישהי שנולדה, גדלה וחיה כל חייה בתל אביב - כמעט כל פינה ומוסד בעיר מעלים זיכרונות. אם עסקינן בחג האהבה - אז בגיל 14 הכרתי בכיתה (בתיכון עירוני ט') את החבר הראשון שלי.

יצאנו יחד שנה וחצי וזו הייתה אהבה משמעותית ורצינית ממש. סיפור משמעותי שזכור לי ממנו הוא שבקיץ של שנת 1994, בין כיתה ח' ל-ט, כולנו היינו מגיעים כל שבוע לטיילת תל אביב ל"קיץ על החוף" עם עודד מנשה ויעל בר זוהר (עודד אמר להרים ידיים- זוכרים?).

באחד הערבים הללו אני ודודו החבר שלי רבנו את הריב המשמעותי שלנו והעדפתי שנדבר רחוק מההמונים. ירדנו לחוף, רבנו, התחבקנו, התקרבנו לכיוון המים ואז הוא אמר לי: "מה את לא מבינה, אני אוהב אותך"

וזו הפעם הראשונה שבן אמר לי את זה. לקח לי חמש דקות להתעשת, אמרתי לו שגם אני אוהבת אותו, התנשקנו ומהתרגשות שנינו נכנסו למים עם הג'ינס.

בת הזוג שלי כרגע היא האהבה ראשונה שלי והקשר המשמעותי הראשון. לפני כמה זמן רציתי לעשות לה משהו רומנטי בעיר.

אז לקחתי אותה לפארק הירקון ביום שישי אחר הצהריים לקראת השקיעה. הכנתי סנדוויצ'ים והבאתי בקבוק למברוסקו, לקחנו אופניים, רכבנו קצת ואז עצרנו בנקודה בפארק ועשינו שם את הפיקניק. זה היה פשוט ויפה. בפארק הירקון יש מקומות ממש יפים שמתאימים לאוהבים.

נא להמתין לטעינת התגובות

מעדכן תגובות...