הרדיו הישן: לאחר 20 שנה הטרנזיסטור הושב לבעליו
כ-20 שנה לאחר שנתנה את הרדיו-טרנזיסטור שלה לתיקון, הגיעה פנסיונרית למעבדה בטבריה כדי לדרוש אותו. בעל המעבדה טיפס לבוידעם, חיפש ומצא, ורשם לה חשבונית בסך 3 שקלים
מוני טייטלר עם הטרזיסטור הישן צילום: יגאל לוי
טייטלר לא ויתר והתחיל בחיפושים אחרי המכשיר הישן שכבר אינו מיוצר כיום, תוך שהוא מתחקר את הלקוחה המבוגרת. "מתי הבאת אותו?", שאל. "לפני חודש-חודשיים", השיבה. הוא המשיך לנסות להיזכר, ואפילו בדק בניירת, לשווא.
כשניסה לדלות מהגברת עוד פרטים היא נזכרה שאולי בעצם היה זה לפני שנה או שנתיים. "היתה פה בחורה צעירה שלקחה ממני את המכשיר לתיקון", סיפרה האישה. טייטלר לא זכר מתי העסיק צעירה במעבדה, עד שלפתע נזכר.
"אני בעל עסק קטן ואין לי כסף להעסיק עובדים", הוא אומר, "אבל ב-1992 כלתי עבדה אצלי מספר חודשים. זה היה זמן קצר אחרי שנישאה לבני, ועוד לפני שהם הספיקו להקים משפחה. היום הבת הבכורה שלהם, הנכדה שלי, כבר עומדת לפני גיוס".
הלכת "שומר חינם"
בשלב הזה, כשהוא כבר יודע באיזו תקופה מדובר, התחיל טייטלר לחפש אחרי מכשיר ששוכב אצלו כבר כמעט 20 שנה. "עליתי לבוידעם וחיפשתי את הטרנזיסטור שלה בין המכשירים הישנים שנותרו ללא דורש, עד שמצאתי טרנזיסטור אחד עם פתק שעליו היה רשום שמה של האישה", הוא משחזר.
למרות שמדובר במכשיר שאינו בעל ערך, טייטלר לא נפטר ממנו וחיכה שבעליו יבוא לדרוש אותו. "אני אדם דתי ובהלכה יש דין שנקרא 'שומר חינם'", הוא מסביר. "הנוהג הזה נולד בימים שיהודים נהגו לצאת למסעות ארוכים של עלייה לרגל למקומות קדושים. לפני צאתם הם נהגו להפקיד את האוצרות שלהם אצל מכרים, שכנים או קרובים.
"ההלכה אומרת שהאיש שלקח אחריות על הרכוש לא יכול להיפטר ממנו עד שבעליו יבוא לדרוש אותו. זו הסיבה שיש לי בוידעם
עמוס בענתיקות. מכשירי רדיו, טלוויזיות שחור-לבן, רדיו של מכונית, פטיפונים ומה לא. כל המכשירים האלה הובאו לכאן לתיקון ובעליהם לא באו לדרוש אותם בחזרה, עדיין".
טייטלר השיב את המכשיר לאישה, שדווקא לא התרגשה. מה שנותר לסגור זה רק את נושא התשלום עבור התיקון. "זה טרנזיסטור שהיום כבר כמעט לא רואים ופשוט לא ידעתי כמה לקחת ממנה", צוחק טייטלר. "היא אמרה לי:'כשהבאתי אותו לתיקון ביקשת ממני שלושה שקלים'. מה יכולתי להגיד? הוצאתי לה חשבונית על שלושה שקל. הנייר של החשבונית עלה לי יותר מהתיקון".
הסיפור הזה "רץ" בטבריה לאחר שהגיע אל חיים חצב, חוקר העיר ואספן חובב של מה שהוא מכנה "סיפורים מהבוידעם של טבריה". חצב כל כך התלהב ממנו, עד שדאג שיופץ גם ברשת האינטרנט.
נא להמתין לטעינת התגובות
אקו"ם