האור והחושך: באור עקיבא חוגגים את הניצחון על בנימינה
יותר מ-10 שנים התנהל מאבק חסר פשרות בין אור עקיבא לבנימינה-גבעת עדה על שטח של 1,000 דונם. בשבוע שעבר פסק בג"ץ כי שטח המריבה יופקע לטובת אור-עקיבא, ובכץ אימץ את מסקנותיה של ועדת רזין. ראש עיריית אור עקיבא: "ההחלטה צודקת". ראש מועצת בנימינה: "נכבד את ההחלטה"
אור עקיבא צילום: מקס ילינסון
בג"ץ דחה בשבוע שעבר עתירה שהגישה המועצה המקומית בנימינה נגד ההחלטה להפקיע מתחומה 1,000 דונם ולהעבירם לאור עקיבא כדי לסייע לפיתוחה של העיר הנחשלת.
השופטת מרים נאור, שדחתה את העתירה, קבעה כי ההמלצות להעביר את השטח לשטחה של אור-עקיבא היו מקצועיות.
המאבק בין היישובים השכנים חשף לא רק מלחמה על קרקע, אלא גם מתח בין יישוב עשיר ומבוסס שבו מתגוררת אוכלוסייה ותיקה ואמידה ועתירת קרקעות לבין עיר ענייה וקולטת עלייה. ועדת הגבולות, שהמליצה על העברת השטח, קבעה בהחלטה כי דרישתה של אור עקיבא מבוססת והגיונית.
עניים מול עשירים
פחות מקילומטר אחד מפריד בין בתיה המערביים של בנימינה לבתיה המזרחיים של אור עקיבא. ולמרות זאת, מדובר בשני עולמות שונים לחלוטין. בנימינה, שאוחדה בשנת 2003 עם גבעת עדה, היא יישוב עשיר.
המושבות בנימינה וגבעת עדה הוקמו בראשית המאה ה-20 בידי חלוצים ממזרח אירופה. במהלך השנים נחשבה בנימינה ליישוב אריסטוקרטי למדי, כור מחצבתם של אנשים כמו הפזמונאי המנוח אהוד מנור, שהקדיש לה את אחד משיריו המוכרים ביותר, ושל ראש הממשלה לשעבר, אהוד אולמרט. גבעת עדה ממוקמת כמה קילומטרים מזרחית לבנימינה.
בבנימינה-גבעת עדה מתגוררים כיום 12,600
תושבים מבוססים למדי: העיר ממוקמת באשכול 7 בדירוג הכלכלי-חברתי (זהו דירוג של הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה הממקם את היישובים באשכולות בהתאם לחוזקם הכלכלי). שטחן של שתי המושבות הוא כ-26 אלף דונם.
בניגוד לשכנה העשירה, נקודת הפתיחה של אור עקיבא חלשה יותר. העיר הוקמה ב-1951 כמעברה לקליטת עולים ממרוקו, מהקווקז וממדינות מצוקה נוספות. כיום מונה העיר, הממוקמת באשכול 5 מבחינת דירוג כלכלי-חברתי, 16 אלף תושבים ושטחה הוא כ-4,300 דונם. מכיוון שהעיר כלואה בין כביש 2 לכביש 4, המפריד בינה לבין בנימינה, היא אינה יכולה לצמוח.
כבר בראשית שנות התשעים החלו קברניטיה של אור עקיבא לפעול במטרה להרחיב את תחומה המוניציפלי. גלי העלייה ההמוניים באותן שנים והגידול המשמעותי באוכלוסייתה של אור עקיבא, שצמחה בעשרות אחוזים, הגבירו את הצורך בקרקע נוספת.
ליישוב התווספו מאות דונמים מרשויות שכנות, בעיקר מהמועצה האזורית חוף הכרמל, אך הוא נזקק לקרקעות נוספות לצורך בניית שכונות חדשות ואזורי תעסוקה.
אהוד אולמרט מבקר בבנימינה צילום: משה מילנר
מסיבה זו ביקשו באור עקיבא להעביר לתחומה המוניציפלי שטח של 1,000 דונם השייך לבנימינה-גבעת עדה. השטח צמוד לשטחה של אור עקיבא, וממזרח לו עובר כביש 4, המפריד בינו לבין בנימינה.
צפונית לשטח נמצא המושב בית חנניה. אור עקיבא תכננה לבנות במקום שכונת מגורים, אזור תעשייה ושטח לנופש ופנאי, הכולל אצטדיון חדש. אור עקיבא ביקשה גם להעביר לתחומה את חוף הרחצה "אקוודוקט" הנמצא כיום בתחומה של קיסריה, אך בהמשך ויתרה על הדרישה.
מנכ"ל משרד הפנים לשעבר, אריה בר, מינה ועדה מיוחדת ("ועדת גבולות" או בשמה המקצועי יותר "ועדת חקירה לגבולות") שתבחן את דרישתה של אור עקיבא. בראש הוועדה עמד הגאוגרף העירוני פרופ' ערן רזין, הנחשב למומחה המוביל בארץ בתחום שינויי גבולות ופיתוח מוניציפלי. לצד רזין היו בוועדה האדריכל יהודה פתאל ומרים גלזר. הוועדה החלה את עבודתה בחודש יוני 2008, וערכה דיונים עם נציגים מאור עקיבא ומבנימינה-גבעת עדה.
