קייטנת רוטשילד: השיעור באזרחות של ילדי תל אביב
ילדי תל אביב מקבלים הקיץ שיעור אזרחות מהחיים. וגם: רון חולדאי צריך להפסיק לקטר על הממשלה ולהתמקד בפתרונות יצירתיים לבעיות העיר
לרוב הדברים הרעים שחולדאי אומר על השלטון המרכזי יש בסיס במציאות, אבל מראש העירייה החזקה והעשירה בישראל אפשר לצפות לקצת יותר ממקבץ מייגע של קיטורים. לא אמנה כאן שוב את כל אותם מהלכים שחולדאי כן יכול לעשות כדי לשפר את מצב הדיור והתחבורה בעיר, אבל דבר אחד בטוח: פוליטיקאים שבמקום לעשות מעדיפים לשמש כפרשנים יש לנו מספיק. בממשלה יש כמעט 30 כאלה. לא צריך עוד אחד בעיריית תל אביב.
בת החמש חזרה מהקייטנה ובידה פרח אדום. שאלתי מאיפה הפרח, והיא השיבה: "מהמפגינים". שאלתי על מה הם מפגינים. היא ירתה את התשובה בלי היסוס: "נגד זה שהדירות יקרות מדי". לטעמי - יכול להיות שהורים אחרים יחשבו אחרת - זה אחד ההיבטים המקסימים של מה שקורה בעיר בשבועיים האחרונים: הילדים, שבמקרה שלנו יצא שהם גרים מאות מטרים מהמאהל, מקבלים שיעור אזרחות מהחיים.
השדרה
מעורבות אזרחית ופוליטית היא משהו שנספג במחזור הדם. בילדותי הייתי נשלח מדי שלישי בערב לדוכן העיתונים שבפאתי שוק הכרמל כדי לקנות את הגיליון החם, שהגיע זה עתה מהדפוס, של "העולם הזה". עד שהגעתי הביתה חצי מהדפוס של העיתון כבר הספיק להימרח בשחור על האצבעות שלי, ואתו חדרו גם התכנים. היום הילדים שגרים ליד עיר האוהלים פוגשים בדרך לחוג הקפוארה את התכנים שאורי אבנרי כתב עליהם מאמרים חוצבי להבות לפני 35 שנה.
לפני כמה ימים פרסמתי טור ב"מעריב", בו הצעתי (שוב) לטפל בריבוי הדירות הנטושות בערים הגדולות ולדאוג לניצולן. המצב הזה שבו יש בתל אביב אלפי נכסים ריקים וכל כך הרבה אנשים שמחפשים דיור במחיר סביר - הוא מעוות מבחינה חברתית, כלכלית וסביבתית.
איתמר קרא, ושלח לי את המייל הבא: "במאמרך יש התעלמות מבעיית בעלי הדירות. אין שום הגנה משפטית על בעל דירה שהדייר החליט לא לשלם לו שכר דירה. היות שהיהודים הם רחמנים בני רחמנים, אם הדייר שלך לא משלם שכר דירה, לוקח באמצעים משפטיים להוציא אותו מהדירה בין שנה לשנה וחצי, ובמשך כל התקופה הזו אינך מקבל שכר דירה וגם משלם שכר טרחה לעורך דין.
"בארצות הברית אתה פונה לבית המשפט, ובתוך חודש וחצי השריף מפנה את הדייר. בארץ אין שום הגנה על בעלי הדירות, רבים מהם אנשי המעמד הבינוני שקנו דירה נוספת להשקעה ורק מפסידים עליה. כך נוצר מצב שרבבות דירות עומדות ריקות".
יותר משנה רץ השוק האורגני המקסים במתחם התחנה, עד שנפח את נשמתו בימים אלה בחום הנוראי של תכף-אוגוסט.
זה מקרה מתסכל במיוחד: לכאורה הכול נעשה כאן נכון - חקלאים משובחים מכל רחבי הארץ הביאו תוצרת טרייה, איכותית ומפתה אל תושבי העיר, שיווקו אותה במחירים מצוינים וריסקו את המשוואה ההיסטורית לפיה אורגני מוכרח להיות יקר. אבל מתברר שגם כשעושים הכול נכון, זה לא בהכרח מצליח.
לא אכנס לשאלה מי אשם בסגירה, אם כי ברור שהמהלך הזה לא מחמיא לפרנסי מתחם התחנה ולסדר העדיפויות שלהם. מה שחשוב הוא העתיד; ומה שחשוב זה שבתל אביב, כמו בכל עיר תוססת שמכבדת את עצמה, צריך להתקיים שוק איכרים אורגני, שידלג על פערי התיווך ויביא ללב העיר את עגבניות השרי הנפלאות מפתחת ניצנה, התמרים מסמר שבדרום הערבה, החומוס החמים והטרי של "אבא גיל" והגבינות המצוינות של יואל ממושב עופר.
ולא, אל תתבלבלו: השוק בנמל הוא לגמרי לא אורגני, זה שוק גורמה שאולי יש בו דברים טעימים, אבל למעט חנות אחת (של זיו שוורצמן מנטעים), אין בו אפילו פירור של אורגניות, אף שבמפורש או במרומז נעשים ניסיונות להציג אותו ככזה.
יש אפילו רעיון איפה שוק האיכרים האורגני צריך להיות (והוא לא רעיון שלי): בכיכר הבימה או בשדרות רוטשילד (זה הולך מצוין עם אוהלים). במתחם התחנה השוק ממילא היה מרוחק מדי עבור רוב התל-אביבים, אל השדרה והכיכר אפשר לבוא ברגל ולחגוג על הדוכנים. זה, כמובן, דורש מעורבות אקטיבית מצד עיריית תל אביב, הנה עוד סיבה למה חולדאי צריך להפסיק לקטר על הממשלה, ולהתחיל להיות יותר יצירתי בעשייה למען העיר.
aviv67@gmail.com
נא להמתין לטעינת התגובות
אקו"ם