ראשי » מקומי » מרכז » תל אביב-יפו

מעורב תל-אביבי: הכירו את נציגי העיר הגדולה ב"מאסטר שף"

שלומי שאול, קרין אלמליח וליטל תדהר, נציגי תל אביב ב"מאסטר שף", מסבירים למה אוכל כל כך עושה להם את זה ("זה תרפיה"), מה הם חושבים על אייל שני (הדעות חלוקות), ולמה דווקא להם יש יתרון על השאר

עבור שלומי שאול, קרין אלמליח וליטל תדהר, המתמודדים התל-אביבים בעונה החדשה של "מאסטר שף", מזון הוא פחות בשביל השובע, ויותר בשביל הנשמה. לשלושה אין רקע משותף, אבל כשנפגשו לקראת הראיון המשותף, הם נראו כמו חברים משכבר הימים, וזה, כך התברר, בזכות האהבה הגדולה המשותפת שלהם.
 
כמו במטבח - חלוקת התפקידים הייתה ברורה מההתחלה: ליטל הייתה אחראית על הפן הארגוני (מי ידבר ומתי), קרין תיבלנה עם הרבה רגש וכנות (ועם מבטא צרפתי חמוד), ושלומי ביטא את קול ההיגיון והחזיר את כולם לקרקע (כשגלשו לגילויי חיבה חמים מדי כלפי השופטים). למעשה התחושה הייתה של מפגש בין אמהות חברות בפארק, רק שבמקום להתגאות בילדים, לכל אחד היו בסלולרי תמונות של מאכלים שהכינו.

כולם תל-אביבים אמיתיים: שלומי (42), נשוי פלוס שניים, במקור מלוד, גר כבר 20 שנה בתל אביב, כרגע ברמת אביב, ומנהל את חנות "דיסק סנטר" בדיזנגוף סנטר; קרין (39), גרושה ("הייתי נשואה חודש אחד בחיי, התגרשתי בהיריון") פלוס שניים, גרה בבוגרשוב, עובדת בהיי-טק, עלתה מפריז בגיל 18, ומאז בעיר הגדולה; וליטל (שבמציאות היא אפילו הרבה יותר קטנה מבטלוויזיה) בת 28, עורכת דין בתחום המסים, וגרה בדיזנגוף עם בן זוגה. אחרי שעברו בהצלחה את שלב האודישנים, הם ייכנסו בקרוב לשלב מחנה האימונים, ושם מתחילה העבודה הקשה באמת.

אצל כולם ה"ג'וק" (באמת אמרנו את זה בהקשר של אוכל?) התחיל מוקדם מאוד. "זה ממש מהילדות", אומר שלומי. "נקודת המפנה הייתה כשהיה לנו יום של מאכלי עדות בבית ספר וכולם הביאו מאכלי עדות מזרחיות, חוץ מאשכנזי אחד שהביא בלינצ'ס ולא ידעתי מה זה. הייתי בשוק. אז הבנתי שאוכל זה חומר גלם שאפשר לשחק אתו ושאני רוצה לעשות את זה".
 

קרין, בדרכה הכנה, יורה מיד: "תמיד אהבתי אוכל, מגיל קטן והייתי קצת דבה", היא מחייכת. "הייתי צמחונית מגיל חמש, אבל אמא שלי לא הייתה מבשלת צמחוני אז התחלתי לבשל לעצמי. אגב, הייתי צמחונית עד העונה הראשונה של 'מאסטר שף' (שבה נשרה בשלב מוקדם, ש"ג), אז התחלתי לאכול בשר אבל מעט מאוד".

ליטל: "אמא שלי לא חולת בישול בלשון המעטה, כך שאני ואחי הקטן היינו צריכים לבשל לעצמנו. כשהייתי בכיתה ג' בן דוד שלי לימד אותי להכין אלפחורס וזה היה נראה לי כמו נס. ככה נוצרה אצלי האהבה לבישול".

תמקדו אותי. מה בדיוק אתם אוהבים בזה?
קרין: "אני הכי אוהבת את ההכנה, זה מרגיע אותי, כמו מדיטציה. אני אפילו לא אוכלת את מה שאני מכינה - אני טועמת תוך כדי וזה משביע, אבל בעיקר נהנית מהתהליך".

ליטל: "גם אני אוהבת את ההכנה כי זה כמו תרפיה. אני עובדת במקצוע שוחק וכל היום עסוקה וטרודה, וזה מרגיע אותי. אבל השיא מבחינתי זה ההנאה של אנשים אחרים מהאוכל, אני אוהבת לראות שאנשים נהנים מהאוכל שהכנתי".

שלומי , קצר כהרגלו, מסכם: "אצלי הכול, מהקניות עד ההגשה, את הכול אני אוהב".

