הוריו של דוד לביא: "אם חגית זכתה, סימן שרצו את זה מלמעלה"
להוריו של דוד לביא, אילנה ונחשון, לא הייתה נוחה החשיפה המשפחתית בעקבות ההצלחה של בנם בכוכב נולד. עכשיו, לאחר שסיים את העונה במקום השני, הם מספרים על הקשיים, הוויכוחים והטעם הטוב שנשאר ("כי זה מה שבורא עולם רצה"). "הוא עוד יהיה מוזיקאי מפורסם", הם מבטיחים
למעשה, אפילו הם-עצמם לא השקיעו יותר מדי זמן מול המחשב הפלאפונים. בני משפחת לביא לא מאמינים בתחרויות, אלא בהשגחה פרטית של בורא עולם.
ואם הכל כתוב מראש, כולל מי יהיה הזוכה הגדול של כוכב נולד 9, אז למה לבזבז על זה אס.אמ.אסים?
ההסתמכות על היושב במרומים הספיקה לדוד לביא רק למקום השני. חגית יאסו, שמשפחתה גייסה את כל תושבי שדרות, סיימה כמנצחת. ללביא היו רק את המעריצים האמיתיים שלו, ועוד איזה קרוב משפחה מרחובות שתפס יוזמה והתחיל לדרבן אנשים לסמס.
אבל אבא ואימא לביא, טוענים ששום דבר בכל מקרה לא היה עוזר לדוד לנצח. כשביקרנו השבוע בביתם, ביישוב הדתי הקטן בני דרום, הסמוך לאשדוד, הם לא נשמעו מאוכזבים לרגע. "היה לי ברור עוד מההתחלה שחגית היא זו שתזכה", אומרת האם אילנה. "אנחנו פשוט אנחנו מאמינים שזה מה שהיה צריך להיות – וזה קרה".
נחשון: "זה בעיקר כי באמונה שלנו הכל בהשגחה פרטית. אנחנו הגענו לגמר הזה בתחושה שאם דוד צריך לזכות,
אילנה: "אני לא חושבת שהאמונה הזאת אמורה להפתיע משהו. זה כל כך מפתיע אותך שפעלנו כך?".
האמת היא שכן. "תראה. שלחנו כל אחד עשר הודעות מכל מכשיר, כפי שמתירים הכללים של כוכב נולד. אבל יותר מזה – לא צריך להגזים. פשוט יש לנו את האמונה שזה מלמעלה קובע, אז לא צריכים להתערב לו יותר מדי".
נחשון: "לטלפונים של האנשים ביישוב שלנו יש הסדר כולל כזה. אז אין אפשרות לשלוח דרכם את ההודעות מהסוג של ההצבעות בכוכב נולד, כי אלה הודעות שעולות כסף. כמובן שאנחנו כן פתחנו את האפשרות הזאת לעצמנו, אבל לא ביקשנו מוועד היישוב שיפתח את זה גם לשאר התושבים פה".
עבור האב נחשון (54), רופא משפחה, והאם אילנה (49), עובדת סוציאלית ומטפלת משפחתית וזוגית, ההגעה של דוד למקום השני היא הדבר הכי טוב שהיה יכול לקרות לו בגמר. כן, אפילו יותר טוב מהמקום הראשון. ולא רק בגלל מה שרצה אבינו שבשמיים, אלא גם מסיבות יותר לוגיות.
"כולם חושבים שאנחנו נורא מאוכזבים שהוא לא זכה במקום הראשון", אומרת האם אילנה. "אני גם בטוחה שדוד מאוד רצה את הזכייה בגמר, אבל אני חושבת שדווקא ההגעה למקום השני נותנת לו יותר מרווח נשימה. כך הוא יוכל לעשות את הבחירות שלו בעצמו ופחות להיות מנוהל על ידי אחרים.
גם שאלתי את דוד, לאחר הגמר, האם הוא מאוכזב. הוא אמר לי שלא. במיוחד לאור העובדה שהמקום השני קיבל מתנה בהפתעה (מלגה על סך 50 אלף שקלים מטעם מפעל הפיס, ל"א)".
נחשון: "אני יכול להגיד לך יותר מזה: אני ממש שמחתי בשביל חגית, כשהודיעו שהיא זכתה. יש לה קול מדהים וגם משפחה מקסימה. שמחתי מאוד, גם בגלל הסיפור שמאחורי חגית. זו בחורה משדרות, ממוצא אתיופי, שהגיעה רחוק בתחרות. לדעתי, זה סיפור מאוד יפה. וכמובן: אם היא זכתה – אז זה מה שרצו מלמעלה".