עיריית אור עקיבא טענה בדיונים כי הרחבת שטחו של אזור התעשייה שלה היא הדרך היחידה שתאפשר לה לאזן את התקציב שלה. כמו כן טענה העירייה כי השטח שהיא מבקשת לקבל כלוא בינה לבין כביש מס' 4, ובעצם מדובר בהמשך רציף של שטחה של העיר. בנימינה-גבעת עדה התנגדה להעברת השטח, וטענה כי הקשיים הכלכליים של אור-עקיבא אינם מעניינה וכי גם היא זקוקה לשטח זה.
משרד הפנים ומינהל מקרקעי ישראל תמכו בהעברת השטח לאור עקיבא בגלל הצורך של העיר לגדול ולהתרחב. במשרד הפנים ציינו כי כביש מס' 4 הוא גבול הגיוני בין שני היישובים וכי בנימינה-גבעת עדה אינה זקוקה כלל לשטח שאור עקיבא מבקשת.
שיקולי תכנון מול זיקה היסטורית
ועדת רזין קיבלה, כאמור, את דרישה של אור-עקיבא, וקבעה כי בקשתה נשענת על רציונל תכנוני ומוניציפלי מוצק. לטענת הוועדה השטח הוא המשך טבעי לעיר ויש לו חלק חשוב בתוכנית המתאר העירונית של אור-עקיבא.
ערן רזין צילום: זמן השרון
עוד נכתב במסקנות הוועדה כי למרות חסמים שונים בפיתוח השטח, בין השאר בגלל קו הנפט העובר בו, העברתו לאור-עקיבא תאפשר תכנון נכון יותר של העיר. לצד זאת, הוועדה המליצה כי ההכנסות מארנונה מאזור התעשייה שיוקם על השטח יחולקו בין שני היישובים. שר הפנים אלי ישי אימץ את המסקנות וחתם על שינויי הגבולות המוניציפליים של הרשויות.
בבנימינה-גבעת עדה הסתייגו מההחלטה, ועתרו לבג"ץ בדרישה לבטל את העברת השטח. המועצה המקומית טענה בעתירתה כי על אף התנגדותה לדרישה, במכתב ששלח מנכ"ל משרד הפנים לשר הפנים ושבו המליץ לאמץ את המלצות הוועדה, נכתב כי בנימינה-גבעת עדה הסכימה להעברת השטח. בפסק הדין נכתב כי המנכ"ל תיקן את נוסח המכתב והסיר ממנו את המשפט השנוי במחלוקת. המועצה המקומית טענה עוד כי יש לה זיקה היסטורית לשטח שיועבר לאור-עקיבא.
בפסק הדין נקבע כי ועדת רזין הבהירה כי שיקולי התכנון של אור-עקיבא גוברים על הזיקה זאת, ולכן אין מקום להיענות לעתירה. השופטת נאור ציינה בפסק דינה כי ההחלטה שהתקבלה הייתה מקצועית ומאוזנת. השופטים עדנה ארבל ויורם דנציגר הצטרפו לעמדתה.
"אני שמח שבג"ץ החליט לדחות את העתירה של בנימינה", אמר ראש עיריית אור-עקיבא, שמחה יוסיפוב. "מלכתחילה ההחלטה שהתקבלה הייתה צודקת ונקייה. באנו בידיים נקיות לוועדה ורצינו להגיע להסכמה. הם (ראשי בנימינה) לא רצו להגיע להסכמות, ולכן הלכנו לוועדת החקירה שהחליטה מה שהחליטה. זאת החלטה נכונה".
שמחה יוסיפוב מקס יליסון
מה אתם מתכננים על השטח?
"זכינו ב-1,000 דונם, ועל השטח הזה נקים מגורים, תעסוקה ומקומות בילוי".
למה ויתרתם על חוף הים?
"הלוואי שהחוף היה שלי. למועצה האזורית חוף הכרמל יש את החוף הכי ארוך במדינה. אף שמדובר בהוצאות גדולות, בשמחה הייתי לוקח את החוף ומטפח אותו. בעבר מימנו פקחים בחוף, וגם היום אנחנו מממנים מציל אחד. הגיע הזמן שלא נהיה רק שחיינים אלא גם הבעלים. בינתיים ויתרתי בהסכמה על התוכנית, ואשמח לקבל את השטח בהסכמה".
מלשכתו של ראש מועצת בנימינה גבעת עדה, אורי דיסטניק, נמסר בתגובה: "אנו מכבדים את החלטת בית המשפט, אולם סבורים כי נכון היה להילחם בכל האמצעים החוקיים שעמדו לרשותנו בניסיון לשנות את החלטת משרד הפנים ולשמור את השטחים של בנימינה ברשותנו. מדובר על שטח עצום של 1,000 דונם ולו בפוטנציאל רב, אשר חלקו מניב כבר היום מאות אלפי שקלים תודות להשקעות שעשקענו בו בעבר".
נא להמתין לטעינת התגובות
אקו"ם