ניצחון יתום: אבא רצח את אמא, הסבתא לא תגורש
חצי שנה נלחמה סבתם של שני ילדים בני 6 מנתניה כדי להישאר לצדם לאחר שאביהם רצח את אמם. מכיוון שאינה יהודייה, היא נתקלה בקשיים להשיג מעמד קבע שיאפשר לה לקבל משמורת קבועה על נכדיה, ואף עמדה בסכנת גירוש. באחרונה קבע בג"ץ כי היא תישאר בארץ ותזכה למעמד קבע
"מדובר באירוע חריג מבחינה הומניטרית", אומר עו"ד ענת קאופמן שייצגה את הסבתא בעתירתה לבית המשפט. "אחרי תהליך משפטי ארוך אפשר לומר שניצחנו. סוף-סוף הסבתא יכולה לזכות במעט נחת בתוך כל הסערה שהיא והנכדים שלה נקלעו לתוכה מאז רצח האם".
החלטת בית המשפט היא תקדימית, מכיוון שעד כה נמנעה המדינה מלהעניק מעמד של תושב קבע ללא-יהודים שאינם נשואים לאזרח ישראלי. אחד המקרים היחידים היה מתן תושבות קבע לסנדרה סמואל, המטפלת של הילד מוישי הולצברג שהוריו נרצחו באירוע הטרור בבית חב"ד בהודו.
עו"ד קאופמן ציינה בפני בית המשפט העליון, כי המקרה של הסבתא קשה אף יותר ומצדיק מתן מעמד, שכן בשונה מהמקרה של הילד מוישי, שחי עם סבו וסבתו, במקרה הזה לילדים אין איש למעט הסבתא, ואם היא לא תוכל להישאר בארץ נכדיה יישארו לבדם.
בשנה שעברה נדקרה אמם של הילדים, בת 35, על ידי בעלה לשעבר. חודש לפני שנרצחה היא הגישה תלונה נגד הגרוש שלה, ומסרה למשטרה כי הוא מאיים על חייה. הגרוש הובא לחקירה, והוצא נגדו צו הרחקה בהגבלות מחמירות. האם עברה לדירה אחרת, אך בעלה לשעבר המשיך לאיים עליה, ובסופו של דבר רצח אותו.
לאחר הרצח נותרו שני ילדיהם התאומים של בני הזוג לבד, ללא אמם שנרצחה וללא אביהם שנעצר וצפוי להישלח למאסר ממושך. ט', סבתם של הילדים, המתגוררת ברוסיה, מיהרה להגיע לארץ ולהיות עם נכדיה. היא קיבלה את המשמורת על הילדים ומונתה לאפוטרופוסית זמנית עליהם למשך שמונה חודשים.
אביהם של הילדים, שנשלח למעצר, נתן את הסכמתו למינוי חמתו לשעבר כאפוטרופוסית. בדיון שהתקיים בבית משפט לנוער בעניין המשמורת
רשויות הרווחה בנתניה התגייסו והמליצו להעניק לסבתא אפוטרופסות קבועה. עובדי הרווחה קבעו כי ט' היא הגורם הקרוב אליהם ביותר והדמות המשמעותית ביותר בחייהם מאז האירוע.
אך כאן התעוררה הבעיה: ט' אינה יהודייה, בניגוד לבתה שהתגיירה והייתה אזרחית ישראלית. לכן, לא הייתה זכאית לאזרחות, דבר שהכשיל את מתן האפוטרופסות הקבועה. בדיון שנערך בסוף שנת 2010, הוגשה לבית המשפט בקשה למנות את ט' לאפוטרופסית קבועה, אך נציג משרד הרווחה הבהיר כי אי אפשר להעניק את המעמד הזה לאדם ללא מעמד חוקי בישראל.
"הסבתא הייתה בין הכיסאות", אומרת קאופמן. "היא נתקלה בקשיים ביורוקרטיים חריפים. נוצר מצב אבסורדי מאחר שלצורך קבלת מעמד קבע בישראל זקוקה הסבתא למינוי של אפוטרופסות קבועה, ובשביל לקבל אפוטרופסות קבועה היא זקוקה למעמד קבע בישראל.
"נוצר מצב בלתי נסבל של מעגל קסמים. היא קיבלה מעמד של תושבת ארעית מה שאומר שאישה בגילה מוגבלת בזכויותיה שלא לדבר על היעדר אפשרות לקבלת טיפולים רפואיים, זכויות סוציאליות וכיוצא באלה.