אז למה לא לעסוק בזה בצורה מקצועית?
קרין (נאנחת): "תראי, השיקול הכלכלי אצלי מאוד חשוב. אני אם חד-הורית. ממה שידוע לי, השכר במטבח מאוד נמוך, ואפשר להגיע לשכר גבוה רק אם זה משהו משלי, שלזה קשה מאוד להגיע. אני צריכה לחשוב על הילדים, בתור מפרנסת יחידה יש דברים יותר חשובים מלעסוק במה שאוהבים".

ליטל: "החיים גלגלו אותי איכשהו לעריכת דין, ואני אוהבת לעסוק בזה. הייתי מלצרית שבע שנים וראיתי כמה קשה העולם הזה, וכמה קשה להתפרנס ממנו. הבנתי שמבחינה כלכלית אני צריכה משהו יציב שיפרנס אותי, ושתמיד אוכל לעשות את זה בשביל הכיף".

שלומי: "כמו ליטל, גם אני פשוט התגלגלתי עם החיים למה שאני עושה, אבל בראש תמיד יש מחשבות על שינוי, על לעשות משהו משלי. זה יקרה מתישהו".

השלושה, כמו הרבה ממשתתפי תכניות ריאליטי, הגיעו לעונה השנייה של "מאסטר שף" (חמישי ב-21:00 ב "קשת", בהפקת "גיל הפקות") בעקבות הפצרות של חברים וקרובים. שלומי מודה כי נדחף בהתחלה על ידי אשתו, אבל אחר כך כבר היה לגמרי בעניין; קרין הוטרדה על ידי חברה שלה עד שנכנעה, ואת ליטל רשמה לתכנית המזכירה מהמשרד, שתמיד מזילה ריר על האוכל שהיא מביאה לצהריים.
 

באודישנים, לעומת זאת, לא חיכו להם החברים האוהבים והמחויכים, אלא סדרה של רגעים מביכים ומלחיצים, שלא לומר טראומתיים.

האודישן של קרין, שנערך לפני ארבעה שבועות, היה ממש כמו ללכת על ביצים: "ניסיתי להכין מאכל בשם פבלובה, שמבוסס על קציפת ביצים", היא מסבירה. "מתברר שחיברתי את החלק הלא נכון למיקסר במקום המקציף והכול נהרס כמה דקות לפני האודישן, והייתי צריכה לאלתר משהו. זה הכניס אותי ללחץ מטורף, וגרם לי להגיע מאוד לחוצה לאודישן. מרוב לחץ והתרגשות גם בכיתי בלי הפסקה וניסיתי להסביר לשופטים את הטעות. נלחצתי מכל תגובה שלהם, ומאוד הופתעתי כשבסוף אהבו את זה".

זה באמת שיפור. באודישן שלך בעונה הקודמת אייל שני הגדיר את המנה שלך "גיהינום".
"אני מאוד מעריכה את אייל שני, והמנה שהכנתי באמת הייתה הזויה ולא מתאימה. המנה נקראת "לוקוס בגן עדן", והיא מכילה 45 מרכיבים. זה היה באמת יותר מדי. אני יודעת שזה שונה לבשל על הסט מאשר בבית, אז לא נעלבתי".

מה גרם לך לחשוב שהפעם זה יהיה שונה?
"באמת לא קל לחזור שוב, אבל אני מאמינה בעצמי ויודעת שיש לי יכולת. אחרי שלא עברתי בעונה הראשונה התרגשתי ברמות קשות, ולא הפסקתי לבכות כל האודישן מרוב לחץ והתרגשות. בסוף עברתי".

שלומי וליטל חוו על בשרם בשבועיים האחרונים מה שקרין עברה בעונה שעברה. את שלומי, שהכין באודישן אוכף טלה, כינו השופטים "שחצן", ואת המנה של ליטל אייל שני כינה "מכוערת".

"אני יודע מה אני שווה וזה הכי חשוב", מצהיר שלומי. "זה ממש לא נכון שאני שחצן, והם לא קלטו אותי באמת. לדעתי ההערות של השופטים היו ברובן לא מוצדקות ולא הסכמתי אתן, וכנראה הם הרגישו את זה ממני, ולכן אמרו מה שאמרו".

ליטל מתארת את החוויה בצורה שונה: "האמת שקצת הופתעתי מההערה של אייל, אבל בסופו של דבר אפילו שהמנה שלי הייתה מכוערת ודייסתית היו גם מחמאות, וזה דווקא מה שריגש. הרגשתי שהם ממש קוראים אותי נכון ופורטים לי על מיתרי הנפש, בלי צחוק. לקחתי הימור כי מלכתחילה לא התייחסתי לכל הסיפור ברצינות, אבל בסוף יצא טוב".

בטח יש שופט שאתם הכי מתחברים אליו.
קרין: "השופט המועדף עליי הוא אייל שני. הוא מקסים ובן אדם מאוד טוב" (שלומי מקניט מהצד על ההתחנפות).