אין מישהו יותר טוב לספר על צמיחתו של דוד לביא מאשר הוריו. נכון, בשנים האחרונות הוא מתגורר בירושלים וכבר לא מנהל אורח חיים דתי, בניגוד לאופן שבו חינכו אותו, אבל הם עדיין מכירים אותו יותר טוב מכל אדם אחר.
דוד התחיל את הרומן שלו עם הבמה בגיל מאוד צעיר. לא ברור האם ההורים מתכוונים לזה ברצינות או סתם מגזימים, אבל הם מספרים כי כבר מגיל שנתיים הוא החל לאחוז בצעצועים כאילו היו מיקרופון, ולשיר. "הוא היה שר לנו בבית בעיקר זמירות של שבת", נאנחת אמו אילנה.
אבל מאז אותן זמירות של שבת מפיו של ילד רך, עברו הרבה עונות של כוכב נולד, ודוד החל להתרחק מהפיוטים ועבר להתמקד בשירים של חול וגם במעשים שלא ממש קשורים ליראת שמים.
הוא החל להראות סימנים של חזרה בשאלה בגיל 15, ובניגוד למצופה – משפחתו של דוד לא קיבלה את זה בצורה קשה מדי. "גם אני בעצמי הייתי חילוני כשהייתי צעיר", אומר האב נחשון, "את החזרה בתשובה שלי עשיתי קצת אחרי השירות הצבאי.
"אני חושב שאולי בגלל זה, היה לי יותר קל לקבל את השינוי שעשה דוד. רוב החבר'ה הצעירים שחוזרים בשאלה, עושים את זה גם ממקום של נוחות, וזה די הגיוני. אבל למרות ההבנה, אני מרגיש שהחילוניות של דוד היא גם מעט כשל שלי. כי אני כיוונתי את הילדים למקום אחד, ושניים מהם הלכו לכיוונים שונים. אבל שוב, זה בסדר. הם הילדים שלי ואני אוהב אותם, למרות החילוניות שלהם".
בגיל 18, כאשר רוב בני היישוב הדתי-לאומי שבו הם מתגוררים כיוונו לשירות קרבי, דוד הצעיר הפתיע את הוריו כאשר הודיע להם שהוא רוצה להיבחן ללהקה צבאית. "אני נחרדתי לשמוע את זה", מודה אמו. "מאוד התנגדתי, כי חשבתי שהוא צריך לעשות שירות משמעותי ושהוא צריך לתרום בתחומים שהם קצת מעבר למוזיקה. הבן שלי הוא בחור מאוד מאוד חכם, וחשבתי שזה לא לעניין שמה שהוא יעשה בצבא זה רק לבדר חיילים וחיילות.
"לא שאני מזלזלת, חס וחלילה, אבל חשבתי שהוא צריך לתרום בצורה אחרת. הוא לא חשב ככה. יום אחד הוא התקשר אליי לעבודה ואמר לי 'אמא, התקבלתי ללהקה צבאית'. אני עניתי לו 'מזל טוב', למרות שהייתי מאוכזבת. אבל אז הגיע המשפט הבא שלו:
'אבל החלטתי לא ללכת ללהקה'. בסוף הוא שירת בקריה בתל אביב. האמת היא, שגם לפני כמה חודשים, כשהוא אמר לי שהוא נבחן לכוכב נולד, חשבתי שהוא רק ינסה לראות האם הוא מתקבל, ואז יסרב בנימוס. אבל הפעם זה לא היה ככה".
ממקום מגוריו הנוכחי בירושלים, ניסה לביא בשנים האחרונות לקדם את קריירת השירה שלו. הוא עבד על הכנת אלבום, שאת רוב שיריו כתב בעצמו ושהמימון לצורך הפקתו מגיע מהוריו. כששלח את השירים לתחנות הרדיו ולחברות התקליטים, קיבל תשובות שליליות.
במקביל, הוא עבד במרכז נוער למוזיקה, וגם במכון שמאבחן הפרעות קשב וריכוז של ילדים. מדי פעם הופיע בפאבים קטנים בעיר הבירה, שם גם נצפה על ידי אנשי ההפקה של כוכב נולד, שהזמינו אותו לאודישנים.
כבר מהתכנית הראשונה, לביא התבלט יותר מהאחרים. השופטים אמרו שיש לו סגנון שירה שונה מזה של השאר. ככל שהעונה התקדמה, נחשפו יותר ויותר פרטים מחייהם האישיים של המתמודדים. באחת התכניות ראו את דוד נכנס אל בית הכנסת של היישוב, כשהוא מדבר על תהליך החזרה בשאלה שלו. "זה לא היה קל לראות את דוד באותה סיטואציה", אומר האב נחשון.