"הפתרון היחיד לקבלת הזכויות שמגיעות לה הוא השגת תושבות קבע. הליך זה נמשך לרוב לפחות ארבע או חמש שנים וגם אז אין כל חובה בחוק שמחייבת את שר הפנים להעניק מעמד של תושבות קבע, ולכן הסבתא צריכה לעבור הליך מזורז כפי שנהגו במקרה הקודם של המטפלת של מוישי הולצברג".
המקרה של סמואל, המטפלת ההודית של מוישי הוא המקרה הראשון שבו אזרחית זרה ולא יהודייה זוכה לתושבת קבע בישראל. סמואל התפרסמה בזכות גבורתה כשחמקה החוצה מבית חב"ד כשהיא אוחזת חזק את מוישי בין ידיה כאילו מדובר בבנה, ולימים קיבלה אזרחות ישראלית. "לסמואל היה יותר קל לקבל אזרחות מאחר שהיא גרה עם סבו וסבתו של מוישי והם עזרו לה לזרז את העניינים עם הקשרים שיש להם, מה של-ט' אין. לא היה לה למי לפנות".
משהתקרב מועד פקיעת אשרת השהייה הזמנית, ולאחר שלא קיבלה הבהרות מלשכת האוכלוסין באשר לקבלת אזרחות, ביקשה ט' להאריך את אשרת השהייה בארץ. בפברואר 2011 נמסר לה כי עליה לעזוב את הארץ. "במקום להאריך לה את האשרה, נאמר לה כי עד לקבלת החלטת משרד הפנים בבקשתה לקבלת מעמד, אי אפשר להאריך את שהותה בארץ", אומרת קאופמן. "מלכתחילה הם לא רצו שהיא תישאר בארץ ולכן לא עשו כל מאמץ".
ט' סירבה לוותר וביקשה תשובות ברורות לעיכוב מעמדה בארץ אך פקידי הלשכה לא ידעו לענות לה בוודאות לגבי מועד קבלת החלטה סופית בעניינה. "התוצאה החמורה הייתה שיומיים לאחר מכן היא נחשבה כשוהה בלתי חוקית". הסבתא לא ויתרה והמשיכה בניסיונותיה הנואשים לעצור את מסכת העינויים הזאת על מנת לקבל מעמד בישראל ולזכות באפוטרופסות הקבועה על נכדיה.
"אחרי שראינו שהלשכה לא עושה דבר, העלינו את הבקשה של הסבתא בפני הוועדה הבין-משרדית והם נתנו לה מעמד של תושבת ארעית שעדיפה מאשרת תייר שתקפה לשלושה חודשים ואינה שווה דבר. כשראינו שאין ברירה, פנינו לבג"ץ".
בעתירה טענה עו"ד קאופמן כי טובת הילדים מחייבת מתן מעמד של תושבת קבע לסבתם. היא ציינה כי המקרה המיוחד שבעטיו הגיעה הסבתא לארץ, מצדיק את מתן האזרחות. עוד ציינה קאופמן כי מתן אזרחות לסבתא תשרת את אינטרס המדינה, שכן בלעדיה הנכדים ייפלו כנטל על הרשויות. במשפט העלינו את הטענה שאם הילדים ייוותרו בארץ לבד ללא גורם חלופי שידאג להם, עובדה זו תהיה פגיעה בזכויות היסוד שלהם כאזרחי מדינת ישראל ובעקרון טובת הילד, שהוא עיקרון מנחה במשפט הישראלי"
לאחר חצי שנה של הליך משפטי הודיע שופט בית המשפט העליון עוזי פוגלמן שבחודש מרץ 2012 תדון מחדש בקשתה של הסבתא לתושבות קבע. השופט פוגלמן ציין כי מתן אשרת הקבע לסבתא תישקל באהדה, כדבריו.
"בית המשפט גרם למשרד הפנים להבין שאין להם ברירה ואישר שבעוד תשעה חודשים נוכל לחזור לדון על מתן תושבות קבע לסבתא. אז ישקול מחדש שר הפנים, באהדה, להעניק לה תושבות קבע מטעמים הומניטריים", אומרת קאופמן. "לאור האירוע הטרגי נאלצה הסבתא לגדוע את חיה בבת אחת ולנתק את עצמה ממשפחתה, מעבודתה, מסביבתה, מעולמה, מחבריה וממעמדה ברוסיה".
נא להמתין לטעינת התגובות
אקו"ם