ליטל: "חיים כהן הוא הפייבוריט שלי. הוא בן אדם אמיתי, כמו שהוא בתכנית ככה הוא במציאות".

שלומי: "שום שופט לא מועדף אצלי, אבל מיכל (אנסקי, ש"ג) חמודה מאוד. אני גם מעריך את יונתן רושפלד ואת הבישול שלו, אבל הייתי שמח לבחון יכולות אחד על אחד עם מישהו מהם, נגיד על תפוח אדמה או חציל, מה שהם רוצים".

עם מי היית רוצה לעשות את הדו-קרב הזה?
"מול חיים כהן".

שלושתם מעולם לא למדו בישול, אבל הם מגלים בקיאות מפתיעה בכל הקשור לנושא, ונראה ששום פרט מעולם הבישול או ספר חדש ל בתחום לא חומק מהם. כמה וכמה פעמים הם נדרשו לחזור בכוח לריאיון, לאחר שגלשו לשיחות מעוררות תיאבון על בשרים, דגים ופסטות, וקבעו להחליף מתכונים.
 

מהי מנת הדגל שלכם?
שלומי: "פירות ים בעיקר, בכל הסגנונות".

קרין: "אצלי זה משתנה, אפשר להגיד שרביולי ביף בורגיניון, שזה רביולי עם בשר".

ליטל: "מרק גולש על פי מתכון של מסעדה שהייתה פעם בירושלים ונסגרה בשם 'פינק'".

מה הכי חשוב לכם במנה?
שלומי: "קודם כול הטעם. כל השאר בא אחר כך".

קרין: "אצלי דבר ראשון זה איכות חומר הגלם, זה הדבר הכי חשוב. אני לא משתמשת בדברים מאיכות בינונית, אני מרגישה את ההבדל מיד וקונה הכי איכותי".

איפה למשל?
"אני מאוד אוהבת את הסחורה שיש בשוק הכרמל. זה נשמע פשוט אבל מגיעים לשם מצרכים נהדרים, רק צריך לדעת לבחור. אני גם אוהבת לקנות ב'עדן טבע מרקט' כי חשובה לי הבריאות שבבישול, והמוצרים שלהם מאוד איכותיים".

מאכל אהוב?
שלומי: "לחם. אני הכי נהנה מלחם עם גבינה וכוס יין. כמה פשוט ככה טעים. גם דג מלוח".

קרין: "ירקות חיים עם טחינה מתובלת טוב-טוב, אני יכולה להתענג על זה כמו על ארוחת גורמה".

ליטל: "אני הכי אוהבת אוכל תאילנדי, מתובל וחריף".

יש מודלים לחיקוי?
שלומי: "כמה שזה יישמע מוזר - אהרוני. ספר הבשר שלו הוא אבן דרך אם לא אבן יסוד בקולינריה הישראלית. ספר עם שאול אברון מלפני 20 שנה בערך".
 

קרין: "אייל שני כמובן, הוא במקום הראשון אצלי, גם בתור שף וגם בזכות הבן אדם שהוא. מקום שני זה אבי ביטון, שיש לו את מסעדת 'אדורה'".

ליטל: "שרי אנסקי, שכתבה את ספר הבישול 'אוכל'. היא כותבת על אוכל בצורה כל כך מרגשת שגורמת לי פשוט לבכות".

בתור תל-אביבים הרגשתם איזה חיבור מיוחד ביניכם לעומת המתמודדים האחרים?
ליטל: "היה חיבור בין כולם. היינו מגיעים ביחד כי אנחנו מאותו אזור, אז אולי קצת יותר בינינו. אני חושבת שיש לנו יתרון כי בתל אביב נחשפים למגוון קולינרי מאוד רחב לעומת מקומות אחרים".

על השאלה אם הם לא חושבים שהתל-אביביות דווקא תפגע בסיכוייהם בתכנית, בשל הנטייה של תכניות ריאליטי להעדיף סיפורי חיים מרגשים מהפריפריה, הבנות עונות בפוליטיקלי קורקטיות שאין בעיה כזו, ולכולם יש סיכוי שווה.

לשלומי, איך לא, דווקא יש מה להגיד: "הבעיה בתכנית הזאת היא שהם חושבים שכל הצופים הם מסעודה משדרות. הם מחפשים את ה'בובליל' כי הם חושבים שזה מה שהעם יוכל להתחבר אליו. אני דווקא מרגיש אפליה בקטע הזה, אפליה שלא לצורך כי זה לא באמת מה שהצופים רוצים לראות. אין להם שום בסיס לקבוע את זה".

מסר למתמודדי העונות הבאות?
ליטל: "זה הרבה יותר קשה ממה שנראה. הצופים רואים שעה של תכנית, אבל אנחנו מוציאים את הנשמה. יש גם כיף אבל בעיקר קשה, בסך הכול זו הכול זו חוויה מחשלת".

נא להמתין לטעינת התגובות

מעדכן תגובות...