"כל כך צרם לי לראות אותו נכנס לתוך בית הכנסת, כשאין לו אפילו כיפה על הראש. התכנים שהוא אמר באותה תוכנית היו מאוד מכובדים, אבל העניין של הכיפה מאוד כאב לי. אבל אני מניח שזה קרה בגלל חוסר תשומת לב, ולא בגלל איזה קטע של דווקא".
אילנה: "מה שכן, אחרי אותו שידור, קיבלתי טלפונים ומכתבים מאנשים שאני לא מכירה, שאמרו לי שהם קיבלו מאיתו כוח להתמודד עם זה שיש ילד שחזר בשאלה. לי היה מאוד קשה עם החשיפה הזו של המשפחה שלי בטלוויזיה".
זה המחיר של השתתפות בריאליטי, לא?
"האמת היא שאף פעם בעבר לא ראינו כוכב נולד. אנחנו לא רואים תוכניות ריאליטי בבית. גם טלוויזיה באופן כללי זה לא המרכז אצלנו, ככה שלא חשבתי שהעובדה שדוד הולך לתכנית טלוויזיה תעשה איזה שינוי שקשור למשפחה שלנו. בערך שבועיים אחרי האודישן הראשון של דוד, התקשר אליי אחי ושאל אותי אם אני מבינה למה אני נכנסת. ואני, בשיא תמימותי, אמרתי לו שדוד בסך הכל הולך לשיר. הוא, ולא אני. אז הוא הסביר לי שלא רק דוד יהיה בפרונט".
מתי הרגשתם את זה לראשונה?
"כבר בהתחלה של העונה, ההפקה של התוכנית רצתה לבוא לצלם אצלנו. ואז התחיל דיון משפחתי על זה, וכולם היו נגד. חשבתי שאולי לילדים שלנו זה יקרוץ, אבל אף אחד לא רצה. הצילומים בבית הכנסת היו בשלב מאוחר יותר. פשוט היה ספיישל משפחות, ולא רצינו לפגוע בדוד. נחשפנו כדי שהוא לא יהיה המתמודד היחיד שהמשפחה שלו לא הסכימה לדבר מול המצלמות".
נחשון:"למען האמת, אני טיפוס יותר מוחצן, אז פחות הפריע לי להיות מול המצלמות. יש לי פחות בעיה להיחשף מאשר לאילנה. מבחינתי זה אפילו היה נחמד".
אילנה: "אני העדפתי לשמור את החיים הפרטיים שלי לעצמי. ופחות ככה לפתוח את הכל מול כולם. אבל זה היה מחיר שנאלצנו לשלם, וזה בסדר".
יש הקלה מבחינתכם אחרי שהעונה הזאת הסתיימה?
נחשון: "אני שאלתי את דוד עוד בתחילת השנה, כאבא, 'מה קורה איתך בשנה הבאה?'. והוא אמר לי שהוא יילך לעשות פסיכומטרי, ושבמקביל הוא ינסה להצליח בכוכב נולד, והוא יזרום עם מה שיהיה. לשמחתי הוא קיבל ציון טוב בפסיכומטרי, וגם הצליח בכוכב נולד".
אילנה: "עכשיו זו כבר הבחירה שלו, אבל אני חושבת שהוא צריך למנף את המצב שהוא נמצא בו. לדעתי, דוד קיבל מתנה מהקדוש ברוך הוא, וזו מתנה שהוא צריך להשתמש בה בצורה טובה. אבל כמובן שכמו כל אמא, הייתי רוצה שהוא גם ילמד".
נחשון: "אני חושב שלימודים זה אמצעי, לא המטרה. חשוב לי שהוא ילמד. אבל גם יש לי שאיפה שלי שהוא יעשה מוזיקה שתרגש אנשים. אני מודע לכוחות הריפוי שיש למוזיקה. ולא משנה איזה סגנון. העיקר שהוא יהיה מאושר, ושהמוזיקה שלו תיגע בנשמה של אנשים ושתהיה מוערכת".
איפה הוא יהיה בעוד חמש שנים?
נחשון: "אני רואה את דוד מוזיקאי מפורסם. לא במושגים של כמה דיסקים הוא מוכר, אבל שהוא יהיה מוזיקאי מוערך. ואני רוצה שהוא יביא לי לפחות נכד או שניים".
אילנה: "הוא דווקא אמר לנו לחכות בסבלנות עם עניין הילדים. וזה מה שאנחנו נעשה".
נא להמתין לטעינת התגובות
אקו"ם